האם זה התכנון העירוני שגורם לנו להשמין? מסתבר שכן.

עיר טובה להולכי רגל - רומא

עיר טובה להולכי רגל – רומא

האם בפריז כל הנשים באמת רזות? או שפשוט נדמה לנו…? והאם העיר יכולה להשפיע על איך שתושביה יראו וירגישו? מתברר כי האופן בו העיר בנויה, מתוכננת והמדיניות שהעירייה מקדמת, משפיעים עלינו ועל איך שאנו נראים הרבה יותר מכפי שנדמה לנו.

יותר משליש מתושבי ארה"ב הבוגרים מוגדרים "אוביס", שמנים מאד, למרות מאמצים גדולים מאד של הממשל להתמודד עם הבעיה המחמירה. במקביל, החלק היחסי של ילדים בעלי משקל עודף הכפיל את עצמו ב-30 השנים האחרונות, ורק 8% מבני ה-12-19 מבלים את הזמן המומלץ בפעילות פיזית. מחקר חדש מראה שחלק מהסיבות להשמנה הן גנטיות, או קשורות בהרגלים, אבל אחד התחומים שפחות נחקר קשור לסביבה שלנו, ולא למה שאנו אוכלים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

2013 – השנה הגורלית של העיר חיפה

תכניות הפיתוח במפרץ חיפה 2בעוד תכניות פיתוח ענקיות ממתינות לאישורים אחרונים, מתנהל מאבק נגד הפגיעה בנוף, בחיבור בין העיר לים ובאיכות האוויר. מה צפוי לחיפה ותושביה, האם התכניות הגדולות ימצבו אותה כעיר אטרקטיבית ומשמעותית על הבמה הבינלאומית או ידרדרו אותה?

במהלך השנה האחרונה חיפה עוברת התפתחות משמעותית, מההכרזה כי "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" בעקבות התכנית לפיתוח חזית הים, שלל הפרויקטים המתוכננים בעיר, ההתקדמות של העיר בתחומי נגישות והשקת האפליקציות העירוניות, וגם בעיות סביבתיות קשות כפי שבאו ידי ביטוי בדוח מבקר המדינה בנושא איגוד ערים אזור מפרץ חיפה. בסקר שנערך השנה התברר כי חיפה מדורגת שלישית בעיר בה הישראלים הכי היו רוצים לגור, והעיר אף נכנסה לראשונה לדירוג הבינלאומי של 300 הערים הצומחות בעולם. התכניות הרבות הנרקמות בעיר מסמנות את שנה 2013 כשנה משמעותית ביותר שתקבע באיזה אופן תתפתח העיר, והאם היא תמשיך להתקדם ותתייצב על המפה הבינלאומית כיעד משמעותי, כוח כלכלי ומרכז לחדשנות. נעמה ריבה מפרסמת באתר xnet מאמר נרחב המפרט את הפרויקטים הרבים בעיר, ומשמעותם:

"השנה הקרובה תהיה גורלית לחיפה", מזהירה האדריכלית עינת קליש רותם, אחת הפעילות במאבק על עתיד העיר. העיר תיאבק השנה על זהותה העתידית. קו החוף של חיפה זרוע מפגעים: הרכבת, הנמל, מבנים נטולי פרופורציה ומפעלי תעשייה. לאלה מצטרפות: תכנית חשמול הרכבת, שעלולה לנתק את העיר וליצור מכשולים בגישה לחוף. תכנית להרחבת בתי הזיקוק שעתידה להסדיר את זכויות הבנייה בהיקף פי 37 מהקיים. תכנית להרחבת הנמל המזרחי, השואפת לשלש את שטחי הנמל. כחלק מהתכנית, יפותח עורף הנמל כמתחם של שטחי לוגיסטיקה.

בחזונם של המתכננים מצטייר מתחם "איירפורט סיטי". "במטרופולין הצפוני לא חייב להתקיים רצף של מגורים", מאמינה ראש היחידה לתכנון סטטוטורי בחברת נמלי ישראל, מיכל טוכלר. לעומתה, האדריכל מיכה רטנר, מזהיר: "התכנית משבשת את הנוף החיפאי". "חיפה זרקה את כל הנזקים שלה לכיוון ערי המפרץ, ובהצעתם הם יוצרים מדבר אורבני בין הקריות לכרמל".

עיריית חיפה תמכה בתכניות, שבכוחן להביא מקומות עבודה רבים. מהנדס העיר, אריאל וטרמן: "אם לא ניצור מנופי צמיחה כלכליים וגלגלי תנופה, חיפה לא תוכל לבסס את עצמה. הנמל הוא 'מעסיק בשרשרת'". "חיפה עומדת לשנות את פניה, ועומדת בפני מהפכה במערכת היחסים שלה עם הים". הוא מתייחס לפרויקט "חזית הים" שיכלול טיילת, כיכרות ומקומות בילוי, בתי מלון ומוזיאון פתוח, ויושמש "האנגר 15". השטח אמור לתפור את שכונות בת גלים והעיר התחתית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מה שעומד לקלקל את החגיגה הוא פרויקט חשמול רכבת ישראל. מהנדס העיר מקיים מו"מ עם הנהלת הרכבת כדי למצוא פתרון לשיקוע הרכבת. קליש-רותם טוענת: "אין סיכוי לשקע את הרכבת בתוואי הנוכחי". ומציינת חלופה: מנהור הרכבת בתוואי חדש, רחוק יותר מהים ומתחת לכרמל.

המאבק הוא מלחמתם של תושבים נחושים, נגד רשויות חזקות: הנמל, הרכבת, הצבא ובתי הזיקוק, כשהכסף והפוליטיקה מכתיבים את חוקי המשחק. המדינה טרם השכילה להבין את הפוטנציאל של העיר, שיכול לתת משקל-נגד לתל אביב. "אנחנו יכולים ליצור פה עיר אטרקטיבית, זהו אינטרס לאומי", אומר וטרמן, שמגן על התכניות, ומבקר את המנגנונים הציבוריים והכלכליים שאינם מבינים את חשיבות עירו. השאלה היא אם הציבור מצליח להבין את ההיקף האדיר של התכניות. למאמר המלא של נעמה ריבה ב xnet

מאמרים קשורים: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | חיפה ברשימת 300 הערים הצומחות בעולם | הפרויקטים המתוכננים בחיפה | מדד הערים הירוקות ביותר בישראל | איך הפכה עיר נמל תעשייתית לבירה הירוקה של אירופה?


זה לא נראה כמו מלון, זה הרבה יותר מזה – מלון שהוא כל השכונה

בשנה שעברה, 3 יזמים צעירים מוינה, החליטו לקחת את הקונספט של מלון בוטיק באופן המילולי, כשלקחו חנויות ריקות בחזית הרחובות והפכו אותם לחדרי מלון. הם קראו לפרויקט Urbanauts, משום שהמבנה של ה"מלון" מעודד את המבקרים לצאת ולגלות את השכונה. "חדר ארוחת הבוקר שלנו הוא בית קפה מעבר לפינה, הספא הוא חמאם תורכי במרחק שני רחובות" הם אומרים. "לקחנו את הקונספט של המלון והפכנו אותו לאופקי, כך שכל התשתית של מלון 4 כוכבים מפוזר על הסביבה". עד כה, כ-300 מבקרים קנו את הרעיון, במחיר של כ-120 אירו ללילה, ומעודדים מההצלחה, הקבוצה מתכוונת לפתוח 10 חדרים נוספים בחנויות נטושות, בהמשך השנה.

אז מה זה Urbanaut?  פירוש המילה Nauts הוא לנווט – כך שהפרויקט מעודד ניווט במרחב העירוני על ידי שימוש בכל השכונה. זהו חיבור בין התושבים המקומיים לתיירות המסורתית. ההליכה ברחוב ובשכונה היא חשובה, כמו גם רכיבת על אופניים, וזו הסיבה שבכל חדר יהיו גם 2 זוגות אופניים.

הרעיון לפרויקט עלה מתוך המחשבה מה ניתן לעשות עם החנויות הריקות. מאז שנות ה-80, כשהחלו להגיע לוינה מרכזי הקניות, הקניונים, יש בעיר יותר ויותר חנויות ריקות ברחובות. במרכז העיר התופעה פחות מורגשת, אולם בשכונות הפחות מרכזיות זה בולט מאד. היזמים התרכזו בשכונות אלה, שבמרחק נסיעת אופניים קצרה מהמרכז, אבל משופעות בחנויות ריקות. הקמת מלון רגיל בשכונה הוא הרבה יותר מסובך- צריך לקנות בניין או שניים, להסב את ייעודו למלון, התהליך יכול להמשך שנים מכיוון שזהו אזור מורשת עולמי של אונסק"ו.

היזמים מספרים כי הם גילו שהמבקרים מאד אוהבים את הרעיון של שיתוף המרחב הציבורי, ולפגוש עוד אנשים כמוהם. לדברי היזמים היו להם שתי מטרות בפרויקט – למצוא שימוש לחנויות הריקות, ולהביא מבקרים אל השכונות. הם הצליחו בשתיהן. הם רצו להדגיש את החשיבות של עירוב שימושים, ואף הוזמנו לעירייה לספר על הפרויקט, מכיוון והבעיה של החנויות הריקות היא משמעותית בעיר. מעבר לך, הם אומרים, אם מביאים אורחי מלון לאזור מגורים, אולי גם יפתח בר שכונתי בכיכר. כשיהיה הבר הראשון, אולי יבוא גם השני… אם כל החנויות יהפכו לחדרי מלון, זה כבר יהיה משעמם. עירוב השימושים הוא הפתרון לבעיה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- על התיירות בישראל | המלון התת ימי בדובאי | מלון בוטיק בעכו העתיקה | מיתוג אוסטריה | מיתוג העיר שעוד לא קיימת


קריית גת 2025 – איך הופכים עיירת פיתוח מנומנמת לעיר הייטק מודרנית

מתוך הבלוג של "קריית גת 2025": פרויקט משותף שמתרחש בימים אלה ועוסק בערים החדשות בעולם, ובמסגרתו נבחרה קרית גת להוות מקרה המבחן. זהו פרויקט משותף של אוניברסיטת תל אביב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועיריית קרית גת, המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD) באוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר טלי חתוקה וקבוצת עיצוב פיתוח עירוני (CDD) ב-MIT בראשות פרופ' ערן בן-יוסף.

החוקרים משתמשים בקריית גת כמעבדה חיה לסוג חדש של עיר הייטק מתוכננת. המטרה היא ליצור תכנית עבור קריית גת שיכולה לשמש ערים אחרות בעולם. הניסיון הוא לגבש רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני. אל מול אתגרים אלו, מציע הפרויקט אסטרטגיה עירונית הכוללת ניצול יעיל יותר של משאבים קיימים, חשיבה מחודשת על סביבות המגורים, שילוב של טכנולוגיות חדשות, חיבור לנוף הטבעי וגמישות תכנונית.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

פרויקט NexCity מתרכז בקריית גת, עיר שרובנו לא ביקרו בה, או מכירים אותה מהחלפת אוטובוסים בדרך לבסיס צבאי בדרום, אבל תושבי העיר אוהבים אותה מאד. זו קהילה משפחתית ותומכת, אבל העיר מציעה מעט מאד אפשרויות לבני ה-20-30. בעיר יש גם בעיות רבות שיש להתגבר עליהן. חוסר בעירוב שימושים (פארק תעשייתי ענק המופרד לחלוטין מאזורי המגורים), מסילת רכבת החוצה בין השכונות לאזור התעשייה, אותה ניתן לחצות רק על גבי גשר יחיד, ובעיות סוציואקונומיות שונות.

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

מתוך בלוג של המעבדה לעיצוב עירוני (LCUD)

בוגרי ה- MIT והחוקרים מאוניברסיטת תל אביב באו עם כמה הצעות עבור קריית גת, המתרכזות ב-4 נושאים: the mobile city (תחבורה ונגישות),  the mediated city (תשתית טכנולוגית),  the compact city (שטח עירוני וגדילת האוכלוסיה),  the natural city (שילוב קיימות במרחב העירוני). בינהם:

  • שבירת העיר ל"תאים אורבניים"
  • משיכת דיור, קמעונאות ופיתוח לעיר כמו לאזור התעשייתי כדי להפוך אותה לחיונית יותר
  • פתיחת שווקים בסופי שבוע באזורים ללא שימוש
  • השמשת מחסנים ומבנים ישנים לחללי מגורים/עבודה וחללים לסטרטאפים
  • פיתוח אזור תחנת הרכבת לכלול צמחיה וצל ע"מ לעשות את השהייה בחוץ נעימה יותר
  • שילוב אזורי בילוי לצד האזורים התעשייתיים כדי לשנות את הדרך בה אנשים חושבים על בילוי לצד תעשייה

העירייה אינה מחוייבת ליישם את ההמלצות, אבל היא כבר מתחילה לעשות כן. העיר אימצה מיד חלק מההמלצות והרעיונות בקנה מידה קטן, כולל הקמת ליגת כדורגל, Wi-Fi עירוני, יותר שבילי אופניים, ויוזמה לשתול עץ לכל משפחה.

מאמרים קשורים: מיתוג אזור התעשייה בבת ים | רמלה – מיתוג עירוני | מגמות במיתוג ערים בישראל | פארק חדש בראשל"צ במקום מחנה צריפין | הפריצה של קריית אתא


אשקלון מעלה הילוך – מיתוג עיר, בניין עירייה חדש, ומרכז אמנויות

מיתוג העיר – עיריית אשקלון בחרה במשרד שיר-שפיצר להוביל את מיתוג העיר כעיר תיירות וספורט, עוד בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם, רוני מהצרי, בעלות כוללת של 1.4 מיליון שקל (חצי מיליון עבור משרד שיר שפיצר). אולם עם כניסתו של בני וקנין לתפקיד ראש העיר, חשב האחרון כי מיתוג העיר אשקלון כעיר תיירות ספורט (מיתוג זהה לזה שנתניה בחרה בו), זו החלטה שגויה מיסודה, שגם עוררה הרבה התנגדות וביקורת, ובחר לשנות כיוון ולמתג מחדש את אשקלון, הפעם כעיר הפסטיבלים. לאחר, שהבטיח להחיות מחדש את פסטיבל "בריזה", שוקד וקנין לקיים עוד מספר פסטיבלים, במקביל לאלו הקיימים כיום כגון: פסטיבל הסרטים "עין יהודית" פסטיבל היין ופסטיבל החופים בקיץ.

מגדל משרדים בן 32 קומות, שישמש כמשכנה של עיריית אשקלון – ע"פ התוכנית: עיריית אשקלון תשכור חלק מהקומות לשימושיה מהחברה הכלכלית לאשקלון בע"מ ויתרת המשרדים יוצעו להשכרה. המגדל מוקם סביב כיכר עירונית חדשה, אשר סביבה יוקם מרכז מסחרי בן כ – 8,000 מ"ר וכמו כן, יוקמו במתחם כ – 170 דירות מגורים בנות 4,5 חדרים ופנטהאוזים.

הפרויקט יבנה צמוד להיכל התרבות העירוני, וצמוד לספרייה העירונית החדשה, אשר בנייתה מסתיימת בימים אלו. הפרויקט מייצר מרכז עירוני חדש, אשר מרכז בתוכו שימושים מגוונים. מנכ"ל החברה הכלכלית לאשקלון, רו"ח גלעד אורן, מציין כי פרויקט זה משלב בתוכו את כל האלמנטים העכשוויים למרכז עיר מודרני. עירוב שימושים זה עולה בקנה אחד עם מדיניותו של ראש עיריית אשקלון, אשר תומך ומקדם מיזמים ידידותיים לסביבה כמו פרויקט זה. הפרויקט תוכנן על ידי האדריכלים רני זיס ומיכאל וינראוב, אשר תכננו בניין זכוכית מרהיב ביופיו ועומד בתקן של הבנייה הירוקה. יצוין כי כל הפרויקט הינו להשכרה ויקנה לחברה הכלכלית לאשקלון בע"מ, הכנסה משכירות קבועה שתשמש את החברה בייזום פרויקטים.

משכן אמנויות הבמה – עיריית אשקלון יוזמת בימים אלו את הקמתו של משכן לאומנויות הבמה הכולל בתוכו מרכז לאמנות, מרכז למחול ומרכז למוסיקה בעלות של כ-60 מיליון שקל. המרכז יכלול בתוכו חדרי חוגים, סדנאות למוזיקה וחדרי אמנים. כמו כן, המרכז יכלול בתוכו 2 אולמות, אשר אחד יהיה עם 150 מקומות ישיבה והשני יהיה עם 500 מקומות ישיבה. "לטובת הפרויקט הייחודי הזה, שכרנו את שירותיה של האדריכלית הבינלאומית מצרפת, גב' מנואל גוטרו, בשיתוף אדריכלית בתיה סבירסקי מלול, אשר יתכננו מבנה שיהיה אייקון אדריכלי שימשוך אנשים מכל רחבי הארץ" אומר וקנין.

מנכ"ל החברה הכלכלית, רו"ח גלעד אורן מציין, כי מבנה זה ישמש המשך להיכל התרבות העירוני המפואר המשמש בעיקר להצגות תיאטרון וכולל בתוכו כ – 900 מקומות ישיבה וביחד עם המבנה החדש יהוו קומפלקס של מרכזי תרבות באשקלון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: פרס שרת התרבות והספורט לרשויות מקומיות, מיתוג אופקים, מיתוג חדרה, הפריצה של קרית אתא, ככר העיר חולון, מבט לעתיד הערים בישראל, מרכז העיר נתניה


התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים

עיריית ירושלים אישרה תכנית כוללת לפיתוח מרכז העיר בהשקעה כוללת של 450 מיליון שקל, שאמורה להחיות את מרכז העיר ולגרום לכך שיפעל 24 שעות ביממה.

לאחר שנים של הזנחת מרכז העיר ירושלים, ובעקבות התדרדרות נוספת של האזור בעקבות העבודות להקמת הרכבת הקלה, התארגנו הסוחרים והדיירים לבחון דרכים לשפר את המצב ולשפץ את האזור. ועד הפעולה פנה לעירייה שלא נענתה ליוזמה לאורך זמן, אך בסופו של דבר הפנתה אותם לחברת עדן, חברת בת של הרשות לפיתוח ירושלים. עדן הוקמה בשנת 2001 כזרוע עסקית־יזמית ייעודית של הרשות לפיתוח ירושלים. מטרתה המקורית היתה לפתח את מרכז ירושלים, ופרק הזמן שהוקצב לה היה עשר שנים. לאחר שתקופה זו הסתיימה לאחרונה, החליט ראש העירייה ניר ברקת לתת לחברה מנדט לעשר שנים נוספות, כשהוא מתווה לחברה תוכנית פיתוח נוספת למרכז העיר הנחשבת לגדולה בישראל – בהיקף כולל של כ־450 מיליון שקל.

בניגוד לחברות כלכליות שמופעלות על ידי עיריות אחרות ברחבי הארץ, מעמדה של עדן כחברה־בת של הרשות לפיתוח ירושלים מאפשר לה ליהנות מתקציבים המוזרמים על ידי משרדי הממשלה השונים. לחברה מודל הכנסות ייחודי הנובע ממקורותיה הכספיים: עיריית ירושלים מייעדת כ־50% מהיטלי ההשבחה והאגרות הנגבים בתחום האחריות של עדן לטובת פעולותיה. מדובר בכ־85 מיליון שקל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עד כה הושקעו בביצוע תוכניות הפיתוח של עדן כ־300 מליון שקל, בעיקר בתכנון ובביצוע שדרוג של תשתיות ורחובות. החברה מתמקדת בשדרוג רחובות מרכז העיר בעידן שאחרי הפעלת הרכבת הקלה. "החזון של התוכנית מבחינתנו הוא ליצור עירוב בין שימושים שונים כדי שמרכז העיר יחיה 24 שעות ביממה", הסביר ברקת. "מסיבה זו אנו רואים חשיבות רבה בשילוב של מלונאות, משרדים ומגורים יחד, כאשר קומת הרחוב תהיה קומת מסחר".

יזמים גדולים, שמהם מגיעים ההיטלים והאגרות, מודעים לעובדה שסכומי הכסף שהם משלמים מוזרמים ישירות לפיתוח האזור שבו הם פועלים, דבר שאמור לעודד אותם לפתח פרויקטים נוספים. לצד התקציב המגיע מהעירייה, כולל תקציבה של עדן גם 105 מיליון שקל שמקציב לחברה משרד התחבורה, 70 מיליון שקל שמגיעים ממשרד התיירות, וסכומים נוספים שמועברים לחברה ממשרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון והבינוי.

לכתבה המלאה בכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3560844,00.html

מאמרים קשורים: ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים,