פארק חכם שהוא יצירת אמנות שמפחיתה רעש וזיהום משדה התעופה. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

פארק מפחית רעש מטוסים. אמסטרדם

עבור מי שחי בקרבת שדה תעופה, רעש המטוסים אינו רק מטריד, אלא קשור למחלות לב שעשויות אפילו להוביל למוות. ככול שערים מתפשטות והתעונה האווירית גוברת, כך יותר ויותר אנשים נאלצים לחיות לאורך נתיבי טיסה. סוג חדש של פארק מנסה להתמודד עם המטרד על ידי תכנון המפריע לגלי הקול.

בשדה התעופה סכיפול באמסרדם, אחד ממרכזי התעופה העמוסים בעולם, תוכנן שדה המשתרע לצד מסלולי הנחיתה עם תבנית בנויה הסופגת את רעש המראת המטוסים, ומפחיתה אותו בכחצי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

לונדון, העיר המקושרת: שדה התעופה היתרו ייסגר לטובת הקמת מרכז תעופה ענק וחדש

שדה התעופה היתרו בלונדון ממשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה והשלישי הכי עמוס בעולם עם 69.9 מיליון נוסעים, והמרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיותה של לונדון בכלכלה הגלובלית. אבל נתונים מרשימים אלה לא מפריעים לראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון, לקדם תכנית לסגירה כללית של השדה לטובת הקמת שדה גדול עוד יותר, בשל חוסר האפשרות להרחיב את היתרו.

במאמרים קודמים הצגתי את הקשר בין שדות תעופה לשגשוג הערים, את הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על כלכלת הערים והמדינות ואת רעיון האירוטרופולס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן, שבוריס ג'ונסון מאמין בו מאד.

לקרוא את ההמשך »


דירוג שדות התעופה בעולם. איזה שדה הוא הטוב ביותר, ואיפה ממוקם שדה התעופה בן גוריון?

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

שדות התעופה הטובים בעולם

שדות התעופה הטובים בעולם

Skytrax מפרסם את הפרסים לשדות התעופה, ומכריז כי שדה התעופה צ'נגי בסינגפור הוא הטוב בעולם לשנת 2013. השדה המדורג שני הוא איצ'יאון בקוריאה, והשלישי הוא סכיפול באמסטרדם. עוד ממוקמים בעשירייה הראשונה הונג קונג (4), בייג'ינג (5), מינכן (6), ציריך (7), וונקובר (8), טוקיו (9) וסוגר את עשירייה הראשונה שדה התעופה היתרו בלונדון.

היתרו הוא שדה התעופה הטוב ביותר לקניות, וטרמינל 5 בהיתרו הוא הטרמינל הטוב בעולם, על פי הדוח. סכיפול זוכה לציונים גבוהים בכל המדדים ומדורג רביעי באוכל, שני בבילוי, רביעי בהחלפת טיסות ושלישי בקניות. איצ'יאון קוריאה מדורג שלישי באוכל, שלישי בבילוי, ושני בהחלפת טיסות. צ'נגי בסינגפור גם כן מדורג גבוה בכל המדדים- 5 באוכל, 1 בבילוי, 1 בהחלפת טיסות, ו-4 בקניות.

שדות התעופה שהציגו את השיפור הגדול ביותר השנה הם שדה התעופה של פרנקפורט (1), איסטנבול (2), לונדון גאטוויק (3), אטלנטה (4), ומוסקבה (5).

שדה התעופה בן גוריון תל אביב סוגר את דירוג 100 שדות התעופה הטובים בעולם (עלייה של מקום אחד משנה שעברה). בן גוריון מדורג במקום השישי באזור המזרח התיכון, אחרי אבו דאבי, דובאי, בחריין, דוחא ומוסקט. עובדי נמל התעופה בן גוריון מדורגים במקום החמישי באזור המזרח התיכון. בצפון אמריקה מדורג שדה התעופה של וונקובר ראשון, סינסנטי שני ודנוור שלישי, ובמערב אירופה מדורגים ראשון סכיפול ואחריו 4 שדות התעופה של לונדון: היתרו (2), לונדון סיטי (3), גאטוויק (4), וסטנסטד (5).

מאמרים קשורים: עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדה התעופה לונדון יהפוך לשדה חכם | נפתח שדה התעופה החדש בעמאן | תכנית נתב"ג 2020 לשדה תעופה בים


אמסטרדם היא עיר חכמה. יש לה 2 מותגים, ונמל שמותג מחדש

מיתוג נמל אמסטרדם

מיתוג נמל אמסטרדם

נמל אמסטרדם הוא הנמל הימי הרביעי בגודלו במערב אירופה, ובתחילת אפריל הוא הפך לתאגיד בבעלות עיריית אמסטרדם. השינוי בבעלות לווה בפיתוח שפת מותג חדשה הנקשרת למיתוג העיר, ומלווה בסיסמה נמל של שותפויות Port of Partnerships, המשקף את שאיפות הנמל לצמוח באמצעות שיתופי פעולה.

השילוב של עיר בירה אירופאית שבה גם נמל תעופה מוביל וגם נמל ימי גדול, במרחק של 15 דקות נסיעה זה מזה הוא ייחודי ביותר. חברות רבות שלהן תנועת סחורות רבה מחשיבות את הנתון הזה בקבלת ההחלטות לגבי מיקום הפעילות הלוגיסטית שלהן באזור, ואף בוחרות בזכות כך את אמסטרדם כבסיס. מסוף המטען של שדה התעופה סכיפול ונמל אמסטרדם פועלים במשותף כדי לנצל יתרון זה תחת הכותרת AirportSeaport.

העיר אמסטרדם בעצמה עברה מיתוג מחדש שנועד לארגן מחדש את הזהויות השונות של הגופים העובדים עם העירייה ועבור העיר. יותר מ-50 זהויות שונות אוחדו לשפת מותג אחידה, ברורה וחזקה. הזהות של אמסטרדם נראית במבט ראשון פשוטה, בהיותה מורכבת משלושה צלבי סנט אנדרו, המשמשים כאייקון פשוט וברור וכבסיס להוספת מאפיינים ספציפיים לכל אזור. המיתוג פותח על ידי סטודיו Thonik.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

i-amsterdamבנוסף למותג של העירייה, מחזיקה אמסטרדם במותג נוסף – I Amsterdam – המיועד לעיר ולתושבים. ההבטחה של אמסטרדם, הגיוון ושפע ההזדמנויות הופכות את העיר לבחירה מצוינת לעסקים, חינוך, מגורים וביקור, כך על פי המינפסטו של המותג. המסורת העשירה, רוח הסחר, התשתית החדשנית, איכות החיים והיצירתיות שבה מבחינות אותה מערים אירופאיות אחרות.

נקודת ההתחלה לגישה החדשה של שיווק העיר היתה מיצוב העיר בעולם. למרות שאמסטרדם מדורגת באופן קבוע במקומות גבוהים בכל הדירוגים (4 בדירוג הערים המאושרות, 6 בדירוג הערים החדשניות, 12 בדירוג איכות החיים ו-5 בדיורג הערים הירוקות) בשנת 2002 החלו לחוש בעיר כי התחרות מתעצמת מול ערים אחרות. בשנת 2003 ערכה העיר מחקר מקדים לתהליך המיתוג, שהוביל לבחירת הקונספט, ושנה לאחר מכן הוצג הקונספט I Amsterdam. כבר מן ההתחלה היה ברור כי אמסטרדם נהנית מדימוי חיובי בתחומים רבים, ולא נכון יהיה ליצר מסר אחד. החוזקה של העיר נמצאת בשילובים של האסוציאציות ובגמישות של העיר, ולכן נבחרה אסטרטגיה שתוכל להכיל כל זאת. אבל שיווק העיר לא יכול היות אפקטיבי ללא תכנית לפיתוח העיר וחזון לעתיד, וכחלק מתהליך המיתוג פותחה אסטרטגיית פיתוח עד שנת 2015.

בשנים האחרונות אמסטרדם הופכת להיות אחת הערים המובילות בתחום עיר חכמה, ובפורום העולמי לערים חכמות בברצלונה ב-2012 זכתה העיר בפרס עבור תכנית המידע הזמין לתחבורה וניידות. הפרס, שנוצר כדי לאתר את הפרויקטים הטובים ביותר והערים החדשניות, לעודד את פיתוח הערים של העתיד, בהן תנאי מחייה טובים, חדשנות, יצירתיות וממשל יעיל הם בעדיפות עליונה.

"אמסטרדם עיר חכמה" הוא שותפות ייחודית בין עסקים, רשויות, מכוני מחקר ותושבי העיר, שיחד פועלים כדי לפתח את אמסטרדם לעיר חכמה. השותפות מתמקדת בחיים, עבודה, ניידות, מתקנים ציבוריים ומידע זמין. באפריל השיקה עיריית אמסטרדם תחרות עיצוב שמטרתה לעודד חברות, מעצבים ומתכננים להשתתף בפיתוח העיר. האופן בו העיר תתפתח בעתיד אינו ידוע, והעיר מבקשת לקבל הצעות ורעיונות להמשך פיתוחה.

אתר אמסטרדם עיר חכמה

אתר אמסטרדם עיר חכמה

מאמרים קשורים: מיתוג שבוע הגאווה באמסטרדם | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | אקסטווגזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות במוזיאונים | אמסטרדם היא אחת הערים שיושפעו ביותר משינויי האקלים | הברזיות בהולנד שמביאות מי שתייה לאפריקה


אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן

מי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.

קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.

טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.

Squaire, פרנקפורט - "קרוב לכל מקום בעולם"

Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"

רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.

אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.

רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 היתרו

טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.

לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.

לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.

מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.

בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.

שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.

את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.

מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה


שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת ובייג'ינג בונה

בשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?), ועל הקשר בין שדות תעופה שגשוג ערים כתבתי בפוסט קודם. הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012.

שדה התעופה שארל דה גול בפריז הוא השני באירופה מבחינת תנועה, ועברו בו שנה החולפת 61.6 מיליון נוסעים. במקום השלישי ניצב שדה התעופה של פרנקפורט עם 57.7 מיליון נוסעים. סכיפול, אמסטרדם, נמצא במקום ה-4 באירופה, והציג את העלייה הגדולה ביותר במספר הנוסעים (2.6%) ל-51 מיליון. הירידה הגדולה ביותר הייתה בשדה המדורג 5, מדריד ברחאס, עם צניחה של 9% בתנועה ל-45.2 מיליון, והמראות ונחיתות צנחו ב-13%, ורק בקושי עבר את שדה התעופה של איסטנבול (ב-2010 היה מדורג 4 באירופה).

מרכזי התעופה המסורתיים באירופה נאבקים על עליה בתנועה מול כלכלה מדשדשת המצמצמת את הדרישה, ובמקביל, שדות התעופה במפרץ הפרסי תופסים חלק גדל והולך כמרכזי החלפת טיסות, ובעיקר דובאי, הצפוי להיות השדה העמוס בעולם בשנת 2015. המראות ונחיתות בהיתרו דווקא ירדו השנה באחוז אחד (ל-471,000), מה שמצביע שהעלייה במספר הנוסעים הייתה במקביל לשימוש במטוסים גדולים יותר. טרמינל חדש שנפתח השבוע בשדה התעופה של דובאי, והראשון שנבנה בהתאמה למטוסי הענק, האירובוס A380 , המכונים סופרג'מבו. בניית הטרמינל עלתה יותר מ-3 מיליארד דולר, והוא כולל 20 שערים דו-קומתיים להעברת הנוסעים מהמטוסים לבניין. הטרמינל הוא עצום, ויש אומרים כי דובאי מהמרת על מטוס יחיד. אבל בגלל גודלו, האיירבוס משמש מרכיב חשוב בתכניות של דובאי לצמיחת הכלכלה, תוך הגברת התיירות והמסחר. דובאי פועלת להתבסס כמרכז אווירי בין אירופה לאסיה, וחברת התעופה של איחוד האמירויות היא החברה הצומחת ביותר בעולם. החברה רכשה 31 מטוסי סופרג'מבו, והזמינה 51 נוספים. איירובוס בהחלט זקוקה לדובאי, אבל דובאי גם זקוקה לאיירבוס, והקישור ההדוק בין מטוס יחיד לאסטרטגיית פיתוח מדינה הוא ייחודי, ורב סיכון.

טרמינל הסופרג'מבו דובאי

טרמינל הסופרג'מבו דובאי

היתרו הוא שדה התעופה השלישי הכי עמוס בעולם, ומתכונן להגברה נוספת של התנועה דרכו, ובסקר נוסעים שעברו בהיתרו התגלה כי 70% דירגו את החוויה בשדה ב"מעולה" או "טובה מאד". היתרו מתייעל ועושה מאמצים כדי להעלות את האחוזים האלה, ומבחינת מסחר, השדה מדורג ראשון בעולם במכירות, וזכה זו השנה השלישית ברציפות בתואר "שדה התעופה הטוב ביותר לקניות", וגלגל 2.4 מיליארד דולר במכירות. השני אחריו הוא שדה התעופה איצ'יאון בדרום קוריאה, שנבנה יותר כמכרז בילוי מאשר כשדה תעופה, כחלק ממגמה עולמית של שינויים בתפקיד של שדות התעופה.

פתיחת טרמינל 5 בהיתרו ב-2008, הביא לזינוק משמעותי במסחר, תוך כדי הוספת אאוטלטים שבד"כ לא מוצאים בשדות תעופה. טרמינל 2 המחודש יפתח ב-2013/4 ואמור להציג את הדור הבא של טרמינלים וקניות, בעיקר תוך פנייה לעליה בתנועה ממדינות ה- BRIC , חובבי הקניות. בנוסף בוחנים בלונדון אפשרויות להקמת שדה תעופה נוסף, שיצוף על מי נהר התמזה, כדי לענות על הדרישה.

היתרו-לונדון, טרמינל 5

היתרו-לונדון, טרמינל 5

בייג'ינג אישרה לאחרונה תכנית בהיקף 11.2 מיליארד דולר, לבניית שדה תעופה חדש בעיר, כולל קו רכבת שיחבר אותו עם מרכז העיר, והוא צפוי להפתח ב-2018. שדה התעופה הקיים בעיר אינו מותאם לעומס התנועה שעוברת בו, סובל באופן קבוע מאיחורים בטיסות, והמסעדה הטובה ביותר בשדה היא פיצה-האט. השדה בבייגי'נג הוא השני הכי עמו בעולם, עם 81.8 מיליון נוסעים ב-2012 (השדה העמוס בעולם הוא אטלנטה, ארה"ב, עם 90 מיליון).

מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום נחות בו | שדה התעופה העמו בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | נתב"ג 2020- האופציה הימית | שדה התעופה בעמאן, ירדן