פייסבוק מגלה: לאגוס מובילה בהגירה אל הערים, ומהיכן מגיעים אוהדי המונדיאל לברזיל?

ההגירה העולמית לערים. פייסבוק

ההגירה העולמית לערים. פייסבוק

פייסבוק, לה רשומים כ-15% מאוכלוסיית העולם ערכה לאחרונה השוואה בין ה-hometown של המשתמשים לבין מקום המגורים הנוכחי שלהם, כדי לגלות מי הן 10 הערים שמושכות הכי הרבה מהגרים, והיכן נמצאת התנועה המתואמת הגדולה ביותר של אנשים למקום אחד, והתברר כי המרכז הכלכלי של ניגריה מוביל את הרשימה. הגירה מתואמת היא תנועת אנשים משמעותית ממקום אחד לשני, כקבוצה. כלומר, זרם של מהגרים מעיר אחת לאחרת לדוגמה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

סדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של עומרי זיו, מומחה קיימות ויזם חברתי, בן הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות לשיפור החיים. 

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

תושבי  כדור הארץ נוהרים לערים. כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור. כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.
המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

לקרוא את ההמשך »


איך עושים עיר מעולה? דוח מקינזי להתפתחות הערים

איך לעשות עיר מעולהעד שנת 2030, 60% מאוכלוסיית העולם תחייה בערים. משמעות הדבר היא אפשרויות עצומות לצמיחת הכלכלה, אם הערים ינהלו את התרחבותם בחכמה. חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מציעה את הדרכים לעשות זאת.

מה עושה עיר מעולה? זוהי שאלה חשובה משום שעד 2030, 5 מיליארד איש, 60% מאוכלוסיית העולם, יחיו בערים, לעומת 3.6 מיליארד כיום, ויזניקו את צמיחת הכלכלה העולמית. מנהיגים במדינות המתפתחות חייבים להתמודד עם העיור ברמה שטרם הייתה, בעוד המדינות המפותחות נאבקות בתשתיות מזדקנות ובתקציבים מוגבלים. כולם נלחמים כדי להבטיח או לשמר את התחרותיות של עריהם ואת איכות החיים של תושביהן. כולם מודעים למורשת הסביבתית שעליהם להשאיר אם הם נכשלים בניסיון למצוא דרכים מקיימות יותר ויעילות יותר לניהול הערים.

לקרוא את ההמשך »


הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות, אלא ע"י ערים. וראשי הערים תופסים פיקוד בעולם

העיור בעולם כבר ביסס את עצמו כמגמה המשמעותית ביותר של המאה ה-21, כשחצי מאוכלוסיית העולם כבר חיה בערים, לראשונה בהיסטוריה האנושית. בעוד ההשלכות לצמיחה כלכלית כבר נדונו בהרחבה, ההשפעה של העיור על הדיפלומטיה ועל הריבונות יהיו משמעותיות באותה מידה.

שני נושאים משמעותיים הנמצאים באג'נדה העולמית הם ביטחון ושינויי האקלים. לאחר התקיפה על מגדלי התאומים בניו יורק, והתקפת הטרור ב-2008 במומבאי, שתי הערים החלו לחזק את שירותי הביטחון שלהן ואת יכולות המודיעין, מעבר למה שהבירות וושינגטון ודלהי יכולות לספק. דובאי, האייקון המזרח תיכוני, כבר עשתה זאת קודם לכן.

שני עשורים של דיפלומטיה הביאו לשינוי מזערי בלבד בתחום שינויי האקלים, ולהחלטות מהוססות לגבי צמצום פליטות הפחמן של המדינות. אולם יוזמה חדשה, שהובלה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, ב-2006, יוזמת ה-C40 , הביאה 60 ערים וראשי ערים להחליף בינהם שיטות עבודה, טכנולוגיות, וקידום שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים לצמצום פליטות הפחמן של הערים. הסטנדרטים שנקבעו על ידי קבוצת ה- C40  בפיתוח אנרגיה ירוקה, ניהול אשפה, ותחבורה ירוקה עברה את הסטנדרטים שנקבעו על ידי משאים ומתנים בין מדינות. בעוד ערים הופכות להיות חשובות יותר ויותר, ומניעות מהלכים משמעותיים יותר ויותר, האם עדיין יש מקום לדבר כלל על יחסים בינלאומיים בין מדינות?

כדי להבין את תפקיד הערים במאה ה-21, יש לזכור כי ערים הן צורת ההתיישבות האנושית הראשונה והקבועה ביותר, והן שימשו כשחקנים הפוליטיים מתחילת התרבות האנושית. ערי מסופוטמיה ואנטליה העתיקות החליפו בינהן משלחות באופן קבוע כדי לבסס הכרה הדדית ומסחר. הדיפלומטיה בימי הביניים וברנסנס נשלטה על ידי ערי מדינה, בעיקר באיטליה וצפון אירופה, שגם ניהלו את מרבית הסחר הבינלאומי ויצאו למסעות גילוי ארצות באסיה ובאמריקה. מנקודת המבט ההיסטורית, מדינות הן למעשה המצאה חדשה, הקיימת פחות מ-200 שנה.

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

גם הגלובליזציה עצמה, היא במידה רבה תופעה המתקיימת בין ערים, ושמשמעותה הסרת המגבלות שמטילות מדינות. על פי מחקר של McKinsey Global Institute, כמעט כל הכלכלה העולמית מיוצגת על ידי כ-400 ערים מרכזיות. הקישורים האוויריים סביב העולם תלויים על פיתוח מרכזים כמו שיקגו, לונדון, ציריך או סינגפור, שמגבירים את הגלובליזציה לערים קטנות יותר באזורן.

לאורך השנים האחרונות, הערים הגלובליות צמחו להיות מצבור של ייצור שירותים פיננסיים והן מגדירות את האבולוציה של קשרים כלכליים בין מדינות, יחד עם סקטור הפיננסים. מיזוגים של בורסות מעידים על ההשתנות של הגיאוגרפיה של ההשפעה: הקשר בין בורסות ניו יורק ופרנקפורט והשיחות על מיזוג הבורסות, כפי שמתקיים גם בין בורסות לונדון וטורונטו, שיקגו וסאו פאולו, דובאי ומומבאי, סידני וסינגפור, או השילוש של בורסות שנזן- הוג קונג ושנגחאי, כולם מעידים על איך הרשת הפיננסית הגלובלית מעוצבת מחדש על ידי ערים.

כיום, לערים רבות יש משקל כלכלי, קישורים בינלאומיים, והשפעה דיפלומטית רבים יותר בעולם, מאשר לעשרות מדינות. העלייה של הערים כשחקנים חוצי גבולות מונעת לא רק על ידי העיור והגלובליזציה, כי אם גם על ידי תופעה שלישית בלתי ניתנת להיפוך – האצלת סמכות. התקופה שמאז סיום המלחמה הקרה התאפיינה לא רק בגל לידות של מדינות חדשות שבאו לאחר פירוק ברה"מ ויוגוסלביה, אלא גם באזורים רבים בתוך מדינות העולים כבעלי זהות ייחודית, קישוריות ועוצמה המביאים להם יותר ויותר אוטונומיה. קוויבק, חבל הבסקים, גרינלנד, סקוטלנד וקטלוניה הן דוגמאות למאות אזורים כאלה ברחבי העולם. אוסטרליה וקנדה חוו עליה משמעותית בכוחן של מועצות מקומיות כמו זו של העיר סידני או וונקובר, המתקדמות בתחומים רבים יותר מהמדינות שלהן.

לא מעט ערים נוספות, שאינו בירות, כמו מומבאי או לאגוס ואפילו תל אביב צברו נוכחות בינלאומית משמעותית. לאורך העשור האחרון, רוב הפרובינציות בהודו וסין הקימו לעצמן משרדי קידום מסחר והשקעות ברחבי העולם, בעיקר ללא מטרות דיפלומטיות כי אם במטרה למשוך סחר, השקעות ותיירות. בסך הכל, היוזמות הללו והדיפלומטיה הכלכלית של ערים ואזורים ממחישים את העוצמה העולה והשאיפות של אזורים עירוניים לזהות את עצמן כ"ערים גלובליות", עצמאיות ושכפיפותן למדינה הולכת ויורדת.

עליית תעשיית מיתוג הערים, אשר כוללת הצעות לאומיות להתמודדות על אירוח אולימפיאדות, קידום תיירות והשקעות, וקמפיינים של ערים, מוסיפים עדויות על האופן בו ממשלות עירוניות ומומחי שיווק חוברים כדי לחזק את דימוי הערים אל מעבר לגבולות המדינות.

בעוד ערים תובעות את ניסיונן והנהגתן על הבמה העולמית, מנגנון ורשתות חדשים עשויים לעלות. הכל כבר נמצא: כוחות ייעודיים פנים עירוניים, תיאום בין ערים, פעולה בתחום שינויי האקלים וטיפול באסונות, חינוך ומרכזי תקשורת מחשבים ועוד. מעבר לכך, יוזמת הערים לטיפול בשינויי האקלים כבר הוכיחה כי הדיפלומטיה בין הערים היא יעילה יותר ואפקטיבית יותר מזו שבין מדינות. ובעוד העיור בעולם רק הולך ומתגבר, ערים צריכות לקבל את הכוח והמעמד שלהן, וכן את האפשרות לפתור בעיות, ולא להיות מוגבלות על ידי המדינות.

תופעה מקבילה משתקפת דרך מערכות הבחירות הלאומיות סביב העולם: ראשי ערים הופכים יותר ויותר להיות מנהיגי מדינות, ולמובילים בנושאים גלובליים.

בישראל המסלול מהרשות המקומית אל הכנסת מוכר שנים רבות, אולם למעט אהוד אולמרט לא כיהנו ראשי ערים כראש ממשלה בישראל. כיום, יותר ויותר ראשי ערים הופכים לראשי מדינות. ראש עיריית סיאול לשעבר לי מיונג בנק, ראש עיריית איסטנבול לשעבר רסיפ טייפ ארדואן מכהן כראש ממשלת טורקיה, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד הוא נשיא אירן, וגם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד כיהן כראש עיר. בסך הכל, 8 ראשי מדינות כיום היו ראשי ערים, והמספר צפוי רק לגדול. בסין, מתוך שבעת חברי הועדה של הפוליטבירו, שישה היו ראשי פרובינציות.

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

בשנה שעברה, מושל סאו פאולו הפסיד באחוזים בודדים את ראשות ממשלת ברזיל, והוא צפוי להתמודד שוב בבחירות הבאות. ראש עיריית בואנוס איירס מתכוון להתמודד ב-2015, וגם לראש עיריית מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד יש שאיפות לנשיאות. ראש עיריית לאגוס, העיר הגדולה בניגריה, הוא הדמות הפוליטית הפופולרית ביותר במדינה, ומעטים שוללים את האפשרות שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון יתמודד מול דיויד קמרון על ראשות ממשלת בריטניה בבחירות הבאות, או שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק יתמודד על הנשיאות בארה"ב.

באופן היסטורי, ראשי מדינות הגיעו מתוך הפרלמנט, אולם ראשי ערים כיום תופסים יותר ויותר תפקידים של ראשי מדינות, ומציגים ניסיון בניהול ערים גדולות, ונשענים על פרופיל ציבורי נרחב שהתפקיד מעניק, ועם עליית חשיבות הערים, אלו המנהלים אותן בהצלחה, מקבלים מהציבור אישור לתפקידי ניהול מדינה.

כדי לנהל יחסים חדשים אלה באופן יותר יעיל, ערים וראשיהן עוברים יותר ויותר לפעילות דיפלומטית שמעבר לגבולות העיר, ברחבי העולם. בניו יורק, מייקל בלומברג ייסד את "משרד ראש העיר ליחסים בינלאומיים" כדי לנהל את יחסי העיר עם האו"ם, וכעת המשרד עוסק ביחסים בינלאומיים, קידום השקעות, ביטחון, ויוזמות בתחומי שינויי האקלים. בעיריית תל אביב, במסגרת מנהלת עיר עולם עובדים מנהלת פיתוח בינלאומי, יועץ ראש העיר ליחסים בינלאומיים, 2 יועצי תקשורת בינלאומית, ומנהל שותפויות גלובליות.

מגמה נוספת המעידה על עליית חשיבות הערים וראשיהן, מול הפרלמנטים, היא התנועה של פוליטיקאים ופרלמנטרים מוכרים אל תפקידי ניהול ערים. רם עמנואל עזב את הבית הלבן כדי להתמודד ולהיות ראש עיריית שיקגו. בארץ, כרמל שאמה עומד להתמודד על ראשות עיריית רמת גן השנה, יואל חסון על ראשון עיריית ראשון לציון, ציון פיניאן בטבריה, יעקב אדרי באור עקיבא, וכמובן, ניצן הורוביץ שוקל התמודדות על ראשות עיריית תל אביב.

מאמרים קשורים:  "עיר גלובלית"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?עצמאות לתל אביב. האם הגיע הזמן לשקול זאת ברצינות? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | מיהן הבירות הכלכליות של העולם? | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | 300 הערים הצומחות בעולם | כך נראית עיר גלובלית – רק 19% מרוכשי הדירות בלונדון הם בריטים


13 ערי הענק של סין. דו"ח האקונומיסט. חלק א'

בשנת 2000 היו בסין 3 מגה פוליס, אולם עד 2020 יהיו בה 13. דו"ח האקונומיסט מנתח את שלבי ההתפתחות הדמוגרפית שלהן וההשפעות של התרחבתן.

הצמיחה והשקיעה של ערים בעבר הייתה מבוססת בעיקר על יכולתן למשוך את האמביציוזיים וחסרי המנוחה ממקומות אחרים. ערי סין נמצאות בעלייה. הצמיחה שלהן הונעה הן על ידי הגירה של אלו שחיפשו חיים טובים יותר והן על ידי יוזמות ממשלתיות שעודדו את התרחבות המרחב העירוני. הממשלה מקווה שצמיחת הערים תוביל לצריכה מרוכזת יותר, ותעזור לאזן את הכלכלה הסינית לקראת צריכה פרטית.

ההתקדמות הייתה מהירה. קצב העיור במדינה עבר את ה-50% לראשונה ב-2011, מרמה של כ-33% רק לפני עשור. למרות שאוכלוסיית סין אינה גדלה יותר, אוכלוסיית הערים צפויה להמשיך ולגדול לפחות עוד 10 שנים.

חלק מהערים צמחו מהר יותר מאחרות. שנזן כמעט הכפילה את אוכלוסייתה משנת 2000. עם זאת, הפיתוח גם התפשט ברחבי המדינה כולה, וכיום הערים הצומחות במהירות הגדולה ביותר אינן עוד ערי החוף המזרחי. חלק ניכר מהאוכלוסייה העירונית נע כעת לכיוון מספר נקודות מפתח במדינה. מספר ערי הענק בסין יצמח מ-3 בשנת 2000 ל-13 בשנת 2020, ויחד הן יהוו שליש מכל אוכלוסיית הערים עד סוף העשור. המגה פוליס מוגדרות כערים או מרחבים מטרופוליניים בהם חיים יותר מ-10 מיליון תושבים.

ערי הענק יהיו מפוזרות במדינה. המגה פוליס של מרכז המדינה, זנזו, לדוגמה, תמשיך להיות עיר צעירה גם בעוד 10 שנים, כש-32% מאוכלוסייתה תהיה צעירה מגיל 30, לעומת 25% בגאונזו. רמות ההכנסה יהיו שונות מאד גם כן. פחות ממחצית המגה פוליס צ'ונגקינג ירוויחו 5,000 דולר לשנה בשנת 2020, לעומת 67% בווהאן. כל הערי הענק שיעלו בעשור הבא יהיו בלב המדינה, ומרכז העצבים של סין יהיה עני יותר וצעיר יותר.

היחסים בין ממשלת סין לתושביה הם מתוחים. תכנית הגבלת הילודה קיימת משנת 1978. המערכת הלאומית לרישום נדל"ן פועלת לוויסות ההגירה הפנימית. מגמת העיור בסין היא חדשה יחסית, כשמדיניות הממשלה הקומוניסטית הייתה מכוונת באופן היסטורי כלפי חקלאות ופיתוחה, על פני פיתוחה הערים. ב-1990, עם התיעוש של החקלאות והירידה בצורך בידיים עובדות בחקלאות, השתנתה המדיניות של המשטר לכיוון האורבניות, עם קווים מנחים שמטרתם "לשלוט בגידול של הערים הגדולות, לפתח ערים בינוניות ולעודד את צמיחת הערים הקטנות". מדיניות זו מבטאת את חשש המדינה מריכוז האזרחים המספר מצומצם של ערים.

לא כל ערי הענק דומות זו לזו. המרכזים החדשים הם צעירים ועניים יותר מאלה המבוססים. המרכזים הראשונים להתעורר היו סביב בייג'ינג ושנחאי, והינם מבוססים זמן רב כבירות הפוליטיות והכלכליות של המדינה, הצומחות החדשות לעומת זאת מוזנות בעיקר מתהליך עיור מקומי.

אוכלוסיית סין עצרה מלגדול, ובין 2000-2012 גדלה אוכלוסיית המדינה בשיעור של 0.57% לשנה, אולם באותו זמן אוכלוסיית זנגדו לדוגמה, גדלה ב-9.4% לשנה, ויותר מהכפילה את גודלה בעשור. צ'אנד זו טאן עברה את אותו תהליך כשאוכלוסייתה זינקה מ-3.7 מיליון ל-8.3 באותה תקופה. הדו"ח צופה כי בכל אחת מערים יחיו יותר מ-11 מיליון תושבים ב-2020. ערי פנים הארץ יצמחו במהירות הגדולה ביותר בעשור הקרוב משום שהן ימשיכו למשוך אוכלוסייה כפרית.

המגה פוליס המפותחות ימשיכו לצמוח, אבל יחוו התפשטות פחות דרמטית עם התבגרות הבנייה ותנועת הייצור לפנים המדינה. ערים אלו יפנו יותר לשירותים, ומהגרים יותר משכילים יבואו בעקבות כך. שנחאי תחווה האטה בצמיחת האוכלוסייה לקצב של 1.2% בשנה, וגאונזו 1%.

ערי הענק של סין

ערי הענק של סין

הבדלי התזמון וקצב צמיחת האוכלוסייה בערים מתורגם להבדלים דמוגרפיים ביניהן. שנזן הייתה אחת הראשונות למשוך מהגרים למפעלי התעשייה שלה. בשנת 2000 היו 60% מתושביה בין הגילאים 15-29, ובקושי 1% מעל גיל 65. בניגוד, שנייאנג היה מרכז לתעשייה כבדה מאז 1930. לאחר תקופת התדרדרות של העיר בשנות ה-90, היא התעוררה מחדש בעקבות השקעות זרות מסיביות. העיר כבר נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח דמוגרפי, ואוכלוסייתה מבוגרת מהממוצע הארצי. בשנת 2000 רק 23% מתושביה היו בין גילאי 15-29, ו-9% היו מעל גיל 65 (הממוצע הארצי היה 25% ו-7%).

עד 2020 המגמות יתחזקו, כשהאוכלוסייה בגילאי העבודה בכמה ערים יגיעו לשיא גודלן. שניאנג תהיה הראשונה לחוות הצטמקות בגודל האוכלוסייה בגילאי העבודה, משנת 2015, עם התבגרות האוכלוסייה בעיר. ב-2020 יגיעו 17.4% מתושביה לגיל פרישה ובשנחאי 17.1%. ערי הענק האחרות ימשיכו להיות מאוזנות עם כ-11-13% מבוגרים ויותר מ-70% תושבים בגילאי העבודה.

קיימת דאגה ממשית לגבי התבגרות האוכלוסייה, המתבטאת בביטוי כי סין "תזדקן לפני שתתעשר". עם זאת הדאגה המיידית היא פיתוח מעמד הביניים, המשפיע על הצריכה והוא שיקבע האם כלכלת המדינה תתייצב לקראת צריכה כמנוע לצמיחה.

בשנת 2000 איש כמעט לא הרוויח יותר מ-30,000 יואן לשנה (4700$). רק בשנזן היו קצת יותר מרבע מהתושבים עם רמת הכנסה כזו. העיר היחידה שהתקרבה לרמות הכנסה כאלה הייתה גאונזו, עם 5.3% מהתושבים עם רמת השתכרות דומה. בכל שאר הערים, כולל בייג'ינג לא היו יותר מ-1% מהתושבים עם משכורות כאלה.

מגמות בשכר בערי הענק של סין עד 2020

מגמות בשכר בערי הענק של סין עד 2020

עד 2010 שנחאי וגואנזו הדביקו את הפער עם שנזן. היחס של המרוויחים ברמה הבינונית הגיע ל-40%. רק שנת 2011 שנזן הייתה לעיר הראשונה בה רוב האוכלוסייה הרוויחה יותר מ-30,000 יואן (4700$) לשנה. עד 2020 50% מתושבי ערי הענק של סין כבר יגיעו לרמת הכנסה זו, כשבשנחאי הרמה תגיע אל מעבר ל- 70%, ובייג'ינג ושיאן עם 69%. עם זאת, לא כל ערי הענק ישיגו רמת הכנסה זו עד 2020. בזנגדו, האזור המטרופוליני של שניאנג וצ'ונגקינג, תהיה הכמות האוכלוסייה הקטנה ביותר שתגיע לרמת הכנסה בינונית. שנגיאנג תחווה בעיה מהותית, כשהיא גודל האוכלוסייה העובדת תתחיל להצטמצם עוד לפני שרובה תגיע לרמת ההכנסה הבינונית (30,000 יואן), כלומר העיר תזדקן עוד לפני שרוב אוכלוסייתה תגיע למעמד הבינוני. המשך

מאמרים קשורים: 13 ערי הענק של סין חלק ב'מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | ישראל תפתח קונסוליה בצ'נגדו | איך יראה העולם בשנת 2050? הרבה יותר עירוני


האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות?

מדידה והשוואה בין ערים לצורך הקביעה עד כמה הן "מצליחות" יכולה להיות מסובכת למדי. עם רמת עיור עולמית הולכת וגדלה, המרכיבים או הנתונים להצלחת עיר משתנים כל הזמן. עבור כלכלות, המדד להצלחה הוא התמ"ג, שהוא למעשה אינדיקטור ליניארי המסכם צריכה והשקעות. עבור ערים, ברור כי "תמ"ג עירוני" אינו המדד שיוביל אותנו לעתיד טוב יותר. יש צורך למצוא דרכים אחרות שיעזרו לבחון וישפרו את איכות החיים בערים.

צוות החשיבה ‘Livable Cities’ של ה- Philips Center for Health and Well Being פיתח קווים מנחים למה דרוש לעיר כדי שתהיה חיה, אהובה ומצליחה. המודל מבוסס על 3 מרכיבים קשורים וחשובים המנחים שינוי עירוני: אותנטיות, הכללה ועמידות. כל אחד מהשלושה יכול להיות מחולק לסביבה וסוציו-כלכלה/טכנולוגיה, אשר יחד מהווים את הלב של כל מרכיב מהשלושה.

כשבוחנים את שלושת המרכיבים של "מודל האויר" ומשמעות התאורה בו, במבט ראשון מספר דברים בולטים: תאורה של מבני ציבור, בתי ספר ורחובות מהווים בממוצע 50% מתקציב האנרגיה של העיר, הוא משפיע על תחושת הביטחון שלנו ועל ההכללה החברתית, וגם בעל השפעה על הרמה בה העיר היא סביבה מזמינה עבור תיירים ועסקים.

"מודל האויר" נוצר כדי לעזור לערים למצוא את האיזון הקריטי הדרוש כדי שהעיר תהיה מצליחה. לכל אחד בעיר יש את השאיפה להרגיש בטוח, שמח ובריא. השאלה היא האם אספקטים אלה מובטחים לנו, בתקופה בה העיור הולך ומתגבר. התגברות העיור מציגה הזדמנויות ענקיות לערים, כלכליות וחברתיות, אבל גם מציבה אתגרים עצומים, מצמצום צריכת אנרגיה, הפחתת פליטת גזי חממה, הבטחת אספקת אנרגיה ועד ביטחון ציבורי שישמר תחושה של קהילה, גם כשהעיר הולכת וגדלה. פתרון אחד לאתגרים אלו הוא באמצעות התאורה – אשר באופן מעניין, כולל את כל שלושת המרכיבים של "מודל האוויר". תאורה חכמה ואחראית היא כבר לא דבר ש"נחמד שיהיה"- היא הכרח.

ערים הן בחזית והן מרכז הדיון בנושא שינויי אקלים. הן אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ופליטת גזי החממה. כדי להתמודד עם השפעה זו, ממשלות מחוקקות יותר ויותר חוקים בתחום פליטת הגזים כדי להשיג יעדים עולמיים מוסכמים, ובאותו הזמן הן משקיעות משאבים רבים בפרויקטים תשתיתיים שיגבירו צמיחה וכלכלה ירוקה.

כדי לשמור הן על התושבים והן על העסקים, ערים צריכות לספק בטחון, באמצעות מניעת פשיעה, וגם באמצעות רחובות בטוחים עבור הולכי רגל וכלי רכב. תאורה דלה או שאינה מותקנת נכון, עשויה להפחית בביטחון. באותה רמת תאורה, יותר מ-80% מהאנשים מרגישים בטוחים יותר בתאורה לבנה בהירה, מאשר בתאורה צהובה. יש גם הטבות כלכליות מתאורה המתוכננת היטב. ערים יכולות להרוויח מחסכון כלכלי בצמצום פשיעה בעוד הן מחזירות את ההשקעה בשיפור תאורת רחוב, ברמה של בין פי 2.5 ועד פי 10, תוך שנה בלבד.

העובדה כי תאורה מלאכותית דרושה כחלק מהסביבה העירוני היא ברורה, לא רק בשעות החשכה, אלא גם כחלק מהזהות של העיר. תאורת רחוב אחראית ל-75% מכל החשמל הנצרך לתאורה בערים. חסכון גלובלי של 120 מיליארד אירו ו-630 מיליון טונות של CO2  מדי שנה הוא בר השגה, רק ע"י החלפת תאורה ישנה בטכנולוגיות חדשות.

האחריות לקיימות בערים תלויה במספר רב של בעלי עניין, מהמגזר הפרטי והציבורי. דרוש מספר גדול של מקבלי החלטות כדי להבטיח השגת היעדים ברמה המקומית והבינלאומית. תאורה היא רק פתרון אחד המאפשר לערים לצעוד צעד משמעותי לכיוון הצלחתן כמו גם מודעות סביבתית ואחריות. באופן מסוים, ערים המוארות טוב יותר, מקיימות את כל האספקטים של "מודל האוויר", אולם פתרונות תאורה לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, עדיין.

מאמרים קשורים: תחרות לערים שיפתחו פתרונות לבעיות מהותיות | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | איך האופניים משנים את העיר | 100 מיליון סנסורים שעושים את PlanIT לעיר חכמה