הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

כמובטח, לרגל חגיגות שנתיים לבלוג, תפורסם במהלך החודש הקרוב סדרת הכתבות 2y/300k של האנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל. המאמר הראשון בסדרה נכתב על ידי הלה אורן, מנכ"לית עיר עולם ותיירות תל אביב – הגוף האמון על מיצוב תל אביב רבתי כעיר גלובלית כחלק מתפיסה כלכלית הרואה בנכסי העיר מקור להגדלת הכנסות לטובת תושבי העיר.

כנס הערים של תל אביב

כנס הערים של תל אביב

הבילוי הטוב ביותר זה ביזנס. הכירו את הבלייז'ר. מאת הלה אורן

האופן בו אנו צורכים תיירות ומנצלים את הפנאי שלנו ממשיך ומשתנה במהירות ולובש פנים חדשות וצורות צריכה מקוריות. בשנות השמונים נסענו לחופשות ארוכות אל אתרי תיירות, טבע וצפייה במונומנטים היסטוריים או אדריכליים. בעשור וחצי האחרונים התרכזנו בתיירות עירונית, קצרה ותכופה יותר, שחיפשה חוויה תרבותית, אותנטית ומקומית וחיבור שמבקש להבין את העיר דרך האוכלוסייה, המזון המקומי, מקומות הבילוי והתרבות המקומיים, וההישג הגדול ביותר בו יכולנו להתפאר לאחר נסיעה לעיר חדשה הייתה ביקור במקום בו מבלים "רק המקומיים", כסוג של ניצחון על מנהגי התיירות של עצמנו. כיום, תדירות הנסיעות של אלו המכונים ה"קריאייטיב קלאס" ממשיך ועולה. מדובר בציבור מקצועי, משכיל ומתעניין, שכבר ראה את כל "מה שצריך", שעבודתו היא חייו, והזמן הנותר לו לנסיעות לחופשות באתרי תיירות הצטמצם לכמעט אפס.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ספטמבר 2012, צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח)

נהוג לומר כי ישראל היא מדינה של צבא. אנו, כישראלים, מורגלים בחיילים לובשי מדים ונשק בכל מקום, בסיסים צבאיים במרכזי הערים, ונוכחות מתמדת של כוחות ביטחון באופנים שונים בחיינו, עד כי זה נראה לנו טבעי ונורמלי. אולם נוכחות הצבא וכוחות הביטחון בחיינו היא גבוהה הרבה יותר משנראה לעין. צה"ל ומערכת הביטחון מעורבים כמעט בכל תחום בחיינו, לרוב באופן נסתר, אך עם השפעה עצומה. נוכחות אנשי צבא לשעבר בפוליטיקה ובכלכלה, היא רק דוגמה  אחת בה הצבא ממשיך ומשפיע על המדינה והחברה, והקשר ההדוק של הצבע לכל תחום בחיינו.

עוד נהוג לומר כי צה"ל הוא צבא בלתי מנוצח, וכי הצליח לגבור על כל יריביו. המלחמות, הפיגועים, הטרור- כל אלה לא הצליחו להכניע את מערכת הביטחון הישראלית, שמשתכללת, מתחדשת ומתייקרת משנה לשנה.

שתי אמירות אלה, שכל כך מאפיינות את מדינת ישראל, הן כנראה נחלת העבר. צה"ל הובס במערכה, ודווקא על ידי אויב מבית. מדינת ישראל אינה יותר מדינת צבא כנראה, והביטחון כבר אינו הדבר הכי חשוב. בעשורים האחרונים ביצעה מדינת ישראל תפנית, שגם צה"ל לא יכול להתמודד עימה, והפקידה את המושכות בידיים חדשות.

אם בעבר נוהלה מדינת ישראל על ידי אלופי צבא ורמטכ"לים לשעבר, הרי שכיום היא מנוהלת על ידי נערי משרד האוצר. ישראל אימצה את הניאו ליברליזם הכלכלי – כוח ששום צבא, גם לא צה"ל יכול לעמוד בפניו, והמאבקים התכופים בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר הם ביטוי מצומצם הנגלה מדי פעם לציבור, אבל מבטא שינוי עמוק בעמדות הכוח במדינה.

השבוע, שני אירועים היסטוריים, בעלי משמעות עצומה, אירעו בישראל, ומשקפים בדיוק את התהליך הנ"ל: הראשון – נחתם הסכם בין משרד הביטחון, עיריית תל אביב ועיריית נתניה להסטת קרני התקשורת הסודיות של משרד הביטחון ממרכזי הערים.

