ישראל, ראש השנה 2014: אז מה שלומינו? סיכום נתוני הלמ"ס

תל אביב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ערב ראש השנה את השנתון הסטטיסטי 2014, מסמך מפורט של כמעט 900 עמודים, המציג את מצבה של ישראל, אוכלוסייתה, עריה, כלכלתה ועוד בכמעט כל תחום אפשרי. להלן תקציר חלקי של הממצאים המפורטים בדוח.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות


בירושלים לא שולט הליכוד, חיפה לא אדומה, ותל אביב לא שמאלנית. תוצאות הבחירות בערים

בחירותתוצאות הבחירות לכנסת ה-19 מגלות כמה נתונים מעניינים, וחלקם חדשים, לגבי ערי ישראל ואופן הבחירה הפוליטית של תושביהן. במודיעין עילית נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר, 90.69%, כשהרשימה השולטת, לא עוררין, היא יהדות התורה, השנייה מבחינת אחוזי הצבעה היא מודיעין-מכבים- רעות עם 78.73% מצביעים (יותר מבני ברק 77.93%).

באילת ובבקעה אל גרביה נרשמו אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר מבין הערים,כ-42.5%, שהלכו בעיקר לליכוד ולרע"מ בהתאמה. בירושלים המפלגה שזכתה למירב הקולות היא יהדות התורה, ובתל אביב מרבית הבוחרים בחרו במפלגת המרכז יש עתיד של יאיר לפיד. בעיר חיפה שולט הליכוד ללא עוררין, כמו גם בבאר שבע, אשדוד, אשקלון, בת ים, חולון, נתניה, פתח תיקווה, ראשל"צ, רחובות ועוד.

מפלגת יש עתיד זכתה במירב הקולות בערים גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, כפר סבא, מודיעין, נס ציונה, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, רעננה ותל אביב. מפלגת העבודה לא זכתה במירב הקולות באף אחת מהערים, ואילו ש"ס היא המפלגה הנבחרת ביותר באופקים ובנתיבות. יהדות התורה היא המפלגה הנבחרת ביותר ב-4 ערים: בית שמש, בני ברק, ירושלים ומודיעין עילית, חד"ש היא המפלגה הנבחרת ביותר באום אל פאחם, נצרת ושפרעם, ורע"מ היא הנבחרת ביותר בבקעה אל גרביה וברהט.

מאמרים קשורים: דירוג המדינות הדמוקרטיות בעולם | דירוג המדינות המושחתות בעולם | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | סיכום דוח מבקר המדינה 2012 | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?


האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות?

השוק בנצרת

השוק בנצרת

מיטב המוחות, או לפחות מוחות רבים, מנסים כבר שנים למצוא את הדרך למשוך תיירים בכמויות משמעותיות יותר לישראל. כמו ילד סורר, גם התיירות לארץ מלאה בפונטציאל שאינו ממומש, והתיירות, אף כי מתגברת, עדיין לא מביאה את המספרים המיוחלים, ואינה משמשת כמנוף כלכלי חברתי באופן שהייתה יכולה. כתבה ב-nrg מפרטת את האופן בו נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, הפכה למעצמת תיירות גם עבור ישראלים וגם עבור תיירות חוץ.

