אתגר ראשי הערים של בלומברג מגיעה לדרום אמריקה- סאו פאולו היא הזוכה הגדולה

 

%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%92

מדי שנה, התחרות שמציבה קרן הפילנטרופיה בלומברג, מזמינה מאות ערים באזור חדש להגדיר בעיה מהותית ולפתח לה רעיונות חדשים ונועזים לפתרונה. הערים מגישות הצעה ראשונית עם הרעיון הטוב ביותר שלהן לשיפור הממשל והשפעה משמעותית על חיי התושבים. בשלב השני, הערים שנבחרו לשלב הגמר זוכות בהדרכה ותמיכה של מומחים כדי לשפר ולחזק את הצעותיהן. הערים שעלו לשלב הגמר מתחרות על זכיה במיליוני דולרים כדי לממש את הרעיונות ולהצטרף לרשת חדשנות בינלאומית של תמיכה והשראה.

לקרוא את ההמשך »


הערים הטובות בעולם 2013: מלבורן ראשונה, דמשק (איך לא..) אחרונה. האקונומיסט

הערים הטובות בעולם 2013איכות החיים הטובה ביותר בין ערי העולם עדיין נמצאת במלבורן, על פי דו"ח מחלקת המחקר של האקונומיסט. זו השנה השלישית ברציפות שהעיר השנייה בגודלה באוסטרליה שומרת על התואר, ומקדימה את וינה וונקובר, שהיו במשך כמעט עשור בראש הדירוג, עד שמלבורן עקפה אותן. הדוח מדרג 140 ערים ב-30 פקטורים שונים כגון איכות שירותי הבריאות הציבוריים, או הסכנה מקונפליקט צבאי. מדדים אלה משוכללים לדירוגים ב-5 תחומים מרכזיים: יציבות, תשתיות, חינוך, בריאות ותרבות וסביבה. בחינת הדירוג מראה כי הערים שדורגו גבוה ביותר הן הערים הבינוניות במדינות בהן צפיפות האוכלוסייה היא נמוכה, משום שנתונים אלה לעיתים קרובות יובילו לפשיעה נמוכה, תשתית תעסוקה והרבה אפשרויות בילוי. הדירוג הנמוך יחסית של לונדון וניו-יורק הוא תוצאה של ציונים נמוכים יחסית במדדי היציבות, משום שערים אלה נתפסות כיעד אפשרי לטרור. דמשק חוותה את הצניחה המשמעותית ביותר בדירוג בשל מלחמת האזרחים המתמשכת, ובעוד שבשנה 2008 היא דורגה במקביל לניו יורק, כיום היא נמצאת במקום האחרון, יחד עם קראצ'י, פקיסטן. מנגד, בוגוטה היא העיר שהציגה את הזינוק הגדול ביותר במדד בחמש השנים האחרונות, בעיקר בזכות הירידה באלימות הקשורה למלחמות גרילה.

לקרוא את ההמשך »


מחאה והמרחב הציבורי: איך הכיכרות תורמות או מזיקות לדמוקרטיה

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

דמוקרטיה והמרחב הציבורי

מחאה ציבורית בשנים האחרונות עברה אל הרשת. ניתן לבנות תנועת מחאה בפייסבוק, לארגן אותה עם Foursquare ולתעד אותה עם אינסטגרם. העולם התאהב ברעיון של מהפכה חברתית המונעת על ידי טוויטר, על פי הדוגמה של האביב הערבי.

אבל כל הכלים הדיגיטליים הללו לא משנים את הצורך הבסיסי של דמוקרטיה: מרחב ציבורי ממשי ואקטיבי. מובן כי מצרים צעירים וזועמים ארגנו את עצמם בעזרת טלפונים חכמים בינואר בשנה שעברה. אבל עדיין הם היו זקוקים לכיכר תחריר. גם בישראל המחאה החברתית שניזונה כל כך מהרשת, לא זכתה לתהודה דומה לזו של האוהלים בשדרות רוטשילד, ולהפגנות הגדולות בשטח.

ג'ון פרקינסון, חוקר פוליטי מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, נסע אל 11 ערי בירה בעולם בניסיון להבין את הקשר בין המרחבים הציבוריים והדמוקרטיה. "מה יכולה דמוקרטיה להרוויח ממרחב ציבורי" הוא שאל "האם יש לה צרכים פיזיים כדי לצמוח? וכיצד ערים מודרניות מספקות צרכים אלו?"

את הממצאים שלו הוא פרסם בספר Democracy and Public Space: the Physical Sites of Democratic Performance המציע מבט שונה על כיכרות ופארקים אשר לרוב נבחנים בהקשר של יכולתם למשוך תיירים, פסטיבלים וקונצרטים, ולא הפגנות. לאחר שביקר בכל עיר, תוך בחינת הנגישות, הגודל, מאפיינים של ביטחון, פרקינסון גיבש דירוג מפתיע של המרחבים הציבוריים בערים במובן של טוב או רע לדמוקרטיה:

  1. ברלין, גרמניה
  2. וולינגטון, ניו זילנד
  3. אוטווה, קנדה
  4. קנברה, אוסטרליה
  5. וושינגטון, ארה"ב
  6. הונג קונג
  7. מקסיקו סיטי
  8. לונדון, בריטניה
  9. טוקיו, יפן
  10. סנטייגו, צ'ילה
  11. קייפטאון, דרום אפריקה

אז איך זה שוושינגטון נמצאת באמצע הדירוג, ולונדון קרוב לתחתית? "למלא את ה'נאשיונאל מול' (הכיכר המרכזית בוושינגטון) זו משימה שמאד קשה להשיג" אומר פרקינסון. "הרבה מהבירות האחרות מציעות מרחבים ציבוריים דלים במיוחד בקדמת המוסדות הפוליטיים שלהם. כיכר צ'ארטר גארדן, הכיכר המרכזית בהונג קונג, יכולה להכיל רק 5000 איש. בהונג קונג כל כך הרבה יותר קשה להביע את הגודל הפיזי של המחאה." אומר פרקינסון.

אבל לוושינגטון יש מספר בעיות. הכיכר היא מאסיבית, אבל לא קל להשתמש בה למחאה, היא עמוסת מנגנוני שיטור מסוגים שונים, ומאד קשה לצלם בה וידאו. גם השטח הציבורי הנוסף, קומפלקס הקפיטול, אינו נגיש כל כך עבור אזרחים. פרקינסון גם אומר כי דירדרנו את האיכות הפוליטית של מקומות אלה על ידי הפיכתם למוקדי תיירות הומים.

המחאה החברתית תל אביב

המחאה החברתית תל אביב

"ערים רבות משקיעות מאמצים רבים בהתייחסות לאתרים אלה כאתרי מורשת, כאתרים חצי מקודשים של דת אזרחית" הוא אומר. "וכך אתה אמור לבוא למקום כזה עם גישה חצויה".

הבעיה של לונדון היא שונה במקצת. "הכיכר המרכזית שמול הפרלמנט בלונדון היא קטנה, והיא אי תנועה. כינוסים דמוקרטיים בכל גודל בלונדון צריכים להעשות בהייד פארק, שם הסביבה שונה לחלוטין (וגם התחבורה לשם יקרה). בבריטניה קיים גם חוק המגביל הפגנות בשטח המקיף את הפרלמנט, וכל מי שרוצה להפגין שם צריך לקבל רשות, ולרוב נדחה."

בקנדה, המצב טוב בהרבה מזה שבוושינגטון או לונדון. הפרלמנט הקנדי נלחם בקביעות במשטרה המנסה לסגור את השטח הציבורי מחוץ לו. כך שאם אתה קנדי שרוצה להביא את זכותך הדמוקרטית להפגין ממש ליד הפרלמנט, אתה יכול. למעשה, אתה יכול לצעוד ממש לתוך הבניין ולפגוש את נבחרי הציבור שלך בחדרים ציבוריים השמורים במיוחד לשם כך. אתה אילו יכול להתחתן שם, אומר פרקינסון.

מאמרים קשורים: מדוע הרחובות שייכים למכוניות ולא לאנשים? | איך מעצבים דיקטטורה? צפון קוריאה | המקומות הטובים והגרועים בעולם לחיות כאישה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | הפרס האירופאי למרחבים ציבוריים 2012


סיליקון ואלי, לונדון, ניו יורק או תל אביב? איפה צומח הייטק בעולם?

המרכזים בהם מצטופפים הסטרטאפים

המרכזים בהם מצטופפים הסטרטאפים

בשנה שעברה נוצר פרויקט בשם “Startup Genome”, שפותח ע"י שלושה יזמים צעירים שביקשו לתת מידע ברור, מבוסס מידע לגבי הגורמים להצלחת ואי הצלחת סטרטאפים. מתוך מחקר זה, בין הדברים האחרים, נוצר Startup Compass כלי להערכת התפתחות והשוואה בין סטרטאפים מאותו אזור, ואיסוף מידע על סטרטאפים בעולם כולו.

מידע נאסף על כ-16,000 סטרטאפים אשר נרשמו למיזם. כיום, שנה לאחר ההשקה, היזמים מאמינים כי Startup Compass הגיע למאסה קריטית של מידע לגבי האזורים והמערכות (אקוסיסטמס כפי שנקראים על ידם) המובילים בעולם לסטרטאפים. עם המידע הגדל, Startup Genome מתחיל בניתוח מעמיק של אזורים אלה במאמץ לתת לסטרטאפים הצצה פרטנית לאופן ולקצב של מרכזי היזמות המובילים בעולם, ומי המובילים. אלו כמה מהממצאים:

  • תפוקת הסטרטאפים – אזור סיליקון ואלי ממשיך להוביל אבל הפער מצטמצם בכל שנה. כרגע האזור גדול פי 3 מניו יורק, פי 4.5 מלונדון, ופי 12.5 מברלין.
  • רמת הצלחת הסטרטאפים – לסיליקון ואלי יש 22% יותר חברות ב-“scale stage” מבניו יורק ו-54% יותר מבלונדון
  • נגישות למימון – בממוצע, הסטרטאפים בסיליקון ואלי גייסו פי 2-3 יותר כסף בשלושת השלבים הראשונים לפיתוח. אבל ב-“scale stage” הסטרטאפים של ניו יורק גייסו 27% כסף, והסטרטאפים של לונדון גייסו 30% יותר.
  • יצירת מקומות עבודה – סיליקון ואלי מייצר 11% יותר מקומות עבודה מהסטרטאפים של ניו יורק ו38% מהסטרטאפים בלונדון.
  • גיל ומין מייסדי הסטרטאפים –בשלושת המקומות גיל המייסדים הממוצע זהה – 33.5. בניו  יורק יש כמעט כפול מייסדות סטרטאפים מאשר בסיליקון ואלי ולונדון.

דירוג אזורי הסטרטאפים (ecosystems) בעולם לפי תפוקה: 1.סיליקון ואלי (סן פרנסיסקו, פאלו אלטו, סן חוזה, אוקלנד). 2. ניו יורק (ניו יורק, ברוקלין). 3. לונדון. 4. טורונטו. 5. תל אביב. 6. לוס אנג'לס. 7. סינגפור. 8. סאו פאולו. 9 בנגאלור. 10. מוסקבה. 11. פריז. 12. סנטייגו. 13. סיאטל. 14. מדריד. 15. שיקגו. 16. ונקובר. 17. ברלין. 18. בוסטון. 19. אוסטין. 20. מומבאי.

מאמרים קשורים: מפת החדשנות העולמית | הערים התחרותיות בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | המדינות הטובות ביותר לעסקים |


21 ערים מחפשות פתרונות: הוכרזו הפרויקטים הזוכים

העיור הוא אחד מהמגה מגמות בעולם, לכן זה מפתיע שהרוב המכריע של 557.000 ראשי הערים בעולם אינם חולקים את האתגרים שלהם עם הציבור. לשם כך נוצר  Living Labs Global Award שמאחד 21 מהערים המובילות בעולם, בהן סן פרנסיסקו, לונדון, גלזגו, ברצלונה, לאגוס, המבורג, קייפטאון, ריו דה ז'ניירו, גוודלחארה, סנטיאגו צ'ילה ומקסיקו סיטי לקרוא לפתרונות שיכולים לשפר משמעותית את החיים של התושבים. (פוסט קודם בנושא)

הערים נבחרו מבין יותר מ -250 מועמדויות ופועלות על פי שיקול קשור מטרה של תכנית פרס: על מנת ליישם פתרון פיילוט בכל עיר זוכה, הזוכים לא יקבלו פרסים כספיים אלא מחויבות מלאה של מוסדות העיר לתמוך בפריסה מוגבלת של הפתרון ולפרסם הערכת תוצאות. זה לא רק מאפשר לאזרחים ולבעלי עניין אחרים לחוות את העתיד כמעט מיד, אלא מספק דרך חכמה לשנות את הציפיות של פעולות הרכש והרגולציה מאוחר יותר.

השבוע הוכרזו הפרויקטים הזוכים, בהם פרויקטים רבים בתחומי התחבורה ופתרונות חניה, פרויקטים בתחום האנרגיה, בריאות ציבור, דיור מוזל, ועוד. להלן מספר דוגמאות לפרויקטים שנבחרו ע"י ערים שונות:

ריו דה ז'ניירו, ברזיל, וברצלונה, ספרד – CONNECTHINGS – מתמודד עם האתגר של מתן כלי דיגיטלי לערים להעשרת ניידות התושבים וחוויות תרבותיות ושירותי תוכן בתחומי התחבורה, תרבות ותיירות מורשת וחיי יום יום, באמצעות הטמעת תגים וקודים הנקראים ע"י מכשירי טלפון סלולריים על גבי ריהוט רחוב ומרחבים ציבוריים.

גלזגו, בריטניה – SMARTCITY MALAGA – פרויקט המגדיר את מודל האנרגיה של הערים בעתיד. הפרויקט מתעתד לספק פתרון הוליסטי לאתגרים הסביבתיים הניצבים בפני צרכנים: צמצום פליטות פחמן וניוד הצריכה אל עבר אנרגיות מתחדשות. קונצוריום של 11 חברות ו-14 ארגוני מחקר מפתחים את הטכנולוגיות החדשות במדידות חכמות, תקשורת, מערכות, הפצה, איחסון ועוד. המיקוד הוא על ניהול אנרגיה חכם יותר, איזון ביקושים ביעילות, ושיתוף כל מי שמעורב במערכת החשמל מייצור ועד צריכה.

לגוס, ניגריה – LAGOS STATE HOUSING SOLUTION – בלגוס יש חוסר של 100,000 יחידות דיור מדי שנה, שלא יפתר באמצעים סטנדרטיים. הפרויקט יתן מענה מהיר ויעיל כדי להתמוד עם חוסר זה. הפתרון מבוסס על ייצור ועיצוב גמיש של בתים זולים ע"י שימוש במכולות מטען אניות רגילות.

סנטייגו, צ'ילה – SFPARK – A NEW WAY OF MANAGING PARKING – המודל יעזור לסנטייגו לנהל טוב יותר את הביקוש למקומות חניה קיימים. הפרויקט מעוניין להפוך את מציאת מקום החנייה לקל ונוח, על ידי התבססות על הגישה לניהול עומסי תנועה.

איינדהובן, הולנד – THE APP THAT GETS TEENAGERS MOVING – בעיות משקל יתר היא אחת מבעיות הבריאות הציבורי הגדולות ביותר כיום. האתגר בפרויקט זה הוא לשלב מדיה דיגיטלית עם פעילות פיזית ולהפוך את הפעילות לאטרקטיבית עבור הנוער. הפרויקט כולל משחק על גבי מכשירי טלפון ניידים בו המשתמשים חייבים להוציא אנרגיה כדי לזכות בניקוד במשחק. משחק מודד את התנועות שהם מבצעים, כך שיותר תנועה מזכה בדירוג ועלייה בשלבי המשחק.

מאמרים קשורים: 21 ערים מחפשות פתרונות | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | "לחשוב מחוץ לבקבוק" מיאמי | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | 10 הערים החכמות ביותר