ב"ה עיר חדשה בישראל – חריש

היישוב חריש עלה לראשונה על הקרקע כיישוב אזרחי שיצמח לעיר חדשה. בשנת 1992 שווקו בחריש כ-300 יח"ד, ומאז שלושה שיווקים נוספים בין השנים 1992 ל-1999 כשלו, והיישוב לא זכה לביקושים ולהיענות מצד קבלנים ותושבים.

אולם מאז, הוקם כביש 6 ששינה את מפת התחבורה בארץ, והקירבה של חריש אל הכביש החדש פותחת אפשרות למגורים ביישוב הקרוב יותר למרכז הארץ מבנימינה, זיכרון יעקב או יוקנעם, בתוך תחומי הקו הירוק, ובגובה המבטיח מזג אוויר נוח יותר מאשר ביישובי החוף. עם זאת, אין נגישות מיידית לרכבת ישראל, שהתחנה הקרובה ביותר שלה נמצאת בחדרה.

משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל השיקו הבוקר את העיר החרדית חריש. מחר צפוי מינהל מקרקעי ישראל לפרסם את המכרזים הראשונים לקרקעות העיר חריש, המתוכננת לקום בוואדי ערה, ממזרח לחדרה, בהם תשווק קרקע ל-5,000 יחידות. במסיבת העיתונאים הציגו אנשי משרד השיכון את התוכניות לעיר הכוללת תכנית מתאר ל- 10,300 יחידות דיור. וכן  76,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומשרדים, מתוכם – 12,500 מ"ר מסחרי משולב בבניינים במכרז הנוכחי.

מדובר בהמשך להחלטת הממשלה משנת 2008, התוכנית מותאמת למאפיינים בציבור הדתי, בזכות ההפרשות למבני הציבורי, הבנייה הנמוכה, פריסה רחבה של מוסדות הציבור, מערכת כבישים המותאמת ומעודדת תחבורה ציבורית ונגישות קרובה למסחר ולתעסוקה.

"העיר החריש היא הראשונה בסדר גודל כזה שמשווקת מאז שנת 1994", אומר שר השיכון אריאל אטיאס. "לאחר שלושה שיווקים שכשלו בקציר-חריש הוכנה תכנית מתאר חדשה ואני בטוח כי התכנון המודרני, המחירים ההגיוניים והקרבה לכביש 6 יביאו אלפי זוגות צעירים לעיר שתצמח ותשגשג. התכנון לקח בחשבון פתרונות תחבורה ותעסוקה מתקדמים. המכרזים פתוחים לכולם ואין לי ספק שהם יזכו להתעניינות רבה, ונזכה להקים עיר חדשה בישראל".

לצד החגיגות על השקת העיר החדשה, כלכליסט מפרסם כתבה על בעיות סביבתיות באזור חריש של מטרדי זיהום אוויר וריח. על פי בדיקות שביצעו באזור אנשי איגוד ערים שרון־כרמל, מקור הזיהום במפחמות (מתקנים השורפים גזם והופכים אותו לפחם) שפועלות ברשות הפלסטינית. בדיקות שביצע המשרד להגנת הסביבה ב־2010 הצביעו על ריכוזים גבוהים באזור של חומר שנקרא פורמאלדהיד. בדו"ח שחיבר המשרד בנושא צוין כי אין הסכמה גורפת בקהילה המדעית לכך שהחומר מסרטן, אך כבר ב־2006 הכריז המרכז הבינלאומי לחקר הסרטן על החומר ככזה. לכתבה בכלכליסט

מאמרים קשורים: תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי ואיך | מנוע צמיחה ועוגן כלכלי בלוד | מיתוג חדרה

מודעות פרסומת

העיר החכמה החדשה שבה איש לא יגור או יבקר

פרויקט מדעי בקנה מידה ללא תקדים החל החודש במדבר ניו מקסיקו, כשחברת הטכנולוגיה פגסוס גלובל הולדינגס עלתה על הקרקע והחלה לבנות עיר חדשה כולל בתי ספר, פארקים ושדה תעופה, כדי לבדוק את טכנולוגיות העתיד, אבל תושבי העיר הזאת לא יהיו בני אדם, אלא רובוטים.