הקרן המיסתורית (שעל השלכותיה אולי נשמע בעוד מספר עשורים) מנעה בנייה לגובה במרכז תל אביב ונתניה, וכעת לכשתוסט, יתאפשרו פרויקטים רבים שמשרד הביטחון מנע את הקמתם באזורים בהם עוברת הקרן. מימון הסטת הקרן יבוא בעיקר מהעיריות, שיהנו כעת מהכנסות עצומות מהפרויקטים שלא אושרו עד כה.

בתל אביב מדובר על תכניות הבנייה בכיכר המדינה, הכוללות בניית 4 מגדלי מגורים בגובה של 43 קומות, וכן מגדל בית לסין שיתנשא לגובה 27 קומות. בנתניה מדובר על "מתחם המזבלה" שאותו מתכוונת העירייה להפוך לעוד איזור בנייה יוקרתי בדרום העיר, לאורך חופי נתניה, וכן פינוי בינוי במרכז נתניה.

האירוע השני הוא החתימה על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד שנת 2016, שיפנה שטחים עצומים בצפון תל אביב עם פוטנציאל בנייה של 27,000 יחידות דיור. במסגרת ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, רשות שדות התעופה ומינהל מקרקעי ישראל, תועבר חלק מפעילות שדה דב אל נתב"ג.

כל זאת מגיע בהמשך למגמה של השנים האחרונות, של פינוי בסיסי צה"ל ממרכזי הערים שכללו את פינוי מתחם דרום הקרייה בתל אביב, פינוי מחנה צריפין וחלקים מתל השומר ועוד.

מאמרים קשורים: צה"ל מפנה חוף ים בראשון לציון | פארק חדש במקום מחנה צריפין | ירושלים עוברת למגדלים | נתניה: מיתוג מרכז העיר, מגדלים ובית עירייה חדש | נתב"ג 2020 – האופציה הימית


כמה באמת שווה כל עץ בעיר?

כל עץ בעיר במדינת טנסי, ארה"ב, מוערך ב-2.25$ במונחים כלכליים מדידים לשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל עם 284 מיליון עצים בערים במדינה הערך הוא גבוה למדי. באמצעות חסכון באנרגיה, סינון אויר ומים ואחסון פחמן, העצים העירוניים של טנסי שווים יותר מ-638 מיליון דולר לכלכלת המדינה, על פי דו"ח שנערך ע"י שירות היערות של מחלקת החקלאות האמריקאית.

החיסכון הגדול ביותר הוא באחסון פחמן, המוערך ב-350 מיליון דולר. במצטבר, עצי הערים במדינה סופחים כ-16.9 מיליון טונות, כשכל טון מוערך בכ-20.7$. סינון האוויר והמים שמבוצע ע"י העצים מוערך ב-204 מיליון דולר לשנה. העצים גם אחראיים לסילוק 27,100 טונות של מזהמים מדי שנה, והצל שהם מעניקים חוסך 66 מיליון דולר בעלויות אנרגיה מידי שנה. מעבר לכך יש את הערך האסתטי של המצאות העצים ברחובות ובפארקים, אולם בשל הקושי למדוד ערך זה, הדו"ח התמקד רק בערכים הניתנים למדידה.

מחקרים דומים נעשו או נעשים גם באינדיאנה, וויסקונסין, ניו ג'רסי וקולורדו. העצים ברחובות של אינדיאנה לדוגמה, נמצאו (pdf) כשווים 38 מיליון דולר כל שנה בטיפול במים, צימצום הוצאות אנרגיה, שיפור איכות האוויר וספיחת פחמן. הם גם הוערכו כשווים 41 מיליון דולר לשנה בערך אסתטי והשפעה על ערך נדל"ן.

