שדרת המגדלים החדשה של באר שבע, ומדוע העיר חייבת לגבש זהות, ומיד

באר שבע היא עיר בתנופה, ללא ספק. העיר מתפתחת בקצב מסחרר, ומתכוננת לקליטת עיר הבה"דים הצה"לית: מתחם תחבורה חדש, פארק עירוני, יער עירוני, שכונות חדשות, מתחם תיירות ובילוי, ובקרוב תהיה באר שבע העיר המאכלסת את מספר ושטח הקניונים הגדול במדינה, עם ההכרזה על הקמת קניון נוסף, התשיעי במספר שיכלול קומפלקס בתי קולנוע של יס-פלאנט.

נראה כי ההתלהבות של באר שבע מעצמה גורמות לה לאמץ כל דבר וכל אחד שיהיה מוכן להקים בניין או עסק בעיר, עד כדי כך שאין אבחנה בין נכון ומתאים לבין חסר התאמה או מזיק. המבנה של העיר עד עתה, מבוסס בעיקרו על תנועה ברכב. העיר מפוזרת, וחסרת מרכז ברור ומוגדר אליו יכול מבקר להגיע בתחבורה ציבורית, או להשאיר את מכוניתו, ולהמשיך לענייניו ברגל. קניוני הענק במרכז העיר רק מגבירים את הפירוק של המרחב העירוני, וחוסר הקשר בין המתחמים השונים מחייב נסיעה. ובכלל, בעוד בארה"ב לדוגמה, הקניונים הולכים וגוססים לטובת רחובות מסחר במרכזי הערים, בבאר שבע הם נמצאים בתנופה חסרת תקדים.

כל מי שהגיע אי פעם לבאר שבע מצפון מכיר את מראה הכניסה לעיר. שדרות רגר הרחבות מובילות את הנכנס בשערי העיר דרך כביש עירוני רחב מאד, כשמשני צידיו בנייני רכבת ישנים מאד, לכל אורכו, שרק מספר מתחמים מסוגרים כמו בית החולים סורוקה או האוניברסיטה, מגוונים מעט את מראה הרחוב. שדרות רגר הינם דוגמה מצוינת לחוסר התפקוד של המרחב העירוני הבאר שבעי – הרחוב הינו ציר תנועה ותו לא. אין בו מרחב מסחרי מתפקד, ואין שוב סיבה להתהלך בו, והרחוב הוא תזכורת עגומה למרחב הציבורי הישראלי של שנות ה-60, ואם יש לו ערך כלשהו, הוא בתזכורת לאופן שבו תכננו וחיו בעבר בישראל. אולם כעת תכנית חדשה מנסה להציל את הרחוב המרכזי של העיר ולהפיח בו חיים, כפי שמתואר באתר משרד השיכון והבינוי:

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר באר שבע

שדרות רגר המשתרעות מן הכניסה הצפונית של באר שבע ועד קניון הנגב משמשות ציר התנועה הראשי של העיר. במקום מתוכננים להיבנות מגדלי מגורים יוקרתיים, מגדלי משרדים ומרכזי מסחר ותעסוקה. כמו כן תכלול השדרה כביש רחב בן שלושה נתיבים לכל כיוון ובמרכזו רצועה לפיתוח הרכבת הקלה העתידית. טיילת הולכי רגל מקורה עם שטחים ירוקים וכיכרות גן לרוב תשמש לתושבי העיר מקום בילוי בכל עונות השנה.
הפרויקט כולל שלושה גושים – צפוני, מרכזי ודרומי – של מגדלי מגורים בני 20–24 קומות ובהם כ-1,600 יחידות דיור, גני ילדים ושטחי בילוי ומסחר.
שילוב המרחב הבנוי שבין המגדלים והנהר הירוק הזורם ביניהם למערכת אחת של הולכי רגל יוצר מרחב אורבני חד-פעמי ועוצר נשימה, שיקסום לאוכלוסייה המעוניינת ליהנות מכל העולמות. מצד אחד להתגורר בלב עיר מודרנית קרוב לכל מרכזי המסחר התעסוקה והשירותים ומצד אחר לחיות בסביבה ירוקה מטופחת ושלווה.

באר שבע נמצאת בנקודה קריטית. הפיתוח המואץ ומעבר בסיסי צה"ל לדרום מייצרים לעיר הזדמנות שטרם הייתה לה מאז קום המדינה. זו לא רק הזדמנות לפיתוח העיר, משיכת תושבים, עסקים ומשקיעים, זו גם הזדמנות למצוא לעצמה זהות ותפקיד חברתי במרקם הכללי של מדינת ישראל.