כנסיית הבשורה

כנסיית הבשורה

נצרת מגישה תמהיל מדויק של חדש וישן, אותנטי ומפנק, ומציעה מקום גם למשחיז הסכינים, לקולה הקפה בעיר העתיקה, ולגלידת גורמה ולגסטרונומיה צרפתית.  בשנת השיא, 2000, נרשמו בנצרת כ־293 אלף לינות, 215 אלף מתוכן של תיירים. תפוסת החדרים הייתה אז 45%. שנה לאחר מכן צנח המספר בשל אירועי האינתיפאדה ל־26 אלף, התפוסה השנתית התרסקה ל־8%. ב־5 השנים האחרונות הציגו הגרפים עלייה מתמדת, ושנת 2010 רושמת שיא חדש: 357 אלף לינות, ש־301 אלף מתוכן של תיירים.
השינוי הדרמטי הוא דווקא במספר הלינות של הישראלים: עד כה נרשם גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם היצע החדרים גדל באופן ניכר: 7 בתי מלון גדולים מציעים 853 חדרים, ועוד כ־400 חדרי אירוח מוצעים במנזרים ובכנסיות. מבחר מרשים של מלונות בוטיק קטנים ושל אכסניות משודרגות שנפתחו בשנה האחרונה משלימים את היצע החדרים בעיר לכ־1,500.  7 מיזמי תיירות חדשים עתידים להוסיף לעיר כ־800 חדרים – 400 מתוכם ייפתחו השנה – בהשקעה כוללת של כ־164 מיליון שקל. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מעניק משרד התיירות כ־20% מהעלות הנדרשת בגין פרויקטים העומדים בקריטריונים, ולאור הצלחת המקומות שנפתחו הרשימה מתארכת. בשנים האחרונות אישר המשרד מענקים של 33 מיליון שקל.
גרדניה, מלון פאר שבו 120 חדרים, נפתח בשנה האחרונה בהשקעה של כ־8.2 מיליון שקל.קראון פלאזה נפתח מחדש ולפני חודש פתח סניף נוסף במרכז העיר בשם "קראון אולד סיטי", ובו 99 חדרים, הסמוך למלון רימונים המעיין, אחד הוותיקים בעיר, שכל 226 חדריו שופצו. לפני כחצי שנה נפתח וילה נצרת, מלון בוטיק בן 18 חדרים, בהשקעה של 2.2 מיליון שקל. לפני 4 חודשים נפתח מלון בוטיק נוסף, קאזה דה מריה, המונה 34 חדרים, בהשקעה של 9 מיליון שקל. אפילו בניין משטרת נצרת, מוסקוביה, שהוקם בתחילת המאה שעברה כבית מלון לצליינים הרוסים, נכלל בתוכניות, והתאחדות בתי המלון ומשרד התיירות ביקשו להשיב את התב"ע המקורית שלו.

אכסניית פאוזי עזר

אכסניית פאוזי עזר

"נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה", טוען אמיר שחאד, שפתח את מלון הבוטיק וילה נצרת לפני כחצי שנה. "הישראלים שמגיעים הנה לאחרונה מופתעים מאוד שהעיר מציעה חוויה אלטרנטיבית בניחוח אירופי ושהמסעדות מציעות פיוז'ן מערבי עם טוויסט מזרחי. המהפכה בעיר שייכת לילדי שנות ה־80, שיצאו ללמוד בלונדון או בתל־אביב, חזרו לנצרת בראש פתוח ורצו ליהנות כאן מאותם הדברים שחוו בחו"ל. פני העיר משתנים, כי נצרת עברה שינוי חברתי".
אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא סאמר מילאד ‏(26‏), שלפני כחצי שנה פתח את אחת המסעדות המבוקשות בעיר, אולגה, במבנה עתיק ששימש פעם כבית ספר. אולגה נראית כשכפול גנטי של הטרנדים האחרונים בסצנת המסעדנות התל־אביבית. אחרי שלמד ועבד במסעדות המובילות בתל־אביב, חזר סאמר לעיר הולדתו כדי לפתוח מסעדה. "בתל־אביב לא למדתי לבשל, אלא להיות מקצוען", הוא מסביר, "אמא שלי לימדה אותי לבשל. אבל מסעדנות, אירוח, עיצוב של מקום – זו המקצוענות שעושה את כל ההבדל. לא לקחתי חומוס ושמתי עליו שרימפס. יש מספיק מקומות שמגישים חומוס, אני מביא כאן את מה שאין לתושבים בבית".
לצד חנויות בוטיק קטנות ומעוצבות הפזורות בעיר העתיקה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות התמלאו סמטאות העיר העתיקה בלא מעט בתי הארחה ואכסניות מדוגמות המציעים אירוח במחירים שפויים וחוויה יוצאת דופן. לשינוי המהותי אחראי מעוז ינון ‏(36‏), שסיים את טיולו בשביל ישראל והבין שהמוצר התיירותי הישראלי מיושן מעט. אחרי שאיתר בלב השוק מבנה עתיק בן 200 שנה שבו ציורי תקרה מדהימים, הפך אותו עם סוריידה נאסר, שמנהלת את המקום, לאכסניית הבוטיק פאוזי עאזר אין. המקום הפך למוקד עלייה לרגל של תרמילאים הודות למחמאות חמות במיוחד ממדריך הטיולים לונלי פלנט, ומאז משמש כמנוע צמיחה כלכלי לכל האזור.

כ־1.5 מיליון תיירים ביקרו בנצרת במהלך שנת 2011. מרביתם צליינים, כך שאין פלא שהאתר המבוקש ביותר ‏(81% מהם "החתימו כרטיס"‏) הוא כנסיית הבשורה. בשנים 2007־2011 השקיע משרד התיירות כ־13 מיליון שקל בשיפוץ ובשדרוג התשתיות, כ־3 מיליון שקל מתוכם בפיתוח דרך הבשורה, שמתחילה בהר הקפיצה בנצרת ומסתיימת בכפר נחום.
ההשקעה של המשרד בעיר משנת 2010 ‏(ועד 2013‏) תסתכם ב־12 מיליון שקל, ו־5 מיליון שקל מתוכם הושקעו השנה בשיקום הסמטאות, המעיין, התאורה והעיר העתיקה. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | התכנית החדשה לפיתוח אילת | מיתוג פלסטין והאוקטוברפסט בטייבה | תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון | טבריה חוגגת 2000


דברים מחוץ לארץ, עבור אנשים מחוץ לארץ – מבט על התיירות בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

מעוז ינון הוא יזם תיירות שכבר רשם לזכותו הצלחות מרשימות ביותר כמו הקמת אכסנייה בנצרת, האכסניה הגדולה בארץ במרכז ירושלים וכן יוזמות תיירות כגון "שביל ישו". עם פילוסופיה של חיבור למקום ולקהילה, הבנת הצרכים האמיתיים של התיירים, ושימוש ברשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית לשיווק, מצליח ינון למשוך תיירים מכל העולם ולהעניק להם חוויה ייחודית, מקומית ואותנטית ברמה הגבוהה ביותר. כיזם תיירות, נאלץ ינון להתמודד עם מדיניות ממשלתית בעייתית, אותה הוא מפרט, וגם ממליץ במה כדאי למדינה להשקיע, ומדוע:

מדינות מעוניינות בעידוד תיירות נכנסת כחלק מהפעילות הכלכלית. התפיסה הרווחות היא ש"תיירות יוקרתית", עבור אלו היכולים לשלם על סחורות ושירותים יקרים כגון: בתי מלון, ספא וסיורים מאורגנים, היא שתיצור את עיקר ההכנסות מתיירות. ביסוסה של תיירות זו נשען על קבוצות מאורגנות ופחות עידוד התיירות של "בודדים" המכונה FIT.

הנחת היסוד היא שהכסף אותו מוציאים התיירים, יגדיל את הכנסות המדינה ואת פעילותה הכלכלית. אולם, החוקרת רגינה שייונס (Regina Scheyvens) מצאה, שלמרות האופטימיות מההשקעה ב"תיירות יוקרתית" המציאות מורכבת יותר. בספרהּ "תיירות למען פיתוח", טוענת החוקרת שדווקא תיירות זו יוצרת תלות ברכישת מוצרים מיובאים יקרים, דורשת השקעה משמעותית מחוץ לארץ ומנצלת ידע מקצועי זר במקום פיתוחן של מיומנות מקומית.

במילים אחרות, "תיירות יוקרתית" מספקת דברים מחוץ לארץ, עבור אנשי חוץ לארץ, ובכך חוזרים הרווחים מהתיירות לארצות המוצא. המחקר גם רומז שההכנסות מִ"תיירות יוקרתית" לא מגיעים לפריפריה, מכיוון שרוב המתקנים המיועדים ל"תיירי יוקרה" מרוכזים באזורים עירוניים מפותחים, ונמצאים בבעלות גורמים זרים. מצב זה משאיר את הפריפריה והאזורים המרוחקים כמעט בלתי נגישים לתיירות הנכנסת.

במקום להשקיע ב"תיירות יוקרה" על מדינות להשקיע ולפתח "תיירות עצמאית" (FIT) המתבססת על תקציב נמוך לחופשות, וטיולים לאורך זמן. השקעה בפלח תיירותי זה היא מנוע לצמיחה כלכלית והתפתחות כלכלית לכלל השכבות – המטיילות והתיירניות.

תיירים עצמאיים מוציאים הרבה יותר כסף ובהרבה יותר מקומות. ע"פ מחקר, התרמילאי האוסטרלי הממוצע מוציא 2,667 דולר, בהשוואה לתייר ממוצע שיוציא 1,272 דולר. כלומר, תרמילאי יוציא פי שתיים. בישראל תייר ממוצע הוציא 1,091 דולר בשנת 2010. מכאן, שבישראל ניתן לצפות ל- 1,000 דולר הכנסה נוספת מכל תייר עממי. בנוסף, התרמילאי נוטה לטייל ולבקר בכל רחבי המדינה, ומפזר את כספו באופן שווה יותר בין המרכז לפריפריה.

תיירים עצמאים - יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירים עצמאים – יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירות עצמאית נוטה להשתמש יותר בתשתיות ובתחבורה מקומיות. היא נסמכת על תחבורה ציבורית ותשתיות קיימות. השימוש בתחבורה ציבורית מקטין את העלות, ידידותי לסביבה, מוריד את הצורך בסחורות מיובאות, ומצמצם את הצורך בשירותים מיוחדים, שחלק גדול מהם מסופק ע"י תקציב הממשלה. ב- 2010, ממשלת ישראל הוציאה 1.3 מיליארד דולר בהשקעות ומימון במוצרים נלווי תיירות, במקום לספק מימון לפעילות תיירותית פר אקסלנס. כספים אלו היו יכולים לעזור בחיזוקן של מערכות ותשתיות התחבורה הציבורית הקיימות, וכה נחוצות הן לתושבים והן לתיירים.

תיירות עצמאית נוטה לצרוך פחות משאבים (מים, חשמל, אשפה וכו'). תרמילאים, לרוב, שוחים בחופים ציבוריים ומתרחצים במקלחות, בעוד ש"תיירות יוקרה" דורשת בריכות שחייה ואמבטיות בחדרי המלון. דרישות "תיירות היוקרה" הן מהגורמים למתיחת שמיכת האפשרויות של משק המים והיבטים נוספים הפוגעים בסביבה. תיירות עצמאית, מתוך מהותה מקיימת דרישות סביבתיות צנועות יותר.

תיירות עצמאית מטבעה מייצרת תעסוקה לקהילות המקומיות. היא נפגשת יותר עם האוכלוסייה המקומית. וכך גם הדרישה והצריכה למוצרים מקומיים, וזאת על פני צריכה של מוצרים מיובאים, שמאפיינת "תיירות יוקרה". בדומה, עסקים המספקים צרכי תיירות עצמאית נוטים יותר להעסיק מקומיים ולרכוש מהם את המצרכים. תמיכה בתיירות עצמאית לכן, מהווה מנוע לצמיחה כלכלית ע"י עידוד הביקוש לשירותים ומצרכים מקומיים,ומתן אפשרויות והזדמנויות תעסוקתיות. ואלו פרמטרים משמעותיים ביותר ביצירת גאות כלכלית.

בכדי שתיירות עצמאית תצליח, הקהילות המקומיות צריכות להשתתף בתהליך. אסטרטגיות לפיתוח תיירות שאינן משתפות את הקהילות המקומיות עלולות להיכשל. משמעות הדבר היא, שאספקת סחורות ושירותים לתיירים, תכנון ופיתוח החלטות, וניהול מקורות חייבים לכלול את הקהילה המקומית. החוקרת מצאה שתיירות עצמאית, בכלל, ותרמילאים בפרט, טובים יותר בחיזוק המעורבות של האוכלוסייה מאשר "תיירות היוקרה".

קיימים ניצנים של התפתחות איטית הקשים לאבחון, מהיבטים סטטיסטיים. חלק מהבעיה היא, שהסטטיסטיקה הרשמית מדווחת רק על אכסניות שחברות בארגון הישראלי של אכסניות הנוער (אנ"א), בעוד אכסניות מעמותת האכסניות הפרטיות ILH ואכסניות פרטיות אחרות, אינן נכללות במסד הנתונים. כך לדוגמא נפקד מקומה של האכסניה הגדולה ביותר בישראל, "אכסניית אברהם בירושלים".

ע"פ דיווחי הלמ"ס, מספר האכסניות ומספר המיטות שבהן, ירד בין 2001 ל- 2010. אולם אם נתחשב בקבוצה השנייה, "הנעדרת " מהרשומות,  מספר האכסניות דווקא גדל מ-48 בשנת 2007 ל- 58 בשנת 2012. גם מספר המיטות באכסניות גדל מ 7,270 בשנת 2007 ל- 8,120 בשנת 2010. גם דירות נופש ו-B&B אינם נספרים, על אף שזהו פלח שוק גובר והולך בתיירות העולמית.

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מה שמעניין הוא שחלק גדול מאכסניות "החסרות" בסטטיסטיקה הרשמית נמצאות בפריפריה, ומוכוונות לתייר העצמאי ותרמילאים. דוגמא לכך היא  אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. מבנה בן 200 שנה שהוסב לפני 7 שנים לאכסניה, ושהפכה לסיפור הצלחה ומאוזכרת באופן קבוע במדריכי תרמילאיות פופולאריים כמו  "לונלי פלנט", ואף זכתה לביקור של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. האכסניה היא בין זוכי הפרס התיירותי היוקרתי Responsible Tourism Awards. ועדיין אינה נכללת בנתוני הלמ"ס. במילים אחרות, אכסניות בפריפריה ממחישות את האיכויות שהחוקרים מציינים כנחוצים להצלחה כללית, לא רק לקהילה המקומית, אלא למדינה כולה.

העובדה שבישראל יש שני ארגוני אכסניות, שרק אחד מהם מקבל תמיכה, מלמדת יותר מכל על מורכבות הבעיה במדיניות התיירותית של ישראל. העדר תמיכה ממשלתית במאמצי העוסקים בתיירות בפריפריה, מחטיאה הזדמנות ההכרחית לצמיחתה של מערכת כלכלית מקומית ולאומית, כשהסטטיסטיקה מראה שתרמילאים ותיירים עצמאיים מכפילים את הערכים הכלכליים, ביחס לתיירים היושבים באוטובוסים ומסתכלים דרך החלונות.

מעוז ינון – יזם תיירותי מצליח אשר בין הפרויקטים הבולטים שלו ניתן למצוא את פאוזי עזאר אין, רשת האכסניות הפרטיות ILH, שביל ישו ו"אכסניית אברהם בירושלים", ישראל. מעוז הוא זוכה פרס Responsible Tourism Awards 2011. ניקול ריי בירג – דוקטורנטית בכלכלה פוליטית באוניברסיטת אמורי, ארצות הברית. וחוקרת אורחת באוניברסיטה העברית בירושלים.

מאמרים קשורים: אתר התיירות החדש של ירושלים | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | טבריה חוגגת 2000 – תכנית לשיפור התיירות | מגמות בתיירות העולמית | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית


חיפה מתעוררת מתרדמה. רשימת הפרויקטים בעיר

חיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ, מתעוררת מתרדמה ארוכה ומנסה לנער את האבק, ולתת לתושביה איכות חיים ורמת שירותים עירוניים המותאמים למאה ה-21. לאחר שנפתחו לתנועה מנהרות הכרמל, שקיצרו משמעותית את הזמן הנדרש לחציית העיר, להלן סקירה של הפרויקטים המרכזיים הנמצאים בעבודה והעתידיים בעיר חיפה:

המטרונית: מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה, בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה. אורך מסלול המטרונית כ- 45 ק"מ, מהם כ- 35 ק"מ במסלול מופרד משאר תנועת כלי הרכב. בהיות המטרונית מופעלת ע"י כלי רכב רבי קיבולת ומאחר ומסלולי נסיעתה הינם בצירים הראשיים, תתקיים מערכת קווי שרות באוטובוסים שתזין את המטרונית בנוסעים. מערכת זו תהיה מתואמת עם מערכת המטרונית בהתייחס ל: מסלולים והזנה, תחנות ורציפים, לוחות זמנים, מידע לציבור, כרטוס משותף ועוד.

מטרונית- מסלולים

מטרונית- מסלולים

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה לנצרת: אחת התכניות המקודמות כיום, במימון ובליווי משרד התחבורה, היא התוכנית לחיבור מרחב נצרת לעיר חיפה באמצעות רכבת קלה. ההחלטה לתכנון של רכבת קלה בין גוש נצרת לחיפה נבעה ממספר גורמים: הגוש העירוני נצרת – נצרת עילית מהווה את ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, וכולל למעלה מ- 200,000 תושבים. אוכלוסייה זו מבצעת נסיעות יומיות לעבודה רבות יחסית למרכז מטרופולין חיפה – מחיפה וקריות המפרץ ועד עכו ושפרעם. מידת השימוש הגבוהה יחסית בתחבורה הציבורית. כיום כל התנועה הזו מתרחשת ב-3 כבישים מרכזיים (79, 75 ו- 70), המוליכים לא רק את כלי הרכב הפרטיים, אלא גם כ- 150 אוטובוסים ביום בכיוון, המספקים את שרות התחבורה הציבורית בין גוש נצרת ומרכז מטרופולין חיפה.

