האינטרנט של הדברים: איפה זה? ולמה זה חשוב?

האינטרנט של הדברים

האינטרנט של הדברים הוא המשך ישיר של גישות "הבית החכם" ו"העיר החכמה" ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים כדי לספק חווית שימוש משותפת, כמו הטלפון מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית(ויקיפדיה). אנו מתקרבים למציאות בה כל מה שנמצא סביבנו יהיה מחובר לאינטרנט, ישדר מידע בזמן אמת ויאפשר הפעלה ובקרה מרחוק.

קצב אימוץ האינטרנט של הדברים (the Internet of Things-IoT), הטכנולוגיה שנעשתה אפשרית הודות לרשתות מאובטחות ותשתית ענן, נמצאת בצמיחה, וצמיחה זו צפויה להתגבר ככול שיותר ויותר מוצרים ינצלו את הגמישות והיכולות של הפיכת מידע לידע שימושי.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

היכן נמצאות ערי הסופר סטארטאפים? ומה עם תל אביב?

ערי הסופר סטרטאפים

ערי הסופר סטרטאפים

ריצ'ארד פלורידה טוען בעקביות כי מיקומן של חברות סטרטאפ הוא אינדיקטור מפתח לחדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית, אולם הוא גם אומר כי "לא כל הסטרטאפים נולדו שווים". מה שמבדיל אשכול סטרטאפים מוביל מאחרים הוא לא רק המספר הגדול של החברות, אלא קיומם של סטרטאפים מצליחים במיוחד כמו אפל, גוגל, פייסבוק או טוויטר. הצלחות כבירות אלה השוות מיליארדים של דולרים, מציבות דוגמה עוצמתית ליזמים אחרים ויוצרות מאגר של אנשי עסקים שהופכים למשקיעים, והיכולים להפוך את כספם להשקעה בסטרטאפים חדשים.

לקרוא את ההמשך »


לאן נוהרים ההייטקיסטים? לא לאן שחשבתם…

בנגלור - מושכת הכי הרבה עובדים בסקטור הטכנולוגיה

בנגלור – מושכת הכי הרבה עובדים בסקטור הטכנולוגיה

שני מחקרים שפורסמו לאחרונה בודקים אילו ערים הצליחו למשוך את כישרונות הטכנולוגיה ברחבי העולם.

הרשת החברתית LinkedIn בדקה מידע בקרב יותר מ-300 מיליון חבריה כדי לזהות את הערים בעולם שהצליחו למשוך חלק ניכר מאנשי הטכנולוגיה בשנה האחרונה. 4 מבין חמש הערים המובילות 4 נמצאות בהודו. פוסט שפרסמה הרשת בנוגע למחקר מצביע כי מבין 52 הערים שנבחנו, האחוז החציוני של תושבים חדשים עם כישורים בטכנולוגיה עמד על 16%, או קצת פחות מ-1 מתוך שישה. אולם מספר ערים בהודו הגיעו לאחוזים כפולים מאלו, לדוגמה, מתוך 60,000 התושבים החדשים שעברו לבנגלור, הודו, בשנה שעברה, 44% היו בעלי כישורים טכנולוגיים.

לקרוא את ההמשך »


חדשנות והעיר הגדולה: רעיונות לשיפור העיר שכבר נוסו והצליחו

חדשנות והעיר הגדולה

דוח חדש של Center for an Urban Futures מציג 25 דוגמאות של מהלכים חדשניים שננקטו ברחבי ארה"ב על ידי ראשי ערים ורשויות מקומיות, ושכבר הוכיחו עצמם כאפקטיביים. "כאשר האינטרסים, הכישרון והמשאבים של בעלי עניין שונים מתחברים, דברים מדהימים יכולים להתרחש – זהו החוט המקשר בדוח זה, המציג 25 כלי מדיניות חדשניים המשנים את הערים בארה"ב ומחוץ לה." כך נפתח הדוח, המתפרסם זו השנה השנייה.

לקרוא את ההמשך »


דירוג 10 הערים החכמות ביותר באמריקה

בוסטון - העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

בוסטון – העיר השנייה בדירוג הערים החכמות ביותר בצפון אמריקה

הישרדות האדם על פני כדור הארץ תהיה תלויה, במידה רבה,  במה שיקרה בערים בעתיד. עד שנת 2050, 70% מאוכלוסיית העולם תחייה בהן, ואנו עדים להגירה המונית אל הערים בקצב שלא היה כמותו מעולם. המרחבים העירוניים הגדלים דורשים תשתיות כמו תחבורה ובנייה, וכן דרישה גוברת למשאבים כמו מזון, מים ואנרגיה. ערים בעולם אינן יכולות יותר להתפשט באותו אופן שעשו במהלך המאה ה-20.

לקרוא את ההמשך »


מי בסביבה? בניין המשרדים הירוק בעולם, פארק עצי פרי, וחקלאות עירונית

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין המשרדים הירוק בעולם

בניין ה-Bullitt Center בסיאטל הוא בניין המשרדים הירוק בעולם והיעיל ביותר מבחינה אנרגטית. הבניין בן ה-6 קומות אינו כולל טכנולוגיות שטרם נראו, אלא שהוא משלב טכנולוגיות קיימות ושיטות רבות ליצירת מבנה שהוא תצוגה של עיצוב ירוק ומודל לחיקוי. המטרה של Bullitt Center היא לשנות את הדרך בה מבנים מעוצבים, לבנות ולנהל כדי לשפר ביצועים סביבתיים לטווח ארוך ולקדם הטמעה רחבה של יעילות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות בנייה ירוקות אחרות.

מה שמיוחד בבניין הוא שהוא מנסה לעשות הכל באותו הזמן: יצור 100% מהאנרגיה שלו בעצמו באמצעות פאנלים סולריים, כל המים לבניין יסופקו ממי גשמים שיאספו, תאורה טבעית, מערכת קומפוסטינג, מערכת של בארות גיאותרמיים לחימום, ושלד עשוי עץ.

פארק עצי בלוס אנג'לס

פארק עצי בלוס אנג'לס

איך בדיוק עצי פרי למאכל משנים את הסביבה העירונית? Fallen Fruit שהוא ארגון שיתופי בלוס אנג'לס משתמש בפירות כדרך לחשיבה על בניית קהילה וסביבה אורבנית. הם החלו למכור את ריבות הפירות שלהם, ופרסמו את מפת הפירות בחינם בשכונה. כעת הם פותחים את פארק עצי הפרי למאכל הראשון בלוס אנג'לס, שיכלול 27 עצי פרי, מאפרסקים ועד תמרים, 8 סוגי גפנים מקומיים ועשבי מאכל – שכולם יהיו לשימוש הקהילה בחינם.

הרעיון הוא פשוט, אולם בבחינה מעמיקה, הוא משנה דינמיקה בפארק. במקום קניית פירות, אנשים יכולים לבוא עם ילדהם, לעבוד וללמד אותם מאיפה מגיע האוכל. המבקרים גם נעשים מודעים יותר למעבר העונות ולמזג האוויר. גידול עצי פרי בעיר היא מגמה מתפתחת גם בוונקובר, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של חקלאות עירונית, שתופסת תאוצה בכל העולם, מספר דוגמאות לכך: ברלין, ניו יורק, טוקיו, והנה עוד דוגמה, מסינגפור:

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

חקלאות עירונית וורטיקלית בסינגפור

העיר מדינה סינגפור היא אחת המדינות העירוניות בעולם, ובשל כך היא מייבאת יותר מ-90% מהמזון שלה למרות היותה ממוקמת באזור טרופי, והחשיבות של ירקות במטבח האקלקטי המקומי. שיתוף פעולה חדש בין הממשלה וחברת הנדסה מתכוון להחזיר את ייצור המזון לעיר, על ידי התקנת חממות וורטיקליות בעיר, שיתופעלו על ידי חברת בשם Sky Greens.

מה שעושה את הפרויקט הזה לייחודי, הוא העיצוב: בתוך החממה, מגדלי אלומיניום בגובה 9 מטר תומכים מדפים של ירקות, המסתובבים באיטיות כל לחלק את החשיפה לאור באופן שווה, טכנולוגיה שהם מכנים  "A-Go-Gro". מערכת הידראולית אוספת את מי הגשמים, ועושה בהם שימוש להנעת המערכת, כך שהיא זקוקה למעט מאד אנרגיה.

גם בסין חקלאות עירונית מתפתחת. בבייג'ינג, לדוגמה, יש כ-233 מיליון מטרים רבועים של גגות פנויים, וגינות על גגות מתחיל להסתמן כתנועה חדשה של הבורגנות. הסרט "אגדה של שני גגות" מספר על שני אנשים, בשתי ערים, ושתי חוות עירוניות. הוא צולם בבייג'ינג והונג קונג על ידי דניאל קליין ומירה פיין, ומציג זווית אישית לסיפור החקלאות העירונית בסין:

מאמרים קשורים: חקלאות עירונית אינה רק תחביב, זו תעשייה היכולה לשנות את איכות חיינו | הפארק החברתי האורגני של ברלין | סאו פאולו- מדיניות חדשה לתכנון עירוני ירוק | בתי הספר האקולוגיים של עזה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה


הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים