לראש עיריית ריו יש את הג'וב הטוב בעולם, ארבעת הנושאים שצריכים להוביל כל עיר, ולמה ראשי ערים צריכים לנהל את העולם

ריו דה ז'ניירואדוארדו פאייס אומר לעיתים קרובות כי הוא מחזיק במשרה הטובה בעולם. פאייס הוא ראש עיריית ריו דה ז'ניירו, עיר מסעירה, מורכבת ויפיפייה בת 6.5 מיליון תושבים. הוא הציב לעצמו מטרה להבטיח כי ריו תייצר מורשת חיובית עבור כל תושביה, והוא מבין היטב את העקרונות הבסיסיים לניהול מקומות.

בכנס TED-talk, פאייס  הציג את ארבעת הרעיונות המרכזיים בהובלת ריו, וכל עיר, אל העתיד, כולל שידרוגים אמיצים של תשתיות ואיך להפוך את העיר לחכמה יותר. הרעיונות שהציג פאייס אינם חדשים, וכל עיר, בכל גודל, צריכה לאמץ רעיונות אלה, אולם מה שמייחד אותו היא העובדה כי הוא באמת מיישם אותם.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דמיינו את עיר העתיד: מכוניות ללא נהג כתחבורה ציבורית, והרבה יותר שטח פנוי

shuffle cityמכוניות ללא נהג עומדות להפוך את החיים של הנהגים להרבה פחות לחוצים, אבל פרויקט שנקרא Shuffle City מדמיין כיצד הן ישנו את הנוף העירוני, יגדילו את השטחים הירוקים, את העסקים המקומיים, את הדיור ועוד.

המכונית ללא נהג עוברת משלב הדמיון והופכת כבר למציאות, וסוג חדש זה של כלי רכב ישפיע וישנה את הערים בהן אנו חיים. מחקר פנטסטי ופרויקט עירוני ניסיוני שנקרא Shuffle City חוקר, והופך תוך כדי התהליך למניפסט לעיר המודרנית, זו שתהיה תלויה פחות על תחבורה ציבורית מסורתית כמו אוטובוסים או רכבת קלה, ויותר על יצירת צי של רכבים הנעים ללא הפסקה באופן אוטומטי כדי לשרת את צרכי התנועה בעיר.

לקרוא את ההמשך »


איך נראות הערים המתוכננות במבט מהחלל

ערים מתוכננות ברחבי העולם כנראה לא עוצבו עם המחשבה כיצד הן יראו מהחלל, אבל חלקן יוצרות מבנים מדהימים בנוף, שאותם ניתן להעריך רק במבט על. ערים אלה משורטטות ומוקמות מאפס. הן נבנות עם מטרה ברורה- לאפשר זרימת תנועה מיטבית, או לאפשר גישה מקסימלית לשטחים ירוקים או להבטיח שכל אחד יהיה במקומו הראוי. הן נולדות בשל מגוון של סיבות, חלקן הן תולדה של מאבק בין שתי ערים המתחרות על מי תהיה הבירה של המדינה, נבנות בשטח ניטרלי או באזור לא מפותח של המדינה. חלקן נבנות במטרה לשמור עובדים בסמוך למתקן גרעיני או מכרה פחם במרכז שום מקום. אחרות מתוכננות להוות אוטופיה, עם גנים ציבוריים וטיילות, לריפוי "המחלה האורבנית" של הערים הישנות. ערים אלה והקהילות שבהן נמצאות בכל העולם, ולאורך ההיסטוריה מאות שנים לאחור ועשרות שנים אל העתיד. הנה כמה מערים אלה במבט על:

ברזיליה

ברזיליה

ברזיליה, ברזיל: בירת ברזיל היא אחת הערים המתוכננות המוכרות ביותר בעולם, מהחלל היא נראית כמו ציפור או חללית. העיר נבנתה כמעט כולה בזמן שיא של 41 חודשים, ובעלות עצומה, ונפתחה באפריל 1960. היא כוונה להיות בירה הממוקמת באזור יותר מרכזי במדינת הענק, מבירתה הקודמת, ריו דה ז'נירו, הנמצאת בחוף הדרומי והצפוף של ברזיל, ולפזר חלק מהאוכלוסייה לכיוון אזור שהיה כמעט ריק מאדם. כיום המטרופולין של ברזיליה מאכלס כמעט 4 מיליון תושבים, והיא אחת הערים המתוכננות הגדולות ביותר שנבנו לאחר 1900.

קנברה, אוסטרליה

קנברה, אוסטרליה

קנברה, אוסטרליה: בסוף המאה ה-19, שתי הערים הגדולות של אוסטרליה, סידני ומלבורן, התחרו על מי תשמש כבירת המדינה. הפשרה היתה לבנות עיר חדשה בין שתיהן, ובשנת 1908, נבחרה קנברה כאתר לעיר החדשה המתוכננת.

תחרות נערכה אז כדי לקבוע את עיצוב העיר, וב-1912, התכנית של המתכנן האמריקאי וולטר ברלי גריפין נבחרה. "תכננתי עיר שאינה דומה לשום עיר אחרת בעולם" אמר גריפין, "תכננתי אותה בדרך שחשבתי ששום רשות ממשלתית בעולם תוכל לקבל. תכננתי את העיר האידיאלית – עיר העתיד לפי האידאל שלי".

בסופו של דבר גריפין הסתבך בבירוקרטיה ונזרק מהפרויקט ב-1920, עוד לפני שהבנייה החלה. בית המחוקקים עבר אל העיר ב-1927, והעיר המשיכה להתרחב אורך עשורים אחר כך. כיום היא מאכלסת כ-350,000 תושבים. בתמונה ניתן לראות את המשולש הפרלמנטרי שתכנן גריפין לצד האגם המלאכותי. בפינה הדרומית נמצא בית הפרלמנט על הקפיטל היל.

פלמנובה, איטליה

פלמנובה, איטליה

פלמנובה, איטליה: המבצר הזה, עם תשע הפינות הוא כנראה הדוגמה הטובה ביותר לעיר מתוכננת מתקופת הרנסנס. פלמנובה נבנתה ב-1593 וממוקמת בצפון מזרח איטליה בסמוך לגבול עם סלובניה.

היא תוכננה לאכלס קהילה אוטופית נסמכת על עצמה לחלוטין, שתוכל גם להגן על עצמה כנגד העותומנים. היו לה 3 כניסות מבוצרות, ותעלת מגן עמוקה. באופן מצער, איש לא הסכים לעבור לגור בעיר הזו, ולבסוף היא שימשה למגורים בחינם עבור פושעים לשעבר. היום העיר משמשת כאתר תיירותי וחיים בה כ-5000 תושבים.

לה פלנטה, ארגנטינה

לה פלנטה, ארגנטינה

לה פלנטה, ארגנטינה: בשנת 1880 בואנוס איירס הפכה לבירת ארגנטינה, וכך הפרובינציה של בואנוס איירס נזקקה לבירה חדשה. מושל הפרובינציה החליט על בניית עיר חדשה ב-1882, וכך נולדה לה פלנטה.

העיר המרובעת נשלטת על ידי הדרכים האלכסוניות, בעוד כל רחוב אחר נמצא על גריד מרובע, ופארק בכל בלוק שישי. ב-1884 העיר הייתה העיר הראשונה בדרום אמריקה שהיה בה תאורת חשמל ברחוב. ב-1952 שונה שמה לאווה פרון סיטי, אולם שלוש שנים אחר כך חזרה שמה המקורי. כיום חיים בעיר כ-700,000 תושבים.

וושינגטון, ארה"ב

וושינגטון, ארה"ב

וושינגטון די סי, ארה"ב: בשנת 1971, לאחר שנבחר המיקום לבירה החדשה למדינה, ג'ורג' וושינגטון בחר בארכיטקט פייר צ'ארלס ל'אנפאנט לעצב תכנית לעיר. ל'אנפאנט ריכז את העיר סביב גבעת ג'נקינס, שם אמור היה להיבנות הקפיטל היל. הוא הניח את הרחובות בגריד של צפון-דרום ומזרח-מערב, עם שדרות רחבות החוצות באלכסון את העיר. במקומות בהם השדרות מתרחבות הוצבו כיכרות עם שטחים פתוחים.

את המשך תכנון העיר ביצע אנדרו אליקוט, שהכניס בתכנון שינויים, שהפכו לבסוף לתכנית הבסיסית לעיר, ובשנת 1800 הממשלה עברה אליה. הנאשיונל מול המפורסם תוכנן מאוחר יותר על הרחוב הרחב ביותר באזור, שתוכנן כשדרה ברוחב 120 מטר. לאחרונה התקיימה תחרות לעיצוב מחדש של הנאשיונל מול, המכונה "החצר הקדמית של אמריקה".

ג'איפור, הודו

ג'איפור, הודו

ג'איפור, הודו: ג'איפור תוכננה על בסיס העקרונות של ה"ואסטו שסטרה", המדע העתיק של הארכיטקטורה ההודית. היא תוכננה להיות הבירה החדשה של מדינת רג'סטאן, והחל משנת 1727, היא נבנתה בתוך 4 שנים. העיר הורכבה מבלוקים עצומים המופרדים בינהם ברחובות ענק ברוחב של כ-40 מטר, והוקפה חומות. בתקופת בנייתה, העיצוב והארכיטקטורה של העיר נחשבו מתקדמים ביותר. ב-1853, העיר כולה נצבעה בוורוד כדי לקדם בברכה את הנסיך מווילס, וכיום השדרות עדיין צבועות בוורוד. במשך הזמן העיר צמחה א מעבר לחומות והיא מאכלסת כיום יותר מ-3 מיליון תושבים.

מודיעין-מכבים-רעות

מודיעין-מכבים-רעות

מודיעין-מכבים-רעות: ימיה הראשונים של העיר המאוחדת החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי,  שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. ב־1985  החלה תנועת מכבי העולמית, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.

ב־1990  אושרה באופן רשמי, הקמת העיר. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות. יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. ב-1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב־1996 החל אכלוס העיר. בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין־מכבים־רעות.

מאמרים קשורים: מבט מהחלל על צמיחה הערים בעולם | מדינה חדשה, בירה חדשה- דרום סודן | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | מיתוג העיר שעוד לא קיימת. אספרן, אוסטריה | העיר המקיימת הראשונה בעולם. מסדאר, איחוד האמירויות


איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות

על פי האו"ם, עד שנת 2050  70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?

ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx  מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:

דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.

חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.

הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.

להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.

ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים

עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.

מאמרים קשורים:  איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?


פרויקט סקולקובו: האם רוסיה תצליח לייצר סיליקון ואלי משלה?

הסיליקון ואלי של העתיד עשוי להיות מחוץ לקליפורניה, או אפילו ארה"ב. ממשלת רוסיה שופכת מיליארדים של דולרים, בשיתוף סיסקו ויבמ, בניסיון להקים מרכז טכנולוגי בפאתי מוסקבה.

היעד המרכזי של עיר החדשנות מחוץ למוסקבה, המכונה פרויקט סקולקובו, הוא לבנות עיר חכמה, ומרכז דינמי למיזמי טכנולוגיה. סקולקובו היא דוגמה נוספת לניסיונות ברחבי העולם, להקים גירסאות מקומיות של סיליקון ואלי, לאחר ניסיונות דומים בהודו (קמטקה), טאיוואן (היסינצ'ו), אירלנד ועוד.

ממשלת רוסיה כבר השקיעה בפרויקט כ-330 מיליון דולר בשנת 2011, וצפויה להשקיע עוד כ-4 מילאירד דולר עד שנת 2013. לעיר החדשה כבר יש מרכז אקדמי, שהוקם על פי המודל של סטנפורד והושפע מ- MIT, הקרוי בית הספר לניהול סקולקובו מוסקבה. מעבר למרכז האקדמי, עיר החדשנות סקולקובו היא מרכז חדשנות מתוכנן עם שאיפות גדולות.

"סקולקובו היא יותר מפארק מדע או טכנולוגיה: זו עיר לכל דבר, אבל עיר מיוחדת בה יצירתיות היא החוק יותר מאשר דבר יוצא דופן, ואב טיפוס לעיר העתיד. מרכז החדשנות יבטיח תנאים אופטימליים למחקר ועסקים וכן יצור סביבה עירונית עשירה ואסטתית שתהיה נוחה לתושבים ומבקרים. עמוד השדרה של העיר תהיה האוניברסיטה ופארק הטכנולוגיה. לצידם יהיו מרכז קונגרסים, מבני משרדים ומעבדות, דירות, מרכזי כושר וחנויות."

"עיר העתיד" הזו תאכלס בסופו של דבר כ-30,000 יזמים וממציאים. סקולקובו מתכוונת לבנות סביבת עבודה מקוונת המתוכננת להאיץ חדשנות במידע וטכנולוגיות תקשורת, ביוטק, חלל, טכנולוגיות אנרגיה יעילה, וטכנולוגיות גרעין. כדי לעודד סטארטאפים להשתתף, קרן סקולקובו מציעה מענקים, פטור ממסים, וגישה למתקני ושירותי החדשנות שלה. העיר מצהירה כי היא כבר משמשת בית ליותר מ-330 סטארטאפים בתחומים אלה.

סיסקו, השותפה בפיתוח העיר החדשה, מכינה תכנית אב טכנולוגית עבור סקולקובו, הכוללת תשתית שתאפשר לסקולקובו להיות מרכז חדשנות וירטואלי ללא גבולות. מוהסין מואזימי, סמנכ"ל בסיסקו אמר לאחרונה: "רוב המרכזים התעשייתיים בזמן האחרון התייחסו לטכנולוגיה כתעשייה שיש למשוך או לתמוך בה, יותר מאשר כזרז לפיתוח וצמיחת העיר עצמה. סקולקובו הוירטואלית היא הזדמנות מצויינת לנצל את ההזדמנויות של כלכלה דיגיטלית במונחים של שיתוף פעולה, וירטואליזציה, ושותפות במשאבים בכדי לייצר יכולות וחדשנות בסקולקובו."

אין להטיל ספק ביכולת של סיסקו, עם המימון של ממשלת רוסיה, להקים תשתית ל"עיר העתיד". יתכן והשאלה הגדולה יותר, ומהותית לא פחות, היא האם התכניות השאפתניות יצליחו לייצר תרבות יזמית ואווירת חדשנות כמו אלה הקיימות בסיליקון ואלי, בעיקר עם הבדלים התרבותיים בין רוסיה לארה"ב בשילוב עם בעיות שחיתות (רוסיה מדורגת בין המדינות המושחתות ביותר בעולם), וסימני שאלה פוליטיים.

מאמרים קשורים: בברצלונה נכתבים הכללים לערים חכמות | מערכת ההפעלה לערים חכמות | 100 מיליון הסנסורים שעושים עיר חכמה | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה


המדריך לקופנהגן (שנת 2025)

מדריכים יכולים להיות כלי עזר שימושיים לתיירים, במיוחד עבור אלו המעוניינים לצלול עמוק אל תוך מקום בזמן קצר. בדרך כלל, הם מספרים לקוראים על העיר ואילו אתרים היא מציעה. אבל לא המדריך החדש לקופנהגן, אשר מציע מבט על העיר שעדיין לא קיימת. "המדריך לקופנהגן 2025" הוא ספרון הדרכה לעיר העתידית, ומתבסס על תכניות קיימות ושנמצאות בעבודה וסדרה של רעיונות שעשויים, אם יישומו, לעצב עתיד טוב יותר.

המדריך הופק ע"י Sustainia, יוזמה עם מראה עתידני לערים מקיימות המונעת ע"י צוות חשיבה סקנדינבי, בשיתוף עם חברות בינלאומיות וקרנות כמו מייקרוסופט, סיסקו, ג'נרל אלקטריק, קנולל, איקאה ועוד. הוא מלא בהדמיות נוצות של אזורים חדשים, פארקים ואפילו זוג מגדלים בהם אופניים יוכלו לרכב על גבי גשר בגובה 70 מטר מעל הים.

זהו הראשון בסדרת מדריכים החוזים את ערי המחר. המדריכים נכתבים על בסיס סדרה של קווים מנחים של Sustainia, כמו "כל התושבים יחיו במרחק 5-10 דקות הליכה מאזורים ירוקים", "אזורים אטרקטיביים בין ביניינים מזמינים אזרחים ליצור אינטראקציה", ו-"מנהיגי העיר צריכים להכיר בקיימות כמנוע לחדשנות, יצירתיות ושגשוג".

"אנחנו לא נהיה סתם עיר שהיא יותר מקיימת" אמר מאיק וויקינג מ- Sustainia. "אנחנו גם נראה עיר שיותר כייף בה והיא יותר נוחה, בריאה וחכמה, ועיר עם איכות חיים טובה יותר". עד 2025,קופנהגן צפויה להיות נטולת פליטת פחמן, על פי התכנית שפורסמה לאחרונה ע"י הממשלה. המדריך חוזה שצעדים מקיימים נוספים ייושמו עד 2025. המדריך גם קורא למקומיים להתמקד על בניית המוניטין של העיר בנושא האופניים ע"י הרחבת רשת שבילי האופניים בעוד כ-100 ק"מ, שילוש השימוש בתחבורה ציבורית, להנגיש יותר מקו המים עבור נופש ומגורים, עבור 100,000 התושבים שיצטרפו לעיר עד 2025.

החזון הזה לקופנהגן 2025 הוא בהחלט מבט אופטימי, על כל הפרויקטים הטובים שאכן ייבנו כמתוכנן. לא ברור כמה כל השיפורים האלה יעלו, וכמה רצון קיים כדי להגשימם. יש אין סוף תכניות לעתיד הערים, והמון הצעות להפכן למקומות מקיימים יותר. במובנים רבים, מדריך זה הוא רק עוד אחד מהם. אבל הוא גם יותר אפקטיבי, משום שהוא מציג את התחזית לעיר במקום להתבכיין על כמה צריך עוד לעשות.

עבור תייר ב-2012, מדריך זה אולי לא יהיה הדבר הכי שימושי לביקור בן כמה ימים בעיר. אבל עבור אלו המעוניינים לקחת חלק בשיפור העיר ואיכות החיים בה, המדריך לעיר העתיד סולל את הדרך ולמה צריך להעשות.

מאמרים קשורים: תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | הערים החכמות בעולם | העיר הירוקה ביותר באירופה | איכות החיים הטובה ביותר


100 מיליון סנסורים עושים את PlanIT לעיר חכמה

150,000 תושבים יוכלו לחיות ב- PlanIT Valley, עיר חכמה הנבנית מהיסוד בצפון פורטוגל, בה 100 מיליון סנסורים יותקנו כך שהעיר תתאים עצמה לתושבים. הפרויקט הוגדר על ידי הממשלה כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ויבנה במספר שלבים.

כמעט 50% מאוכלוסיית העולם חיה בערים, הפיתוח של אזורים עירוניים מציב אתגרים עצומים, כש-60-80 אחוז מהאנרגיה בעולם נצרכת בערים. ערי המחר נבנות כבר היום ב-PlanIT Valley, כיוזמה של סיסקו, מייקרוסופט, פיליפס וחברות רבות אחרות. העיר ממוקמת בצפון פורטוגל, ותוכל לאכלס בין 150 ל-225 אלף תושבים משנת 2015, וכן לשמש מעבדת מחקר חיה עבור חברות אלה, שיבחנו מודלים וטכנולוגיות של עיר חכמה במקום. השילוב הייחודי הזה של עיר המשמשת מעבדת מחקר הוא מהלך משמעותי ביחסים ובסוג שיתוף הפעולה בין קהילה, פיתוח טכנולוגי, הטמעת טכנולוגיות ותשתיות כלכליות וחברתיות בעיר.

העיר נבנית מהיסוד, ומייצגת מודל של עיר העתיד. 100 מיליון הסנסורים שיותקנו בעיר ובבניני המגורים שבה יבטיחו למקסם את היעילות האנרגטית ולצמצם את העומסים והצפיפות בעיר. למעשה, כל התשתית תהיה תחת פיקוח מתמיד, ותהיה זרימה מותאמת של חשמל, מים, תחבורה וכבישים ציבוריים. לדוגמה, בבוקר, כשאדם יעזוב את ביתו לעבודה, החימום בבית יופסק אוטומטית, כדי לחסוך באנרגיה. אם הצנרת דולפת, המערכת הביתית האוטומטית תתקשר ותדווח על הבעיה. ואם אדם נמצא במכונית, ומחפש חנייה, הוא יקבל מידע מיידי על מקום פנוי קרוב. התחבורה הציבורית בעיר תתבסס על רכבות קלות, ורכבים חסכניים היברידיים או המונעים בחשמל שיבנו מחומרים מורכבים חדשים.

העיר בפורטוגל אינה היחידה. כפי שמפרט פוסט קודם, ערים דומות על פי רעיון ה-city 2.0 נבנות בקוריאה, ניו מקסיקו ועוד. התחזית צופה כי יהיו יותר מ-136 ערים חדשות, בנות מיליון תושבים כל אחת, עד 2025. עם רמת הטכנולוגיה הקיימת כבר, וזו שעוד תפותח, האופן בו ממשלות ישתפו פעולה עם המגזר הפרטי, לתכנון ובניית ערים חדשות ופיתוח הקיימות, יקבע האם ימנעו מהטעויות שנעשו במאה ה-20, כמו בניית ערים סביב מכוניות, ועיצוב בניינים סביב המיזוג.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? | 10 הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | פרויקט שיפור החיים בעיר של IBM