בתל אביב, על פי העירייה, יש יותר מ-100,000 עצים. בשנים האחרונות החלו פקידי היערות בישראל, המוסמכים מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר להגן על עצים, לקבוע "שווי חלופי" לעץ שלא נותרה ברירה אלא לכרות אותו. שווי זה נקבע על ידי נוסחה מיוחדת שגובשה בארצות הברית ולוקחת בחשבון מדדים כמו גילו ומצבו של העץ, ומידת נדירותו. בדרך כלל מתורגם הערך הכספי לפיצוי שהיזמים נותנים באמצעות פעולות כמו נטיעת עצים חדשים. לדוגמה- חצי מיליון שקלים, זהו שוויו של עץ האקליפטוס המרשים הניצב בלב מגרש החנייה של בית רומנו בדרום תל אביב – שטח שבו יוקם בשנים הקרובות תוואי הרכבת הקלה. מחירו של העץ נקבע באחרונה על ידי פקידי היערות במשרד החקלאות ועיריית תל אביב במסגרת מדיניות חדשה הקובעת תג מחיר גבוה לעצים בוגרים באזורים עירוניים שיש הכרח לכרות אותם בשטחים המיועדים לבנייה.

בימים אלה נמצא בהליכי אישור בכנסת תיקון לפקודת היערות שיקבע באופן מדויק מהי פעולת כריתה של עץ. כמו כן יוכנס לתיקון גם עניין השווי החלופי שהיה עד היום בגדר נוהל והוא יקבל מעתה תוקף חוקי מחייב.

מאמרים קשורים: פארק חדש בראשון לציון | מיתוג דנמרק – מדינה ירוקה | העיר הירוקה ביותר – אירופה | פארק תת קרקעי בניו יורק |


עיקרי תכנית המתאר "תל אביב 5000" שאושרה

תכנית מתאר תל אביב 5000

תכנית מתאר תל אביב 5000

מליאת הוועדה המקומית בעיריית תל-אביב אישרה, ברוב של 16 מול 10 חברי מועצה ולאחר 4 שנים של דיונים, את תוכנית המתאר העתידית של העיר – "תל אביב 5000". תכנית המתאר, אשר גובשה על-ידי מינהל ההנדסה, קובעת את מגמות התכנון ואופן התפתחותה של העיר עד לשנת 2025, וחשיבותה היא בהגדלת השקיפות והוודאות התכנונית, הן לתושבי העיר והן ליזמים הפועלים בה.

תכנית המתאר מבוססת על התכנית האסטרטגית לתל–אביב-יפו, תכנית אשר במסגרתה אושר החזון לפיתוח העיר. החזון כולל ארבע מרכיבים ומהווה חלק מהתכנית לחזק את מרכזיותה של העיר במטרופולין ובמדינה, ולהיות עיר עם הפנים לכל תושביה.

עיר לכל תושביה– תכנית המתאר צופה כי בשנת 2025 יתגוררו בת"א כ-450,000 תושבים (לעומת כ-400,000 כיום). התכנית מציעה להגדיל את מלאי יחידות הדיור בכ-35,000 יחידות דיור חדשות, בנוסף לכ-75,000 יחידות דיור שנמצאות בשלבי אישור בתכניות אחרות וטרם נבנו. תוספת יחידות הדיור שהוצעו בתכנית אופיינה כך שתסייע למנף ולקיים תהליכים של התחדשות עירונית ולהימנע, מכרסום בשטחים הפתוחים. כמחצית מכלל יחידות הדיור הנוספות נכללות במסגרת אפשרות לעיבוי המגורים הקיימים, הן ייבנו באמצעות תוספת קומות במבנים קיימים. דגש מיוחד הושם על התחדשות ביפו ובדרום העיר: כמחצית מתוספת יחידות הדיור בתכנית המתאר מוצעת באזורים אלו. תוספת זו, עם שילוב מוקדי ציבור חדשים ויצירת אפשרויות תעסוקה מגוונות בדרום, יתרמו לפיתוח יפו והדרום ולחיזוקם.

שמירת תל אביב כמרכז כלכלי ותרבותי – תכנית המתאר מציבה יעדים לגידול שטחי התעסוקה בעיר והתאמתם של חלק מאזורי התעסוקה הקיימים לכלכלה המודרנית. התכנית מציעה להגדיל את מאגר התכניות הקיים לתעסוקה. חלק ניכר מתוספת שטחי התעסוקה יהיה באזורי התעסוקה המטרופוליניים שבמרכז העיר (למשל, משני צידי נתיבי איילון ולאורך שדרות רוטשילד). שטחים נוספים מתוכננים באזור התעסוקה הצפוני עתידים – רמת החייל. התכנית מציעה לשים דגש על דרום העיר בפיתוח ובשדרוג שטחי התעסוקה הקיימים בו, וביצירת אזור תעסוקה חדש המוצע בסמוך לצומת חולון משני צידי נתיבי איילון.