פארק שקמונה– הרחבת פארק הכט עד הים, הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים באורך 2 ק"מ, טיילת, ושיקום צמחית החוף. הפארק הוכרז כגן לאומי. פארק נחל הגיבורים יכלול אגם יהווה את המרכז לספורט אתגרי הגדול בארץ, ויכלול מתקן לגלישת סנפלינג, מתקני חבלים, אומגה ועוד. ואדי שיח המהווה ציר עירוני המקשר בין הר הכרמל לים, כריאה ירוקה, ייחודי בערכי הנוף, הטבע והתרבות שבו: ערוץ נחל ומעיינות נובעים, תצורות גיאולוגיות, חורש ים תיכוני ובעלי חיים, שרידים ממגורי האדם הקדמון, מנזר כרמליתי, טרסות חקלאיות, בוסתן כיאת ועוד. עוד בעבודה ותכנון: פארק הקישון ופארק מטרופוליני "מורד הנחל" לאורך נחל הקישון, שיקום החורשות בעיר, פארק אנג'ל, שטחים עירוניים פתוחים ופארק צירי קריית חיים.

הטיילת החדשה בבת גלים: הטיילת תחל בכניסה לבסיס חיל הים ותמשך לאורך כל החזית הימית של בת גלים, ותתחבר לטיילת בחוף שקמונה. השלב הראשון הינו חלק מפרויקט 'כביש עוטף רמב"ם', המבוצע באמצעות חב' יפה נוף בעלות של כ-21 מיליון ₪. הפרויקט כולל סלילת כביש דו כיווני פתוח לציבור בכל היקף המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שדרוג תשתיות מים, ביוב, חשמל ותאורה, פיתוח נופי והקמת טיילת לאורך החוף. השלמת הפרויקט תסתיים תוך שנה.

יונה יהב, ראש העיר חיפה: "טיילת בת גלים יוצרת את החיבור האמיתי והטבעי של חיפה לחזית הימית ולחוף הים שלה, חיבור שנמנע עד כה ע"י בסיסי חיל הים ומסילת הרכבת. הקמת טיילת בת גלים משלימה רצף של טיילת, שבילי הליכה ואופניים ופינות ישיבה לאורך חופי חיפה. הקמת הטיילת מסמלת שינוי היסטורי ואורבני, במסגרתו מתפנים בסיסי חיל הים משכונת בת גלים ומתאפשר פיתוח שכונתי ותיירותי לאורך החזית הימית של חיפה".

השלב הראשון של טיילת בת גלים, שהקמתה החלה בימים אלה, הינו לאורך הצד הצפוני של רציף מרגולין ועד מנחת המסוקים של המרכז הרפואי רמב"ם, בקטע זה יוקמו טיילת להולכי רגל ושביל אופניים. הטיילת ממוקמת לאורך החוף ומשקיפה לים ולפעילות מועדון השיט. כיום מבט זה חסום על ידי מבנים שונים ומשמש ברובו כחניה. לאורך כ 150 מ' הדרומיים יבוצע גן חופי הכולל התרחבות של הטיילת העשויה מדק עץ, פינת ישיבה מוצללת, שבחזיתם משטח דשא, צמחייה חופית ופינות ישיבה סמוכים למסלעת הים.

הטיילת מתחברת במזרח למדרכה הקיימת של בסיס חיל הים, ובמערב תתחבר לטיילת שתוקם לאורך חזית הים של בסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים. טיילת רציף מרגולין והמשכה לאורך חזית הבה"ד, יצטרפו לרצף הטיילות ושביל האופניים, שמוקמים מדרום לשכונת בת גלים במסגרת הזרועה הדרומית של מחלף אלנבי וחוף הגולשים ולטיילת חוף שקמונה ופארק הכט. אתר האינטרנט המפרט את כל הפרויקטים בעיר חיפה.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ | מגמות במיתוג ערים בישראל | הפריצה של קריית אתא | עתיד הערים בישראל | מלון בוטיק בעכו


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |