יהלומים, פשע, ספורט וריביירה – זה לא ג'יימס בונד, זו נתניה

לוגו נתניה

לוגו נתניה

דומה שאין עוד עיר שהחליפה זהויות ונלחמה בתדמיות כמו נתניה. בירת תעשיית היהלומים שפרחה בה בשנות השבעים החליפה דימוי לבירת פשע, דימוי עימו העיר ממשיכה להתמודד עד היום. ניסיון כושל למתג את נתניה כבירת הספורט של ישראל לפני מספר שנים נזנח, וכעת נתניה מציגה את הלוגו החדש עם הסיסמה: "נתניה. הריביירה של ישראל".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עשרת המאמרים הנקראים ביותר ב-2013

מתחבורה, ליוקר מחייה ואיכות חיים, מפיתוח והתחדשות עירונית ועד חדשנות, מנתניה, ירושלים וראשון לציון ועד לדירוגי ערים ומדינות עולמיים – אלה עשרת המאמרים שהכי הרבה מכם קראו ושעוררו את עניין הרב ביותר בבלוג בשנת 2013:

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

המרחב המשותף לתחבורה והולכי רגל

לקרוא את ההמשך »


האם אשקלון תגנוב לנתניה את התואר המפוקפק "בירת הפשע"? ואיך היא יכולה להינצל מכך?

אשקלון - אף מילה על האירועים בעיר

אשקלון – אף מילה על האירועים בעיר

אם נערוך סקר אקראי בקרב הציבור בישראל, ונשאל מהי האסוציאציה הראשונה המקושרת לעיר נתניה, סביר שחלק גדול מהנשאלים יענו – פשיעה. נתניה סובלת שנים מדימוי של מרכז פשע מאורגן וזירה למאבקים בעולם התחתון, ובין אם רמת הפשיעה האמיתית בעיר מצדיקה את הדימוי, או לא, המאפיין הבולט והשלילי ביותר בדימוי העיר הוא הקישור שלה לפשיעה חמורה (אגב, רמת הפשיעה בפועל אכן מצדיקה את הדימוי, ונתניה מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים במדד הביטחון האישי).

לקרוא את ההמשך »


הבחירות לרשויות המקומיות 2013: הגדולים (והטובים) ממשיכים, הפריפריה מתעוררת, וסופה של שושלת מקומית

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 - המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 – המנצחים בערים הגדולות

הבחירות לרשויות המקומיות 2013 התאפיינו אמנם באחוזי הצבעה נמוכים ברוב הישובים, אבל הוכיחו כי הציבור יודע מה טוב בשבילו, במרבית המקומות. ראשי הערים הגדולות, ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשל"צ, נתניה, וחולון, בחרו להעניק קדנציה נוספת לראשי העיריות שלהם, ובצדק, וגמלו להם על קדנציות מוצלחות, קידום הערים ושיפור איכות החיים ורמת השירותים.

לקרוא את ההמשך »


הכירו את "הקו הוורוד": זריז, מועדף ורב קיבולת (כן, השם עשוי לבלבל..)

BRTמשרד התחבורה מפרסם מכרז ראשון להקמת מערכת היסעים המונית BRT שתחבר את הרצליה ורעננה עם מטרופולין תל אביב באמצעות אוטובוסים רבי קיבולת, בקשר ישיר ומהיר. על פי התכנית קו ה-B.R.T הראשון, "הקו הוורוד",  יכלול שני צירים עיקריים, הראשון יהיה קו חוצה שרון שיעבור מכפר סבא, דרך רעננה ועד הרצליה. הציר השני יכלול קו המחבר את כפר סבא, דרך צומת מורשה, ישירות למרכז תל אביב. מערכת ה-B.R.T בשרון צפויה להיחנך בסוף 2017.

האוטובוסים רבי הקיבולת של קווי ה-B.R.T ייסעו ברחובות הערים בנתיב נסיעה מיוחד ומוגבה מעט מיתר התנועה ויזכו להעדפה ברמזורים לאורך כל התוואי. קווים אחרים לא יורשו לנוע על התוואי ה-B.R.T. השר כץ ציין כי מערכת ה-B.R.T תציע לציבור הנוסעים רמת שירות גבוהה במיוחד וזמני נסיעה אטרקטיביים שיתחרו ברכב הפרטי. לדבריו, האוטובוסים רבי הקיבולת ינועו בתוואי הנסיעה בין ערי השרון לתל אביב, בתדירות של כ-5 דקות ובין הערים כפר סבא, רעננה והרצליה בתדירות של כ-10 דקות לכל הפחות, זאת בדומה לשירות הניתן על ידי רכבת קלה. כל אוטובוס יהיה מסוגל להסיע כ-200 נוסעים.

לקרוא את ההמשך »


נתניה מציגה את כיכר העצמאות המחודשת: מרחב ציבורי מחובר דיגיטלית לחוויה עירונית מסוג חדש

כיכר העמצאות נתניה 1לפני כשנה פרסמתי את הפוסט נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספרייה מרכזית, מגדלים וכיכר, שפרט את התכניות השאפתניות של עיריית נתניה לחולל מהפך בעיר, ולהחזיר למרכז העיר את הכבוד שאבד עם השנים, לחדשו ולצקת בו משמעויות ותפקודים חדשים.

כיכר העצמאות נתניה כיום, שנה מאוחר יותר, מציגה נתניה פרויקט ייחודי של פיתוח מרחב ציבורי, שאינו נשען רק על שיפוץ מבנים או תשתיות, אלא הופך אותו למתחם חכם של בילוי ופנאי, שהמרחב הפיזי בו מתפקד באופן אינטראקטיבי עם הטכנולוגיות החדשות של הטלפונים החכמים.

נקודת ההנחה שהובילה את פיתוח כיכר העצמאות, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, היא כי עיצוב אדריכלי למרחב הציבורי אינו מספיק על מנת להחזיר את הקהל למרכז העיר נתניה, על כן גובשה תכנית הוליסטית הכוללת גם שדרוג ופיתוח פיזי של הכיכר והמדרחובים הגובלים בה וגם שילוב מערכות מיחשוב ובקרה שיאפשרו הצגת תכנים ומיצגים אטרקטיבית ואינטראקטיביים לקהל המבקרים במתחם.

בכיכר יהיו אלמנטים של מסכי לד גדולים שיאפשרו הקרנת תכנים במשך כל שעות  היום. כמו כן הופקו מספר אפליקציות שיאפשרו לקהל להשתמש במסכים באמצעות הטלפון החכם במספר אפשרויות: משחקי טריוויה, משחקי שח סימולטניים, הזמנת אירוע ״יומולדת בכיכר״ וצפייה בסרטי ילדים ושעת סיפור בשעות קבועות. כמו כן מדי ערב יתקיים מופע של המזרקה המרכזית בשילוב עם המסכים ובהשתתפות אקטיבית של קהל הצופים. הכיכר תחל לפעול בחודש יולי 2013.

תכנון הכיכר בוצע על ד״ר ישי וילסון אדריכלות, קובי רוזנטל (גיל טייכמן), הטכנולוגיה: פרוטאץ' – אינטגרציה, תכנים: דיסק אין, עידית זומר ורן צחור, עדי יקותיאל, פיתוח האפליקציות: עופר לשם, וביצוע על ידי החברה הכלכלית של נתניה, בניהול עמי יפה בע"מ.

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

בספטמבר 2012, הועדה המחוזית אישרה להפקדה שתי תכניות חשובות להתפתחות העיר: התכנית בשטח "אגם 3" ומתחם תרבות משולב עם בית העירייה החדש, שאמור לקום במתחם היכל התרבות העירוני. בתכנית אגם 3 – אישרה הועדה שינוי ייעוד של התכנית ממגורים לשימושים מעורבים של מגורים ותעסוקה. בסה"כ תוכננו בשטח התכנית 962 יחידות דיור וכ- 215,000 מ"ר תעסוקה.

שטח אגם 3 נמצא בין מחלף השלום – כביש החוף – שד' בן צבי ומדרום לשכונת רמת ידין, ומהווה את אחת מתכניות בניין עיר החשובות ביותר בנתניה בכלל ופיתוח דרום העיר בפרט.

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

תכנית נוספת שאושרה בוועדה, נוגעת לבית העירייה החדש: מתחם בית עירייה המשולב במרכז האזרחי, כאשר תכנונו והקמתו הינם חלק מן התפישה והמדיניות שהעירייה מובילה בנושא התחדשות המרכז ההיסטורי של העיר. מדובר בתכנון חדשני של המבנה, שמעבר לשימושים הפונקציונליים שלו, יהווה אלמנט עיצובי במרחב הציבורי של מרכז העיר.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין גם נגישות ואטרקטיביות גבוהים.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, ומתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי.

הפרויקט צפוי לצאת לפועל בשיטת ה- BOT, במסגרתו יבנה היזם את המתחם במימונו וישכיר את הבניין לעירייה לתקופה ארוכה. תכנון בית העירייה הוכרע בתחרות וההצעה הזוכה נבחרה מבין 39 הצעות שהוגשו בנושא.

עוד מתוכנן בנתניה, פינוי המזבלה העירונית בדרום העיר ובניית כ-2000 יחידות דיור וכ-1,000 חדרי מלון. פיתוח אזור זה התאפשר, בין השאר, בעקבות ההסכם להסטת קרן התקשורת הסודית של משרד הביטחון.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ? | דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים בישראל | דירוג צאום ופורבס- הערים הטובות בישראל | לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים | איצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה?


הזוכים באות העיצוב 2013 – עיריות, אדריכלים ומעצבים ששיפרו את הסביבה בה אנו חיים

אות העיצובטקס פרסי "אות העיצוב" 2013 נערך זו השנה השביעית והציג את המעצבים והאדריכלים שהצליחו השנה יותר מכולם לחדש, לרגש, לפרוץ דרך ולהטביע את חותמם על עולם האדריכלות והעיצוב הישראלי. הפרס מוענק בקטגוריות: אדריכלות – תכנון עירוני, התערבות עירונית, מוסדות מבני ציבור ומפעלים, מבני ומגדלי מגורים, בתים ועבודות סטודנטים. וכן בקטגוריות עיצוב פנים ועיצוב תעשייתי. להלן הזוכים בקטגוריות העירוניות והציבוריות שהשפיעו על הסביבה העירונית בה אנו חיים, על איכות חיינו ועל הנוף העירוני:

פארק המסילה ירושלים

פארק המסילה ירושלים

תכנון עירוני – תחרות בין עיריות ורשויות

עיריית ירושלים זכתה בשני פרסים בקטגוריה זו עבור הפרויקטים בזכות הדרך, המדריך לתכנון רחובות העיר העתיקה בירושלים, ופרויקט פארק ומסילה, הממוקם לאורך מסילת הרכבת הטורקית, באורך 7 ק"מ, ממעלה נחל רפאים ועד גבעת התנ"ך ופארק ירושלים. הפארק עובר דרך 7 שכונות בעיר ויהווה חלק מרשת מסלולי אופנים חדשים באורך 42 ק"מ ברחבי העיר.

עוד עלו לשלב הגמר בקטגוריה זו מתחם הקטר/ עיריית באר שבע, גן אלנבי/ עיריית באר שבע, ויהי ערב/ עיריית ירושלים.

התערבות עירונית – תחרות בין מתכננים ואדריכלים

פרויקט הריביירה: גלריית חוף בבת ים, של משרד האדריכלים דרמן ורבקל עבור עיריית בת ים, ופרויקט הגן המדעי, טכנודע בגבעת אולגה של האדריכל אמיר אשל. פרויקטים נוספים שעלו לשלב הגמר הם הפארק הוולקני אביטל/ צורנמל טורנר, גשר חירייה בפארק אריאל שרון/ יואב מסר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מוסדות, מבני ציבור ומפעלים

זכו: פרויקט מען, אולם ספורט ברחוב מאז"ה בתל אביב, של משרד בר אוריין אדריכלים וגני הילדים בקריית השרון, נתניה של גוטמן אסיף אדריכלים. הפרויקטים שעלו לגמר בקטגוריה זו ולא זכו הם: בניין המכון לחקר החלל/ משה צור אדריכלים, ומפעל לעבודות אלומיניום/ אורבך הלוי אדריכלים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עוד פרויקט ראוי לציון הוא עיצוב השוק בנמל יפו, של יעקבס יניב אדריכלים שזכו בציון לשבח בקטגוריית עיצוב פנים מסחרי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ניו יורק הכריעה בין ההצעות להפיכת הטלפונים הציבוריים למרכזי מידע | הזוכים בפרסי A'DESIGN בפרויקטים עירוניים וציבוריים | תחרות האפליקציות של תל אביב- יותר מ-70 הצעות הוגשו | תחרות הערים של בלומברג | הרעיונות שזכו בפרסים על תחבורה, מיחזור, רעש, בריאות מרחב ציבורי ועוד