יצירת סביבה עירונית אטרקטיבית – עירוב שימושים ותפקודים – מגורים, תעסוקה, תרבות, מוסדות ציבור – הוא בעל יתרונות רבים מנקודת המבט העירונית: הוא מאפשר נגישות נוחה וקרבה בין מקומות התעסוקה, המסחר, התרבות והשירותים למגורים; הוא מאפשר ליצור רחובות תוססים המציעים מגוון רחב של פעילות אנושית; הוא מאפשר לנצל את שעות הפעילות השונות של השימושים השונים על מנת לקיים אזורים פעילים ובטוחים במשך רוב שעות היממה.

תחבורה בת-קיימא, מגוונת ויעילה על פיתוח מערכת התחבורה בעיר להביא בחשבון את תנועת המועסקים והמבקרים המגיעים לעיר. העיר היא גם ביתם של תושבים רבים, ומערכת התחבורה צריכה לענות גם לצרכיהם. התכנית מנסה למצוא איזון בין צרכי המשתמשים השונים במערכת התחבורה בעיר. חלק ניכר מהשינויים המוצעים מכוון ליצירת העדפה לתחבורה ציבורית, להולכי רגל ולרוכבי אופניים. במסגרת זו יוצרת התכנית שיפור של מרחב ההליכה של הולכי רגל ושל אופניים, ומאפשרת – תוך שימוש באמצעים של תכנון תחבורה – שיפור רמת השירות של התחבורה הציבורית.

שיפור איכות הסביבה וקיימותתל–אביב-יפו שואפת להיות עיר בת-קיימא, ירוקה ונטולת מפגעים סביבתיים. פיתוח המרחב הציבורי הפתוח, ובפרט זה הירוק, בדגש על טבע עירוני; מעבר לתחבורה בת-קיימא; ניצול יעיל יותר של שימושי הקרקע המתבטא בעיבוי הבינוי למגורים ותעסוקה; התכנית כוללת הנחיות לגבי בנייה ירוקה וידידותית לסביבה; ניקוז ושימור מי תהום; מניעת זיהום מקרינה ועוד. כמו כן, הנחיות שיחייבו כל תכנית בעלת השפעה סביבתית להכין חוות דעת סביבתית הכוללת המלצות לגבי אמצעים למזעור מפגעים סביבתיים.

טיילת לאורך נתיבי איילון – תכנית המתאר קובעת "ציר ירוק" חדש לאורך נתיבי איילון שייצור טיילת עירונית חדשה להולכי רגל ולרוכבי אופניים מצפון העיר עד דרומה. הטיילת תחבר את שני הפארקים המטרופוליניים: פארק הירקון בצפון ופארק אריאל שרון, פארק האיילון, בדרום. נוסף על כן, מציעה התכנית לאפשר הרחבת גשרים קיימים ומתוכננים מעל נתיבי איילון כדי ליצור בהרחבות אלה שטחים ציבוריים פתוחים. הטיילת והגשרים יאפשרו קישור אל אזורים אחרים באמצעות 'צירים ירוקים' נוספים המתוכננים בכל רחבי העיר.

יפו – תכנית המתאר מציעה להגדיר את שכונותיה ההיסטוריות של יפו כ"מרקם לשימור". המשמעות היא שניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בהיקף מצומצם ולעודד התחדשות, תוך שמירה על אופי הבינוי בשכונות אלה. בשכונות עג'מי וגבעת עלייה, במתחמי מגורים גדולים, ניתן יהיה לחלק את מכסת השטח המתוכנן למגורים ליותר יחידות דיור, ובכך להוסיף דירות בינוניות וקטנות. במתחמי השיכונים תעודד תכנית המתאר עיבוי מבנים קיימים ויתאפשר להוסיף עד 2 קומות נוספות ובאופן נקודתי יותר גם "פינוי-בינוי". לצד השיקום והשימור של השכונות ההיסטוריות ותוספת הקומות למתחמי השיכונים, יפותחו שכונות מגורים חדשות בחלקה המזרחי של יפו.

ביפו העתיקה מוצע לאפשר תוספת בינוי בעיקר עבור מלונאות, מסחר ותיירות, תוך השתלבות באופי הבנייה בעיר העתיקה מבחינת סיגנון וגובה. לאורך הטיילת יפותח השער הצפוני ליפו כמוקד תיירותי-מסחרי. בשטח שבין פארק מדרון יפו לבין רחוב קדם מוצע אזור פעילות מיוחד, שיכלול מלונאות, מסחר ומבני ציבור. שדרות ירושלים הן ציר עירוני מרכזי, שבעתיד יעבור בהן הקו האדום של הרכבת הקלה. לאורך השדרה ניתן יהיה לשלב מבני מגורים ומשרדים, זה בצד זה. לחיזוק האופי העירוני של השדרה, מוצע לאפשר תוספת קומת קרקע מסחרית לכל אורכה, גם במקומות שבהם אין חזית כזו, וכן להסב למשרדים מבנים קיימים.

רחוב שלבים: מוקד פעילות חדש בין יפו לבין תל־אביב. ציר שלבים יהפוך לרחוב עירוני פעיל, הכולל חזיתות מסחריות, המחובר לשכונות שסביבו באמצעות רחובות שיהיו מאונכים לו . לאורך הרחוב נקבעו מספר מוקדים למוסדות ציבור כלל-עירוניים, שיסייעו בהחייאת האזור ובהתפתחותו, בדומה למכללה האקדמית תל־אביב-יפו שהועברה למקום. מלאי שטחי המגורים ברחוב יוגדל ויתאפשר גם שילוב מוגבל של שטחי משרדים.

התכנית שומרת על אצטדיון בלומפילד במקומו כמתקן ספורט מרכזי ואף מאפשרת את שדרוגו ואת פיתוחו. התכנית מגינה על גן כרונינגן הסמוך, בכך שיוגדר כשטח פתוח עירוני, וכן היא מחברת בינו לבין רחוב שלבים על ידי מוסד ציבורי עירוני חדש. רצף זה של שטחי ציבור מהווה חלק מציר ירוק עירוני המחבר את שכונות דרום העיר ומגיע מקריית שלום, דרך פארק החורשות ועד לשדרות ירושלים.

התעסוקה בדרום העיר – התכנית מציעה מרכז תעסוקה חדש בצומת חולון. מרכז זה יתפקד כמוקד תעסוקה מטרופוליני ותותר בו בנייה צפופה וגבוהה; הוא ירושת על ידי מרכז תחבורה מטרופוליני חדש, שיקשר בין תחנת רכבת ישראל ובין אמצעי התחבורה הציבורית האחרים החוצים את האזור ומתוכננים לעבור בו בעתיד. אזור התעסוקה בצומת חולון מיועד לסוגי תעסוקה מגוונים: משרדים, מסחר, היי-טק, ושימושים אחרים אשר התמקמו עד עתה בעיקר במע"ר המרכזי ובאזור רמת החייל. שילוב של שימושי תעסוקה אחרים, ובכלל זה מלאכה, יתאפשר תוך הקפדה על המגבלות סביבתיות. באזורי המלאכה שבאזור מבואות יפו מציעה תכנית המתאר שינויים נרחבים שיעודדו את שדרוג האזורים האלו ופיתוחם. זאת במטרה לעודד כניסת שימושים מגוונים של מסחר ומשרדים וגם מגורים באופן מוגבל כך שיהפכו למוקד משיכה לאזור כולו.

פארק החורשות הוא רצף של חורשות בסמוך לשכונות דרום העיר: קריית שלום, שכונת שפירא ונווה עופר. תכנית המתאר מגדירה את פארק החורשות כ“שטח פתוח עירוני“. הפארק, שגודלו יותר מ-200 דונם, יהיה הפארק העירוני הגדול בעיר וישמש ריאה ירוקה לשכונות דרום העיר והוא יקושר אליהן במערכת של צירים ירוקים ומזמינים. הפארק מתוכנן כפארק אקולוגי וישומרו בו בתי באר, מערכות השקיה וינטעו פרדסים ועצי פרי שאפיינו את האזור בעבר.

התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני מרכזי תחבורה מטרופוליניים: בצפון – בסמוך לתחנת הרכבת מרכז, ובדרום – בסמוך לצומת חולון. בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי.  שטח התחנה המרכזית החדשה, שיתפנה משימושי התחבורה, יהווה חלק מאזור התעסוקה המטרופוליני. ככזה, יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים, ויותר להשתמש בו למלונאות, למגורים ולשטחי ציבור.

