איחוד ערים, גירסת סקנדינביה – "עיר ה-8 מיליון"

עיר ה-8 מיליון - אוסלו, גוטנברג, מאלמו, קופנהגן

עיר ה-8 מיליון – אוסלו, גוטנברג, מאלמו, קופנהגן

בישראל עולה בזמן האחרון הדיון האם לאחד את תל- אביב- יפו עם בת ים, ומשרד הפנים הקים לצורך כך ועדת בדיקה מיוחדת, שמטרתה לבדוק את חלוקת ההכנסות בין הרשויות השכנות (תל אביב, בת ים, חולון וראשל"צ). האפשרות שיתקיים איחוד רשויות כזה בישראל נראה דימיוני כרגע, בעיקר משום חוסר ההבנה הבסיסי באשר לצורך לאחד רשויות, והכניעה ללחצים פוליטיים המונעים זאת.

אן הילדגו, ראש עיריית פריז הנוכחית, העלתה לפני מספר חודשים את הרעיון העתידני לאיחוד הערים פריז ולונדון. במחשבה על חזון גלובלי, לונדון ופריז הן ערים קרובות מאד, והן רק מתקרבות יותר ויותר. מאז הושק קו הרכבת המהיר בינהן, הערים נמצאות במרחק נסיעה של כשעתיים בלבד. אפשר להביט אל העתיד ולראות כי שיתוף פעולה בין ערים, אפילו כאלה המתחרות בינהן, יכולה להניב החלפת מידע, שיטות עבודה ואפילו פרויקטים משותפים מביטחון ועד דיור, מתרבות ועד תיירות. האטרקטיביות של הערים צריכה להיות המטרה המשותפת, הרבה מעבר לסיסמאות.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הצמיחה המהירה של אוסלו מגדירה מחדש את הזהות הנורדית

הגג של בית האופרה באוסלו

הגג של בית האופרה באוסלו

באופן מסורתי, הזהות של אוסלו מקושרת להיסטוריה של ויקינגים, יערות מושלגים ולתעשיות דיג ונפט. אולם העיר הגדולה בנורבגיה היא גם העיר הצומחת ביותר באירופה, ועוברת את המהפך הכי הגדול והשנוי ביותר במחלוקת, מאז המאה ה-17. בשום מקום הפיתוח המהירה של אוסלו לא ניכר כמו מגג בית האופרה של העיר. הגג המשופע של בניין השיש והזכוכית שתוכנן על ידי משרד האדריכלים snohetta (טיימס סקוור, הספריה של אלכסנדריה), ושנפתח בשנת 2008, וקומם ביקורת על העיצוב המודרני, ותג המחיר הכבד שהוצמד לו, 835 מיליון דולר. אך הגישה החופשית לציבור לגג המשופע הפך את הבניין לאטרקציה, תוך שהוא מציע נוף פנורמי של ההרים הסובבים את העיר והפיורד של אוסלו.

לקרוא את ההמשך »


המדריך לסצינת ההייטק האירופית. מ"לה ווב" ועד ה"טק סיטי"

 

NUMA Paris

NUMA Paris

בערב אחד, בחודש שעבר בפריז, הסתרך תור ארוך של אנשים מאד אופנתיים, שהמתינו בקור במשך 45 דקות כדי להיכנס אל… חממת סטרטאפים. פריז אכן השתנתה בשנים האחרונות, והיה זה ערב הפתיחה של ה-NUMA , המרכז החדש לעבודה משותפת ומרושתת, ו-8000 האנשים שהחזיקו בהזמנות כללו סטודנטים פעורי עיניים שחולמים על הקמת סטרטאפים, פקידי ממשלה ומובילי טכנולוגיה עדכניים.

לקרוא את ההמשך »


הניסוי החדשני במיתוג שבדיה שינה את תדמיתה והזניק את התיירות

חצות במאלמו, שבדיה

חצות במאלמו, שבדיה

עד לפני שנים מועטות המילה שבדיה יכולה הייתה להעלות על פנינו פיהוק במקרה הטוב, ורחמים על אזרחי המדינה הקרה והמשעממת (כפי שנתפסה אז), במקרה הגרוע יותר. אולם בשנים האחרונות שבדיה נתפסת פתאום כאחת המדינות עם איכות החיים הטובה ביותר, דירוג דימוי המדינה של שבדיה מגיע למקום השני בעולם, מדד החדשנות העולמי מציב אותה במקום השני, ודו"ח התחרותיות של הערים החשובות בעולם מציב את שטוקהולם במקום ה-8. מהפך תדמיתי, ללא ספק.

לקרוא את ההמשך »


שטוקהולם חושפת את המיתוג מחדש – עיר אחת, חזון אחד, אמירה אחת

מיתוג שטוקהולם

מיתוג שטוקהולם

שטוקהולם אינה רק המקום בו נוצרו המצאות ששינו את כללי המשחק, כמו Skype או Spotify , היא גם דוגמה עולמית לניהול עיר. השנה שטוקהולם עושה צעד משמעותי נוסף בהתקדמותה על ידי הצגת חזון חזק ואמירה ברורה, שממצב אותה כבירה האמיתית של סקנדינביה.

הפטרון הקדוש של שטוקהולם, בירת שבדיה, הוא סנט אריק, שעל פי האגדה מלך בשבדיה במאה ה-12. מימי הביניים הוא הופיע בסמלים וחותמות, ודמותו שימשה כסמל העיר. השבוע עיריית שטוקהולם חשפה את הזהות החדשה המעניקה למלך סביבה חדשה.

הלוגו קיבל עיצוב חדש ועדכני יותר, ומלווה בגופן הקרוי שטוקהולם, שפותח על ידי עמנואל ריי מ- Swiss Typefaces. המגן קיבל 3 צורות – האחד בשחור ולבן, אחד בקווי מתאר עבור רקע צבעוני, ואחד בצבעים מלאים. המיתוג החדש פותח על ידי Essen International, חברת מיתוג משטוקהולם. הלוגו הישן עוצב בשנת 1961 על ידי מעצב שבדי ידוע בשם קארל אריק פורסברג, והשתנה רק מעט במהלך השנים.

המיתוג החדש גמיש מספיק כדי לתמוך בריבוי האחריות והתפקודים של העיר, על פי חברת המיתוג. המיתוג כלפי האזרחים פושט, עם הפטרון הקדוש של שטוקהולם כגיבור. המערכת היא גמישה ונתמכת בגופן ייחודי שעוצב עבור מיתוג העיר, כקישור מאיד היוצר עיר ברורה ועכשווית יותר.

שטוקהולם נבחרה כעיר הראשונה שתשמש כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010. מאז, היא משקיעה מאמצים עצומים בשיפור איכות החיים של תושביה, היא מובילה עולמית בבנייה ירוקה וקיימות, והשכונות הירוקות של שטוקהולם הן מודל לחיקוי בכל העולם. העיר מקדמת במקביל תחבורה ירוקה, ודורגה בשנה שעברה כעיר השנייה הכי ירוקה באירופה. שבדיה כמדינה עושה רבות כדי לקדם אנרגיה ירוקה וטיפול באשפה, וכבר נכתב כאן בעבר כי שבדיה מייבאת זבל, כי את כל הזבל שלה היא הפכה לאנרגיה. הפעילות המקיימת של שטוקהולם לא רק משפרת את איכות החיים, היא גם מגבירה את התיירות. העיר כל כך ידועה בעילות הסביבתית שלה, עד כי תיירים מגיעים לראות מה עשתה העיר בתחומים אלה, ולאחרונה העיר אפילו השיקה אפליקציית תיירות ירוקה, כדי לאפשר לתיירים אלה גישה למידע וסיורים.

אבל אם משתמע מכל זה ששטוקהולם עסוקה רק בפארקים ואוויר נקי, זו טעות חמורה. שטוקהולם מדורגת שישית בעולם כעיר המציעה את ההזדמנויות העסקיות הטובות ביותר, ובמקום התשיעי ב"ברומטר לחדשנות עולמית". מנגד העיר מדורגת רק במקום ה-46 ביוקר המחייה (הרבה מתחת לתל אביב – 31). כל זאת מביא לשטוקהולם את המקום ה-9 בעולם בדירוג מוניטין הערים – הערים הטובות בעולם.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאזרחים מנהלים את המדינה באמת. שבדיה | גישה חדשנית לשתיוף ציבור בשבדיה | מיתוג ארוויזיון 2013, מאלמו, שבדיה | מיתוג פינלנד- צוות עבודה בכל העולם | ניסוי בדמוקרטיה דיגיטלית. איסלנד


הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק: דנמרק ראשונה, ישראל שנייה

חברת המחקר Cleantech Group פרסמה את הדוח העולמי הרביעי לחדשנות בקלינטק 2012. הדוח חוקר את מצב חדשנות הקלינטק בחברות סטארטאפ. "אנו מתמודדים עם מגוון של אתגרים בתחומי האקלים, האנרגיה והכלכלה. חברות סטארטאפ טכנולוגיות מספקות את אחד הכלים החשובים לפיתוח ומסחור חדשנות כדי להתמודד עם אתגרים אלה, תוך כדי יצירת ערך למשקיעים" מציין הדוח.

38 מדינות הוערכו בדוח, ב-15 אינדיקטורים המתייחסים ליצירה ולמסחור של סטארטאפים בקלינטק. המדד מדגיש את הטבע הגלובלי של החדשנות בקלינטק, עם חברות עולות מכל רחבי העולם. צפון אמריקה וצפון אירופה הן בעלות התרומה הרבה היותר ליצירת חדשנות בקלינטק, אולם איזור אסיה-פסיפיק לא מפגר בהרבה.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דנמרק היא הראשונה בדירוג, עם שילוב ייחודי של סביבה תומכת לסטארטאפים חדשניים בקלינטק, עדות לצמיחת סטארטאפים אלה כמו גם ניסיון רב במסחור החדשנות ופיתוחם להתאמה רחבה לשווקים, בעיקר בתחום הרוח. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו דנמרק קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בקלינטק ובמיתוג המדינה כ"מדינה ירוקה". סקנדינביה כולה מציגה ביצועים טובים, עם שבדיה ופינלנד במקומות  השלישי והרביעי. מדינות אלה חולקות עם דנמרק את הסביבה התומכת וריכוז גבוה של חברות קלינטק, אולם הן מצליחות פחות מדנמרק לפתח חדשנות קלינטק לשימוש מסחרי רחב.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

ישראל מדורגת שנייה, כשהיא מובילה ביכולתה להצמיח חברות קלינטק חדשות. בהתייחס לגודלה, המדינה מייצרת מספר גבוה של סטארטאפים בעלי פוטנציאל גבוה עם השקעה נמוכה יחסית בתהליך החדשנות ממקורות ממשלתיים או פרטיים. עם זאת, ישראל חסרה את השוק המקומי ואת וההון כדי להביא את החדשנות הזו לידי מסחור. למעשה, למרות תמיכה ממשלתית דלה, ושוק מקומי זניח, מצליחה תעשיית הקלינטק הישראלית לפרוח. ההשתתפות הדלה וחוסר המנהיגות הממשלתית בתחום, לא מפריעה למדינת ישראל לשווק את עצמה כמדינה ירוקה, כפי שניתן לראות בקישור ובסרטון הבא:

סין והודו ממוקמות במקומות 13 ו-12, אבל בולטות כבעלות פוטנציאל לצמוח בשנים הקרובות. בעוד כרגע הן אינן מייצרות חברות קלינטק חדשניות חדשות במספרים גדולים, ביחס לגודל כלכלתן, הן כבר מרכזים חשובים לייצור קלינטק, וממשלותיהן נותנות תמיכה הולכת וגדלה, הון פרטי רב להשקעה, ושוק מקומי עצום.

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

ממשלות יכולות, על פי הדוח, להשפיע על חדשנות בקלינטק בכל אחת מ"נקודות הלחץ" המופיעות בתרשים. הדבר כולל: הוצאה על מחקר ופיתוח, מדיניות שעוזרת לטכנולוגיות לגשר על פער העלויות כדי להשיג תחרותיות, ומדיניות המשפיעה על כלכלת השווקים כדי לאפשר הטמעה רחבה.

מאמרים קשורים: מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה | קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת האקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים


המקומות הטובים והגרועים ביותר בעולם לחיות כאישה

לא קל לחיות כאישה ברוב המדינות בעולם. אפילו במדינות בהן נשים נחשבות לכאורה שוות לגברים, השכר שלהן לעיתים נמוך יותר. אבל זו רק דוגמה אחת לבעיה. במקומות מסויימים, נשים מקבלות השכלה מינימלית, זוכות לתוחלת חיים קצר, צפויות לאבד ילד בשלב כלשהו, ולא זוכות לטיפול רפואי נאות.

בדוח השנתי של ארגון Save the Children –  State of the World’s Mothers, מושוות 165 מדינות בקטגוריות של בריאות, מצב כלכלי, חינוך, מניעת הריון, ועוד.

באופן לא מפתיע, מדינות סקנדינביה המובילות בדירוגי איכות החיים נמצאות בראש הרשימה, עם תוחלת חיים ארוכה, שנות לימוד, יותר פיקוח על ילודה, אחוז גבוה של נשים בממשלה, יחס גבוה של הכנסה בין נשים לגברים. בין המדינות המכונות "מפותחות יותר", מקדוניה, מונטנגרו ואלבניה הן הגרועות ביותר עבור נשים. ארה"ב מדורגת אחרי קנדה, אבל מקדימה מדינות אירופאיות מסוימות.

בין המדינות "הפחות מתקדמות", ישראל מדורגת ראשונה (אף כי שיבוצה ברשימה זו ולא בין המדינות המפותחות הוא תמוה). ברבדוס, קובה, וקפריסין מופיעות אחריה, ועירק וצפון קוריאה מדורגות אחרונות.

ברשימות המדינות "הלא מפותחות" מצב הנשים הוא הגרוע ביותר. בהוטן מדורגת ראשונה וסומליה אחרונה, בה רק 1% מהאוכלוסיה משתמש באמצעי מניעה, נשים לומדות בממוצע רק שנתיים, ותוחלת החיים שלהן היא 53 שנים.

מאמרים קשורים: דירוג איכות החיים בערים בעולם | מוסקבה אסרה את מצעד הגאווה ל-100 שנה | דירוג המדינות העשירות בעולם | שינוי מדינה על ידי אזרחיה- change nation | סומליה – שדות הנפט שעוררו את העולם