אקסטרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות, ואיך זה קשור לבילבאו

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

עם כניסתו לתפקיד, ממשלתו של פרנסואה הולנד עצרה מיידית מספר פרויקטים ראוותניים שהושקו על ידי קודמו, סרקוזי, אולם מבנה אלומיניום אחד ניצל מגזרה דומה.

הבניין החדש והפוטוריסטי של הפילהרמונית של פריז, שעיצובו נבחר במסגרת תחרות – בניין מתכת עצום, שנבנה תוך הבטחה לשנות את קו הרקיע של צפון פריז – נמצא על המסלול הבטוח להפוך לבניין הקונצרטים היקר בעולם, למרות ניסיונות של פוליטיקאים שונים לעצור את הפרויקט, בגלל מחירו ההולך וגדל. ממשלת צרפת החליטה להמשיך בבניית הבניין, רק משום שזו התקדמה עד לנקודת אל חזור. הבניין צפוי לפתוח את שעריו, באיחור של שנתיים, ב-2015, לאחר עיכובים, דחיות, מחאות ותקציבים שהתנפחו, ולאחר שהתקציב יותר מהכפיל את עצמו לסכום הדמיוני של 510 מיליון דולר.

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

אולם הקונצרטים בן ה-2,400 מושבים ממוקם ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

בניין המתכת האקסטרווגנטי, שהושווה לערימת אבני מרצפת ענקיות המשקפות את העיר, הוא היצירה האחרונה של ה"סטארכיטקט" הצרפתי ג'אן נובל, שתכנן בין השאר את ה- Institut du Monde Arabe, ואת המוזיאון האתנוגרפי השנוי במחלוקת Quai Branly. הוא תיאר את בניין הפילהרמונית כפרויקט היוקרתי ביותר בקריירה שלו, והשווה את גג המתכת לגבעה אליה מבקרים יוכלו לטפס, כשעל הלוח הגג בגובה 52 מטרים, תוקרן רשימת הקונצרטים, ותראה מכביש הטבעת של פריז, כך שהנוסעים התקועים בפקקים המפורסמים יוכלו לדעת מה מתרחש בבניין.

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף מוזיאון חדש באמסטרדם ל-Stedelijk   Museum שנפתח לאחרונה, ושעוצב בצורת אמבט רחצה, הוא התוספת האחרונה, ויש האומרים המגוחכת לעיר, שגם היא מסמלת את סיומו של עידן התקציבים האדירים, רדיפת הפרסום, והראוותנות שאפיינו את מבני הציבור, ושדועכים יחד עם הכלכלה.

העיצוב החדש של המוזיאון באמסטרדם, שתקציב בנייתו היה 170 מיליון דולר, ושתוכנן על ידי משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel, לא הוסבר. המבנה בן ה-12,000 מ"ר, צמוד לבניין ישן המאופיין בפסים באדום ולבן, שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו רנסנסי. התוספת החדשה הפכה את הכניסה למוזיאון, כך שהיא נמצאת כעת בכיכר שסביבה נמצאים גם מוזיאון ואן גוך ומוזיאון Rijksmuseum, כשהשאיפה הייתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף שטחי תצוגה, וכן מסעדה וחנות.

לוגו המוזיאון

לוגו המוזיאון

העיצוב של האגף החדש מציגה סוג של גישה שעדיין מושפעת מאגדת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. אמסטרדם סבלה עשור, או יותר, מהשקעות יקרות בתשתיות ובנייה, שחלקן לא הסתיימו או שהיו קצרות ראייה. תושבים בעיר לאורך השנים פיתוח כעס ותיסכול, כך שהתחרות לאגף החדש למוזיאון יצרה הזדמנות לשינוי מגמה. עם או בלי קשר, גם המיתוג החדש למוזיאון זכה לשלל תגובות שליליות מהציבור, ואף הוגדר באתרים מקצועיים כאחד ממהלכי המיתוג הגרועים השנה, אף כי בוצע על ידי חברת מיתוג מוערכת ביותר.

אולם אגדת הגוגנהיים בבילבאו, היא בעיקר אגדה. המוזיאון שתכנן פרנק גרי בעיר הספרדית, לא הביא לבדו את השינוי שהפך עיר תעשייה מיושנת למכה לתיירים והשקעות. המוזיאון הגיע לאחר עשורים של התחדשות עירונית, ואף שהיה בניין נוצץ ומבריק בתכנונו, הוא השתלב באסטרטגיה עירונית ופיתוח מתמשך, ושימש למעשה סמל לשינוי, ולא יצר את השינוי בעצמו, ובניינים שכאלה רק לעיתים רחוקות מצליחים לחדש שכונות או להבטיח זרימת מבקרים או הון, על בסיס עיצובם בלבד, עם זאת, במקומות שונים עדיין מאמינים ביכולת של השקעות עצומות במבנים ראוותניים לחולל שינויי כדוגמת אגדת בילבאו – סיןקטאר, והמפרץ הפרסי בכלל, הן אולי הדוגמאות הבולטות ביותר.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- לא רק גוגנהיים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה

מודעות פרסומת

איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות

על פי האו"ם, עד שנת 2050  70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?

ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx  מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:

דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.

חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.

הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.

להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.

ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים

עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.

מאמרים קשורים:  איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?


גורדי השחקים החדשים שיעטרו ערים בעולם

העיר מומבאי בהודו עומדת להתחדש בגורד שחקים חדש ויפיפה שיקרא מגדל נמסטה. הבניין עוצב על ידי Atkins Design Studio ואמור להפוך למבנה אייקוני, שיסמל את הכלכלה והתרבות החדשה של הודו. הבניין שיתנשא לגובה 62 קומות, כמעט 300 מטר, נמצא כעת בבנייה, ויכלול מלון, שטחי משרדים ושטחי מסחר.

הברכה המסורתית ההודית "נמסטה", הנאמרת תוך  הצמדת כפות הידיים, היא ההשראה לעיצוב הבניין. משמעות המילה נמסטה בסנסקריט משמעה "אני קד לך", ויש לה משמעות רוחנית של ביטול האגו האישי בנוכחות האחר.

על פי רעיון זה, שני אגפי הבניין צמודים יחד, כמו ידיים המברכות את העיר מומבאי. הבניין אמור להוות את הסמל האולטימטיבי של הכנסת אורחים וקבלתם. מעבר לכל הסימבוליות, המאפיינים החיצוניים של הבניין כוללים תבניות הודיות המשולבות בחזיתות הבניין.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

מגדל פארק אווניו 425, ניו יורק

חברת האדריכלים הבריטית פוסטר אנד פרטנרס שכמה מעבודותיה כבר הוצגו כאן (שדה התעופה של עמאן, מרכז קאן סטיר באסטנה, קזחסטן), ומוכרת בעולם כאחד המשרדים המובילים, שתכנן גם את בניין העירייה החדש בלונדון, והיה אחראי לשיפוץ ולהרחבה של בניין הרייכסטאג בברלין, זכה בתחרות בינלאומית לתכנון גורד שחקים חדש בניו יורק.

גורד השחקים שיתנשא לגובה של כ-210 מטר, יחליף בניין בן 32 קומות בפארק אווניו 425, ויהיה בניין המשרדים הראשון שמוקם בשדרה ב-50 השנים האחרונות. המגדל יחולק ל-3 חלקים בגבהים שונים, כשכל אחד מהם יתחם במרפסת. עיצוב הבניין מוגדר כ"אסרטיבי". הבנייה תחל בשנת 2015, ומתוכנן להיפתח ב-2017.

ומ"סטארכיטקט" אחד לשני: הארכיטקט פרנק גרי (מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, הבניין הרוקד בפראג, ועוד) ואיל ההון דיוויד מירוויש חשפו את התכנית להחייאת התרבות והאמנות במרכז טורונטו. אזור הבידור עוצב מחדש ויכלול 3 מגדלים מפוסלים ואייקוניים, שיתנשאו ל-80 ו-85 קומות. יהיה זה הפרויקט הראשון שגרי יקים בעיר הולדתו.

במסגרת הפרויקט להחייאת האזור, יהרסו מבני מגורים קיימים וישוקמו מבני תרבות באזור. ארכיטקט פרנק גרי אמר: "זה מאד מיוחד עבורי לעבוד בטורונטו בה נולדתי ולהיות מעורב בשכונה בה גדלתי. זה במיוחד מעניין כי הפרויקט כולל אמנויות. זה תמיד בעל משמעות עבורי. בפרויקט זה רציתי ליצור בניינים שהם שכנים טובים לבניינים מסביב ושמכבדים את ההיסטוריה העשירה והמגוונת של האזור. רציתי גם ליצור מקומות טובים עבור האנשים שגרים או מבקרים בבניינים. לדיוויד יש חזון מרגש ואני מאושר להיות חלק ממנו."

כל אחד מהמגדלים נראה כמו סדרה של קופסאות מסובבות זו על גבי זו, והמגיבות לשפת המקום ולהיסטוריה של האזור, ויהיו התוספת המשמעותית ביותר לקו הרקיע של טורונטו. הפרויקט גם יאכלס הרחבה לאוניברסיטת OCAD  שתכלול גלריות, סטודיואים, חדרי סמינרים, אולם הרצאות ועוד.

מאמרים קשורים: הבניין הגבוה באירופה- שארד, לונדון | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | כמה גבוה אפשר לבנות? וכמה נמוך..? | המגדל הגבוה בעולם- טוקיו