יותר ויותר בשנים האחרונות מתעוררת התחושה כי כל עיר רוצה להיות תל אביב. ירושלים, חיפה וגם באר שבע נוטשות את ייחודן ומנסות להעתיק את תל אביב, להחליפה ולהתחרות בה. נראה כי במקום למצוא לעצמן מקום ייחודי, ולהציע חלופה, ערים אלה מנסות לשכפל אתת תל אביב, במקומות אחרים. בבאר שבע הבעיה חמורה במיוחד, משום שבאופן יחסי, הגידול לו העיר צפויה הוא המשמעותי ביותר.

בין מגדלי המגורים והמשרדים, מתחמי התיירות והבילוי, מתחמי המסחר והקניונים ושלל פרויקטי הפיתוח בעיר, לא ברור לאן באר שבע הולכת. האם לעיר מרוכזת עם מרכז עירוני ברור, מתפקד  ומוגדר, או לעיר בסגנון אמריקאי, בה הרכב הוא התנאי לכל פעולה. באר שבע צריכה להחליט. והוא צריכה לעשות זאת עכשיו. ההזדמנות הגדולה של העיר, היא גם הסכנה הגדולה שלה, והאופן בו תגדיר באר שבע את החזון העירוני שלה ותמשש אותו- הוא זה שיקבע את עתידה, והאם תצליח לממש את ההזדמנות, או שזו תחלוף ללא השפעה מהותית על העיר, ותירשם כעוד בכייה לדורות.

מאמרים קשורים: חופשה בבאר שבע, נשמע דימיוני? | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | במקום שכונה יער עירוני | ביקורת מיתוג- באר שבע בירת ההזדמנויות | מגפת המיתוג של ערי הדרום

מודעות פרסומת

מגפת המיתוג של ערי הדרום, ולמה זה ייגמר בכשלון

מיתוג באר שבע

מיתוג באר שבע

הדרום של ישראל מתעורר בבהלה. עיר הבה"דים נמצאת כבר בבנייה, כביש 6 מתקדם לכיוון ורכבת ישראל גם כן מתפרסת על פני הדרום. בנגב זיהו את ההזדמנות היוצאת דופן, ומנסים להיערך ולנצל את המהלך הלאומי המרשים. רוב הערים בנגב, למעשה, נתפסו לא מוכנות. שנים של הזנחה מוצאות את הערים הללו ללא יכולת להציע מוצר עירוני איכותי לקהלים הפוטנציאליים שעשויים לרצות לגור בדרום. כשאין מה להציע באמת, פונות הערים למהלך שיווקי, של מיתוג עירוני, שלא הרבה תוכן עומד מאחוריו, ולכן נדון לכישלון מראש.

בכתבה ב"הארץ" מפורטים חלק מהמהלכי המיתוג שעוברות ערי הנגב:

"קרן מיראז', ארגון פילנתרופי המרכז את פעילותו באזור הנגב, החליטה לסייע במימון הליך המיתוג בערי הדרום, פרט לבאר שבע. הקרן, שחתמה על הסכם עם חברת הפרסום "שיר-שפיצר" המתמחה במיתוג, החלה את פעילותה בעיר אופקים, וההליך מתנהל בשלבים שונים גם בערד, מצפה רמון וירוחם. מנכ"לית קרן מיראז', נעמה דהן, הסבירה מה עומד מאחורי המהלך: "אנחנו רוצים להראות לתושבי המדינה את הייחוד שיש בכל יישוב בנגב, את המיוחדות שלו ואת האופציות וההזדמנויות. אנחנו מתחילים תהליך שבסופו נעבור רשות-רשות כדי לעבור למיתוג מלא של יישובי הנגב".

באופקים, לדוגמא, הליך המיתוג נמצא כבר בשלב מתקדם. לדברי ראש הוועדה הקרואה צביקה גרינגולד, "אם נמתג נכון את אופקים על כל היתרונות המיוחדים שלה באמת – קירבה למרכז, קירבה לבירת הנגב, מזג אוויר נעים ונוח, שירותי תחבורה משופרים – אולי חלק מהמשפחות שישרתו באזור יחשבו עלינו כעל אופציה לא רעה לגידול ילדים בסביבה חמה ומוגנת".