העיר, שתקרא Center for Innovation, Testing and Evaluation או  CITE, מתוכננת להיפתח בספטמבר 2015, והיא תשתרע על כ-30 קמ"ר, בגודל עיר בינונית ממוצעת בארה"ב, עם בתים ותשתית לאיכלוס 35,000 תושבים. התכנית, בעלות מיליארד דולר, תכלול מאפיינים חדשים וישנים של תכנון עירוני, מבנייני משרדים ירוקים ועד מבנים משנות ה-80, והיא תהיה כולה מרושתת באמצעי איסוף מידע עבור המחקרים השונים.

העיר הבלתי מאוכלסת תשמש כמעבדת מחקר עבור אוניברסיטאות, חברות וממשלות לבדיקת טכנולוגיות מתפתחות, כמו מקורות אנרגיה חלופיים, מערכות תחבורה חכמות, תקשורת אלחוטית ורשתות חשמל חכמות. העיצוב, הנמצא לקראת סיום בשיתוף חברת הארכיטקטים Perkins and Will, כולל מערכות חדרי בקרה תת קרקעיים, בהם מהנדסים יוכלו לחקות תנאים שונים בדירות, כבישים ושטחים ציבוריים.

CITE מאמינה שהעיר יכולה לשמש שטח ניסוי לטכנולוגיות לפני שהן יוצאות לשוק, תוך חיקוי התנאים האמיתיים, במקום בו ניסוי רעיונות חדשים אינו יקר, מסוכן ואיטי, כמו בערים אמיתיות.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | מסדאר, העיר המקיימת הראשונה בעולם | עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | רוסיה מקימה עיר חדשה כדוגמת סיליקון ואלי | עיר חדשה וחכמה בישראל?


כשציונות פוגשת את המחאה החברתית. העיר החדשה "חלוצה"

לשמואל דריילינגר, יזם חברתי, קבלן, איש תאטרון ואמן, בן 65, יש חזון המלווה אותו משנת 1982: הקמת עיר חכמה, בחולות חלוצה בנגב, לקידום השלום ורווחת האזור. במשך כ-30 שנה, פנה למאות גורמים, מוסדיים, ממשלתיים ופרטיים, בארץ ובעולם, בניסיון לקדם את הרעיון, אך מלבד הסכמה גורפת בצורך בפיתוח הנגב, לא קודם דבר בפועל. בשנת 2008 הוא הקים את עמותת pioneers of peace להתנעת החזון וקבלת הסכמה לאומית.

חלוצה, או אלוסה, הייתה עיר נבטית, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לבאר שבע. העיר הוקמה במאה ה-3 לפנה"ס כתחנה לאורך דרך הבשמים. היא שגשגה בתקופה הנבטית ובתקופה הרומית, והייתה לבירת מחוז בתקופה הביזנטית. בניגוד לערים אחרות בנגב, חלוצה לא ננטשה עם הכיבוש הערבי. העיר השתרעה על שטח של יותר מ-1,000 דונם ונראה שלא נהרסה אלא נקברה ברובה מתחת למעטה של חול. בשנת 2005  הוכרזה חלוצה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.

לאחרונה הצטרפו אל דריילינגר מאמינים נוספים ברעיון, בינהם השחקנית סמדר קלצ'ינסקי והעתונאית והפרסומאית מירב הראל. הצוות הקים אתר אינטרנט ייעודי ודף פייסבוק, מתוך מטרה לשווק את רעיון העיר החדשה לציבור, לאסוף תומכים וכן לגייס כספים כדי להניע את היוזמה לפעולה מעשית על בסיס תמיכה ציבורית.

על פי התכנית, העיר החכמה "חלוצה" תיבנה על פני שטח של 300,000 דונם באזור "חולות חלוצה". שטח זה ממוקם דרומית לרצועת עזה ומזרחית לגבול ישראל-מצרים. האזור ממוקם בגובה פני הים מה שמקנה לו מאפיינים גיאוגרפיים של אזור השפלה, הנוחים מבחינה התיישבותית. חולות חלוצה הוכרזו בעבר כשמורת טבע על מנת למנוע פגיעה בשטחי בעלי החיים והצמחים המוגנים הגדלים באזור, מפני בניה ושימוש זר. בפועל משמשים חולות חלוצה כשטח אש של צה"ל.

במי הקרקע של חולות חלוצה ממוקם מאגר מי תהום מלוחים המכיל כמות מים כפולה מזו שבכנרת. שימוש בטכנולוגית התפלה מתאימה לאזור תעניק לעיר ולתושביה את כל צורכי המים ותאפשר הקמת עיר אואזיס משופעת באגמים.

החזון לעיר החכמה חלוצה, כולל כינון צדק וחתירה למען רווחת הכלל. חלוצה שמה לה למטרה לתקן פערים כלכליים וחברתיים קיימים, תוך יישום עקרונות של אינטרסים משותפים, אחריות, שקיפות וישות בטחונית קיבוצית אחת. עקרונות אלו ממחישים כי תלות הדדית היא המציאות הנחוצה כיום לקידום האנושות. הפתרונות שמגיעים בצורה זו הם אמיתיים באופן שבו הם עובדים – הם אינם נכפים מלמעלה אלה צומחים מתוך ההמון! זו גם הדרך הנכונה לחשוב על דמוקרטיה. בעיר חלוצה לכל תושב ותושב יש קול שווה וזכות הצבעה שווה בהתנהלות השוטפת של העיר. ניהול העיר חלוצה מושתת על שימוש בדמוקרטיית המונים ועל חוכמה קולקטיבית, המעלה את הסיכויים לאמץ מדיניות טובה.

מעבר לבנייה, לארכיטקטורה החדשנית, לתשתיות המתקדמות, לטכנולוגיות המובילות  ולמרכזי הפיתוח השונים שתכיל העיר, התוכנית מכילה שני אספקטים לא פחות חשובים – דאגה לאדם שתבוא לידי ביטוי בהתנהלות השוטפת של העיר הכוללת בין היתר הקשבה מלאה לצרכי התושבים, ודאגה לסביבה שתבוא לידי ביטוי בשימוש באנרגיות מתחדשות בלבד, מחזור מלא ברמה הפרטית והציבורית, תחבורה חשמלית וטיפוח חקלאות מדברית אורגנית.  כעיר שחוקקת על דגלה דאגה הן לאדם והן לסביבה, יעשה שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לייצור מערכות אנרגיה מתחדשת (סולארי, גיאותרמי, רוח), לרווחת תושבי העיר, שימוש באנרגיה ירוקה בלבד ופיתוח תשתיות רשתיות שתומכות במיחזור מלא.

צוות העיר חלוצה מזמין את כל מי שהרעיון מעניין אותו, ליצור קשר באמצעות האתר או דף הפייסבוק

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | מיתוג העיר שעוד לא קיימת | 100 מיליון סנסורים שעושים עיר חכמה | בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מגפת המיתוג של ערי הדרום


מדינה חדשה, בירה חדשה, בעיות חדשות – דרום סודן

העיר ג'ובה משמשת כבר שנים רבות כמרכז התרבותי והפוליטי בדרום סודן, אז זה היה רק הגיוני שהיא תיבחר לשמש כעיר הבירה למדינה החדשה דרום סודן. אבל העיר הצפופה והבלתי מאורגנת גרמה למנהיגי המדינה הצעירה לחפש מקומות אחרים שישמשו כעיר הבירה, אולם משלא נמצא פתרון כזה, הם החליטו פשוט לבנות עיר חדשה, מאפס.

עיר הבירה החדשה של דרום סודן - הדמיה

עיר הבירה החדשה של דרום סודן – הדמיה

במיקום הקרוב למרכז הגיאוגרפי של המדינה, אזור הנקרא רמסייל (Ramciel) נבחר כאתר לבניית העיר החדשה, ופרויקט בניית העיר נמסר לחברה הממשלתית לבנייה של דרום קוריאה, ועלותה מוערכת ב-940 מיליון דולר.

940 מיליון דולר נשמע כמו הרבה כסף, אבל יחסית לערים אחרות בעולם מדובר בפרוטות. עלות בניית העיר המקיימת New Songdo City שתוכננה ע"י משרד האדריכלים הבריטי פוסטר אנד פרטנרס בדרום קוריאה מוערכת ב-30 מילארד דולר. עלות בניית מסדאר, העיר המקיימת הנבנית ממאפס באבו דאבי, שגם היא מתוכננת ע"י אותו משרד אדריכלים, תגיע ל-20 מיליארד דולר.

בניית עיר בירה חדשה משמעה לעזוב מאחור את הישן, דבר שרבים מחברי הממשלה מייחלים לו. העיר ג'ובה מוגבלת מבחינת התשתית, ואוכלוסייתה גדלה במהירות. בין השנים 2005 ל-2010 אוכלוסיית העיר הוכפלה, והגיעה ל-500,000. חילוקי דעות ומאבקים בין קבוצות אתניות שונות במדינה לא איפשרו לממשלה להרחיב את הגבולות המוניציפיליים של העיר, שקטנה מלהכיל את האוכלוסייה הגדלה.

עיר הבירה החדשה של דרום סודן - הדמיה

עיר הבירה החדשה של דרום סודן – הדמיה

לממשלה, שרצתה להימנע מכאב הראש של רכישת אדמות, העברת אוכלוסיות משטחים ומיקומם מחדש, עזיבת ג'ובה נראתה כפתרון קל, מה גם שדו"ח על העברת הבירה גם האיר את העובדה שתכנון מחדש ובניה מחדש של ג'ובה תהיה יקרה בהרבה מאשר להתחיל מאפס.

הבירה החדשה של דרום סודן מייצגת הבטחה לאומה החדשה. הממשלה קוראת ל"יצירה של עיר מודרנית ומתוכננת ל-200 שנה עם גמישות מירבית לספוג כל גידול באוכלוסייה ומתקדמת טכנולוגית" וההדמיות מציגות עיר המזכירה את וושינגטון, ארה"ב. אבל בניית עיר מאפס הינו מאמץ בעייתי עם השלכות ארוכות טווח הניכרות בערים כאלה שנבנו בעבר- מברזיליה, בירת ברזיל, לערי ענק בסין שנבנו בין לילה. התכניות הראשוניות של העיר החדשה מציגות העיר מתפשטת לרוחב, כביכול מודרנית, מוכוונת מכוניות – בדיוק סוג העיר של המאה העשרים, שמתכננים כיום מחפשים לה חלופות.

סוג זה של עיר חדשה ומתוכננת לא קיימת רק בהצעה לעיר הבירה החדשה בדרום סודן. קיימות גם תכניות לבניית עיר פיתוח חדשה במדינה שרשת הכבישים בה יהיו בצורת קרנף, ג'ירף ואפילו אננס.

מאמרים קשורים: מסדאר – עיר מקיימת הנבנית מהיסוד | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | אפריקה זה באופנה- מיתוג היבשת | מיתוג קניה


מיתוג העיר שעוד לא קיימת – אספרן, אוסטריה

בניית עיר חדשה לגמרי היא משימה קשה, אבל מיתוג עיר שעדיין צריכה להיבנות מאפס זה לא פחות קשה. האם המותג יתאים למציאות? האם ניתן לתת אווירה עירונית באמצעות דימוי של חברת שיווק? בווינה מנסים לעשות זאת בפרויקט חדש הנקרא: aspern Vienna’s Urban Lakeside.

מרכז עירוני חדש זה נבנה בשטח שדה התעופה הישן אספרן, מחוץ לווינה, כשהמטרה היא להפוך אותו לעיר חדשה עם 20,000 תושבים -20,000 מקומות עבודה עד שנת 2030. העיר מתוכננת להיות מרכז למחקר, פיתוח וחינוך. הרעיון המרכזי של הפרויקט הוא שאנשים יגורו ויעבדו בו. בזכות החיבור הרגשי שייוצר לתכנית הכוללת מרחקים קצרים, שבילי הליכה ואופניים רגועים ואגם מלאכותי.

"מאחורי העיר של המחר, יש מותג חזק: השם aspern Vienna’s Urban Lakeside. עם הלוגו בצורת הכביש ההיקפי והסלוגן The Full Life מצייר כבר היום תמונה של החיים, המגורים והעבודה בסביבה של מחר. …המותג אמור לדבר על מה שעדיין לא ניתן לראות היום אבל יהיה המציאות של העתיד. סימן ה+ מייצג את הסכום הכולל של כל היתרונות ואיכויות הגלומות באספרן." על פי אתר הפרויקט. את המיתוג ביצעה חברת Brainds

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | התחרות למיתוג ליכטנשטיין | 10 הערים החכמות בעולם