לונדון מדברת סינית וריו מאפשרת לתושבים לתכנן את העיר

ריו+

ריו+

ערים רבות שואפות לערב את התושבים בתהליכים העירוניים, ויש כאלה שלא רק מאפשרות להם להגיב על תכניות של העירייה, אלא מאפשרות להם לבחור את הפרויקטים ולתעדף אותם. זהו הרעיון מאחורי ריו+, פרויקט של מיזם חברתי בשם Benfeitoria ועמותת Rio Eu Amo Eu Cuido. המיזם החברתי בנפייטוריה הוא אתר גיוס תרומות מהציבור המתרכז בפרויקטים חברתיים שאינו גובה תשלום עבור הכסף שנאסף בו. העמותה היא ארגון הפועל למען שימור עירוני – מניקוי רחובות ועד ניהול גני ילדים. שני הארגונים חברו כדי ליצור פרויקט של שינוי בעיר ריו דה ז'ניירו.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ירושלים: שינויים, מגמות ותמונת מצב עדכנית של בירת ישראל, והשוואה לערים אחרות.

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מידת הדתיות של האוכלוסיה היהודית בירושלים

מדי שנה מתפרסמת תמונה עדכנית ותמציתית של העיר ירושלים, ושל מגמות השינוי שחלו בה במגוון רחב של נושאים ביניהם: אוכלוסייה, תעסוקה, חינוך, תיירות ובינוי, עסקים ותעשייה, וכן רמת שביעות רצון התושבים בתחומי חיים שונים, זכאות לבגרות לפי מגזרי אוכלוסייה ועוד. הדוח מתפרסם על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל ועיריית ירושלים ובתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן לייכטאג, ולהלן עיקריו:

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

אוכלוסיית ירושלים לפי קבוצות

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, ומשתרעת על פני 125,000 דונם. לשם השוואה, שטחה של באר שבע הוא 84,000 דונם, חיפה 69,000, ראשל"צ 59,000 ותל אביב 52,000 דונם. ירושלים היא גם העיר המאוכלסת ביותר בישראל, ובסוף 2011 מנתה אוכלוסייתה 801,000 נפש, כ-10% מאוכלוסיית ישראל.

במהלך השנים ניכרת ירידה בחלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר, ועלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית. בשנת 1967 היה חלקה של האוכלוסייה היהודית 74% שירד עם השנים עד ל-64% בשנת 2010. משנת 1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-196%. האוכלוסייה היהודית גדלה ב-155%, ואילו האוכלוסייה הערבית גדלה ב-314%. אוכלוסיית ישראל באותן שנים גדלה ב-177%.

מאזן הגירה ירושלים

מאזן הגירה ירושלים

מאזן ההגירה של העיר היה חיובי עד שנת 2009, אולם מאז נרשמת הגירה שלילית. בשנת 2010 עזבו את ירושלים 7300 איש יותר משהיגרו אליה, ובסך הכל עזבו את העיר 18,300 תושבים. המספר הגדול ביותר עזבו לישובי יהודה ושומרון 2900, ובמספרים קטנים יותר עזבו תושבים אל למחוז ירושלים (1800), למחוז המרכז (1300), ולמחוז תל אביב (1100). הישובים שמשכו את המספר הגבוה ביותר של מהגרים מירושלים בשנת 2010 היו: תל אביב (1530), בית שמש (1360), מעלה אדומים (1030) ומודיעין-מכבים-רעות (1010). בשנת 2011 עזבו את ירושלים 18,000 תושבים, 7500 יותר משהיגרו אליה.

אוכלוסיית ירושלים מאופיינת בגילה הצעיר. בשנת 2010 היה הגיל החציוני של תושבי העיר 24 שנה, לעומת תל אביב שהגיל החציוני בה הוא 35, וחיפה 38. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29. בהתפלגות הפנימית של אוכלוסיית ירושלים ניכר כי האוכלוסייה היהודית מבוגרת מהערבית, והגיל החציוני שלה עומד על 26, ואילו של האוכלוסייה הערבית הגיל החציוני עומד על 20. נתונים אלה יכולים ללמד על מגמות הגידול של מגזרי האוכלוסייה השונים לשנים הבאות.

שיעור הילדים (בני 0-14) באוכלוסיית ירושלים הוא גבוה במיוחד, והם מהווים 34% מתושבי העיר. בתל אביב מהווים הילדים 17% מהאוכלוסייה ובחיפה 18%. בישראל הילדים מהווים 28% מהאוכלוסייה הכללית. גם כאן קיים פער בין מספר הילדים היהודים העומד על 31% לעומת 40% ילדים ערבים.

בשנת 2010 24% מתושבי ישראל חיו מתחת לקו העוני. במחוז ירושלים (ש-84% ממנו הוא תושבי העיר) היו 37% מהמשפחות, ו-58% מהילדים מתחת לקו העוני. תחולת העוני בשנת 2010 היתה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הלא יהודית, ועמדה על 77% מהמשפחות, לעומת 25% מהמשפחות היהודיות. בתל אביב לעומת זאת היו 12% מהמשפחות ו-24% מהילדים מתחת לקו העוני.

ההוצאה החודשית הממוצעת לצריכה במשק בית בירושלים עמדה בשנת 2010 על 12,400 שח (הממוצע בישראל 13,500, ובתל אביב 15,300), אולם בשל הגודל הממוצע של המשפחות (3.9 נפשות בירושלים, 3.3 בישראל, ו-2.3 בתל אביב) ההוצאה הממוצעת לנפש בירושלים עמדה על 3,200 ₪ בהשוואה ל-4,000 ₪ בישראל, ול-6,700 ₪ בתל אביב.

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

השתתפות בכוח העבודה ירושלים חיפה ותל אביב

ב-2010 היה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים 46% (בישראל 57%, בחיפה 57% בתל אביב 67%). בקרב האוכלוסייה היהודית עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה על 51% (61% בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל) ובקרב האוכלוסייה הערבי על 36% (425 בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל).

קיימים גם פערים מגדריים בכל הנודע לשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כשב-2010 רק 53% מהגברים הירושלמים עבדו (לעומת 71% בתל אביב ו-62% בישראל). בקרב הגברים היהודים היה שיעור ההשתתפות נמוך מהגברים הערבים ועמד על 50% יהודים ו-59% ערבים. 40% בלבד מהנשים הירושלמיות השתתפו בכוח העבודה (לעומת 63% בתל אבי ו-53% בישראל). נתון זה נובע בעיקר מההשתתפות הנמוכה של הנשים הערביות, 14%, לעומת הנשים היהודיות 52%.

ב-2010 היו בירושלים 267,800 מועסקים, ולמרות שזו העיר הגדולה בישראל, בתל אביב היו באותה שנה יותר מועסקים (397,000). מספר המועסקים עבמד ב-2010 על 34% מתושבי העיר, ואילו בתל אביב הוא היה כמעט זהה למספר תושבי העיר, כשרבים מהם מגיעים מערים אחרות. במטרופולין ירושלים, המונה כ-2.1 מיליון תושבים, 65% הם תושבי ירושלים. לעומת זאת, מטרופולין תל אביב שאוכלוסייתו מונה 3.3 מיליון תושבים, רק 12% הם תושבי העיר תל אביב. מטרופולין חיםה מונה כמיליון תושבים, ו-27% מהם גרים בחיפה. 88% מהמועסקים בירושלים עבדו בשנת 2010 בתחומי העיר, בתל אביב לעומת זאת רק 68% עובדים בה. נשים נוטות יותר לעבוד בסביבת המגורים.

בשל היותה של ירושלים בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני, שיעור המועסקים בשירות הציבורי הוא גבוה מאד בעיר. ב-2010 47% מהמועסקים עבדו בשירות ציבורי (מינהל, חינוך, בריאות, רווחה וסעד, ושירותים קהילתיים, חברתיים ואישיים). לשם השוואה, בחיפה עבדו בעיסוקים אלה 32% (ממוצע ארצי) ובתל אביב 26%.

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

שכר ממוצע של שכירים בירושלים תל אביב וחיפה

השכר הממוצע בירושלים (ברוטו) היה 7,300 ₪ ב-2009, לעומת 10,200 בתל אביב, ו-9,400 בחיפה. השכר בבירת ישראל הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (8,600) וגם ביחס לישובים הסובבים את העיר (למעט היישובים החרדיים).

שביעות רצון התושבים – סקר שבוצע בשנים 2008-2010 גילה כי 83% מתושבי ירושלים הביעו שביעות רצון רבה עד רבה מאד ממקום עבודתם (דומה לממוצע הארצי, ונמוך הממוצע בתל אביב – 88%). 56% מתושבי ירושלים העובדים היו מרוצים מאד מהכנסתם, ותושבי הבירה גם הביעו ביטחון יחסי במקום עבודתם – 58% מהם אינם חוששים לאבדו (לעומת 51% בתל אביב). שיעור המועסקים שהביעו חשש לאבד את מקום עבודתם בירושלים עמד על 14% לעומת 11% בתל אביב ובישראל.

גם מהמצב הכלכלי תושבי ירושלים מרוצים. באותן שנים 59% הביעו שביעות רצון ממצבם הכלכלי (דומה לממוצע הארצי ובתל אביב) וגבוה יותר מבחיפה (55%), ראשל"צ (55%) ואשדוד (48%). שיעור המשיבים כי הם מרוצים מאד ממצבם הכלכלי, בקרב תושבי ירושלים הוא גבוה במיוחד, ועמד על 17%, מול ממוצע ארצי של 10% והגבוה ביותר מבין הערים הגדולות (6-8%).

שביעות רצון

שביעות רצון

תושבי ירושלים, כך נראה, מרוצים מחייהם. 89% ציינו כי הם מרוצים או מרוצים מאד, לעומת 87% בישראל, 68% בתל אביב, ו-83% בחיפה ובאשדוד. שיעור המרוצים מאד עמד על 44%, גבוה משמעותית מהממוצע הארצי (32%), מהשיעור בחיפה (28%), תל אביב וראשל"צ (26%), וכפול מהשיעור באשדוד (22%).

תושבי הבירה הם גם האופטימיים ביותר לגבי עתידם. 70% העידו כי חייהם יהיו טובים יותר, שיעור גבוה מהממוצע הארצי (62%), תל אביב (60%), ראשל"צ (59%), אשדוד (56%) ובחיפה נמצאים התושבים הכי פחות אופטימיים (53%).

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים בירושלים ובתל אביב

עסקים – פעילות של עסקים במרחב העירוני היא אחד המדדים לבחינת החוסן הכלכלי של העיר. בירושלים היו ב-2010 34,700 עסקים פעילים, שהיוו כ-7% מכלל העסקים הפעילים בישראל. בתל אביב, המרכז הכלכלי של ישראל, מספר העסקים הפעילים באותה שנה עמד על 64,700 (13%) ואילו בחיפה 20,000 (4%). בין השנים 2008-2010 גדל מספר העסקים בישראל ב-7%, אולם בירושלים רק ב-4%.

דרך מדידה נוספת המעידה על פעילות העסקים והחוסן הכלכלי שלהם היא מספר העסקים לכל 1000 תושבים. ככול שמספר העסקים לאלף תושבים הוא גבוהה יותר כך גדלים הסיכויים לאספקה טובה יותר של שירותים עסקיים. ב-2010 היה מספר העסקים בירושלים לכל 1,000 תושבים 44, נמוך מהממוצע הארצי (62), מתל אביב (160) ומבחיפה (75).

שרידות עסקים

שרידות עסקים

פתיחה וסגירה של עסקים והשינוי שלהם מעידים על מידת הפיתוח הכלכלי בערים ועל היכולת לפתח בהן יזמות וחדשנות עסקית. בשנת 2010 נפתחו בירושלים כ-3,200 עסקים חדשים ונסגרו 2,700 (גידול של 500 עסקים). בתל אביב באותה שנה נפתחו 6,300 עסקים ונסגרו 4,400 (גידול של 1,900 עסקים).

זכאות לתעודת בגרות והשכלה גבוהה –  בשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי י"ב בירושלים 5,900 תלמידים, מהם 88% למדו בעיר. 77% מהלומדים בעיר ניגשו לבחינות בגרות, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך כלל תלמידי י"ב תושבי ירושלים עמד על 46% (59% ארצי).

סטודנטים באוניברסיטאות

סטודנטים באוניברסיטאות

בשנת תשע"א (2010/2011) 15% מהסטודנטים בישראל למדו בירושלים, ואחוז הלומדים באוניברסיטאות בירושלים (58%) גבוה מהממוצע הארצי (51%), לעומת זאת אחוז הלומדים במכללות בירושלים (29%) הוא נמוך ביחס לממוצע הארצי (38%). מבין האוניברסיטאות, מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בישראל למדו בבר אילן (26,500), אחריה תל אביב (26,300) ובאוניברסיטה העברית למדו 20,700 סטודנטים. עם זאת, באוניברסיטה העברית נרשם המספר הגבוה ביותר של סטודנטים לתואר שלישי (25%).

תיירות – בסוף 2011 היו בירושלים 70 מלונות תיירות, ובהם 9,342 חדרים – 20% מכלל חדרי המלון בישראל.  (10,998 באילת, 6,846 בתל אביב, 4,004 בים המלח). הפדיון ממלונות התיירות באותה שנה עמד על 1.6 מיליארד ₪, והיווה 18% מכלל פדיון המלונות בישראל. הפדיון באילת היה הגבוהה ביותר (2.2. מיליארד ₪) ובתל אביב 1.7 מיליארד. הפדיון שנרשם בתל אביב היה גבוה יותר מזה שבירושלים למרות שמספר חדרי המלון, מספר המבקרים ומספר הלינות היה גבוה יותר.

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות ישראלים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

לינות תיירים בירושלים, תל אביב ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

פידיון מלונות ירושלים, תל אביב, חיפה ואילת

מספר האורחים במלונות ירושלים עמד ב-2011 על 1,336,400, 71% מהם תיירים מחו"ל. מספר הלינות הממוצע לאורח בירושלים לא השתנה מאז 2007 והוא עומד על 2.9 לילות – 3.3 לתייר, ו-1.8 לישראלי. ממוצע הלינות של תייר בירושלים (3.3) היה גבוה ב-2011 מזה שבתל אביב (3.1), וגם ממוצע לינות הישראלים היה גבוה יותר (1.8 לעומת 1.7).

רמת תפוסת המלונות בירושלים ב-2011 עמדה על 64% (66% ב-2010, ו-53% ב-2009), וניכר שככול שרמת המלון גבוהה יותר, תפוסת החדרים גבוהה יותר. על פי הנתונים, ירושלים היא העיר האטרקטיבית ביותר לתיירים מחו"ל, אולם רמת תפוסת החדרים עמדה על 64%, מול 75% בתל אביב, ו-69% באילת.

מאמרים קשורים: דירוג הרמה החברתית כלכלית של ערי ישראל | תוצאות הבחירות לפי ערים | דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל | ירושלים ותל אביב – התחרות על התייר | ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים החדש


השכונה המחוברת של ניו יורק: גוגל מחברת את כל צ'לסי לאינטרנט חופשי

צ'לסי, ניו יורק

צ'לסי, ניו יורק

חברת גוגל וארגון הפיתוח מחדש של העיר ניו יורק יספקו אינטרנט בחינם לשכונה שלמה במנהטן, שתהיה האזור הרציף הגדול ביותר בניו יורק יורק עם גישה חינמית לרשת. ענקית הטכנולוגיה והארגון שאינו למטרות רווח Chelsea Improvement Co מנגישים את האינטרנט בשטחים הפתוחים של שכונת צ'לסי, שבה גם ממוקמים משרדי גוגל בניו יורק וסטארטאפים טכנולוגיים. השכונה מאכלסת גם סטודנטים רבים, כמו גם דיירים באחד מפרויקטי הדיור הציבורי של העיר. (גוגל גם מספקת אינטרנט חופשי בעיר Mountain View, קליפורניה, שם ממוקם הקמפוס המרכזי של החברה).

גישה חופשית לאינטרנט נחשב לאחד הכלים בעלי העוצמה הרבה ביותר בקידום תעשיות הטכנולוגיה וההייטק, ובהצעדת עיר לכיוון של עיר חכמה. מובן מאליו שחברות הטכנולוגיה אינן זקוקות לחיבור הזה, אולם תושבי העיר והמבקרים בה, זקוקים לו מאד ברחובות, הן כדי לקבל שירותים בתחומים כמו תחבורה, קניות או תיירות, או פשוט כדי להתעדכן ולהיות בקשר. תושבים מחוברים משמעותם תמריץ עצום לחברות טכנולוגיה להמשיך לפתח ולשפר את השירותים אותם התושבים צורכים באמצעות המכשירים הניידים, וכך תושבים מחוברים ממריצים את חברות הטכנולוגיה. מעבר לכך, נראה כי עתיד התחבורה העירונית מוביל לכיוון של אופניים חכמים– כאלה שיכלולו חיבור לאינטרנט, ואף ישמשו כלי לאיסוף מידע מרחבי העיר, כך שהצורך בחיבור חופשי וזמין רק גובר.

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

הפרויקט ממשיך ומבסס את דרום מערב צ'לסי כמרכז של ניו יורק בתחומי ההייטק וחברות המדיה, והנגשת הרשת בחינם לתושבים, לעסקים ולמבקרים באזור היא פעילות חשובה בכיוון זה, כמו גם במאמצים שעושה ניו יורק כדי למצב את עצמה הן כעיר חכמה והן כמרכז הייטק וטכנולוגיה עולמי, והוא גם מתיישר עם המגמה של חזרת ההייטק למרכזי הערים.

בדירוג ערי הסטארטאפ העולמי דורגה השנה ניו יורק רק במקום החמישי, אחרי סיליקון ואלי, תל אביב, לוס אנג'לס וסיאטל, ואילו במדד הערים החדשניות במקום ה-4, אולם העיר פועלת בכל המישורים במקביל כדי להיות העיר החכמה בעולם וגם מרכז הטכנולוגיה. בתחומי עיר חכמה, מעבר להנגשת האינטרנט בחינם בצ'לסי, המירה העיר את הטלפונים הציבוריים בעיר לנקודות אינטרנט חופשי, שיכללה את שירות תלונות הציבור 311 והפכה אותו מקור מידע זמין למפתחים, וחייבה את כל הפרויקטים נושאי הרישיון מהעירייה להציב QR codes המאפשר גישה למידע עירוני. כדי למצב את עצמה כמרכז הטכנולוגיה העולמי מפתחת ניו יורק קמפוס וחממת טכנולוגיה חדשים באי רוזוולט, שיוקם על ידי אוניברסיטת קורנל בשיתוף הטכניון.

אינטרנט חופשי בתל אביב

אינטרנט חופשי בתל אביב

עיריית תל אביב מתכוונת לספק תשתית אינטרנט אלחוטית לשטחים הציבוריים בעיר, כולל שדרות, פארקים, כיכרות וחופי הים. הכוונה היא לאפשר גישה חופשית לאינטרנט באזורים מצפון העיר- המשתלה, אזורי חן, ועד דרום העיר – גבעת עלייה, פארק מדרון יפו ושדרות ירושלים, וכן בשכונת התקווה. גם בחיפה ובירושלים העיריות מספקות אינטרנט חופשי באזורים מסויימים, ולאחרונה גם עיריית אשקלון החליטה לרשת את העיר באינטרנט אלחוטי בחינם.

מאמרים קשורים: הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות | עיריית תל אביב במרחב המקוון | קריית גת: איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק


לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים

אצטדיון נתניהפתיחת אצטדיון נתניה החדש, שלווה באי סדרים חמורים של הסדרי תנועה, חנייה, הכוונת הקהל ואי סדר כללי היא הזדמנות לבחון מתחמים עירוניים, ואת האופן בו הם יכולים לתפקד הרבה יותר טוב, כחלק מעיר שמתפקדת טוב הרבה יותר.

האתגר הייחודי של אצטדיונים, שהם למעשה עיר בפני עצמה, הוא הניהול של תשתית מורכבת ביותר המספקת מזון, מים, שרותי רפואה, אקלים, שליטה בתנועה ואירוע. כל זה דורש החלטות על מיקום מדויק וניהול מבצעי בטווח של עשרות קילומטרים.

הדבר המתגלה יותר ויותר הוא שביצירת "מיני-ערים" אלה יש צורך בטכנולוגיה חדשנית, כדי להפכם למיקרוקוסמוס של ערים חכמות, בהן המידע משמש לאספקת שירותים ויעילות. על ידי שימוש במידע בדרכים חדשות ויצירתיות, ארגונים יכולים לנהל טוב יותר מתחמים אלה, וללמד אותנו שיעור על איך עושים עיר חכמה.

כדי לקבל פרופורציות על מתחמי הענק האלה, ניתן להשוות את רשימת 25 הערים המאוכלסות ביותר בארה"ב, ונמצא שם את בוסטון, סיאטל ונאשוויל. אולם, כל הערים האלה הן מאוכלסות פחות, ומשתרעות על שטח קטן יותר מאזור אחד בלוס אנג'לס –the Los Angeles Unified School District.

the Los Angeles Unified School Districtמתחם זה של בתי ספר, השני בגודלו בארה"ב, מכיל 14,000 בניינים, על שטח של יותר מ-1,800 ק"מ מרובע עבור כ-650,000 תלמידים. לשם השוואה, השטח של תל אביב הוא כ-50 קמ"ר, וחיים בה מעט יותר מ-400,000 תושבים. האזור הוא כה גדול, עד כי הוא מתפקד כמו עיר בהתחשב בתשתיות ובשימוש שלו במשאבים, ומורכבות ניהולו. כדי לעזור לנהל את מערכת בתי הספר העצומה הזו, נעזרים ב"תושבים" – אלפי הסטודנטים, מורים וסגל- שישמשו כסנסורים חיים לזיהוי בעיות או סכנות בתשתית, כמו חלונות, דלתות או מעקות שבורים, ששולחים את התמונות או הודעות הטקסט ממכשירי הטלפון שלהם.

החלק החדשני בעניין הוא שהמידע מוזן באופן אוטומטי למערכת האחזקה של האזור, שם הוא מנותח ומקבל דירוג של סדרי עדיפויות, כך שהזמנת תיקון תוכל להישלח. בעבר, אזור בתי הספר הזה בזבז הרבה מאד זמן וכסף כדי לאתר ולדווח על בעיות אחזקה. כיום, על ידי שימוש בהמון דרך טכנולוגית ניידים, יש להם דרך יעילה יותר לדווח ולאתר בעיות, והתגובה מתקבלת מהר יותר.

על ידי הפצת הטכנולוגיה הזו לכל אחד בקמפוס, אלו התלויים בבטיחות בקמפוס, עובדי האזור ואפילו הסטודנטים, זוכים לתחושה רבה יותר של קהילתיות. האנשים החיים בבניינים אלה יכולים לאמוד טוב יותר את הדחיפות,  החומרה של הבעיה, ולספק את המידע הזה בעת הדיווח.

טכנולוגיה משמשת כיום לפתור בעיות מהותיות בדרכים שלא ניתן לדמיין, מניהול אצטדיוני כדורגל ביום משחק, ועד עזרה בניהול מערכות תחבורה ושירותי חירום. אפילו יותר יקר מניהול אזור בתי ספר או אצטדיון, ה- U.S. General Services Administration GSA  – האחראי על בנייני הממשל הפדרלי, משתמש בטכנולוגיה כדי לאכוף יעילות אנרגטית מקסימלית ולהפוך לאוטומטי את ניהול הבניינים שלו הצורכים אנרגיה רבה.

לארגון זה יש כ-17 מיליון מ"ר של שטחי משרדים ברחבי ארה"ב והוא צפוי לצמצם את צריכת האנרגיה בבניינים הפדרליים בעד 30% עד שנת 2015. צמצום זה לא רק ישפר את היעילות, הוא גם יחסוך 15 מיליון דולר מכספי משלמי המיסים מדי שנה. כמו אזור בתי הספר בלוס אנג'לס, ה- GSA פועל במתחמים מורכבים ביותר המכילים מערכות בתוך מערכות. בתוך מערכות אלה, כל החלקים חייבים להתאים כדי שיתפקדו בשילוב, כולל מים, אנרגיה, תחבורה, ביטחון ועוד.

בעוד ארגונים ומתחמים גדולים כמו אצטדיונים, מוזיאונים, בתי ספר ומבני ממשלה ממשיכים להתרחב ולספק ליותר אנשים שירותים מהירים, טובים וחדשניים יותר, קיים הצורך גם לעשותם יעילים יותר – ולא על ידי קיצוץ בשירותים, אלא על ידי קבלת תובנות ומידע על האופן בו העולם הפיזי שלנו מתפקד.

מכבישים למכוניות לבניינים ולמערכות תאורה, קיימים אלפי אובייקטים שלא רק צריכים להיות מנוהלים, אלא שהדרך בה הם מתקשרים ומשפיעים אחד על השני צריך להיות מיטבי. הרבה שאלות פרטניות וטכניות כמו: אילו צינורות מתפוצצים הכי הרבה? אילו חדרים מקבלים הכי הרבה מבקרים וזקוקים לתחזוקה רבה יותר? איך ניתן להבטיח כי המתקן יתפקד בשעות העומס? ניתן לקבל תובנות ממשיות שיובילו להחלטות ויעילות. כשמנתחים מידע שכזה מגלים דברים שלא ניתן לדמיין. לדוגמה, העובדה כי 30% מהתנועה בסן פרנסיסקו מיוחסת לנהגים המחפשים חנייה. על ידי חיבור בין העולם הדיגיטלי והפיזי, ארגוני ענק אלה, שהם חלק מחיי היום יום שלנו, יכולים לספק שירותים יעילים יותר לכולנו. וכשמתחמים כאלה וארגונים כאלה מתחילים לשתף מידע ולעבוד יחד בעיר או אזור מסוים, הרווחים גדלים אף יותר והעיר הופכת להיות חכמה יותר.

מאמרים קשורים: עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים? | תל אביב עיר חכמה- הצעדים הראשונים | הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | המידע הזמין שמראה לנו את העיר כמו שמעולם לא ראינו | מידע זמין בניו יורק לצרכנים חכמים יותר


אוסטרליה: מיתוג המדינה לשוק הסטודנטים הבינלאומי

בעוד מדינות וערים רבות מפתחות את עצמן כמותגים הפונים לשוקי התיירות, ההשקעות והחינוך אקדמי בו זמנית, לא תמיד זה אפשרי להגדיר מותג אחד שיהיה חזק מספיק להתמודד עם הצרכים של קהלי היעד השונים. זה אפשרי, אבל תמיד עדיף להימנע מהגישה של מותג אחד עבור הכול, אשר מבוססת על סדרה של התפשרויות המסיטות את המיקוד מהצרכים של הצרכן אל מכנה משותף רחב אשר אינו ייחודי, בעל משמעות או משכנע עבור קהל היעד.

Austrade, הארגון האחראי על שיווק אוסטרליה כיעד בינלאומי ללימודים אקדמיים, השיק קמפיין בשם Future Unlimited. הקמפיין מבקש למצב את אוסטרליה לשוק הלימודים הבינלאומי והוא מצמצם את הנוכחות של סגנון החיים והתיירות של המדינה, שהיוו את מרכז האסטרטגיה של מיתוג אוסטרליה. במקום זאת ההתמקדות היא על איכות המוסדות האקדמיים ותכניות הלימודים המוצעות. הקמפיין, המתמקד בשוק האמריקאי והקנדי, גם מקיים תחרות סרטונים בין סטודנטים הלומדים או למדו באוסטרליה וכן כאלה שחושבים על לימודים באוסטרליה, בנושא: איך הלימודים באוסטרליה השפיעו או ישפיעו על עתידם.

שוק הלימודים הבינלאומי הוא עצום ועתיר משאבים. בעוד תייר מבקר מספר ימים, ותורם למדינה כמה מאות או אלפי דולרים בודדים בעת ביקורו, סטודנט זר מכניס למדינה הרבה יותר כסף, להרבה יותר זמן, ותורם לכלכלת המדינה בתחומים רבים ומגוונים, וקיימת כמובן גם החשיבה האסטרטגית ארוכת הטווח של יצירת הקשרים הבינלאומיים, משיכת אוכלוסיות משכילות וכוח אדם איכותי. בשנה שעברה משכה אוסטרליה 554,000 סטודנטים מרחבי העולם, שהכניסו למדינה יותר מ-16 מיליארד דולר ויצרו 180,000 מקומות עבודה.

מנהל Austrade אמר "אנשים המחפשים להשקיע זמן וכסף בלימודים לא רוצים לבוא בשביל לראות קנגרו. הם רוצים הכשרה המוכרת על ידי ממשלות ומעסיקים. Future Unlimited זה הרבה יותר משיווק יעד".

הקמפיין נוצר ע"י M&C Saatchi  וחברת האנימציה Animal Logic

מאמרים קשורים: מיתוג אוסטרליה | תחרות מיתוג המדינה הטוב ביותר | שיווק ניו זילנד | עיצוב העתיד של ניו יורק