עשר הערים שמובילות את הדרך לקיימות עירונית, וזכו על כך בפרס

פרס מנהיגות אקלימית לעריםערים הן המעבדות בהן הרעיונות החדשניים ביותר להישרדות בעתיד נבחנים. 10 ערים אלה, מניו יורק לטוקיו ועד בוגוטה, זכו לאחרונה בפרס City Climate Leadership עבור פעולותיהן. למעט מספר יוצאי דופן, נראה כי ממשלות אינן מתכוונות הרבה בעניין שינויי האקלים ובעיות סביבה אחרות. ממשלות הן גדולות מדי, אטיות מדי, ובמקרים רבים, אינן מעוניינות להכיר בבעיות אלה. במהלך חצי המאה האחרונה, התברר יותר ויותר, כי דווקא ערים הן שמובילות את הדרך, וכי להן יש את הסיכוי הטוב ביותר בהנעת שינוי שישפר את סיכויי הישרדותנו מול הצטמצמות המשאבים ועליית פני הים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

זה אוטובוס? זה טראם? זו מערכת התחבורה החדשה של וינה

האוטובוס החשמלי של וינה 1לוינה יש את אחת ממערכות הטראם הגדולות בעולם, שמתפרסת על 227 ק"מ בכל אזור המטרופולין. אבל העיר גדלה, והטראמים הוחלפו ברכבות, אוטובוסים מונעי גז, וצורות אחרות של תחבורה. הקיץ, במאמץ לצמצם את פליטות הפחמן, וליצר מרכז עירוני שקט ונקי יותר, וינה משתמשת בתשתית הישנה של הטראם כדי להניע סוג חדש של אוטובוסים חשמליים.

לקרוא את ההמשך »


הקריסטל: המרכז הראשון בעולם לשיפור הידע על קיימות ועיר חכמה, וראיונות עם מומחים בתחום

קריסטל לונדוןהקריסטל, יוזמה לערים מקיימות וחכמות של חברת סימנס, נפתח בלונדון, ומציע את התערוכה הגדולה בעולם בנושא קיימות וערים. מרכז הלימוד יאחד מקבלי החלטות בערים, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ארכיטקטים ומומחי תשתית, כמו גם מבקרים מכל העולם, חברי קהילות וילדי בית ספר וילמד על האופן בו אנו חיים כיום בערים ועל הדרכים לעשותן טובות יותר במונחים של איזון סביבתי, כלכלה ואיכות חיים. נושא זה הוא חשוב יותר מתמיד, עם ערים ברחבי העולם המתפתחות לממדי אוכלוסייה, שבחלקן הוא גדול יותר מזה משל מדינות כמו אוסטרליה, צ'ילה וישראל. מספר האנשים החיים במרכזי הערים גדל ללא הפסקה בקצב של מיליון איש בשבוע.

הבניין המיוחד של הקריסטל ממוקם ברויאל ויקטוריה דוקס, מרכז אזור היזמות הירוק החדש של לונדון. הרעיון של המרכז הונע על ידי החזון לעולם עירוני רב פנים, והמבנה דמוי הקריסטל בא לשקף רעיון זה של פנים רבות ומורכבות החיים העירוניים. מבחינת לונדון, יש לקריסטל משמעות היסטורית ותרבותית, כשהוא שואב השראה מה"קריסטל פאלאס", אשר בשנת 1851 הימם את המבקרים בתערוכת החדשנות והטכנולוגיה שנערכה בו בשיא המהפכה התעשייתית, והוא נבנה משלד ענק של פלדה וזכוכית – פלא הנדסי באותה תקופה.

כיום הקריסטל לוקח את השם לשיא חדש, ומסמל את תחילתו של עידן חדש של קיימות. הבניין עצמו תוכנן להיות אחד הבניינים הידידותיים ביותר סביבה בעולם, ושואף לדירוגים הגבוהים ביותר של LEED ו- BREEAM (תקני הבנייה ירוקה המחמירים בעולם). פאנלים סולריים וחום מבטן האדמה מספקים את האנרגיה למבנה, ומבטלים בכך את הצורך בשריפת דלקים. והוא אף מאחסן אנרגיה בעצמו. הבניין גם קולט מי גשמים, מטפל בביוב שהוא מייצר, ועיצוב הבניין, כולל הזכוכיות, מספקים בידוד ברמה גבוהה ביותר ועוזרים ליעילות האנרגטית שלו. בנוסף לכל אלה, יש בבניין תחנת טעינה למכוניות חשמליות.

מופע ההקרנה על הבניין בטקס הפתיחה:

להלן כמה מומחים שהגיעו לטקס הפתיחה ומדברים על חלק מהנושאים בהם המרכז עוסק. ריצ'רק רוסן, נשיא Urban Land Institute נשאל מדוע לא משתמשים יותר ב"לכידת ערך קרקע" כדרך לממן השקעות בתשתיות?

פאולו וג'יאונה, כותב בכיר ב- UN-Habitat Guide for city leaders נשאל מהי הצפיפות האידיאלית עבור עיר, כדי שתהיה מקיימת?

מפו פרנקלין אטו, ראש עיריית יוהנסבורג נשאל עד כמה זה חשוב לערב את תושבי עירו בתכנון העיר?

חואן קרלוס, ראש UN-Habitat נשאל מהם האלמנטים החשובים לתכנון עירוני טוב המאה ה-21?

הולגר דלקמן, מנכ"ל Embarq/WRI, נשאל כיצד תכנון עירוני משפיע על תבניות התחבורה שלנו?

הארכיטקט דניאל ליבסקינד נשאל איך מערבים את הקהילה המקומית כאשר מפתחים פרויקטים אדריכליים?

מאמרים קשורים: איך יראו הערים ב-2050- הנה כמה תשובות | הערים החכמות באות- יוזמה גלובלית של האו"ם | מערכת ההפעלה לערים חכמות של IBM | העיר המקיימת הראשונה בעולם- מסדאר | העיר החכמה הראשונה


בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות

כ-200 חברי עירייה, אקדמיה, עמותות ואנשי תעשייה התכנסו בשבוע שעבר בברצלונה לסדנה מרוכזת בת 4 ימים שמטרתה להקים את ה"סיטי פרוטוקול", מסגרת עקרונות, קווים מנחים ושיטות עבודה לתנועה הצומחת של ערים חכמות.

תוך הכרה בקצב המהיר של השינויים וכוח העצום בה טכנולוגיה יכולה לשנות את ניהול הערים, המארגנים רוצים לשכפל את פרוטוקול האינטרנט, השפה המשותפת והסטנדרטים עבור מערכות מחשבים באינטרנט.

הרעיון למסגרת משותפת נולדה מתוך תסכול. עיר חכמה הוא אחד הנושאים ה"חמים" ביותר בתחום ניהול הערים, וחברות כמו סיסקו, יבמ, סימנס, ג'נרל אלקטריק ורבות אחרות, מנסות למכור מוצרים ומערכות. אולם משום שהתחום כל כך חדש, לא נוצרו עדיין כללי משחק, והרבה עיריות חשות מוצפות מעודף האינפורמציה.

ברצלונה לקחה את ההובלה על הרעיון של תכנית בסיסית וכללית לשימוש בטכנולוגיה עבור ייעול וקיימות, אשר תוכל להיות מותאמת בקלות לכל עיר בעולם. לאחר שהשיקה מספר יוזמות בתחום העיר החכמה, הכוללות שינוי מסלולי נסיעת אוטובוסים להגברת היעילות, שיפור הרכש והתפקוד של תאורת הרחוב, הקמת מערכות אספקת אנרגיה אזוריות, וייעול איסוף האשפה באמצעות סנסורים.

עיר חכמה אינה סוג של מותרות השמורה לערי העולם המפותח בלבד. המטרה של עיר חכמה היא למנוע קטסטרופות, אומר אניל מנון, נשיא "קהילות חכמות ומחוברות" של סיסקו, שבסיסה בבנגלור. אוכלוסיית הערים צפויה לעלות מ-3.5 מיליארד איש ב-2010 ל-6.2 מיליארד ב-2050, וכמעט כל הצמיחה הזו צפויה להתרחש במדינות הפחות מפותחות. הטכנולוגיה עוזרת לערים אלה לנהל את הגידול המהיר באוכלוסייה, אומר מנון, תוך מתן שירותים בסיסיים כמו מים וניקיון פחות יקרים.

הארכיטקט הראשי של ברצלונה וינסנט גואלרט פוריו חושב שכל הערים נמצאות בנקודת מפנה עכשיו, בדומה לזמן בו הן תכננו את התרחבותן מעבר לחומות הערים בימי הביניים במאה ה-19. מנהיגי ערים חייבים לתכנן תשתיות ושתהיה להם הבנה ברורה של שיטות העבודה למאה ה-21 והטכנולוגיה המשתנה.

נקודת זמן חשובה כמו זו דורשת מסגרת משותפת של אינפורמציה. עם זאת יש עשרות רשתות, סטנדרטים וקווים מנחים שונים וכן מערכות שונות להערכה ומדידה של תכנון עירוני. קיימים ארגונים שאינם למטרות רווח, וארגונים מקצועיים, קבוצות והתארגנויות שונות לפתרון בעיות. אבל למרות כל הפעילות הזו, לא קיימת עדיין שפה משותפת או מדע של העיר במאה ה-21, אומר פוריו.

לפני פיזור הסדנה, הקבוצה חתמה על מזכר, תוך התחייבות לצעדים הספציפיים הבאים כדי שיוזמה זו לא תהפוך לאחד מהכינוסים בהם מדברים הרבה, אך ללא תוצאות ממשיות. "אולי הדבר החשוב ביותר" אומר חואן בלנקו, מסיסקו, "היה שכולם הכירו בצורך לעשות משהו.

מאמרים קשורים: מערכת ההפעלה לערים של יבמ | לונדון בחונת את מערכת ההפעלה לעיר | האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות? | המטרופוליס של מידע ההמון. ניו יורק | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.


10 הערים החכמות בעולם

המונח "smart cities" הוא מעורפל. יש מי שבוחר בהגדרה הצרה – ערים אשר משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי לספק שירות לתושביהן. ההגדרה הרחבה, לפיה נעשה מחקר זה מעדיף את ההגדרה הרחבה יותר: ערים חכמות משתמשות במידע וטכנולוגיות מידע כדי להיות חכמות יותר ויעילות יותר בשימוש במשאבים, מה שמביא לחסכון בעלויות ואנרגיה, שיפור השירות ואיכות החיים, וצמצום פגיעה בסביבה. אלו 10 הערים החכמות ביותר:

  1. וינה – זו העיר היחידה המדורגת בעשיריה הראשונה בכל הקטגוריות: עיר חדשנית (5), עיר ירוקה (4), איכות חיים (1) ומינהל דיגיטלי (8). וינה הציבה לעצמה יעדים ברורים תוך מעקב אחרי ההתקדמות בכל תחום, עם תכניות כמו חזון אנרגיה חכמה 2050, מפת דרכים 2020, ותכנית פעולה 2012-2015. המתכננים של וינה משלבים תהליכי יעוץ של בעלי עניין לבניה והוצאה לפעולה של צמצום פליטת פחמן, תחבורה ושינוי תכנון שימוש בקרקע בתקווה להפוך את העיר לשחקן אירופאי משמעותי בטכנולוגיות של עיר חכמה.
  2. טורונטו – העיר הצפון אמריקאית המדורגת גבוה ביותר, מציגה ביצועים טובים בכלל הקטגוריות. בהכירה בחשיבות העיר בתחום, פתחה לאחרונה יבמ מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים בטורונטו. טורונטו היא גם חברה פעילה ב"קלינטון 40 מגה סיטיס" (C40), המחפש פתרונות למעבר לכלכלה ללא פחמן. המגזר הפרטי בטורונטו משתף פעולה גם הוא, ויוצר את יוזמת Smart Commute Toronto בתקווה לשפר את יעילות התחבורה באזור המטרו. טורונטו גם החלה לאחרונה להשתמש בגז טבעי המופק ממזבלות כדי להניע את משאיות הזבל של העיר.
  3. פריז – העיר מדורגת גבוה בכל הקטגוריות, כולל חדשנות (3), עיר ירוקה (10), ומינהל דיגיטלי (11). העיר מפעילה בהצלחה רבה את תכנית השכרת האופנים, ולאחרונה השיקה מודל דומה עבור מכוניות.
  4. ניו יורק -העיר מדורגת גבוה יותר מרוב הערים בכל הקטגוריות חוץ מאיכות החיים, בה היא מדורגת  במקום ה-47. ניו יורק חברה לחברת יבמ בשנת 2009 להשקת מרכז לפתרונות אנליטיים עסקיים במטרה לפנות "לצורך הגדל ביכולות מורכבות לבניית ערים חכמות ולסייע ללקוחות לייעל את כל התהליכים העסקיים וההחלטות העסקיות." בניו יורק, יבמ כבר עוזרת לעיר למנוע שריפות וגם לזהות תביעות החזרי מס מפוקפקות, צעד שצפוי לחסוך לעיר כ-100 מיליון דולר בחמש שנים.
  5. לונדון – מציגה דירוגים גבוהים בקטגוריות השונות. העיר מוכרת בחשיבה הסביבתית החדשנית שלה (כמו מיסוי על הכניסה למרכז העיר), ובמערכת התחבורה האיתנה שלה. בקרוב יפתח באמפיריאל קולג' בלונדון מרכז המחקר לערים חכמות, שישפר תחבורה, מינהל, עסקים, אקדמיה ומידע צרכני בתקווה לעשות את העיר יעילה וחדשנית יותר. לאחרונה הכריזה לונדון על שותפות עם O2 להשקת אזור ה- Wi-Fi החינמי הגדול באירופה.
  6. טוקיו – העיר האסייתית הראשונה בדירוג, מדורגת גבוה בקטגוריות החדשנות (22) ועיר דיגיטלית (15). בשנה שעברה הכריזה טוקיו על תכנית להקמת עיר חכמה בפרבריה. בשיתוף עם פנסוניק, טוקיו גז וחברות נוספות, הפרבר האקולוגי יאכלס בתים בעלי לוחות סולריים, סוללות אחסון, ומכשירי חשמל חסכוניים כשהכול מחובר למערכת חכמה. טוקיו גם מתרכזת בקידום פתרונות תחבורה חכמים.
  7. ברלין – גם ברלין מציגה ביצועים טובים, עם ציונים גבוהים בקטגוריות החדשנות (14), קיימות (8 באירופה), ואיכות החיים (17). בשיתוף עם BMW וחברות נוספות, העיר בוחנת את טכנולוגיה ה- (vehicle-to-grid (V2G בתקווה ליצר תחנת כוח וירטואלית מכלי רכב חשמליים.
  8. קופנהגן – לאחרונה נראה כי קופנהגן עושה הרבה דברים נכון. היא דורגה ראשונה באירופה במדד הירוק של סימנס. קופנהגן תופשת מנהיגות בחדשנות סביבתית. העיר התחייבה לניטרליות בפחמן עד 2025 ו-40% מאזרחיה נעים באופן קבוע באופניים. לאחרונה ראש העיר הסביר את חשיבות הערים כמנוע צמיחה וכבעלות פוטנציאל לזרז את הכלכלה באמצעות חדשנות בקלינטק.
  9. הונג קונג – מדורגת די טוב בקטגוריות מרכזיות כמו מינהל דיגיטל (3). עם זאת, איכות החיים בה מדורגת (70). העיר מתנסה בטכנולוגית RFID בשדות התעופה שלה, כמו גם בשרשרת אספקת החקלאות שלה. העיר גם הייתה למובילה בשימוש בכרטיסים חכמים, המשמשים מיליוני תושבים בשירותים כמו תחבורה ציבורית, כניסה לספריות, כניסה לבניינים, קניות וחניונים.
  10. ברצלונה – העיר דורגה לאחרונה במקום השני ברשימת הערים החכמות בספרד. ברצלונה היא חלוצה בפתרונות צמצום הפחמן. היא הייתה בין הראשונות בעולם בשילוב תקנות לחימום סולרי, לפני כעשור, לאחרונה העיר השיקה את פרויקט LIVE EV לקידום והטמעת תשתיות טעינה לרכבים חשמליים, והעיר הכריזה לאחרונה על שיתוף פעולה גדול בפיתוח מעבדות לחדשנות בתחום הערים החכמות.

כותב המחקר: Boyd Cohen, Ph.D., LEED AP, is a climate strategist helping to lead communities, cities and companies on the journey towards the low carbon economy. Dr. Cohen is the co-author of Climate Capitalism: Capitalism in the Age of Climate Change.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד. | דירוג איכות החיים בערים בעולם | מהי עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | עיר חכמה- מה זה? ואיך להתחיל?