מיהן הערים הטובות ביותר לאופנים 2015? מהפך בפסגה

קופנהגן- העיר הטובה ביותר לאופניים 2015

קופנהגן- העיר הטובה ביותר לאופניים 2015

הדירוג הדו שנתי לערים הטובות ביותר לאופניים, הבוחן יותר מ-100 ערים ברחבי העולם, מציב את קופנהגן במקום הראשון, לאחר שאמסטרדם הובילה את המדדים הקודמים. לרשימת 20 הערים הטובות ביותר נכנסו ערים חדשות, כולל, לראשונה, עיר אמריקאית אחת.

הערים שהציגו שיפור מאז המדד הקודם כוללות את קופנהגן (1), איינדהובן (5), מאלמו (6), ברצלונה (11), וינה (16) ופריז (17). הערים שירדו בדירוג (בין 20 המובילות) הן אמסטרדם (2), ננט (7), סביליה (10), ברלין (12), דבלין (15) ומונטריאול (20).

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מי תהיה הבירה הירוקה של אירופה 2017? אלה הערים המתמודדות על התואר

הבירה הירוקה של אירופה

הבירה הירוקה של אירופה

יותר משני שלישים מאוכלוסיית אירופה חיה כיום בערים, המרכזות אליהן את מירב האתגרים הסביבתיים העומדים בפני החברה, אך בו בזמן ערים אלה גם מהוות מרכזים לחדשנות ולמחויבות לפתרון בעיות אלה.

הרעיון של הבירה הירוקה של אירופה נולד במפגש ערים בעיר טאלין, אסטוניה, במאי 2006, והיוזמה הגיעה מ-15 ערים (טאלין, הלסינקי, ריגה, ויליניוס, וורשה, מדריד, לובליאנה, פראג, וינה, קייל, קוטקה, דרטפורד, טארטו וגלזגו) שהגישו מזכר לנציבות האירופית המציע השקת פרס לערים שיובילו את הדרך לחיים עירוניים ידידותיים יותר לסביבה. מטרת הפרס היא להכיר ולתגמל מאמצים מקומיים לשיפור הסביבה, הכלכלה, ואיכות החיים של האוכלוסייה העירונית הצומחת במהירות.

לקרוא את ההמשך »


"בעיר בלי המכונית שלי" – שבוע המלחמה במכונית הפרטית החל

רחוב פואנקרל, מדריד - נסגר לתנועת מכוניות

רחוב פואנקרל, מדריד – נסגר לתנועת מכוניות

עיריית תל אביב הודיעה כי תהפוך קטע מרחוב שבזי למדרחוב סגור לשימוש הולכי רגל ורוכבי אופניים החל ב- 12 בספטמבר, בסופי שבוע ובערבי חג. "המטרה הינה הפיכת הרחוב, אשר רק לאחרונה שופץ וחודש, למתחם שוקק ועליז ובטוח". בשלב ראשון וכפיילוט למשך כחודשיים, הרחוב ייסגר בשישי ובערבי חג בקטע שבין רחוב פינס לרחוב שלוש. לפני שנתיים נעשה ניסיון דומה בשדרות רוטשילד שנסגרו לתנועה בסופי השבוע במהלך חודש יוני.

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


הרכבות הקלות פורחות בכל העולם. גם בקזבלנקה וברבאט

הרכבת הקלה בקזבלנקה

הרכבת הקלה בקזבלנקה

מרכז העסקים של מרוקו, והעיר הגדולה במדינה, קזבלנקה, סובלת באופן קבוע מעומסי תנועה גדולים, בשל תשתית תחבורה ציבורית בלתי מספקת, הגורמים לזיהום אוויר כבד. לעיר הוכנה תכנית ארוכת טווח למערכת רכבות תחתיות, אולם עד שזו תתממש, העיר סיימה לאחרונה הקמת רכבת קלה בעלות של 1.6 מיליארד דולר, המחברת את מזרח העיר עם מערבה, דרך מרכז העיר. רכבות קלות כדוגמת זו שהוקמה בקזבלנקה, או בירושלים, הן מגמה עולמית, המקודמת כידידותית לסביבה וכתורמת להתחדשות עירונית ויצירת חברה שוויונית יותר.

מערכת הרכבת הקלה, באורך 31 ק"מ הושקה בדצמבר, דומה למודל שהושק לאחרונה גם בעיר רבאט, בירת מרוקו, והפכה פופולרית מאד בחודשיים מאז ההשקה. כ-1.2 מיליון נוסעים כבר השתמשו ברכבת החדשה, וגורמים רשמיים צופים לשיא של 250,000 נוסעים ביום. התכנית היא להוסיף לקו ראשוני זה עוד 4 קווי רכבת קלה, וכן רכבת מהירה, שיחברו את הפרברים של העיר ושדה תעופה, מרכזי המסחר והטכנולוגיה, והכל במטרה לצמצם את תנועת כלי הרכב בעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

פיתוח התחבורה הציבורית מועילה לרבים, צרפת יודעת זאת היטב, כמדינה שהפכה לחלוצה בהחייאת הרכבות הקלות (או הטראם) בעשורים האחרונים. הניסיון מוכיח כי קווי הרכבת הקלה מהווים מאיץ לפרויקטים עירוניים, והם יכולים לחבר אזורים שונים בעיר.

כיום, ל- 23 אזורים עירוניים בצרפת יש לפחות קו רכבת קלה אחד, אבל המצב היה שונה מאד רק לפני כמה שנים. בצרפת היה בעבר שירות טראם נרחב, אולם כמעט כל אלה הוחלפו על ידי אוטובוסים בשנות ה-30 אחרי מלחה"ע השנייה משום שהמגמה העולמית ומדיניות ממשלות העדיפו אוטובוסים ומכוניות. התחדשות הרכבות הקלות החלה בשנות ה-70 עם מיסוי חדש שהעדיף תחבורה ציבורית, ושעזר לערים רבות לפתח את מערכות התחבורה הללו. בשנות ה-80, הפיזור של הערים עזרה להציג מחדש את הרכבות הקלות לאחר שהממשלים המקומיים הבינו כי ערים קטנות יותר, שלא מתאימות לרכבות תחתיות, גם כן יכולות להרוויח מתחבורה ציבורית. החזרה הגדולה של הרכבות הקלות התרחשה בעיר ננט (הבירה הירוקה של אירופה 2013) בשנת 1985. ב-1996, החוק בנוגע לאוויר נקי והשימוש באנרגיה קבע יעד של צימצום השימוש במכוניות. זאת וכן סיוע מהממשלה עזרו לערים קטנות לבנות מערכות רכבת קלה. ב-2000 חוק נוסף איפשר תכנון עירוני על טווחי זמן ארוכים יותר, וסיפק תמריץ לשילוב עיור עם תחבורה.

הרכבות הקלות הן אמצעי המתאים במיוחד למערכת ההתחדשות העירונית, תכנון תחבורה ודאגות סביבתיות. הבחירה הפוליטית בבניית רכבות קלות משיקה לפילוסופיות של פיתוח מקיים המועדף על ידי ממשלות, ובעזרת הרכבות הללו, מתכנני ערים יכולים לנקוט בגישות חדשות לניידות עירונית ופרויקטים עירוניים. בניית רכבות קלות מביעה שאיפות לחידוש הדימוי של העיר, וכך הפכו הרכבות הקלות גם לדרך לקידום ופרסום העיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הסטטיסטיקה מראה כי רכבות קלות מגבירה את הנכונות של אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית. ערים שיש להן רשת צפופה של תחבורה ציבורית כולל רכבות קלות חוו עלייה גדולה יותר במספרי הנוסעים מאשר ערים ללא רכבות קלות. תופעה זו יכולה להיות מוסברת בעובדה שפתיחת קווי רכבת קלה מלווה לעיתים קרובות בגיבוש מדיניות תחבורה כוללת ליצירת פריסה טובה יותר בין אמצעי התחבורה השונים. לכן, דבר זה מעודד שימוש רב יותר בתחבורה ציבורית ומביא לצימצום בשימוש ברכב פרטי.

הרכבות הקלות פועלות עם העיר בדרכים שונות: הן פתוחות אל העיר ונראות ברחובות. אדריכלים ומתכני נוף הבינו זאת, כך שהם מנצלים את פיתוח הרכבות הקלות לשיקום ושיפוץ כל הסביבה שלהן. השיפוץ טוב במיוחד למרכזי ערים צפופות, בהן שנים של תנועת כלי רכב פגעה באיכות החיים. כך הרכבות הקלות משנות את החזות העירונית, מצמצמות את זיהום האוויר, ומביאות לנטיעת עצים. לרכבות הקלות יש גם השפעה על העסקים בעיר. בעלי עסקים בדרך כלל מודאגים מאובדן הכנסות מאלו המעדיפים להשתמש ברכב פרטי, אולם בסופו של דבר מבינים שסביבה רגועה יותר יכולה רק להועיל להם. בעשורים האחרונים צרפת קיימה מחקר על התוצאות של קווי רכבת קלה חדשים והתוצאות מראות שאחרי בנייתם ושלב ההתאמה, עסקים בסך הכל חזרו לקדמותם ואף השתפרו.

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב- מה? מתי? ואיך? | תחבורה ציבורית פרטית- האם זה הפתרון לתחבורה בעתיד? | הרכבת התחתית של לונדון חוגגת 150 שנה | המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך | רכב העתיד העירוני של נאס"א בתל אביב


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


שנה חדשה, בירה חדשה: הבירה הירוקה של אירופה עוברת מספרד לצרפת

egc_logoבטקס שנערך השבוע בבריסל, העבירה העיר ויטוריה גסטייז הספרדית, את תואר הבירה הירוקה של אירופה אל העיר ננט, צרפת, שתישא בתואר במהלך שנת 2013. במהלך הטקס הוכרו שתי הערים כדוגמאות יוצאות דופן לידידותיות לסביבה וחיים עירוניים. ויטוריה גסטייז זכתה לתשבוחות, בין השאר, עבור המעורבות של התושבים והחינוך, בעוד ננט קיבלה תשבוחות בעיקר בתחום השימוש במים, תחבורה ושטחים ירוקים.

הממונה באיחוד האירופי על הסביבה אמר כי "התואר מביא עימו אחריות כבדה. הפרס מכיר בפעילות בתחומי הסביבה, כולל בתחומי התחבורה הירוקה, שימוש בקרקע, שטחים עירוניים ירוקים, שימוש במים והמאבק כנגד שינויי האקלים".

לאחר ננט ב-2013, קופנהגן תשמש הבירה הירוקה של אירופה ב-2014. בטקס גם הוכרזו המועמדות לתואר ב-2015: בריסטול (בריטניה), בריסל (בלגיה), בידגוז'ץ (פולין), דבלין (אירלנד), גלזגו (בריטניה), קאונס (ליטא), קוטיה (טורקיה) ולובליאנה (סלובניה). הזוכה יוכרז ביוני 2013 בננט.

מאמרים קשורים: קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה ב-2014 | נפתחה התחרות לבירה הירוקה של אירופה 2015 | תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | ננט- עיר עם כסף וירטואלי | המדריך לקופנהגן (שנת 2025)