בערד שילבו את התושבים בהליך המיתוג. הצוות שאחראי על קביעת תדמית העיר ערך ראיונות עם תושבים משפיעים, ועל בסיס המסקנות הללו נכתב דו"ח על מאפייני המיתוג בעיר, כגון שיתוף הציבור והחלטה דמוקרטית על כיוון המיתוג, הכנת קו עיצובי מוביל, הטמעת המיתוג באירועים, ועוד.

"תהליך המיתוג של ערד הוא למעשה החלטה לאן העיר רוצה ללכת לטווח ארוך", אמרה טלי פלוסקוב, ראש העיר ערד. "לכן היה לנו מאוד חשוב לשתף את התושבים בקבלתה. אנחנו יודעים שלערד יתרונות אדירים שאין בשום מקום אחר: הנוף, האוויר, האנשים הטובים, העובדה שאנחנו על מסלול התיירות העולמית. אני מאמינה שאפיון ברור של העיר ויתרונותיה יביאו גם לתנופה תיירותית וגם להמשך התנופה בהתיישבות בעיר. התהליך מורכב וכולל הרבה התלבטויות, אבל אני מאמינה שיש לו המון כוח בטווח הארוך". (למאמר המלא ב"הארץ")

עולה השאלה: מה באמת מבדיל את ערי הנגב זו מזו? מה הייחוד בכל אחת מהן, שעליו יתבסס מיתוג עירוני? כששומעים את צביקה גרינגולד מפרט את יתרונות העיר אופקים: "קירבה למרכז, קירבה לבירת הנגב, מזג אוויר נעים ונוח, שירותי תחבורה משופרים", או את ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב מפרטת את יתרונות העיר ערד: "הנוף, האוויר, האנשים הטובים" – זה לא ממש עושה חשק. אם על ייחודיות זו יתבסס מיתוג עירוני, כדאי לוותר עליו. אין בזה ייחוד (אנשים טובים יש בכל עיר) ואין בזה הצעה אמיתית לתושבי המרכז כחלופה.

ועולה שאלה גדולה יותר- מדוע כל עיר בת 25,000 תושבים צריכה מיתוג? והאם יש לכך הצדקה? והתשובה היא שלא כל עיר צריכה מיתוג. בעיקר לא מיתוג שיתבסס על מזג אוויר נוח וקירבה למקומות אחרים. אילו אינם ערכים עליהם ניתן לבנות מיתוג, ואחרי ששומעים את הצהרות ראשי הערים, אנו נשארים עם אותה חוסר ההבנה שהייתה, במה מבדל עיר אחת מהשנייה.

המהלך שצריך להיעשות בהקשר הזה הוא מהלך אזורי. בו אזור שלם בנגב, לדוגמה ערד ודימונה כמזרח הנגב; אופקים, נתיבות ושדרות כמערב הנגב; אזורים בהם הערים בו אינן נבדלות כמעט זו מזו, וחסרות ייחודיות באזור, אבל בעלות ייחודיות ברמה הארצית, מתאחדות למיתוג אזורי המגדיר את הייחודיות האזורית ויתרונותיו וכולל  גם יישובים לא עירוניים. איחוד כוחות בין ערים ויישובים למיתוג אזור שלם, ולא כל עיר בנפרד.

התחרות שנפתחה בין ערי הנגב לא תהיה לטובתן, אלו ערים קטנות, ללא כוח תקשורתי ותשתית מספיקה בכדי להלחם מלחמה שכזו ברמה הלאומית. יש כאן כשל אסטרטגי של ניתוח הבעיה. המלחמה אותה יש לנצח ראשית היא: האם בכלל לעבור לנגב? זו מלחמה שמתחוללת מאז קום המדינה ועדיין לא הוכרעה. הנגב עצמו עדיין לא הוצג ומוצב כחלופה אמיתית למרכז, ושילוב כוחות יכול היה להכריע מלחמה שכזו. אולם כשכל עיירה נלחמת לבד, היא נלחמת בעיקר בשכנתה.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיתוג אופקים | 50 שנה לערד, והמיתוג העירוני |


פארק חדש בראשון לציון במקום מחנה צריפין המתפנה

פארק במקום מחנה צריפין

פארק במקום מחנה צריפין

הבסיס הצבאי צריפין, המשתרע על 1,400 דונם בקרבת ראשון לציון ובאר יעקב, צפוי להתפנות אל עיר הבה"דים שבנגב בעוד כשנתיים. לאחר חתימת  ההסכם בין משרד הביטחון, מנהל מקרקעי ישראל ועיריית ראשל"צ להעברת 50 ק"מ משטח מחנה צריפין לטובת פארק עירוני בראשון לציון, החלו השבוע העבודות בשטח להקמתו של הפארק. השטח מבסיס צריפין הוא השטח השני שסופח לאחרונה לראשון לציון, לאחר שצה"ל הסכים לפנות שטח מבסיס בחוף הים של העיר לטובת הגדלת רבועת החוף של ראשון לציון.

בשטח שיועבר לעיר עתיד להיבנות פארק בעלות של כ-35 מיליון שקלים, בסטנדרט גבוה מאוד, אשר יהווה ריאה ירוקה לאזור מזרח העיר, בדגש על שיכון המזרח ושכונת גני ראשון. על התכנון מופקדים משרד אדריכלי הנוף ברוידא מעוז, ולפיו יכלול הפארק פינות משחקים, מסלול הליכה ומסלול אופניים היקפי, מתקני כושר, מפלי מים, בריכה אקולוגית, בית קפה ואמפי קטן. פרויקטים קודמים של משרד ברוידא מעוז: פארק מדרון יפו, פארק חופי רידינג, וגן צ'ארלס קלור בתל אביב.

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור אמר, כי הוא שמח שהתכניות לפיתוח וטיפוח מזרח ומרכז העיר קורמות עור וגידים ומתחילות להיראות בשטח. לפארק, שבנייתו תושלם תוך כשנה וחצי, מצטרף גן "שער למזרח" בשדרות יעקב בשיכון המזרח, המהווה מוקד משיכה למאות מתושבי השכונה בכל יום. הפארק יהווה שטח ירוק גם לשכונות המגורים שצפויות לקום על שטח מחנה צריפין בעתיד. "שנים שתושבי מזרח העיר משוועים לפארק ראוי, גדול ואיכותי ועכשיו החלום מתחיל להתממש. מדינת ישראל האזרחית צומחת ומתפתחת וזקוקה לשטחים מרכזיים בטבורה של המדינה שתפוסים על ידי צה"ל. היום, כשאנו עדים למצוקת הקרקעות ההולכת וגוברת, יש חשיבות רבה ששטחי הבסיסים יועברו לידי הציבור".

תכנית חלוקת שטח מחנה צריפין

תכנית חלוקת שטח מחנה צריפין

ראשון לציון ובאר יעקב הגיעו להסכמה עקרונית באשר לחלוקת השטח של מחנה צריפין וייעודיו השונים, שלה שותפים גם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון. על פי התוכנית המוצעת, 840 דונם משטח המחנה הצבאי יסופחו לראשון לציון וכ־560 דונם יסופחו לבאר יעקב. רוב שטחי התעסוקה המתוכננים על שטח המחנה ייבנו בראשון לציון. מדובר בכ־1.2 מיליון מ"ר בנוי לתעסוקה, שעל פי המפה נושקים לבית החולים אסף הרופא מצפון ומדרום. בשטח זה תקדם עיריית ראשון לציון פארק לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. בשלב ב' של התוכנית צפויה גם באר יעקב לספח אליה שטחי תעסוקה בהיקף של כ־300 אלף מ"ר ועוד כ־500 אלף מ"ר, שאינם כלולים כיום בשטח המחנה.

שטחי המגורים המתוכננים על אדמות צריפין יחולקו גם הם בין שתי הרשויות. בראשון לציון יכללו התוכניות 7,000 יחידות דיור בשלב הראשון, מתוכן 6,600 יחידות דיור בבנייה רוויה (בניינים) ועוד כ־400 יחידות דיור צמודות קרקע בסמוך לשכונת נווה הדרים. בבאר יעקב יכללו התוכניות 10,000 יחידות דיור, מתוכן 4,200 יחידות דיור בבנייה רוויה מתוכננות בשלב הראשון של התוכנית ובשלב השני 5,800 יחידות דיור נוספות, כולן מצפון לכביש 4313 ובסמוך למושב תלמי מנשה.

בשלוש השנים האחרונות התנהל מאבק בין המינהל לרשויות בנוגע לייעוד השטח שתקבל כל רשות. ראשון לציון נאבקה על סיפוח שטחי תעסוקה לתחומה. צור מסביר כי המחסור האקוטי בשטחי התעסוקה בראשון לציון פוגע בעיר מבחינה כלכלית וחברתית, "60% מתושבי ראשון לציון עובדים מחוץ לעיר. ההיקף של שטחי התעסוקה בעיר הוא 2.4 מיליון מ"ר, לעומת כ־11.1 מיליון מ"ר בתל אביב. "כשתושב עובד מחוץ לעיר, ההוצאות שלו נכנסות לכיס של עירייה אחרת. בזכות כביש 431 ראשון לציון הפכה נגישה, ואין סיבה שהיא לא תהפוך למתחרה ראויה של מתחמי תעסוקה ענקיים", אומר צור. לדברי ראש המועצה המקומית באר יעקב ניסים גוזלן, "כיום כוללת המועצה כ־3,300 בתי אב ועוד כ־5,500 יחידות דיור בבנייה. התכנית לפינוי צריפין צפויה להכפיל את מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ".

מאמרים קשורים: ראשון לציון מציגה- הרובע | צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ | עמק הסיליקון החדש של ישראל | מנוע צמיחה חדש בלוד | הרובע המיוחד, אשדוד


עמק הסיליקון החדש של ישראל

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

חברת מנרב זכתה לפני שבועיים במכרז להקמת קריית ההדרכה בעיר הבה"דים בנגב, ואמורה להתחיל לעבוד בשטח בשבועות הקרובים במטרה לאכלס את הקריה ב-2015. מבני התשתית של חברת חשמל ומקורות כבר עומדים, ותשתיות התקשורת מונחות. בתחילת מארס תונח אבן הפינה לקריית התקשוב, והיא אמורה להיות מאוכלסת ב-2017. באמ"ן מקווים לגדר את שטח הקריה החדשה בחצי השני של 2012, ולהתחיל מיד בהקמת תשתיות בתקווה לאכלס אותה ב-2019 (1,000 חיילים ראשונים של החיל יהגרו כבר ב-2015). מדי שנה יוכשרו בבסיסים החדשים 100 אלף חיילים.

בשבע השנים הבאות יושקעו בשלושת המתחמים 22 מיליארד שקל מכספי הציבור. מיליון מ"ר ייבנו וכ-30 אלף חיילים – רובם "חיילי היי-טק", המשרתים ביחידות טכנולוגיות – עומדים לעבור דרומה. "הם יעבירו את הקריירות שלהם, חתיכה מחייהם", אומר בכיר באמ"ן. "הם לא עוברים לדרום לקדנציה אחת. אנחנו בונים שם את מרכז ההיי-טק של אמ"ן, ונעביר אליו את כל הטכנולוגיה של החיל. אם רוצים להבין את המשמעות של העניין, צריך להיזכר שלא במקרה אזורי ההיי-טק של רעננה והרצליה פיתוח נמצאים במרחק חמש דקות נסיעה מגלילות".

22 מיליארד שקל אינם סכום זניח: הם שווים לכ-10% מהתקציב השנתי של ישראל. סכום כזה יכול היה ליצור אפשרויות תעסוקה עצומות ברחבי המדינה, ולקדם באופן משמעותי את מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. זהו הפרויקט בעל המשמעות הגדולה ביותר שמערכת הביטחון הוציאה אי פעם לדרך, והמשמעות שלו גדולה אף יותר כשמביאים בחשבון את השטחים הרחבים שיתפנו באזור המרכז.

משרד הביטחון צופה שלמעבר תהיה השפעה כלכלית חיובית ביותר: עם השלמת המעבר ב-2020 יצמח התוצר הלאומי ב-3.7 מיליארד שקל בשנה. העלייה תגיע לשיאה ב-2030, שבה יגדל התוצר ב-6 מיליארד שקל ביחס למצבו כיום. בנוסף מעריכים כי ערך הנכסים בדרום יצמח ב-30%; כי אנשי הקבע יוציאו מדי שנה חצי מיליארד שקל בעסקים בדרום; כי מתוך 4,000 חיילים שישתחררו מהבסיסים מדי שנה, רבע יישארו בנגב; וכי על כל חייל שיעבור לשרת בנגב ייתוספו ארבעה מקומות עבודה חדשים בשוק המקומי.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אומר כי "עבור הנגב, זאת הזדמנות היסטורית לפריצת דרך. המעבר של צה"ל דרומה, בשילוב השינויים שאנחנו עורכים בנגב, יביאו לכך שעד 2020 המדינה תשתנה לגמרי".

"המעבר הזה צריך להמשיך לחזק את הנגב", אומר מקור במשרד הביטחון המעורב בפרויקט. "צריך למנף אותו כדי להקים כבישים, קווי רכבת, מוסדות חינוך, מערכת בריאות ואפשרויות תעסוקה לבני ובנות הזוג. המעבר של חיל המודיעין וחיל התקשוב הוא הזדמנות להפוך את הנגב לעמק הסיליקון. בן לילה יגיעו לנגב 10,000 אנשי טכנולוגיה, והיחידות שלהם יזדקקו מדי שנה לשירותים טכנולוגיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות שיהיו מעוניינות להעניק להן שירותים יצטרכו לעבור לדרום כדי שיהיה להן יתרון במכרזים. זאת הסיבה לכך שהחברות הגדולות מתכננות את המעבר לפארק ההיי-טק בבאר שבע כבר עכשיו, שש שנים לפני שהצבא מגיע. החברות האלה יזדקקו לעובדים, וזה יוביל בעקיפין לפיתוח האקדמיה בנגב".

ברמה האזרחית, לעומת זאת, המעבר לדרום לא לווה בתוכנית לאומית מתוקצבת. כל הגורמים הרלוונטיים מודעים להזדמנות, אבל אף אחד מהם לא נערך בקצב של צה"ל. ועדת ההיגוי העליונה לליווי מעבר צה"ל לנגב, שמובילים המנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, זכתה בדו"ח מבקר המדינה של 2011 לביקורת על תפקודה הלקוי. גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ספגו ביקורת על שלא הסירו מהר מספיק את החסמים העומדים בפני התוכנית, שהוציא לדרך אריאל שרון לפני תשע שנים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל אמנם מציגים סדרה ארוכה של מהלכים כלכליים לפיתוח הנגב, אך רק באחרונה יזמו את תוכנית "מעגלים בנגב" להעמקת שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות השונות סביב המעבר, ועל תוכנית הפיתוח האסטרגית עובדים רק בימים אלה; הרשויות המקומיות השונות, דוגמת ירוחם, דימונה ורמת נגב, השואפות לקלוט אוכלוסיה איכותית, פועלות בנפרד מול מינהלת משרד הביטחון; במשרד התמ"ת עדיין לא השלימו את התוכניות להכשרת העובדים שאמורים לקחת חלק בבניית הבסיסים; ברשות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב אין תוכנית ישירה להתמודדות עם המעבר, ונדמה כי הפרויקט כולו מדלג מעל האוכלוסיה הזקוקה לקידום יותר מכל; וברכבת ישראל, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך תמונת המצב עדיין לא ברורה. כולם מציגים נכונות לסייע לפרויקט – אבל רצון טוב לא מספיק כשבשטח אין גורם אחד המרכז תוכנית אסטרטגית כוללת.

לכתבה המלאה בדהמרקר

מאמרים קשורים: רהט דרום, מיתוג אופקים, צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ, אשקלון מעלה הילוך


הבניין החדש של עיריית תל אביב ומתחם סומייל

סמל עיריית תל אביב

סמל עיריית תל אביב

תכנית הבנייה השאפתנית במתחם סומייל כוללת – מלבד ארבעה מגדלים בני 45 קומות וכיכר בצומת אבן גבירול- ארלוזורוב, גם מגדל חדש למשרדי העירייה. בתחרות שקיימה העירייה לתכנון המגדל החדש שלה זכתה הצעתו של משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, שזכה באחרונה גם בתכנון עיר הבה"דים החדשה בנגב, ותכננה את בניין עיריית ירושלים. המשרד זכה במקום הראשון מתוך חמישה משרדי אדריכלים שהוזמנו להשתתף בתחרות לתכנון מבנה משרדים חדש עבור עיריית תל אביב – יפו.

המבנה ימוקם במרכז מתחם "סמל" העתידי ("סומייל"), השוכן במרכז רח' אבן גבירול. זהו בניין "ירוק" שנועד להכיל משרדים ואזורי קבלת קהל עבור אגפי העירייה השונים, בסמיכות לבית העירייה הראשי. המגדל החדש, 20 קומות גובהו, יאחד לתוכו את כל משרדי העירייה הפזורים ברחבי העיר, שנוספו עם השנים לבניין העירייה הקיים.

הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו "צומח" מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך. בנוסף ייחפרו ארבע קומות מתחת לקרקע לטובת חניון. למרגלות הבניין תהיה כיכר ציבורית קטנה, בגודל 40 מטרים על 40 מטרים, שמתוכננת להשתלב בגינה ציבורית שתוקם בין המגדלים ותהיה חלק בלתי נפרד ממערך מעברים להולכי הרגל, שיחצו את המתחם לאורכו ולרוחבו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תל אביב 2013- כך תראה העיר, תכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים?, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב