הנסיעה באופניים עולה קומה! לונדון תבנה רשת גשרים לאופניים מעל רחובות העיר, אבל בנתיים העיר עוברת משבר חמור

רשת נתיבי אופניים מעל רחובות לונדון

רשת נתיבי אופניים מעל רחובות לונדון

התכנית לבניית רשת מסלולי אופניים מעל רחובות העיר לונדון מתקדמת שלב נוסף ומובאת להתייעצות בעירייה. רשת נתיבי האופניים המכונה SkyCycle , תהיה באורך כולל של 219 ק"מ, כשהשלב הראשון המוצע, ממזרח לונדון לרחוב ליברפול במרכז העיר יעלה 200 מיליון ליש"ט.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

עבר, הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים בערים

למרות שנראה כי שירותי שיתוף האופניים, או האופניים להשכרה, הם תופעה חדשה, שיתוף אופניים התחיל כבר ב-1965 וכבר הספיק לעבור 3 דורות של התפתחות. מספר הערים המציעות שירותים כאלה ריבע את עצמו בחמש השנים האחרונות, וכיום יותר מ-500 ערים ברחבי העולם מציעות אותו.

הדור הראשון של שיתוף האופניים החל בשנת 1965 באמסטרדם. "האופניים הלבנים" של העיר הוצעו בחינם, ומשתמשים היו אמורים לנצל אותם לנסיעה, ובסיומה להשאיר אותם לשימוש אחרים. תכנית "האופניים הלבנים" הייתה הראשונה בעולם שהציעה שיתוף וניידות בעיר. קופנהגן, דנמרק, הציגה את הדור השני של שיתוף אופניים והרחיבה אותו למספר אלפי זוגות אופניים תחת השם Bycykler København. שילוב תחנות העגינה בשירות ענתה על הצורך להתמודד עם גניבות ולהבטיח החזרה. השירות ניתן בחינם, אולם שיחרור האופניים היה עם מטבע שהוחזר עם השבת האופניים.

ב-1998 העיר רנה (Rennes) בצרפת השיקה את Vélos à la carte (אופניים בכרטיס), שהיה הדור השלישי של שיתוף האופניים, בו כרטיס חכם החליף את המטבע. השירות גם החל את בתכנית הפופולרית כיום של השכרה ל-30 דקות בחינם. השימוש בכרטיס חכם ענה על הצורך במידע בזמן אמת עבור המתפעלים, והחל את השימוש בטכנולוגיה כדי לווסת את מספר הזוגות בין התחנות.

ב-2005, ליון, בצרפת, הציגה את ה-Lyon Vélo’v, עם אופניים המצוידות במרכיבים חשמליים המאפשרים לתחנות לזהות את האופניים, לאסוף מידע על מרחק הנסיעה ועל מצב האופניים (אורות, דינמו, בלמים וכו'). המערכת איפשרה לעקוב אחר האופניים, ולאסוף אינפורמציה מפורטת אודות השימוש. ערים אחרות כמו נוקסוויל, טנסי, וסן פרנסיסקו גם החלו להציג אופניים חשמליות. דור זה של שירות אופניים משופר סימן את הופעת התחנות הגמישות, עמדות מסכי המגע, טכנולוגיות נוספות לאיזון בין התחנות ושילוב כרטיס המאפשר הן שימוש באופניים והן נסיעה בתחבורה ציבורית.

אופניים טובים לכלכלה

אופניים טובים לכלכלה

השימוש באופניים, שהפך פופולרי מאד בשנים האחרונות מתברר לא רק כמועיל לבריאות, לכושר, לצמצום התנועה והתאונות ולהפחתה הזיהום אוויר, מסתבר שהוא אפילו תורם לכלכלה. מחקרים שנעשו בארה"ב מוצגים על ידי ה- League of American Bicyclists.

בתרשים ניתן לראות, לדוגמה, כי אופניים ותיירות תרמו כ924 מיליון דולר לוויסקונסין, ועוד 409 מיליון דולר בתרומה בריאותית. אופניים מייצרים 400 מיליון דולר באיווה, ומביאים 60 מיליון דולר בתיירות לצפון קרוליינה. מחקרים מראים כי רוכבי אופניים מוצאים כל חודש יותר כסף מרוכבי אופנועים או הולכי רגל וממריצים את הכלכלה המקומית, וטיעונים אלה הם חשובים במיוחד כשמנסים לשכנע עסקים לאפשר סלילת נתיבי אופניים בחזית חנויותיהם, משום שעסקים בדרך כלל רוצים מקומות חנייה, והם אוחזים בדרך כלל בתפיסה כי הלקוחות באים ברכב.

אבל יש ממצאים מפתיעים עוד יותר. תשתיות אופניים התגלו כקשורות לרמות גבוהות של יצירת מקומות עבודה, ביחס לאמצעי תחבורה אחרים. מחקר שנערך בשנה שעברה בחן 58 פרויקטים נפרדים, ומצא כי מיליון דולר המושקעים בתשתיות אופניים מייצרים 11.4 מקומות עבודה, מול 10 מקומות עבודה שמייצר אותו סכום המושקע בפרויקט להולכי רגל, ומול רק 7.8 מקומות עבודה לכל מיליון דולר המושקעים בכבישים.

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

יתרונות האופניים לא נעלמו מעייניהם של ראשי ערים, ואפילו מדינות ברחבי העולם. רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו הכריז כי הוא רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים, עם תכנית גרנדיוזית להרחבת רשת נתיבי האופניים. מינסוטה, ארה"ב, מיתגה את עצמה כ"מדינה שאוהבת אופניים", וראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון הציג תכנית בהיקף מיליארד ליש"ט להשקעה בתחבורת האופניים, במטרה להאיץ את מהפכת האופניים בעיר, ולהפוך את לונדון ל"עיר אופניים".

התכנית של ג'ונסון אושרה, והיא כבר גרמה לערים אחרות בבריטניה לנקוט באמצעים דומים. לידס, ניוקאסל, שפילד, מנצ'סטר, ליברפול, בריסטול, לסטר וברייטון, כולן משקיעות כעת יותר בנתיבי אופניים, ובהגבלת מהירות נסיעה לכלי רכב באזורים מסוימים, על מנת להגן על הרוכבים.

בלונדון, כחלק ממאמץ לשפר את התשתיות עבור רוכבי האופניים מחפשים דרכים לייצר חווית רכיבה טובה ובטוחה יותר. בפוסט קודם הצגתי את הרעיון של נתיבי אופניים מוגבהים שישמשו ככבישים מהירים לאופניים ויחצו את העיר, תכנית אחרת מציעה נתיבי אופניים מוגנים ובהם תחנות אוטובוס "מרחפות" יתגברו על הבעיה שתחנות אוטובוס ונתיבי אופניים מתחרים על אותו שטח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במסצ'וסטס מקדמים רעיון של מיסוי על חניונים כדי לממן תשתיות לאופניים, ובניו יורק הופכים את מדחני החנייה הישנים למתקני קשירה לאופניים, עם ההשקה של שירות השכרת האופניים בעיר. כך, בכל העולם עיריות מפתחות תשתיות ושירותי השכרה שימשכו יותר ויותר רוכבים.

תכנית חומש תל אופן

תכנית חומש תל אופן

לעיריית תל אביב יש תכנית לחמש שנים לפיתוח שבילי האופניים בעיר, ולאחרונה השיקה את מערכת המפות הדיגיטליות, ה"דיגיתל", המציגה בין השאר את מפת השבילים. העירייה גם ערכה סקר לגבי השימוש באופניים בתל אביב בו נמצא כי כמעט 14% משתמשים באופניים כדי להגיע לעבודה או ללימודים, עלייה של 54% משנת 2010.

אבל תרבות האופניים מתפתח לא רק בתחום התשתיות לאופניים. גם האופניים עצמם עומדים בפני מהפכה טכנולוגית שיהפכו אותם לכלי רכב חכם. האופניים עליהן נרכב בעתיד הן שילוב של כלי הרכב המוכר והידידותי, עם טלפונים חכמים או טאבלטים מקושרים. אופניים יכילו בעתיד טכנולוגיות של קישור לאינטרנט ולסלולר שיאפשרו הצגת מפות ושירותי GPS , יטענו את המכשירים בזמן הנסיעה, ואפילו יטענו סוללות שיאפשרו עזרה חשמלית לרוכב בעליות, או סתם כשהוא מתעייף. האופניים גם יכולים לשלב מערכות למדידת דופק, או כלים שונים לשיפור אימון כושר. אופניים כמו או המשמשים בשירותי ההשכרה יכולים גם לשמש את העירייה לצורך איסוף אינפורמציה בזמן אמת לגבי זיהום אוויר, צפיפות בעיר וכיוצא בזה, ולשמש כלי חשוב בניטור הפעילות השוטפת בעיר. על השילוב בין אופניים, אנרגיה ותקשורת פורסם פוסט בדצמבר.

מאמרים קשורים: עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את הערים? |  מינסוטה- המדינה שאוהבת אופניים | האם צריך ללמד תושבים איך לנסוע על אופניים?


מיתוג רומניה – ירוק זה לא תמיד נכון

רומניה היא מדינה עם טבע ונופים שאינם נופלים מאלה של ניו זילנד או אוסטרליה. למדינות כאלה יש יתרון בכל הנוגע לקידום תיירות, משום שמלכתחילה הן מקושרות באופן הדוק עם דימויים חזקים שתיירים אוהבים. למרות היתרון הזה, המותג רומניה נכשל ב-2012 הן במונחים ויזואליים והן במונחים פוליטיים. בשנה החולפת התדמית הבינלאומית של רומניה סבלה בשל הדחת הנשיא, בעקבות השימוש בכוח של הממשלה והפגיעה שלה בדמוקרטיה. ראש הממשלה גם נשפט בשל שחיתות, וניסיון ההתאבדות שלו, שכשל, תרם עוד יותר לחוסר היציבות הפוליטית במדינה.

לוגו התיירות לרומניה

לוגו התיירות לרומניה

משרד התיירות הרומני החליט לאמץ את ה"קו הירוק" לפני כמה שנים, ועדיין משתמש בלוגו שעוצב אז. הלוגו, אינו משקף את המגוון הנופי של המדינה, העשירה בהרים גבוהים ובטירות יפיפיות, אלא נותן תחושה של מדינת ג'ונגל ירוק. ניתן לחשוב, מהתבוננות בלוגו, שמדובר במדינה טרופית כמו איי הבהמאס, פיג'י או מדגסקר. אחת הסיבות לכך נעוצה בצבעוניות של גווני הירוק, שמתאימה יותר לצמחיה טרופית מאשר אירופאית, ולהעדר כל סימן או אזכור למשהו אחר מלבד צמחיה. מעבר לכך, שורת המיצוב (הסלוגן), "גלה את הגנים הקרפטיים" שוב מושך לכיוון הצמחייה, ואינו מרמז אפילו על ההרים, הטירות, התרבות או כל דבר אחר. באופן זה, תיירים אינם יכולים אפילו להתחיל לדמיין את התרבות העשירה של המדינה ואת הנופים המרשימים.

טירת רסנוב, רומניה

טירת רסנוב, רומניה

מותג תיירות חדש ומעודכן הוא הכרחי לרומניה, אבל לפני כן, המדינה חייבת להוכיח כי היא מסוגלת לקיים דיאלוג עם תושביה, לגבש מדיניות בריאה שתחזק את הדמוקרטיה, ותציג דאגה לזכויות אדם, צדק, סובלנות ויציבות פוליטית. רק פעולות אלה יוכלו לקדם את המדינה, ולייצר תקשורת חיובית עם הקהל העולמי, שיחזקו את מותג המדינה.

בדירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם דורג מותג התיירות של רומניה במקום ה-59, מהנמוכים באירופה, והמדינות השכנות דורגו: פולין (34), הונגריה (35), צ'כיה (36), בולגריה (53). בדירוג המדינות המושחתות בעולם דורגה רומניה במקום ה-66, הלא מחמיא, כששכנותיה מדורגות: צ'כיה (54), הונגריה (46), פולין (41). דירוג מותגי המדינות מציב את רומניה במקום גרוע עוד יותר, המשקף את המצב העגום של רומניה, והיא מדורגת במדד זה במקום ה-100, מתוך 118 מדינות, כשמתחתיה מדורגת רק מדינה אירופאית אחת, סרביה (108).

אבל לא הכל עגום ברומניה. בשנת 2007, כשהמדינה הצטרפה לאיחוד האירופי, המילה קיימות התחילה להישמע יותר ויותר במדינה. לפתע נפתחו עבור התושבים אפשרויות חדשות ללימוד אודות מדינות אירופה האחרות, אבל המדינה גם נדרשה לעמוד בתנאים מינימליים, המתחייבים מההצטרפות לאיחוד. בעוד המדינה הציגה מיתוג ירוק (יותר ירוק של מתחילים מאשר של מקיימים), בערים שונות במדינה החלו לנקוט צעדים לקידום הקיימות על ידי חסכון באנרגיה, התחדשות עירונית וקידום שימוש בתחבורה שאינה רכב פרטי.

בשנת 2009 אישרה הממשלה הרומנית תכנית לשיקום אזורי מגורים עם בניינים שנבנו בין 1950-1990, והיו הרבה כאלה. התכנית הגבירה את היעילות האנרגטית של הבניינים ב-40%, שינתה את חזיתות הבניינים, הגנה על הסביבה על ידי צמצום פליטות הפחמן וצמצום הכספים שהוצאו על ידי בעלי בתים.

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה - הבניין הירוק הראשון

יורו-טאוור, בוקרשט, רומניה – הבניין הירוק הראשון

בעניין תחבורה חלופית, ערים הסכימו שאופניים צריכים להיות בשימוש רב יותר, ופרויקט האופניים הגדול ביותר במדינה – I’Velo – הושק ב-2010 בבוקרשט. לאחר מכן פרויקטים זהים הושקו גם בערים קלוג'-נפוקה, קונסטנטה, טימיסוארה ולאסי. כל הערים מקוות שדבר זה יצמצם את פליטות הגזים, יבנה קהילה של אוהבי אופניים וישמר את פיתוח התשתית עבור הרוכבים. בשלוש השנים האחרונות בוקרשט, טימיסוארה וקלוג'-נפוקה חגגו את ה- European Mobility Week – קמפיין שנתי המקדם תחבורה ירוקה באירופה.

בוקרשט, הבירה של רומניה, עיר בת כ-1.7 מיליון תושבים יכולה להתגאות כי בעיר יש 23 מטרים רבועים של שטח ירוק לכל תושב, יותר מבפריז או מדריד, אולם העיר תצטרך להגדיל את השטח עד סוף השנה לרמה של 25 מטרים רבועים לתושב, כדי לעמוד בסטנדרטים האירופאים. ב-4 השנים האחרונות העיר נטעה 65,000 עצים ושיחים ויותר מ-90,000 מטרים רבועים של פארקים שוקמו. עדיין, יש המון מה לעשות בתחום בבוקרשט, לדוגמה, הבניין הירוק הראשון בעיר נפתח רק ב-2010, היורו טאוור.

לעיר קלוג'-נפוקה יש בניין עם אישור LEED , פארק אקולוגי ראשון העשוי מ-98% חומרים טבעיים, ואת בית הספר הירוק הראשון ברומניה. החל מ-2013, בניית בניינים ירוקים מקבלת עידוד על ידי הרשויות המקומיות על ידי צמצום המיסוי ב-50%.

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

מרכז עסקים ירוק, טימיסוארה , רומניה

טימיסוארה היא העיר המערבית ביותר ברומניה, ולכן באופן היסטורי הקשר עם שאר אירופה התקיים תמיד דרכה. בשנת 1884, תאורת רחוב הודלקה לראשונה באירופה ברחוב בעיר זו, ורחוב אחד בעיר הוא הראשון שמשתמש במערכת אוטומטית לניקוי הרחוב, מ-2012. התקנת המערכת שולבה בהטמנת החשמל מתחת לרחוב ובסלילת נתיבי אופניים ושטחים ירוקים חדשים. רחוב מרססטי במרכז העיר "אומץ" על ידי חברה בינלאומית והפך למדרחוב, ועד שנת 2014 העירייה מתכוונת להפוך את כל העיר העתיקה לאזור להולכי רגל בלבד, עם נתיבי אופניים. העיר גם מתכוונת למשוך חברות גדולות למרכז העסקים החדש והירוק הכולל 5 בניינים.

העיר לאסי השיקה קמפיין נרחב לקידום תחבורה ירוקה. התוצאה המרכזית של המהלך היה נתיב אופניים שנבנה באורך 11 ק"מ בשנת 2010. בנוסף מערכת התדלוק של 30 אוטובוסים ציבוריים הוחלפו לתחליפים יותר ידידותיים לסביבה. ב-2010 העיר גם השיקה מפה אקולוגית שמציגה לתושבים את נתיבי האופניים, איסוף סוללות, שווקים מקומיים, אזורי ספורט ופארקים.

העתיד נראה ירוק יותר עבור רומניה, עם יותר ויותר פרויקטים מתוכננים. כל אדם במדינה יכול להיות מעורב בפעולות למען הסביבה, בכל רמה. מאמץ, זמן ותקציב עדיין חסרים, אולם ערי רומניה התחילו לעלות על המסלול לקיימות.

מאמרים קשורים: התלאות של מיתוג אוקראינה | מותג תיירות פייסבוקי לצ'כיה | פולין מתחדשת לקראת יורו 2012 | 20 שנה לפירוק ברה"ב- מה מצב המדינות? | אסטוניה- איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת?


השינויים הדרמטיים במקסיקו ומקסיקו סיטי

לוגו התיירות מקסיקו

לוגו התיירות מקסיקו

מקסיקו משתנה מהר, ובדרכים שישפיעו באופן מהותי על שכנתה מצפון, ארה"ב, ובמידה וארה"ב לא תשכיל להבחין בשינויים אלה, שתי המדינות עלולות להפסיד.

1 מכל 10 אזרחים מקסיקאים חי בארה"ב כיום. זוהי כמות עצומה של 33 מיליון איש, בערך עשירית מאוכלוסיית ארה"ב, אבל באף אחד מעימותי הבחירות (6 שעות סה"כ) בהם השתתף אובמה, כחלק מהמירוץ לנשיאות, לא הוזכרה מקסיקו. מקסיקו צמחה בשנת 2011 במונחים של תמ"ג יותר מדרום קוריאה, ומהר יותר מברזיל, ותעשה זאת גם ב-2012.

המקום הראשון בו אמריקאים יחושו בשינוי שעוברת מקסיקו, הוא הקניונים. סין (שהוזכרה 60 פעם בעימותי הבחירות על ידי אובמה), היא מקור הייבוא הגדול ביותר של ארה"ב. אבל המשכורות במפעלים הסיניים הוכפלו פי 5 בעשור האחרון, ומחיר הנפט שילש את עצמו, מה שהניע יצרנים אמריקאים לחפש שווקי ייצור קרובים יותר לארה"ב. כבר כיום מקסיקו היא היצואנית הגדולה בעולם של טלוויזיות שטוחות, בלקברי, ומקררים, והיא מטפסת גם בתחומי המכוניות, החלל ועוד. לפי המגמות הנוכחיות, עד שנת 2018, ארה"ב תייבא יותר ממקסיקו מאשר מכל מדינה אחרת.

הגבול בן ה-300 ק"מ בין ארה"ב ומקסיקו, הוא העמוס בעולם. פוליטיקאים רבים בארה"ב פועלים במרץ כדי לחסום אותו, בעיקר מחשש להצפת ארה"ב במהגרים. אולם המספר של המקסיקאים המעוניינים לעבור לארה"ב הולך ויורד, ומספרם של החוזרים למקסיקו עולה כל הזמן, בעיקר בגלל הכלכלה השברירית של ארה"ב, עם רמת אבטלה כמעט כפולה מזו של מקסיקו. בעוד שבשנות ה-60 האישה המקסיקאי ילדה בממוצע 7 ילדים, כיום היא יולדת שניים, ובעוד עשור רמת הילודה במקסיקו תהיה נמוכה מזו שבארה"ב.

חוסר ההערכה למסחר עם מקסיקו, והערכת היתר של בעיית ההגירה, הובילו למדיניות גרועה. בשנת 2001, לעבור את הגבול ממקסיקו לארה"ב  לקח דקות ספורות, כיום המעבר נמשך שעות, ומסב נזקים גדולים ליצרנים במקסיקו, ואילו הנסיעות החד יומיות ירדו בכחצי.

החלק הפחות ודאי לגבי העתיד של מקסיקו הוא נושא הביטחון. השנה הייתה ירידה קטנה במספר הרציחות במדינה, ואזורים מסוימים כמו חוארז, השתפרו באופן דרמטי, ובשליש ממקסיקו מספר הרציחות נמוך מזה שבלואיזיאנה, המדינה עם שיעור הרציחות הגבוה ביותר בארה"ב. עם זאת, קרטלי הסמים ימשיכו להיות חזקים בשני תנאים: הראשון הוא שארה"ב ממשיכה לייבא סמים, שעליהם אזרחיה מוציאים מיליארדים. התנאי השני הוא המדיניות החלשה של הפוליטיקה במקסיקו. נושא הסמים והביטחון האישי במקסיקו ימשיכו הלהעיב על מותג המדינה, בדיוק כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני המעיב על המותג ישראל.

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

בדירוגים הבינלאומיים מקסיקו מדורגת במקום ה-105, הלא מחמיא, ברמת השחיתות במדינה, אולם בדירוג המדינות התחרותיות בעולם מקסיקו כבר מדורגת במקום ה-37, במדד מותגי המדינות במקום ה-51, ובדירוג ערך 100 מותגי המדינות מוזכרת מקסיקו, ומדינות נוספות המוגדרות "כלכלות צומחות" כמדינות שחוו עלייה בערך מותגי המדינות על בסיס צמיחה כלכלית יציבה ואמון משקיעים. מקסיקו מדורגת במדד זה במקום ה-15 בעולם, לפני דרום קוריאה (16), שוויץ (17), שבדיה (18) וסעודיה (22).

מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי היוצא, עיר שהייתה מפורסמת בזיהום האוויר שלה, העדר שלטון חוק וכאוס כללי, בנה לעיר תדמית חדשה תודות לתכניות אזרחיות וסביבתיות, והפך לסוג של כוכב בינלאומי בקרב ראשי ערים בעולם.

השינוי שעברה מקסיקו סיטי הוא שינוי עמוק שהשפיע באופן מהותי על האוכלוסייה שחיה בעיר. בעבר, למעמד הבינוני והבינוני נמוך לא הייתה גישה למרחבים ציבוריים מזמינים שטופחו בשנים האחרונות בעיר, תוך דגש על הולכי רגל ורוכבי אופניים, כולל תכנית השכרת אופניים. אחרי 6 שנות כהונה כראש העיר, יכו אבררד להתגאות כי העיר פשוט נראית אחרת. בעיר פועלים אוטובוסים לנשים בלבד, ונתיבי אופניים סלולים עמוסים בלובשי חליפות הנוסעים לעבודה.

השינוי הגדול ביותר בעיר התרחש מתחת לפני השטח. באמצעות חוקים חדשים, פעילות סביבתית, ותכניות למלחמה באלימות. ההפלות הפכו לחוקיות בשנת 2007, נישואים חד מיניים ב-2010, ומאוחר יותר אימוץ על ידי חד מיניים. מקסיקו סיטי הפכה לחלוצה בתחום הסביבתי, והשתנתה ברמת הביטחון שבה, וכיום היא נתפשת כאחד המקומות הבטוחים ביותר במקסיקו.

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

התחום הסביבתי הוא זה שבו זכה אבררד לתשבוחות הבינלאומיות הרבות ביותר, ואחת הסיבות שבזכותן זכה בפרס ראש העיר הטוב בעולם בשנת 2010  (השנה רון חולדאי מועמד לתואר). לאחר שנכנס לתפקידו, הוא פיתח "תכנית ירוקה" ל-15 שנה לצימצום פליטות גזי החממה בעיר. לתכנית השכרת האופניים בעיר יש כיום יותר מ-50,000 מנויים שעוזבים את מכוניותיהם ומדוושים לעבודה. העיר השיקה לאחרונה קו רכבת תחתית חדש, בעלות של 2 מיליארד דולר, שלא רק מצמצם את כמות המכוניות בכבישים וזמן הנסיעה, אלא גם מתעתד לצמצם את מספר האוטובוסים.

יחד עם הנשיא, פיליפה קלדרון, אבררד תמך ביוזמות סביבתיות יותר מכל קודמיו. אולם הוא גם זוכה ללא מעט ביקורת, לדוגמה, בעניין קידום מערכת כבישים חדשה, כולל תשתית דו קומתית, עבור הכביש המהיר שסובב את העיר. אולם, סקרים הראו באופן קבוע כי הוא זכה לתמיכה רחבה ביותר של הציבור, ושל מי שהחליפו בראשות העיר, חבר מפלגתו, מנואל מנסרה, שקיבל 63% מקולות המצביעים, על בסיס ההבטחה להמשיך את המדיניות של אבררד (כל הפוליטיקאים במקסיקו מוגבלים לתקופת כהונה אחת). אבררד בנתיים כבר התמודד על נשיאות המדינה אך הפסיד, וצפוי להתמודד שוב ב-2018.

חלק מההצלחה העצומה של אבררד במקסיקו סיטי היה מבוסס על המיקוד שלו באיכות החיים של התושב. עבור הקהילה הגאה , היו אלה זכויות הנישואים והאימוץ, עבור המעמד הנמוך הייתה זו הגישה לבילויים ופנאי. בנוסף, תכנית השכרת האופניים היא לא רק תכנית סביבתית, אלא גם מהלך של הכללה חברתית. אין זה הכרח יותר שתהיה לך מכונית כדי שתהיה לך עבודה טובה יותר, להנות מהעיר או מאיכות חיים טובה יותר.

אבל כנראה שהביטחון האישי הוא הנושא החשוב ביותר בו טיפל אבררד. האלימות הרבה הקשורה לסחר הסמים, ושהתקשורת העולמית הרבתה לעסוק בה, עברה אל מחוץ לעיר, וראש העיר הציב מערכת של מצלמות אבטחה, שזוכות לתמיכה רחבה של הציבור. באופן יחסי מקסיקו סיטי היא אחד המקומות הבטוחים במקסיקו כיום. אולם מילת המפתח בהקשר זה היא "יחסי". מקסיקו היא עדיין מדינה מוכת אלימות ופשע, ויש הטוענים כי כיום אפילו יותר מבעבר.

מאמרים קשורים: האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה מחדש? | הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו | מקסיקו תתמודד על אירוח האולימפיאדה ב-2024 | גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי | העיר עם התדמית הגרועה בעולם


רעיונות שכל עיר צריכה לגנוב מברצלונה

ספרד אמנם מתמודדת עם בעיות כלכליות חמורות, אבל ברצלונה היא עדיין אחת הדוגמאות הטובות ביותר לערים בעולם, ומעטות הן הערים שנותנות השראה כמוה. בשל כך היה זה רק הולם שהכנס השני לערים חכמות יתקיים בעיר זו. כנס Global Smart City אמנם עסק בעיקר בשילוב טכנולוגיות בחיי העיר, והעיר היא מובילה עולמית בתחום עיר חכמה, אבל ברצלונה גם מזכירה לכולם עד כמה הדברים הבסיסיים, כשהם עשויים בחכמה, עושים עיר לנהדרת.

אל תחשוב כמו מתכנן עיר, ארכיטקט או מהנדס. חשוב כמו אזרח: עבור הארכיטקטים של ברצלונה, בניית עיר היא בעיקר עניין ציבורי ושל חיים ציבוריים, ולא רק בניינים. עם גישה יותר הוליסטית, מתכננים בעיר הזו לא פועלים בבידוד, והתוצאות מוכיחות זאת. זה עשוי לנבוע מההערצה שלהם למתכנן Ildefons Cerdà, שלא הגביל את עצמו ללימודי הנדסה אזרחית. סרדה שימש כמתכנן עיר, ארכיטקט ואפילו מומחה בריאות- במילים אחרות, כבונה עיר הוליסטי. בזמן בו חשיבה מוגבלת עדיין מנסה לפרק חשיבה אורבנית לדיציפלינות והתמחויות באמריקה, סרדה והגישה ההוליסטית ש ברצלונה היא משהו שיש לשאוף אליו.

ארכיטקטים, תפסיקו להתלונן על חוקים! כל הזמן נשמעות טענות מצד ארכיטקטים כי חוקים ותקנות "מגבילות את היצירתיות". בהקשר זה צריך להביט בשדרת Passeig de Gracia בברצלונה. כמו ברחובות יפים אחרים בהם חוקים קובעים את גובה הבניינים, רוחב הרחוב ונתונים אחרים, עדיין יש מקום לארכיטקטים להיות יצירתיים מאד ומגוונים.

הדוגמה הטובה ביותר היא בניין שתכנן גאודי, והקרוי La Pedrada, המשמש כבניין פינתי "טיפוסי" (עומד תחת החוקיות של זוית 45 מעלות לרחוב, מה שהופך כל צומת למגוונת, פתוחה וסוג של כיכר), ועדיין אין שום דבר טיפוסי בבניין שתכנן גאודי עבור פינת הרחובות הזו. המבנה יפיפה, יצירתי ותורם לתבנית העיר. זו הוכחה כי אף על פי שבכל עיר קיימים חוקים שחלקם חכמים וחלקם פחות, ארכיטקטים טובים יודעים איך לפעול במסגרתם.

תכנון ההליכה ברגל והנסיעה על אופניים למשהו שלא ניתן לעמוד בפניו: כמו ברוב ערי אירופה, רכבות וכלי תחבורה היו עמוד התווך של ברצלונה, עם מערכת הפרוסה לכל מקום נדרש. עם זאת זו אינה האפשרות היחידה לתנועה בעיר.

השדרות הרחבות שתכנן סרדה מציעות מספיק מקום לתשתית מגוונת. הליכה ברגל תמיד היתה בעדיפות, כפי שמוכיח רחוב ה- La Rambla, שהוא אחד מהרחובות הטובים ביותר להולכי רגל בעולם. תכנית ההרחבה של סרדה עשתה את ההליכה מהנה כמעט בכל מקום- 50% מכל השטח ברחובות מוקדשים למרחב הליכה, כשהשאר מוקצים לסוגי תחבורה אחרים.

רכיבה על אופניים נעשית יותר ויותר פופולרית בברצלונה, ונתמכת על ידי תכנית השכרת האופניים המקומית, וגישה מאד פשוטה לנתיבי אופניים (חלקם מופרדים וחלקם לא) במטרה להגביר את הבטיחות של הרוכבים. כשהעיר החלה להתקין נתיבים מופרדים, היא הקצתה שטח עבורם מהחצי שמיועד לתחבורה ולא מהחצי המיועד להליכה. ברצלונה היא אחת מהערים האלה בהן יש לך אפשרויות רבות לתנועה בעיר, וצורת העיר מאפשרת בחירה כזו. בגלל הצפיפות ועירוב השימושים, הליכה, רכיבה, ותחבורה תמיד נמצאים בקרבת מקום.

רחובות קטנים עובדים נהדר, וגם רחובות גדולים, אם מתוכננים נכון: כשהולכים דרך הרובע הגותי בברצלונה, לא ניתן שלא לחשוב על כל דבר המובן של קנה מידה. הרחובות הצרים והסמטאות, עם הבניינים הגבוהים והצפופים, יחד עם רוחב הרחובות, יוצרים סביבה עירונית מצוינת, שכמוה לא ניתן למצוא כלל במקומות כמו צפון אמריקה לדוגמה, שם הערים נופחו כדי להכיל מכוניות ומשאיות.

בו בזמן, הרחוב הראשי יכול להיות רחב מאד, ועצים בוגרים מגדירים את "אזורי המשנה" של הרחוב ויוצרים תחושה של קנה מידה, יחד עם הגובה הקבוע של הבניינים שיוצר תחושה של מרחב עירוני שבו הרחוב לא מרגיש רחב מדי או בעל כל אותן מגרעות של רחובות גדולים. העיר הזו ממחישה את החשיבות של הבחירות שמעצבות את הרחובות שלנו, ופרטי העיצוב שיכולים להשפיע על האופן בו אנו חשים ברחוב.

בניינים גבוהים  הם לא האויב: רק שהם לא צריכים להיות בכל מקום – ברצלונה היא עיר בגודל בינוני. חלק משמעותי מהתכנית של סרדה היה קנה מידה קבוע של 7 או 9 קומות לבניינים. למרות זאת, העיר אימצה מגדלים הממוקמים באופן אסטרטגי בשנים האחרונות. דוגמה לכך היא בניין Torre Agbar היפיפה הנראה מחלקים רבים של העיר.

ערים רבות ממשיכות בוויכוח לגבי גובה בנייה, כשבניין השארד בלונדון הצית לאחרונה ויכוח בנושא בבריטניה. ברצלונה, לעומת זאת, מציגה גישה לפיה השאלה היא לא האם, אלא איפה. הצבת בניינים גבוהים באזורים שאינם פוגעים במרקם הקיים, ומשולבים בנוף העירוני, או עוזרים למקם את עצמנו, כסוג של ציון דרך במפה, יכולים להיות בעלי ערך. הרעיון הוא למצוא מיקום חכם עבור גובה, ולדרוש בניה יפיפיה שתשתלב במרחב הציבורי.

אפילו ברצלונה יכולה ללמוד מברצלונה: כמו כל הערים, ברצלונה אינה מושלמת. גם בעיר הזו נבנו שיכונים ושכונות בהן לא יושמו העקרונות הקיימים במרכז העיר. חלק מהמרחבים הציבוריים נראים כאילו הם תוכננו עבור מגזינים של אדריכלים, יותר מאשר לשימוש בני אדם, והם עומדים שוממים מאדם. בניינים רבים נראים כי נבנו בקנה מידה לא מוצלח והם עומדים בלב שטח מת מסביבם. מכאן שאפילו בעיר המוצלחת הזו עדיין יש מקום לשיפור.

נכתב על ידי ברנט טודריאן, יועץ ומתכנן ערים

מאמרים קשורים: הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים | מדוע הרחובות אינם שייכים לאנשים, במקום למכוניות? | דירוג הערים הטובות בעולם | מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות? ברצלונה | תכנית דרמטית להגבלת כלי רכב בבולוניה


האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? מסתבר שכן

רון חולדאי, מתנגד חדש לרכיבת אופניים על מדרכות תל-אביב, יורה לכל עבר: לא רק שר התחבורה, אלא גם המשטרה. אף אחד לא מתעניין בבעיית אופניים וקורקינטים על המדרכה, כך במאמר ב-ynet היום.

רוכבי קורקינטים חשמליים משתוללים על מדרכות? המשטרה לא אוכפת, לשר התחבורה לא אכפת, ולעירייה אין סמכות. האשמות חמורות אלה ואחרות מעלה ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, בהתייחסו לבעיות הבטיחות שיוצרים רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים. לדבריו, המשטרה כלל אינה אוכפת את החוק נגד רוכבי אופניים, חשמליים או רגילים. "זה מה שנקרא שטח הפקר מבחינת אכיפה", דברי חולדאי על פי ynet.

נתיבי האופניים הם חידוש בנוף העירוני של רוב הערים, כולל תל אביב, וככאלה הם באים לתת מענה לחלופות חדשות לתחבורה מסוג חדש, אבל הופעתם במרכזי הערים הצפופים גם יוצרים בעיות חדשות, כמו בכל מערכת בשלביה הראשונים.

עם בעיות מהסוג שרון חולדאי מציג יש דרכים שונות להתמודד. אכיפה, תקיפת משרד התחבורה והמשטרה הן דרך אחת, אבל יש גם דרכים אחרות. בניו יורק, שם נתיבי האופניים בהיקף רחב ושירות השכרת האופניים הם חדשים עוד יותר מבתל אביב, חשבו על דרך שונה להתמודד עם האתגרים החדשים, המופיעים עם סוג התחבורה החדש והפופולרי הזה.

קבוצה של רוכבים אקטיביסטים בשם Bicycle Ambassadors, שהם חלק מקבוצת תמיכה בתחבורה ציבורית בשם Transportation Alternatives מזוהים בעיר כמדוושים ברחבי העיר בבגדים כחולים, ומציעים עזרה לאנשים שהסתבכו בבעיות בטיחות. הקבוצה סיימה לאחרונה הכנת רשימה של התנהגויות לא בטיחותיות בנתיבי האופניים, והפכו אותה לסרטון תחת השם "Intersection Follies", ומנסה לחנך את הניו יורקרים איך הם אמורים להתנהג ולהשתמש בנתיבי האופניים, למען בטיחותם ולמען שיפור התנועה בנתיבים.

מאמרים קשורים: בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאויר | קמפיין לעידוד הרכיבה לקראת השקת שירות השכרת האופניים בניו יורק | רם עמנואל רוצה להפוך אש שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | איך האופניים משנים את הערים? | כך נראים 5 מיליון רוכבי אופניים בלונדון


איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות

על פי האו"ם, עד שנת 2050  70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?

ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx  מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:

דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.

חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.

הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.

להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.

ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים

עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.

מאמרים קשורים:  איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?