מרחוב עמוס תנועה ושומם כמעט מפעילות עירונית, יהפוך רחוב ארלוזורוב לרחוב עירוני תוסס, תוך ניצול הקו הסגול של הרכבת הקלה שעתיד לעבור בו. המדרכות יורחבו, שבילי אופניים יסללו וחזיתות מסחריות יתווספו לבתי המגורים הבנויים לאורכו. הרחוב יהפוך לציר המחבר את תחנת הרכבת מרכז לרחוב אבן גבירול ולחוף הים, באופן מזמין ונעים להליכה. ממזרח לרחוב אבן גבירול תאפשר התכנית לבנות לגובה של 8 עד 10 קומות למגורים, למלונאות ולמשרדים, וממערב לו משתרע מתחם ”העיר הלבנה“ – גם בצד זה ניתן יהיה להוסיף שטחי מגורים, מלונאות ומשרדים בהתאם למגבלות השימור במקום.

למרות קרבתו לאוניברסיטה ולקניון רמת אביב, הרחוב אינו מתפקד כרחוב עירוני פעיל. תכנית המתאר מציעה להפוך את רחוב איינשטיין לרחוב העירוני הראשי של רמת אביב תוך ניצול העובדה שבעתיד יעבור בו הקו הירוק של הרכבת הקלה. תכנית המתאר קובעת ברחוב מדרכות רחבות ושבילי אופניים ומאפשרת מסחר לאורכו. בנוסף, מציעה תכנית המתאר כי הרחוב ימשך מערבה תוך חיבור האוניברסיטה לחוף הים ולטיילת החוף, שם יסתיים בכיכר ציבורית פתוחה. מן הצד השני, הרחוב ממשיך מזרחה כציר ירוק דרך קמפוס האוניברסיטה, בגשר מעל נתיבי איילון – עד לשכונות צפון מזרח העיר.

מתחם תחנת הכוח רדינג הוא חלק מרצף השטחים המיועדים לפיתוח למטרות נופש, פנאי ותרבות באזור שפך הירקון. שטח תחנת הכוח הפעילה יצומצם, כך שמבנה רדינג ההיסטורי והשטח שבחזיתו יהפכו לשטחים פתוחים ונגישים לציבור, כחלק מפיתוח רצועת החוף התל אביבית כולה. המבנה ההיסטורי ישמש למוסד תרבות, שזהותו תיקבע בעתיד. מוסד ציבורי יהווה חלק ממכלול של שטחי ציבור אותם קובעת התכנית באזור בית הלוויות העירוני ובסביבתו. שטחים אלה ייועדו למוסדות ציבור גדולים מסוג תרבות, פנאי וספורט, אשר ישרתו את כל תושבי העיר ויקיימו קשר הדוק עם מתחם יריד המזרח ונמל תל אביב. במתחם שפך הירקון כולו יהיה תהיה פעילות שמשלבת טבע עירוני – הירקון וסביבתו וחוף הים – עם פעילות ציבורית ותרבותית ענפה.

 מאמרים קשורים: פרויקט פינוי בינוי במתחם דפנה- ארלוזורוב | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תל אביב 2013- כך תראה העיר | תכנית שיפוץ טיילת תל אביב


פרויקט פינוי בינוי ענק במתחם דפנה ארלוזורוב בתל אביב

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב יפו החליטה להמליץ על הפקדת תכנית הפינוי בינוי במתחם "דפנה-ארלוזורוב" בעיר, תוך הכנסת מספר. כעת התכנית תעבור לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב.

התוכנית מתפרשת כ-80 דונם וכוללת שישה מתחמים, שכל אחד מהם יבנה סביב חצר פנימית. חמישה מתחמים לאורך דרך נמיר, יכללו מגדל בן 29 קומות כל אחד וכן בנייה מרקמית לאורך הרחוב עצמו, של בניינים בני 6 קומות. מתחם אחד שייבנה ברחוב ארלוזורוב יכלול מגדל של עד 40 קומות, ובנייה נמוכה של 6-7 קומות. עוד כוללת התוכנית שדרה ירוקה משני צידיו של רחוב דפנה. כיום ישנן במקום 470 יחידות דיור ב-21 בניינים בני 3 קומות.

בסך הכול, צפויה התוכנית לכלול 1,234 יחידות דיור, שייבנו לאורך הרחובות נמיר, דפנה וארלוזורוב בעיר. בתוכנית צפויות להיבנות כ-200 יחידות דיור בנות שלושה חדרים אשר יימכרו במחיר מופחת כ"דיור בר השגה".

את התוכנית תכנן האדריכל אבנר ישר ממשרד ישר אדריכלים, שתכנן בתל אביב בין השאר את מגדל הגימנסיה, מגדל רוטשילד 1, מגדל נווה צדק, ומתחם שוק בצלאל, ניהול הפרויקט הופקד בידי גלי דולב מחברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגרש המכבייה ההיסטורי בתל אביב יהרס | איך תראה תל אביב ב-2025 | הבניין החדש של עיריית תל אביב | תכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב | מחקר על היבטים קוגניטיביים של תכנון


הבניין החדש של עיריית תל אביב ומתחם סומייל

סמל עיריית תל אביב

סמל עיריית תל אביב

תכנית הבנייה השאפתנית במתחם סומייל כוללת – מלבד ארבעה מגדלים בני 45 קומות וכיכר בצומת אבן גבירול- ארלוזורוב, גם מגדל חדש למשרדי העירייה. בתחרות שקיימה העירייה לתכנון המגדל החדש שלה זכתה הצעתו של משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, שזכה באחרונה גם בתכנון עיר הבה"דים החדשה בנגב, ותכננה את בניין עיריית ירושלים. המשרד זכה במקום הראשון מתוך חמישה משרדי אדריכלים שהוזמנו להשתתף בתחרות לתכנון מבנה משרדים חדש עבור עיריית תל אביב – יפו.

המבנה ימוקם במרכז מתחם "סמל" העתידי ("סומייל"), השוכן במרכז רח' אבן גבירול. זהו בניין "ירוק" שנועד להכיל משרדים ואזורי קבלת קהל עבור אגפי העירייה השונים, בסמיכות לבית העירייה הראשי. המגדל החדש, 20 קומות גובהו, יאחד לתוכו את כל משרדי העירייה הפזורים ברחבי העיר, שנוספו עם השנים לבניין העירייה הקיים.

הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו "צומח" מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך. בנוסף ייחפרו ארבע קומות מתחת לקרקע לטובת חניון. למרגלות הבניין תהיה כיכר ציבורית קטנה, בגודל 40 מטרים על 40 מטרים, שמתוכננת להשתלב בגינה ציבורית שתוקם בין המגדלים ותהיה חלק בלתי נפרד ממערך מעברים להולכי הרגל, שיחצו את המתחם לאורכו ולרוחבו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: תל אביב 2013- כך תראה העיר, תכנית המתאר של תל אביב לעשור הקרוב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים?, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב


מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב

תל אביב – עיר עולם: עיריית תל-אביב-יפו השיקה זה מכבר מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם'. המונח 'עיר עולם' מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר המשמשת 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל. מיצוב תל אביב-יפו כעיר גלובלית, יבוצע בשני תחומים:

  • מרכז עסקים בין-לאומי, עם דגש על תעשיות ההייטק והיזמות.
  • מרכז תרבות בין-לאומי, המבוסס על ה DNA הייחודי של העיר.

המהלך למיתוג תל אביב כעיר עולם חורג מגבולותיה המוניציפליים של העיר וכולל שיתופי פעולה עם ערים שכנות, וזאת כחלק מההתייחסות לתל אביב כמטרופולין.

2012 – שנת האמנותבמסגרת הפעילות למיצוב תל אביב יפו כעיר עולם, וכמרכז תרבות בין לאומי, הוכרזה שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב. הילה אורן, מנכ"ל עיר עולם: "בשנת 2012 תועשר המפה התרבותית בתל אביב יפו בשלושה נכסים מרגשים: מוזיאון תל אביב לאמנות, התאטרון הלאומי הבימה, וסינמטק תל אביב. פתיחת המוסדות היא הזדמנות מצוינת להעלות למודעות הבין לאומית את העשייה האמנותית בעיר באמצעות עשרות אירועים ייחודיים ולהשאיר מורשת יצירתית לדורות הבאים."

האירוע המרכזי בשנת האמנות יתקיים במרץ 2012, ה-Tel Aviv Art Weekend. במהלך ארבעת ימי האירוע תתקיים חגיגה עירונית נרחבת שתמשוך תשומת לב רבה בקרב חובבי האמנות והקהל הרחב – בארץ ובעולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המיתוג לשנת האמנות בוצע ע"י חברת ברוך נאה סטרטיג'יק דיזיין, שמלווה את עיריית תל אביב מאז חגיגות ה-100 לעיר.

תכניית שנת האמנות      מה זה עיר עולם: ויקיפדיה