תחבורה ציבורית-פרטית – האם זה הפתרון העתידני לתנועה בעיר?

תחבורה ציבורית פרטית בהיתרו לונדון

תחבורה ציבורית פרטית בהיתרו לונדון

המיזוג בין תחבורה ציבורית לרכב פרטי מכונה Personal Rapid Transit, והוא כולל מאפיינים מוכרים ממוניות ומעליות. ניתן לדמיין זאת כמכונית זעירה. מהנדסים וחוקרים ניסו לפתח דרך תחבורה כזו כבר מאז שנות ה-60, ולהמציא סוג של תחבורה ציבורית ברכבים קטנים, שינועו או יתלו ממסלולים מוגבהים, ושיעבירו את הנוסע מיידית אל היעד שלו, ללא תחנות וללא עיכובים של מסלולי אוטובוס או רכבת, ולא במחיר של נסיעת מונית.

הרעיון כולל בדרך כלל כלי רכב ל-4 נוסעים או פחות, המחקה נסיעה פרטית ושקטה. יחסית לכל כלי התחבורה הקיימים הם יהיו ידידותיים מאד לסביבה, ללא פקקי תנועה, בלי רעש של נוסעים אחרים או ריחות לא נעימים.  הניסיון לפתח תחבורה כזו בעשורים הקודמים נתקל בבעיות רבות, אבל הרעיון לא גווע, ונראה שכיום ניתן לפתח תחבורה כזו בעלויות נמוכות מאי פעם, והיא גם מותאמת יותר לדרישה הנוכחית ליעילות אנרגטית.

תחבורה ציבורית פרטית בתל אביב

תחבורה ציבורית פרטית בתל אביב

בשדה התעופה היתרו, בלונדון, הושקה מערכת תחבורה כזו בשנת 2011, ובעיר הירוקה, שנבנתה מהיסוד באבו דאבי, מסדאר, שגם תהיה עיר ללא מכוניות, מתוכננת מערכת דומה, ואפילו בתל אביב בוחנים מערכת הקרויה SkyTran, שאמורה לקום באזור נמל תל אביב.

תחבורה ציבורית פרטית במסדאר

תחבורה ציבורית פרטית במסדאר

במערכת תחבורה כזו הנוסע יכול להיכנס לרכב בתחנה. ניתן לחלוק אותו כמו שחולקים מונית, עם מישהו שנוסע באותו כיוון, או להשתמש בה לבד. מכוונים את הרכב ליעד הרצוי, במסגרת המערכת, והרכב ייסע לשם ללא עצירות, וללא הפקקים רגילים של התנועה. זה כמעט כמו להיכנס למעלית וללחוץ על מספר הקומה הרצויה. אבל אפילו מעלית עוצרת עבור נוסעים אחרים.

ביחס לבניית מערכת אוטובוסים מהירים, או הוספת אוטובוסים לקווים הקיימים, המערכת היא יקרה יותר. אבל אם משווים אותה לאלטרנטיבות אחרות כמו רכבת תחתית, היא כבר נראית יותר הגיונית. בערים גדולות באמת, המערכת כנראה לא ישימה, והיא לא תהיה מסוגלת להתמודד עם כמויות עצומות של נוסעים ויעדים. אולם בערים קטנות יותר, או בשכונות זו בהחלט מערכת שיכולה להתאים. סימולציות שנערכו לרעיון בערים אירופאיות העריכו כי כ-10% מהנהגים, או יותר, עשויים לעבור ולהשתמש במערכת כזו, לו הייתה קיימת. יתכן וזו הדרך להוריד עוד מכוניות מהכביש, לבנות מערכות תחבורה ציבורית המשלות את הנוסע שהוא ברכב פרטי.

מאמרים קשורים: בשורת רכב העתיד של נאס"א בתל אביב | מסדאר – העיר המקיימת הראשונה בעולם | העיר בה הכל במרחק הליכה | הרכבת התחתית הראשונה בעולם חוגגת 150. לונדון | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי, איפה ואיך

מודעות פרסומת

בשורת רכב העתיד העירוני של נאס"א יוצאת מתל אביב

מצגת זאת דורשת JavaScript.

SkyTran היא מערכת תחבורה חדשה, שהוצגה לראשונה על ידי הממציא דגלס מלוויצ'י בשנת 1990, ולאחר קבלת מענק פיתוח של מיליון דולר ממשרד התחבורה האמריקאי בשנת 2004, פותחה על ידי חברת Unimodal Inc. המערכת מורכבת מרכבים דמויי קפסולות, מיועדים לשני נוסעים, ותלויים ממסילה מוגבהת, עליה הם נעים באמצעות הגבהה מגנטית פסיבית, ומגיעים למהירות של מעל 200 קמ"ש. עלות המערכת מוערכת בפי 5-10 יותר זולה מכל מערכת רכבת קלה, והיא אפילו מייצרת אנרגיה בעצמה באמצעות פאנלים סולריים, אנרגיה המוזרמת ישירות למערכת.

אחרי יותר משני עשורים מהצגת הרעיון המקורי, החברה משתפת פעולה כעת עם נאס"א, לבחינת והמשך פיתוח המערכת, שכלל הקמת מערכת ניסיונית בפארק המחקר של נאס"א, והשבוע פורסם כי מערכת ניסיונית ראשונה בעולם תוצב בנמל תל אביב, ותחבר את חניון רידינג עם הנמל, תכלול מסלול ניסיוני קצר של 3-4 קילומטרים, ותהיה פעילה תוך כשנה וחצי. המערכת זוכה להתעניינות רבה מכל העולם, ונציגים ממלזיה, אינדונזיה, הודו, בולגריה וברזיל כבר הביעו עניין במערכת, וכולם מחכים לראות את תוצאות מערכת הניסיון.

יש לציין כי המערכת אינה מערכת היכולה להחליף תחבורה ציבורית, בהיותה מיועדת להנעת שני נוסעים בלבד בכל תא. היא אינה מערכת הסעת המונים, ולכן ההשוואה במחיר אל מערכת רכבת קלה או רכבת תחתית אינה הולמת. המערכת הוצעה בעבר לערים שונות, ביניהן דטרויט וסן פרנסיסקו, אולם כאמור, המערכת הניסיונית הראשונה תוקם בתל אביב.

ג'רי סנדרס, מנכ"ל SkyTran מספר על המערכת:

כתבה על המערכת בחדשות ערוץ 2

מאמרים קשורים: הרכבת הקלה בתל אביב | קטנועים חשמליים להשכרה בסן פרנסיסקו | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר | שדה התעופה של לונדון שיצוף על המים | שטוקהולם מציגה את ההישגים בקידום תחבורה ירוקה


לייק: תל אביב ופייסבוק בשיתוף פעולה שיווקי

בפוסט קודם הוצגה העיר הוירטואלית הראשונה בעולם: הפרויקט הנקרא MonmouthpediA נוצר לאחר שויקיפדיה בריטניה ומועצת Monmouthshire (ווילס) חברו עם ספריית העיר, מוזיאונים ומתנדבים כדי לעבוד על הפרויקט בו מבקרים בעיר יוכלו להשתמש בטלפונים חכמים ולסרוק ברקודים בנקודות עניין בעיר, ויקבלו מידע דרך וויקיפדיה בנושא האתר שהברקוד שלו נסרק, בכל שפה. מאות מאמרים בנוגע לחיים ולהיסטוריה של העיר יהיה זמינים אונליין ביותר מ-26 שפות.

לפי מיטב המסורת הישראלית, כל גימיק בעולם מקבל גירסה מקומית- העיר תל אביב תהפוך בקרוב ל"עיר הלייק" הראשונה בעולם. במסגרת הפרויקט, שאושר בחודש בעירייה, ייתלו בעיר למשך חודשיים כ-20 שלטים עם ריבועי QR (ברקודים) לסריקה באמצעות הסמארטפונים. סריקת הברקודים תוביל את המשתמש לדף מידע באינטרנט על המקום שבו הוא נמצא וגם תסמן לייק בחשבון הפייסבוק שלו לאותו מקום. סימון ה"לייק" יחשוף את כל חבריו של התייר או התיירת המצלמים לתמונה ולפרטים על תל אביב באתר מיוחד שיוקם לצורך הפרויקט. השלטים מתוכננים להיתלות באתרים המתוירים בעיר, כגון נווה צדק, נמל תל אביב, פלורנטין, מתחם התחנה ועוד. העלות, אגב, 140 אלף שקל.

למרות הציניות שהובעה קודם, יש לציין כי עיריית תל אביב ממשיכה את הפעילות המרשימה באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות, במטרה לקדם את התיירות לעיר, ומציגה תוצאות מרשימות. על אף ביקורת שעלתה בעירייה לגבי הפרויקט, זהו מהלך שיווקי חיובי נוסף, שאין לראותו רק במסגרת מספר האנשים שייחשפו לתמונות, אלא כמהלך בעל משמעות רחבה יותר, בו עיריית תל אביב מרחיבה את פעילותה למדיות החדשות וממצבת את תל אביב כעיר עדכנית וחדשנית. חזון העיר, למיצוב תל אביב כעיר עולם קובע:

העיר תל אביב-יפו הינה מרכזה העסקי והפיננסי של המדינה כולה ומרכזו של המטרופולין הגדול בישראל המספק תעסוקה לתושבי הערים הסמוכות ויישובים מרוחקים. העיר מהווה סביבה אטרקטיבית במיוחד לתעשיות היצירתיות ועתירות הידע בזכות ה-ECO SYSTEM הייחודי שלה, סינרגיה מנצחת של אוכלוסייה צעירה, אווירה תוססת וסביבה תומכת. ככזאת, היא מהווה מוקד של חדשנות ויזמות טכנולוגי המזין את תעשיית ההיי-טק הלאומית כולה.

עיריית תל-אביב-יפו מזהה בעוצמותיה של העיר פוטנציאל למיצובה כמרכז עסקי בין-לאומי עם דגש חזק על תחום החדשנות הטכנולוגית שיהווה מנוע צמיחה חדש למשק כולו. כדי למשוך לעיר יזמים וחברות הזנק זרות, לטפח קשרים עם הקהילה היצירתי והיזמית המקומית, ולקדם חווייה אורבנית כוללת כעיר טכנולוגית ובין-לאומית, העיר תשיק מספר יוזמות ותהליכים הכוללים:

  • הקמת "מרכז גיקי" לאירועים טכנולוגים חדשניים ("הספרייה") ועידוד הקמת מרכזי יזמות  (co-working space, accelerator programs) ועריכת אירועים חודשיים ועונתיים בתחום היזמות והחדשנות.
  • העצמת חוויית העיר לתושבים ומבקרים בה באמצעות פיתוח מוצרים ואפליקציות עירוניות.
  • הגברת נגישות העיר ליזמים זרים כגון באמצעות מרכז מידע בין-לאומי ליזמים (One Stop Information Portal).
  • קידום פיתוח תוכניות באנגלית באוניברסיטאות נושאי יזמות, טכנולוגיה ועיצוב.
  • עריכת כנס בין-לאומי טכנולוגי שנתי בעיר.

מאמרים קשורים: עיר הויקיפדיה הראשונהשיווק ערים ברשתות חברתיות | שיווק תל אביב באירוויזיון | האתרים והאפליקציות הטובים ביותר לערים | אתר התיירות החדש של ירושלים


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספריה מרכזית, מגדלים וכיכר

לוגו מרכז העיר נתניה

לוגו מרכז העיר נתניה

מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספריה מרכזית, מגדלים ברחוב הרצל וכיכר העצמאות המחודשת, כך תראה העיר נתניה בעוד 10 שנים. משרד האדריכלים מייזליש – כסיף, שתכנן גם את נמל תל אביב הוא שתכנן עבור עיריית נתניה את התחדשות מרכז העיר.

לאחר תחרות לתכנון בניין העירייה החדש בנתניה, נבחרו האדריכלים שיתכננו את בית העירייה שיתנשא לגובה של 27 קומות ויחובר באמצעות מבנים בני שלוש עד חמש קומות וכן באמצעות כיכרות אל המרחב הציבורי. משרד קלוש צ'צ'יק אדריכלים ומשרד קימל אשכולות אדריכלים, שהגישו הצעה משותפת לתכנון בית העירייה החדש – הם הזוכים בתחרות.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין נגישות ואטרקטיביות גבוהים במיוחד.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, כאשר מתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי בן ארבע קומות. הפרויקט ייצא לפועל בשיטת ה- BOT כאשר המכרז בנושא צפוי להתפרסם בעוד כחצי שנה.

בניין הספרייה החדש יוקם בין בית העירייה החדש לבין בית המשפט. מדובר במבנה ארכיטקטוני מרהיב, נמוך יחסית, עשוי זכוכית ובעל כיפת זכוכית שקופה, שתאיר את פנים הבניין. כרגע יש שתי חלופות לצבע המבנה – לבן או אדום, והקוראים מוזמנים להמליץ לעירייה על הצבע המועדף עליהם. על פי האדריכל, אודי כסיף, המבנה עתיד להיות בגודל של כ-4,000 מ"ר, ולשמש כמרכז מדיה עכשווי ומתקדם. הרעיון בהקמת הספרייה המרכזית הוא לרכז את ההיצע שבכל הספריות העירוניות, ובעיקר אלו השוכנות במרכז העיר, בספרייה אחת גדולה. הספרייה, בניגוד לספריות הקיימות כיום בעיר, תכיל מגוון ספרים עצום, לצד אמצעי מדיה אחרים מתקדמים יותר, כגון סרטים, קבצי אינטרנט, קלטות שמע, דיסקים ועוד.

מרכז העיר – העירייה תעניק זכויות בניה נוספות לבעלי מגרשי רכב ובעלי בתים נמוכים בכדי לעודד אותם להקים מגדלים. לשם עתידים לחזור בעלי העסקים הצעירים. "בהדמיות נראה מרכז העיר כפי שהוא חזוי להיראות בעוד כעשור", מסביר כסיף. "המגדל הוא בית העירייה החדש, ושאר המגדלים הם מגדלים מתוכננים. התמונות הן חלק מחשיבה כוללת העומדת על חשיבותו של מרכז העיר כמוקד לעוצמת העיר ושגשוגה, תוך שהוא מהווה מוקד למגורים ופעילות עסקית אינטנסיבית".

כיום, מדרחוב הרצל וכיכר העצמאות נראים בדיוק כמו שנראו לפני כ-20 ו-30 שנה. שני המתחמים מחברים בין רחוב הרצל לחוף הים, ויש להם פוטנציאל להפוך לפנינה של העיר. הרעיון הוא ליצור מרחב פתוח יותר וירוק יותר גם במדרחוב הרצל, שיהפוך לשדרה עם עצים, וגם בכיכר העצמאות, בה יינטע מעין חורש קטן. האזור הקרוב יותר לים בכיכר העצמאות ישונה באופן דרמטי. דרום מערבית לבימת המופעים הנוכחית תיבנה "גבעת הים". הגבעה המלאכותית תשמש גם כפינת חמד לישיבה ושיזוף, וגם כמגרש משחקים לגלגיליות וסקייטבורד.

מאמרים קשורים: בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | מיתוג ערד | תכנית המתאר לתל אביב | ראשון לציון – מתחם הרובע | אשדוד – הרובע המיוחד


מגרש המכבייה ההיסטורי בנמל תל אביב ייהרס

אצטדיון המכביה הינו אצטדיון הספורט הראשון שנבנה בישראל. הוא נמצא בשטח מגרשי התערוכה הישנים בתל אביב, סמוך לשפך הירקון. האצטדיון נבנה לקראת משחקי המכביה הראשונה שנערכו במרץ 1932 עלות ההקמה הייתה 3,000 לירות (15,000 דולר) סכום עתק באותם הימים. האצטדיון תוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, על שטח חולי שמסרה ממשלת המנדט. בניית האצטדיון החלה באיחור רב, ולכן הוא נבנה בעשרה ימים. בנייתו הסתיימה ביום פתיחת התחרויות, 28 במרץ 1932.

האצטדיון הכיל כ-5,000 מקומות ישיבה (בטריבונות עץ) וכ-15,000 מקומות עמידה. לקראת פתיחת משחקי המכביה נסלל המשך רחוב בן יהודה שקישר בין השטח הבנוי של תל אביב לאצטדיון. סמוך לאצטדיון נבנו מתקני ספורט נוספים. לקראת המכביה השנייה, שנערכה בשנת 1935 הורחב האצטדיון, נבנו מתקני שירות, והוגדל מספר מקומות הישיבה. לאחר תום משחקי המכביה שימש האצטדיון כמגרשה הביתי של קבוצת מכבי תל אביב עד שעברה לאצטדיון בלומפילד ביפו בשנת 1965.

לקראת פתיחת משחקי המכביה השלישית ב- 1950, הוחלט שלא להמשיך ולשחק באצטדיון הקטן אלא לבנות אצטדיון חדיש (לתקופתו) וגדול ברמת גן, שיוכל להכיל עשרות אלפי צופים. משחקי המכביה השלישית התקיימו באצטדיון רמת גן.

השבוע הוחלט כי מכבי ת"א תיפרד ממגרש המכבייה המיתולוגי שבמתחם נמל ת"א אחרי הסדר משפטי שסיים מאבק משפטי ממושך מול עיריית ת"א. פעילות מחלקת הנוער של מכבי ת"א התקיימה בשנים האחרונות במספר מוקדים, בראשם קרית שלום, אבל גם במגרש המכבייה שבמתחם נמל ת"א ובאוניברסיטת ת"א. השבוע נקבע כי מכבי תיאלץ להיפרד מהמתחם, ששימש בהיסטוריה של המועדון במשך שנים גם את קבוצת הבוגרים. בדומה לאולם אוסישקין שנמצא כמאה מטר בלבד מהמקום. גם מגרש המכבייה ייהרס ובמקומו צפוי להיבנות גן ציבורי ובהמשך ייתכן שהקרקע תופקע לטובת חניון או נדל"ן

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המכבייה הראשונה- מתוך ארכיון ספילברג

מאמרים קשורים: תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב, תל אביב בעוד 10 שנים, תל אביב ב-2025, מכבייה בירושלים ב-2013


תל אביב, 2013: כך תיראה העיר

שיפוץ כללי לנמל, בניית הטיילת מחדש, שימור הפנינים ההיסטוריות באזור המושבה שרונה, הענקת מראה אחיד לחופי הים ושתילת ריאות ירוקות לצד בניית עוד מגדלים – העיר ללא הפסקה גם לא מפסיקה להשתנות. בעוד כשנתיים צפויה תל אביב לעבור מתיחת פנים גורפת, לצעוד אל תוך המאה ה-21 ולהפוך, לפי התוכניות, להרבה יותר ידידותית למשפחות ולתיירים. מנכ"לי החברות שאחראיות לפרויקטים השונים, טוענים שהעתיד ייטיב עם כולם. לדבריהם, הבנייה החדשה תיצור עוד עשרות אלפי מקומות עבודה, מלאי הדירות יגדל, ובתי העסק הרבים שיתווספו יגבירו את התחרות על כיסם של הצרכנים.

נמל תל אביב, 70 מיליון שקל, ספטמבר 2012: "המטרה העיקרית היא שינוי התפיסה של הנמל", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת "אתרים" האחראית לפרויקט. "עד היום האזור נתפס כמקום בילוי לצעירים, מתחם של תרבות לילה. רצינו ליצור מתחם שפעיל לאורך כל שעות היום, מתחם שיהיה נגיש, פתוח ומזמין לכל שכבות האוכלוסייה – ילדים, מבוגרים ומשפחות.
בנמל המתחדש, יאורגנו שבועות מיוחדים על פי מפתח תרבותי-לאומי: יפני, איטלקי, אמריקני ועוד. תוקם טריבונה בת אלף מקומות סביב במה שבה יתקיימו הצגות ומופעים. בנוסף יהיו דוכני אוכל, אופנה ועיצוב, כולם ברוח המדינה שנבחרה. "מי שיסיים את הבילוי ביריד המזרח יוכל אחר כך ללכת לראות סרט במתחם הצפוני, כך שתמיד יהיה מה לעשות בנמל בכל שעה", אומר שמעוני. מבחינה חיצונית, היזמים שואפים להחזיר את הנמל לתקופת העיר הלבנה. "המבנים יהיו כולם בצבע לבן, החזיתות, התאורה והשילוט יהיו אחידים, וגובה המבנים יהיה זהה, כשהכוונה היא להשמיש גם את גגות הבניינים שיאפשרו למבקרים תצפית על הנמל והים", אומר שמעוני. אבל הנמל המתחדש לא יתמקד רק בתרבות. בימים אלה נבחנת האפשרות לייסד בשטחו שלוחות של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים. "התוכניות שלנו יהפכו את הנמל למקום שכל אחד ימצא בו מה לעשות", אומר שמעוני ושולף מתיקו טיוטת הצעה להקים בנמל מוזיאון לשירי ארץ ישראל.

רצועת החוף המרכזית, 140 מיליון שקל, דצמבר 2013: "החזון של ראש העיר רון חולדאי הוא לייצר רצועת חוף אחידה ולפתוח את העיר לים", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת אתרים. "אנחנו רוצים ליצור מצב שאדם יוכל להסתובב בטיילת ולהרגיש כאילו הוא בחוף הים, ולא כמו היום – שיש הפרדה ברורה בין החוף לטיילת. השאיפה היא שהמעבר בין קו החול לטיילת הסלולה יהיה הדרגתי".

במסגרת השיפוץ יוחלף ריצוף הגרנוליט הישן באריחי בטון, ובמקום החומה המפרידה בין הטיילת לחוף ייבנו גרמי מדרגות ארוכים וטראסות מוצללות שיתרמו לתחושת ההדרגתיות במעבר בין השטח הבנוי לחול. המזנונים הקיימים ייהרסו ובמקומם ייבנו חדשים, שגגותיהם יהיו בגובה הטיילת וישמשו לתצפית על הים, וחזיתותיהם האחידות יהיו עשויות מוויטרינות קעורות. עמודי התאורה שעל הטיילת והשמשיות בחוף יהיו בצבע כתום אחיד. לאורך החופים ייפרשו תאים (לוקרים) שישמשו את המתרחצים. מערכת של מצלמות שישדרו למרכז שליטה ולאתר אינטרנט תמנע או לפחות תפחית את מספר הגניבות.

כיכר אתרים, 26 מיליון שקל, יוני 2013: "אנחנו רוצים להחזיר את הכיכר לימים הטובים שבהם היא הייתה עמוסה באנשים", אומר שמעוני. "נחבר אותה מחדש לשדרות בן-גוריון ולמרינה, בתקווה שהדבר יפתח אופציה לבתי עסק לפעול בה במקום אלה העומדים כיום ריקים".מלבד החלפת רצפת הכיכר ובניית הצללות, יחודש גם גרם המדרגות שיורד אל הים ותוקם מעלית להגברת הנגישות לחוף.

מתחם "שרונה" והקרייה, 650 מיליון שקל (השטחים הציבוריים) , אוקטובר 2012: המבנים שהשאירו הטמפלרים עוברים בשנים האחרונות תהליך של שחזור מקיף ומסתמנים כאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של תל אביב. בצלם של 17 מגדלים חדשניים – בנייני מגורים, בית מלון ובנייני משרדים – בתוך פארק בעל אופי נוסטלגי, משוכנים 27 המבנים הקלאסיים של חברי התנועה.
המבנים נמכרו לשתי קבוצות יזמים, שהתחייבו לתמהיל מוגדר של בתי עסק שיופעלו במקום: 50 אחוז יהיו מסעדות ובתי קפה, השאר בתי אופנה, גלריות, מבני תרבות וחנויות למותגי יוקרה. באחד הבתים יוקם מרכז מבקרים למתחם כולו, באחר מוזיאון, ובשלישי בית בד שיפעיל חנות קטנה לממכר שמן זית. בנוסף, הטכניון צפוי להקים בשלושה בתים את שלוחת לימודי החוץ שלו.
כמו כן, יוקם בשטח הפארק "גן מוזיקה", שיהיה בנוי מרחבה קטנה שסביבה ספסלי בטון ובמרכזה במה, שעליה יתקיימו קונצרטים קטנים. במנהלת "גני שרונה" מתכננים טיול רגלי בפארק שייקח את המבקרים אחורה בזמן, עם נקודות הסבר ליד כל מבנה, פריט או נקודה היסטורית. "אנחנו מנסים לקיים סימביוזה בין העתיק למודרני, וכשזה יקרה, המקום יהיה אחד המדהימים לבקר בו", מבטיח גדי רויטמן, ראש מנהלת "גני שרונה".

ברוח השימור ההיסטורי, כלי רכב ממונעים לא יורשו להיכנס למתחם, והתנועה בו תיעשה ברגל או באופניים. מתחת לפארק תיבנה הדרך התת קרקעית הראשונה בישראל, שתתמשך לאורך קילומטר וחצי ותכלול ארבעה נתיבי תנועה, שניים בכל כיוון. במרתפי המגדלים ייבנו 12 אלף מקומות חנייה, שליש מהם ישמש כחניה ציבורית בתשלום.

פארק החורשות, 20 מיליון שקל (שלב ראשון), יוני 2013: "פארק החורשות" יוקם בדרום תל אביב, בין רחוב קיבוץ גלויות, דרך בן צבי ורחוב לבון. "זה יהיה פארק ייחודי שיתאפיין במסרים תרבותיים ואקולוגיים", אומר אלי גינזבורג, מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון" האחראית להקמתו. הפארק, שיהפוך לריאה הירוקה הגדולה באזור, ישתרע על פני 240 דונם וייסללו בו שבילי אופניים שיחברו אותו עם השכונות הסמוכות.
בנוסף, יותקנו בו מתקני משחקים וכושר, חלקים ממנו יוקדשו לפיקניקים ויוקמו בו מרכז תצפית, אמפיתאטרון ופארק צפרות. בחלק ממנו יופעל שוק איכרים, ותיבנה בריכה ביולוגית שתגביר את תחושת הטבע הפראי במתחם.
לדברי גינזבורג, "הפארק צפוי להשתלב עם הפעילויות הקיימות בסמוך – כמו בית הספר לטבע, שטחים ארכיאולוגיים והכנסייה הרוסית, תוך שיקום והחייאת עצים עתיקים שעדיין השתמרו בו, הפרדסים והבוסתנים".

לכתבה המלאה: http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/332/659.html?hp=54&cat=870&loc=83

כתבות קשורות: תכנית המתאר של תל אביב, מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב, ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, איך תראה תל אביב בעוד 10 שנים, תכנית השיפוץ לטיילת תל אביב,