ספורט, מיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

סדרת הכתבות 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של יואב דובינסקי, עיתונאי וחוקר ספורט, בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ותואר שני בניהול ספורט, שעוקב אחרי השינויים בספורט העולמי וההשפעה שלהם על מותגי ערים ומדינות.

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

גביע העולם ברזיל 2014. חגיגה!

ספורט ומיתוג ערים ומדינות, והאם תל אביב מאבדת את הבכורה לירושלים? מאת יואב דובינסקי

מדינות וערים שידעו לנצל אירוח אירועי ספורט בצורה נבונה הצליחו לשדרג את עצמן משמעותית, מבחינה כלכלית, פוליטית, חברתית, תיירותית ופיתוח עירוני. הדוגמא הבולטת היא ברצלונה שבזכות האולימפיאדה ב-1992 שדרגה את פני העיר והפכה לאחת הערים האטרקטיביות באירופה. מנגד, שימוש לא נכון באירועי ספורט יכול לייצר פילים לבנים ובזבוז כספי ציבור שיכניסו את העיר והתושבים לחובות של עשורים, כפי שלמשל קרה עם תושבי קוויבק שסיימו לסיים את החובות של אולימפיאדת מונטריאול 76 רק בשנת 2006.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מה יש בגאנגנאם? (רמז, לא רק סטייל). פורום הקהילות החכמות

ICFHeader950רובע גאנגנאם בסיאול, דרום קוריאה, אולי קיבל את הפרסום המסיבי ביותר שלו בזכות הראפר PSY, אבל הרובע המאכלס רק 2.5% מאוכלוסיית סיאול אחראי לרבע מהתוצר המקומי הגולמי של העיר. פיתוח גאנגנאם כרובע וקהילה חכמים החל בשנת 1995, כשהושק הפרויקט הראשון של "ממשל אלקטרוני". המערכת הובילה לצמצום כוח האדם בממשל המקומי ב-25% וחסך לתושבים זמן המוערך ב-30 מיליון דולר. בזכות הפיתוח של הרובע כרובע חכם הוא זכה בתואר "קהילה חכמה" של הפורום Intelligent Communities, בשנת 2008.

Intelligent Communities, או קהילות חכמות, הן אלה שמצליחות להבין את האתגרים העצומים של כלכלת הפס הרחב, ושנקטו צעדים ליצירת כלכלה המסוגלת לפרוח בתנאים אלה. אין אלה בהכרח ערים גדולות או מרכזי טכנולוגיה גדולים, והן יכולות להימצא במדינות מתפתחות כמו גם בעולם הראשון, בפרברים או במרכזי הערים, לאורך החוף או בפנים המדינה.

בעוד כלכלת הפס הרחב מציבה אתגרים עצומים עבור קהילות, היא גם מציעה להן כלי תחרותי חדש ורב עוצמה. באמצעות כניסת טכנולוגיות הפס הרחב – כבלים, DSL, לווין ואחרים – תושבים, עסקים קטנים, מוסדות ועיריות הצליחו להשיג גישה למידע בכל העולם ולשלל כלי תקשורת מקומיים וגלובליים.

כיום, תקשורת זו מציעה הזדמנות לכל קהילה לעבור מהפריפריה למרכז, במונחים של כלכלה. היא מייצרת צורות חשדות של חברות כמו יאהו או גוגל, ואפילו סוגים חדשים שת תעשיות. היא מאפשרת לחברות קטנות להיות יצואניות גלובליות, כולל ייצוא של יכולות וידע. היא מאפשרת לבתי ספר במקומות המרוחקים ביותר להגיע למידע העדכני ביותר, ויכולה לקשר טיפול רפואי באזורים כפריים למרכזי המחקר המובילים. יחידים וחברות יכולים לערוך חיפוש בכל העולם בעלות נמוכה, ולהשתמש בכלים אינטרנטיים להגברת המעורבות הקהילתית.

פורום ה- Intelligent Communities, בקיצור ICF , ייסד פרס המוענק ליחידים, ליישומים, לארגונים ולחדשנות במסגרת קהילות חכמות המשנים את החיים במסגרת כלכלת הפס הרחב עבור טובת הכלל. מטרת הפרס היא לזהות שיטות עבודה מומלצות, תכניות ארוכות טווח או יוזמות מעוררות השראה ולהעניק להן הכרה עולמית.

להערצה של קוריאה לחינוך אין הרבה משתווים. היא חותרת למצוינות אקדמית והשגיות ומניבה כוח עבודה מהטובים בעולם. חלק ניכר מהכלכלה ומהתוצר האקדמי המניעים את סיאול ואת דרום קוראיה מגיעים מהמוסדות האקדמיים של רובע גאנגנאם-גו בסיאול. עלות החינוך, בעיקר בגאנגנאם, הרקיעה שחקים עם התחרות הגוברת, ותושבים בעלי הכנסה נמוכה מתקשים להשתלב במערכת החינוך היקרה. כדי להתמודד עם הבעיה, גאנגנאם השיקה פרויקט בעל חזון המשתמש בכוח של האינטרנט ובתשתית הפס הרחב, כדי לאפשר לסטודנטים ברחבי המדינה לנצל את העושר שבאקדמיה שבגאנגנאם. המערכת מעבירה חינוך בר השגה מההרצאות הטובות ביותר בעלות של 21 דולר. גאנגנאם הגיעה לרשימת 7 הטובים ביותר בשנים 2006 ו-2007, וזכתה בתואר הקהילה החכמה בשנת 2008.

ב-2009 זכתה שטוקהולם בתואר הקהילה החכמה, ב-2010 סוון (Suwon), דרום קוריאה בזכות יצירת כלכלה בה הצמיחה מבוססת על יזמות בקנה מידה קטן ובינוני המתמחה טכנולוגיות מידע, ביוטק וננוטכנולוגיה. כיום, שני שלישים מהחברות בסוון מתמחות באחת מתעשיות מטרה אלה, וחברות בנות 50 עובדים או פחות מעסיקות 94% מהמועסקים. בשנת 2010 אחת הערים המתמודדות שעלו לשלב 21 המובילות הייתה תל אביב, אולם היא לא העפילה לשלב הגמר הכולל 7 ערים בלבד מדי שנה.

בשנת 2011 זכתה איינדהובן, הולנד בתואר הקהילה החכמה. לאזור יש יתרון בזכות Brainport, תכנית ציבורית-פרטית שהפכה את האזור לפלטפורמת חדשנות פתוחה, הוסיפה 55,000 מקומות עבודה בעשר השנים האחרונות, כמעט וריבעה את מספר הסטארטאפים משנת 2000, ועזרה לאזור בתקופת המשבר הכלכלי.

ריבסייד קליפורניה הוכרזה כזוכה בתואר בשנת 2012. תוך חיפוש אחר צמיחה מקיימת, קהילת השינה של ריברסייד בונה כלכלה מבוססת טכנולוגיה. הקהילה חברה לאוניברסיטאות כדי לפתח פארקי טכנולוגיה, חממות, מאיצים עיסקיים ותכניות מנטורינג. רשתות תקשורת נפרסו באזור ומכסות 80% מהשטח, ותכנית התחדשות בעלות 1.6 מיליארד דולר החלה ב-2006, שיפרה את זרימת התנועה, והחליפה תשתיות מים, ביוב וחשמל מיושנות, וכן שיפרה את תפקוד המשטרה, מכבי האש, הפארקים והספריות.

גם השנה, בין אפריל למאי יערכו ביקורים ב-7 הערים שעלו לשלב האחרון בתחרות. הביקור בערים משמש שלב חשוב בבחירת הזוכה מדי שנה, והשנה רשימת ה-7 כוללת את: אזור טאויואן (Taoyuan) ואת טייצ'ונג (Taichung) בטאיוואן, את טאלין, אסטוניה, אולו, פינלנד, העיר קולומבוס, אוהיו, סטרטפורד, וטורונטו, קנדה.

מאמרים קשורים: עיר העתיד כבר כאן, בקוריאה | הערים החכמות באות. יוזמה של האו"ם | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | 22 ערים מנסות את העתיד | תחרות האפליקציות של עיריית תל אביב


אם היית באיקאה ואמרת "יכולתי לגור פה" – עכשיו אפשר. איקאה בונה שכונה בלונדון

אינטר איקאה הולדינגס, חברת הנדל"ן של איקרה, הגישה את תכנית ההצעה לעיריית לונדון עבור "סטראנד איסט", תכנית פיתוח עירונית בסטרטפורד, מזרח לונדון.

באזור התעשייתי לשעבר הממוקם מדרום לפארק האולימפי, והמוקף משני צידיו מים, איקאה בונה שכונה של 26 קמ"ר, שתכלול 1200 דירות, מלון מרשת מריוט וכן מסעדות, חנויות, משרדים, בית ספר, גני ילדים ומרכז בריאות. התכנית מעוצבת כך שהתושבים לא יזדקקו למכוניות לצורך סידורים יומיומיים, וכוללת רחובות ואזורים להולכי רגל בלבד, כמו גם נתיבי רכיבה על אופניים. חנייה תת קרקעית תספק אווירה נקייה לאזור העתידי, וגם איסוף האשפה יהיה תת קרקעי. העבודות יחלו ב-2013 ויסתיימו תוך 5 שנים.

15% מהדירות באזור מיועדות לדיור ציבורי מוזל, כשבתכנית בכללה מתוכננות דירות במגוון  סגנונות ומיקומים, כשרוב הבניינים יהיו בגובה 4 קומות, ומספר קטן של מבנים בגובה 7,11 ו-16 קומות.

האזור יקדם אירועים כגון שווקי חקלאים וחנויות לעתיקות, עם תכנית "לתת לתושבים לוח אירועים המגיע לסף ביתם עם דברים שקורים ומהסוג שיוצרים תחושה של מקום. אנו ניתן לזה צורה יותר נאכוף את זה על התושבים – אבל ננסה לארוג את הקהילה יחדיו".

באזור גם ישומרו מבנים עתיקים שאפיינו את האזור התעשייתי לשעבר, תבנה "טיילת ארובות" בין המבנים שישומרו,  כיכר גדולה על שפת המים, "אזור יצירת" שישמש חממה ליוצרים, ופסל מואר בגובה 40 מטר.

"חברתי ומקיים, כלכלי וסביבתי" – זה לב ההצעה. הגישה לקיימות היא להתרכז ולספק תוצרים פוזיטיביים מרוכזים סביב האדם, על פי התכנית.

מאמרים קשורים: נתיבי נסיעה צפים בלונדון | יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.