האינטרנט של הדברים: איפה זה? ולמה זה חשוב?

האינטרנט של הדברים

האינטרנט של הדברים הוא המשך ישיר של גישות "הבית החכם" ו"העיר החכמה" ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים כדי לספק חווית שימוש משותפת, כמו הטלפון מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית(ויקיפדיה). אנו מתקרבים למציאות בה כל מה שנמצא סביבנו יהיה מחובר לאינטרנט, ישדר מידע בזמן אמת ויאפשר הפעלה ובקרה מרחוק.

קצב אימוץ האינטרנט של הדברים (the Internet of Things-IoT), הטכנולוגיה שנעשתה אפשרית הודות לרשתות מאובטחות ותשתית ענן, נמצאת בצמיחה, וצמיחה זו צפויה להתגבר ככול שיותר ויותר מוצרים ינצלו את הגמישות והיכולות של הפיכת מידע לידע שימושי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

אינסטגרם מסכמת שנה וחושפת מהם המקומות המצולמים ביותר בעולם

אינסטגרםהרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לזירות הגלישה, החיפוש והצרכנות המרכזיים בחיינו, והן אוספות עלינו מידע באופן קבוע. משום כך, סיכומי השנה של הרשתות החברתיות יכולים לא רק לשפוך אור על מה עשינו, איפה היינו ומה עיניין אותנו השנה, אלא אף לנבא מה צפוי בשנה הבאה. אחרי הפרסום של רשימת המקומות הפופולריים ביותר והנושאים המדוברים ביותר על פי פייסבוק, הערים והמדינות המדוברים ביותר על פי טמבלר,  ויעדי התיירות העולים על פי טריפאדוויזור, מפרסמת הרשת החברתית אינסטגרם את רשימת 10 הערים המצולמות ביותר בשנת 2013, ובראש מובילות ערים בארה"ב, בתאילנד ובברזיל.

לקרוא את ההמשך »


נסיעות אנשי העסקים בעולם שוות 50 מיליארד דולר. לאן הולך הכסף ואילו ערים מרוויחות?

חמישים מיליארד דולר- לאן זה הלךדו"ח the 2013 Expense IQ Report מסכם ומנתח מידע של יותר מ-20 מיליון משתמשים של concur כדי לבחון את האופן בו עסקים מוציאים את כספם בנסיעות עובדיהם בעולם. מהם המקומות הזולים והיקרים ביותר לארגן כנס? איך משפיע גודל החברה על מחירי המלונות או הטיסות? ואילו ערים מרוויחות יותר מאנשי העסקים, ואילו הן היקרות ביותר עבורם?

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הצומחות ביותר בארה"ב

nycבארצות הברית יש 9 ערים שאוכלוסייתן עולה על מיליון תושבים. ניו יורק, עם יותר מ-8 מיליון, היא העיר הגדולה במדינה, בהפרש ניכר. בלוס אנג'לס, העיר השנייה בגודלה, חיים כמעט 4 מיליון איש, ובשיקגו וביוסטון חיים יותר משני מיליון איש. בין הערים האחרות בהן חיים מעל מיליון תושבים נמצאות פילדלפיה, פיניקס וסן-דייגו. סן אנטוניו עקפה את דאלאס והפכה לעיר השמינית בגודלה במדינה. וושינגטון הבירה, היא העיר ה-24 בגודלה בארה"ב, ואף כי היא נמצאת בצמיחה, חיים בה רק 632,323 תושבים. אלו הם חלק מממצאי סקר שנערך על ידי משרד מפקד האוכלוסין של ארה"ב ב-2012.

ערי ארה"ב הגדולות גדלו משמעותית בין השנים 2000 ו-2012. בשנת 2012 כמעט 78 מיליון אמריקאים חיו ב-200 הערים הגדולות בארה"ב, לעומת 71 מיליון, 12 שנים מוקדם יותר. אולם במונחים יחסיים אחוז החיים בערים אלו ירד מעט מ-24.8% ב-2003 ל24.6% כיום. באותה תקופה אוכלוסיית ארה"ב גדלה מ-293.6 מיליון ל-315.9 מיליון.

לקרוא את ההמשך »


המוזיאון החדש של תל אביב. על ערים ומוזיאונים, שילוב או בידול, גישות שונות בתכנון

מתחם גינדי תל אביב, הדמיה

מתחם גינדי תל אביב, הדמיה

אתר xnet מציג את "פורום התערוכות" – המוזיאון החדש של תל אביב, במתחם השוק הסיטונאי שבבנייה: על חורבות השוק הסיטונאי הישן של תל אביב, בתוך משולש הרחובות קרליבך-חשמונאים-מנחם בגין, מקימים בימים אלה את אחד ממתחמי המגורים הגרנדיוזיים שנבנו בעיר. 11 מבני מגורים יאכלסו 800 יחידות דיור על גבי קומת קרקע מסחרית, ולצידם קניון פתוח ומבני ציבור. אל המתחם יצטרפו בהמשך ארבעה מגדלים, בני כ-40 קומות כל אחד, שיאכלסו 1,200 יחידות דיור נוספות.

בין הבניינים יהיה גן ציבורי מוגבה, והתכנית כוללת רצועה של בנייה ציבורית. העירייה, מעניקה כעת תמורה לציבור במסגרת אותה עסקה. "פורום התערוכות", מבנה ציבור גדול במרכז השכונה ("מתחם גינדי"). בניגוד למתחם המסוגר, עושה רושם שהפרויקט הציבורי יעניק לתושבים ולתיירים חלל ציבורי משמעותי עם רחבה נעימה לשהות בה.

פורום התערוכות, תל אביב

פורום התערוכות, תל אביב

השטח שהוקצה למבנה הוא קטנטן: 150 מטרים רבועים. האתגר התכנוני היה גדול, מסביר האדריכל שי בוכמן, חבר צוות מרכז של העירייה, "שכן השטח מצומצם וקומת הקרקע צפופה ובעייתית". לכן, קווי המתאר של המבנה מתרחבים ממפלס הגן וגולשים ומרחפים מעל לקניון או מעל למגרש הכדורסל של בית הספר שייבנה בסמוך.

פורום התערוכות, תל אביב

פורום התערוכות, תל אביב

בעירייה התכוונו לקבל השראה משני מוזיאונים במנהטן – וויטני וה-New Museum – שמהווים חלק אינטגרלי מהרקמה העירונית. שני המוזיאונים ניחנים במערכת תנועה מינימליסטית ומנצלים מגרשים קטנים באופן מיטבי.

צוות השופטים, בחר פה אחד בהצעה של קימל-אשכולות. "הצעתם מציגה מארז מוגמר שאפשר לעבוד איתו, שמשתלב במתחם אבל גם לא נבלע", אומר בוכמן. הפרויקט שואף לחבר בין מפלס הרחוב לגן הציבורי החבוי. האדריכלית מיכל קימל-אשכולות אומרת: "החלטנו 'לזרום' עם תנאי הפתיחה של הפארק העילי, ותיכננו מבואת כניסה ש'גולשת' לתוך הפארק באמצעות מערכת תנועה דומיננטית שמתחברת לקומת הכניסה של 'פורום התערוכות', בגובה 8 מטרים מעל פני הרחוב". התוצאה: בקומת הרחוב של קרליבך תהיה רחבת כניסה בעלת קווי מתאר לא שגרתיים. למאמר המלא, כולל ההצעות שלא זכו

סינגפור - הגלריה הלאומית לאמנויות

סינגפור – הגלריה הלאומית לאמנויות

תוספת חדשה לרובע התרבות והאמנות של סינגפור – ה-National Arts Gallery– מציג גישה בעלת גבולות מטושטשים להגדרת רובע התרבות הכולל את המוזיאון הלאומי של סינגפור, מוזיאון האמנות של סינגפור, מוזיאון פראנקאן, בית האמנות והמוזיאון לתרבויות האסייתיות. האזור מתפרש מגדת הנהר, דרך איזור העסקים עם הבניינים הגבוהים. ב-2016, הגלריה הלאומית לאמנויות תצטרף גם כן, לאזור המשלב מוזיאונים ומתחמי תרבות במרחב העירוני, אולם לא בכל מקום זו הגישה. בארה"ב לדוגמה נוקטים בגישה שונה.

בערים אמריקאיות גדולות רבות, המוזיאונים מבודדים בפינות העיר, פעמים רבות בתוך פארק, ויוצרים מובלעת עבור בנייני התרבות כך שיהיו טבועים בסביבה רגועה יותר, במקום במרכז הרעש העירוני, כמו בסינגפור. סן פרנסיסקו, שיקגו וסן דייגו הן 3 דוגמאות לגישת "מובלעת המוזיאון". ניתן גם לראות הבדלי גישות אלה גם בין ירושלים, עם קריית המוזיאונים המבודלת מהעיר, לתל אביב בה המוזאונים מוטמעים יותר במרחב העירוני, ו"פורום התערוכות" הוא עוד דוגמה לכך.

מוזיאון ישראל, ירושלים

מוזיאון ישראל, ירושלים

סן פרנסיסקו מפורסמת בגשר שער הזהב שלה, וגם מתגאה בפארק גשר הזהב, הכולל את מוזיאון יאנג, האקדמיה למדעים של קליפורניה, הגנים הבוטניים ומרכז המוזיקה. הפארק ממוקם במרחק 10 דקות נסיעה מחוץ לעיר, נגיש בכל אמצעי התחבורה וחביב במיוחד על רוכבי אופניים ורצים. הפארק רחוק מספיק מהמולת מרכז העיר, וקרוב מספיק ונגיש למספר גדול של מבקרים בכל השנה. בנוסף יש אוטובוס שעובר בכל אתרי הפארק.

למרות המיקום הלא מרכזי של הפארק, המוזיאונים בו נהנים מכמות מבקרים משמעותית, אולי דווקא בגלל במיקום הייחודי בטבע. הפארק עצמו נקרא "החצר האחורית של סן פרנסיסקו" וכולל אגמים, מתקנים לפיקניק ומסלולי הליכה. הוא תוכנן לפני יותר מ-100 שנה ומשמש דוגמה לחיקוי בכל העולם. תכנון שכזה מציע מעין נווה מדבר של חוויה תרבותית תוך שמירת הרלוונטיות על ידי המיקום הקרוב לעיר המשתנה במהירות.

גישה דומה קיימת בסן דייגו ושיקגו. בלבואה פארק, ממוקם מצפון למרכז העיר סן דייגו, וכולל את מוזיאון ההיסטוריה הלאומי, המוזיאון לאדם ואת מוזיאון האוויר והחלל של סן דייגו, ופארק גדול הקרוי "קמפוס המוזיאון" כולל גם פלנטריום, אקווריום ומוזיאון להיסטוריה של הטבע.

אתרי תרבות אלה הם מבודדים ויוצרים אתרים קטנים, מבודלים מהעיר. מוזיאון עירוני מחזק את סביבתו מעבר לבניין המוזיאון עצמו, לסביבה כולה. הפארקים יוצרים קישור בין המוזיאונים המשמשים כעוגנים. בסך הכל השטחים הירוקים מאפשרים גישה נוחה למוזיאונים ברגל. הפארקים גם משמשים לאירועי תרבות ומוזיקה.

למוזיאון העירוני יש יתרונות רבים, אבל החלופה אינה פחות טובה. בניו יורק המוזיאונים ארוגים לתוך המרקם העירוני של מנהטן. מוזיאון המטרופוליטן, מרכז גטה לתרבות גרמנית ומוזיאון הגוגנהיים יוצרים על השדרה החמישית את "Museum Mile", בעוד מוזיאון המומה והמוזיאון להיסטוריה של הטבע נמצאים החלק התחתון של מנהטן. הם לא כולם נמצאים באותו איזור של העיר, אלא מפוזרים בה. באופן זה, מתאפשר למבקרים לגלות חלקים אחרים של העיר ולהתערב ברחובות.

מאמרים קשורים: המתחמים החדשים שיזנקו בתל אביב בשנים הקרובות | תכנון מוזיאון הטבע בירושלים – הוכרזו הזוכים | הקרייה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב | עיצוב מחדש לכניסה למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק


מפת החדשנות העולמית, והקשר לרכבות תחתיות…

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של ה-OECD פיתח בסיס נתונים ענק על פיתוח פטנטים המקיף יותר מ-2000 ערים ברחבי מדינות ה- OECD. ניתן לראות במפה האינטראקטיבית את "כלי מיפוי החדשנות".

המפה הראשונה מציגה את מספר הפטנטים וחלקם היחסי בעולם על פי מדינות. למדינות האיחוד האירופי יש את החלק הגדול ביותר עם כ-30% מהפטנטים העולמיים, ואחריה ארה"ב, יפן וסין.

המפה השניה מציגה את מספר הפטנטים בעולם לפי מדינות, אזורים. כאן בולטת במיחוד סן פרנסיסקו ואזור החוף המזרחי בארה"ב, צפון אירופה וסקנדינביה, וכן יפן, דרום קוריאה וסין. שאר העולם ברובו ריק.

המפה השלישית מציגה את כמות הפטנטים בעולם לפי ערים מרכזיות. שוב מרכזי הפיתוח העולמיים בולטים. בארה"ב הפיתוח מתרכז בחוף המזרחי והמערבי, וגם באזור המידווסט. באירופה ואסיה יש אפילו ריכוז גבוה יותר כשמרכזי הפיתוח הבולטים הם בדרום גרמניה, שוויץ, דרום שבדיה, פינלנד וסביב פריז. באסיה מרכזי הפיתוח הם בטוקיו ואוסקה, סיאול (קוריאה), שנגחאי ובייג'ינג, ובחופים המזרחיים והמערביים של אוסטרליה, ושוב, רוב העולם נותר ריק.

רוב המכריע של הפיתוח נעשה בערים ומטרופולינים, בהם מפותחים 93% מהפטנטים העולמיים, בעוד ערים אלו מאכלסות רק 23% מאוכלוסייה העולמית. זה למעשה מרוכז עוד יותר: 10 אזורי רכבת תחתית, בהם חיים רק 2% מהאוכלוסיה העולמית הם מקורם של 24% מהפטנטים העולמיים והם (לפי סדר): טוקיו, סן חוזה, ניו יורק, בוסטון, קנגאווה (יפן), שנזן (סין), אוסקה, סן דייגו, לוס אנג'לס וסיאול. חמשת אזורי המטרו שבארה"ב מתוך רשימה זו אחראים ל-12% מהפטנטים העולמיים ומאכלסים אחוז אחד מאוכלוסיית העולם.

אבל ארה"ב, כך נראה, מאבדת את מקומה כמובילת חדשנות. חלקה של ארה"ב ירד מכ-40% בשנת 2000 ל-28% ב-2009. אסיה התחזקה כשחלקן של יפן וסין על ב-6% באותה תקופה. אירופה עדיין שומרת על מקומה כיצרנית הפטנטים הגדולה בעולם, כשרוב אזורי הפיתוח המרכזיים ממוקמים בשטחה. במונחים של מדינות חדשניות ביחס לגודל האוכלוסיה- המדינות החדשניות ביותר הן דווקא המדינות הקטנות: שבדיה, שוויץ, פינלנד, ישראל ודנמרק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הערים התחרותיות ביותר בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים בעולם | המדינות הטובות ביותר לעסקים | הערים היצירתיות ביותר בעולם