מבט לעתיד: אלה המגמות שיובילו את התפתחות הערים

icons

בשנות ה-90 המהפכה הדיגיטלית החלה לצבור תאוצה, ופרשנים חברתיים רבים חזו כי מהפכה זו תוביל למות הערים, כי המיקום הגיאוגרפי יהפוך ללא חשוב, והטיעון היה כי בני האדם יקיימו אינטראקציה בעיקר במרחב הקיברנטי.

שני עשורים מאוחר יותר, וההפך הוא שקרה: אנשים ממשיכים לחיות בעיקר במרחב הממשי, ובתחילת המאה הנוכחית חצה העולם את נקודת הציון ההיסטורית כשיותר אנשים חיים בערים מאשר באזורים כפריים. האו"ם צופה כי עד 2050 האוכלוסייה העירונית של העולם תהיה גדולה כמו כל אוכלוסיית העולם בשנת 2002. אולם איך יראו ערי העתיד?

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מערכת ההפעלה לערים – איך IBM מתכננת להפוך ערים לחכמות יותר

קיצור זמני מענה החירום בריו דה ז'ניירו ב-30%? צימצום זיהום בסן פרנסיסקו? חיסול עומסי תנועה בליון, צרפת? כל אלה ניתנים לביצוע אם הופכים ערים לחכמות. יבמ קוראת לזה Intelligent Operations Center IOC, ובמהלך 3 השנים האחרונות החברה הובילה יותר מ-2,000 פרויקטים ל"ניטור, מדידה, וניהול שירותים עירוניים כגון מערכות מים, בטחון ציבורי, תחבורה, בתי חולים, רשתות חשמל, ובניינים". רק בשבוע האחרון החברה הודיעה על פרויקטים חדשים באינדיאנה ארה"ב, הפיליפינים, וליון צרפת.

בכל אחד מפרויקטים אלה, החברה תחבר סנסורים לתשתיות יומיומיות, תתקין תוכנה לשלב ולנהל את כמויות הדאטה העצומות, ותספק לעיר את האינפורמציה והמודיעין הדרושים כדי לנהל את העיר טוב יותר. התוצאה, זו המטרה, תהיה טובה יותר, נוחה יותר למחייה, ויותר מקיימת בסביבה העירונית. המגזין הטכנולוגי VentureBeat ריאיין את כריס אוקונור, סמנכ"ל יבמ האחראי על מוצרי עיר חכמה, במטרה לבדוק איך המערכת פועלת, וללמוד מה צפוי בעתיד לערים חכמות.

שאלה: מה כוללת מערכת ההפעלה לערים חכמות? אוקונור: "יש 2 דברים מרכזיים. בכל תחום (לדוגמה תחבורה, שירותים חברתיים, שיטור), אתה רוצה לקחת את האינפורמציה ולהפוך תחום זה למאד יעיל ומקצועי. שנית, אתה מחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, אתה מקשר בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לך לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או, אתה יכול לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום."

שאלה: על איזה סוד סנסורים אתם מדברים, שתפיצו ברחבי הקהילה? אוקונור: "במהלך 5-7 השנים האחרונות, הכל מגיע עם מידע (דאטה): מדי מים, כל המערכות המכניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. מכאן שיש מידע, והרבה."

שאלה: אז מה עושה יבמ? אוקונור: "התפקיד שלנו הוא לקשור את כל האינפורמציה הזו וליצור מודל אינפורמציה אחיד, המאפשר לרשויות השונות לתקשר. לדוגמה, בליון, צרפת, אנו עובדים עם שותף עיסקי בשם ואוליה, שעובד עם העיר ליון באמצעות מרכז תפעול לשפר את התחבורה בעיר. בפיליפינים אנו עובדים כדי לקשר שתי רשויות – מענה חירום עם התחבורה. המטרה היא לתת תיאום טוב יותר ובכך מענה חירום טוב יותר. ודוגמה שלישית היא עיר באינדיאנה המשתמשת במערכת לטובת ניהול מים, ביוב, במטרה לשפר את תנועת המים בעיר, ולנהל את מי הגשמים והסערות היכולות להיות מאד משמעותיות בעיר זו לעיתים. במקום לקנות את התוכנות, הם משתמשים בהן בענן. הם שולחים את המידע לענן של יבמ, הענן מריץ את מרכז התפעול, ואז הם מתחברים למרכז התפעול של יבמ, בלי הצורך להתקין או לקנות את התוכנה עצמה. זהו מדל השכרה, מאד יצירתי."

מאמרים קשורים: לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | המטרופוליס של המידע – ניו יורק | הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | 100 מיליון סנסורים בעיר חכמה


קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת ריו+20

פרויקט "תחזית קיימות לישראל 2030" החל באוקטובר 2010 כמיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה והמרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, וצפוי להסתיים במאי-יוני 2012.

היוזמה להכנת תחזית קיימות 2030 נולדה מתוך ראיית הצורך שהעתיד הסביבתי בישראל ייסלל על ידי מדיניות ציבורית מגובשת, שתגדיר חזון רצוי שאליו ניתן לשאוף, שתגדיר אסטרטגיות להתקדם לכיוון החזון, שתזהה את החסמים העומדים בדרך ותלמד כיצד להתמודד עם סיכונים ואיך לזהות ולנצל הזדמנויות.

"תחזית קיימות לישראל 2030" שמה לה למטרה להציב חזון קיימות לשנת 2030 שאליו ישראל צריכה לשאוף. זאת על מנת לאפשר למקבלי ההחלטות בישראל להבין את המגמות הקיימות, לאתר את הפערים להגשמת החזון, ולהצביע על הנתיבים בהם עליהם לצעוד על מנת להגשימו.

השאיפה היא שתוצרי הפרויקט יהוו חלק מתהליך ההכנה לועידת הפסגה בריו 2012 ויאומצו על ידי הממשלה כמסגרת ארוכת טווח לשיתוף פעולה ולבניית קונצנזוס בין מגזרי בתחום הקיימוּת.

הודעת משרד החוץ לקראת ועידת ריו: השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יוביל משלחת ישראלית מקצועית גדולה לועידת האום הבינ"ל העוסקת בנושא הקיימות העולמית (20-22.6). במשלחת ישתתפו נציגים של משרדי הממשלה, הכנסת, השלטון המקומי, הקהילה העסקית, האקדמיה והחברה האזרחית. לישראל מומחיות וידע רב המוכר בעולם הרחב בנושאים הקשורים לקיימות כגון מים, חקלאות, ייצור מזון, ייעור, מדבור ועוד.

ביתן ישראלי יציג את הישגיה של ישראל במגוון תחומים כגון טכנולוגיה ירוקה, קידום נושא הקיימות בישראל וסיוע החוץ הישראלי. יתקיימו שני אירועי צד ישראלים, האחד בנושא חקלאות סביבתית ומיגור עוני והשני בנושא פתרונות למערכות מים עירוניות. קרן קיימת לישראל תנהל מרכז למידה בתחום הייעור והמים, ומומחים ישראליים ישתתפו בפאנלים בינלאומיים.

ועידת הקיימות העולמית שתתקיים בין ה-20 ל-22 ביוני בריו דה ז'ניירו שבברזיל, היא מפגש בינלאומי חשוב ומרכזי העוסק בנושאי סביבה ופיתוח, אליו יגיעו כ-130 מנהיגים וכ-50 אלף איש מרחבי העולם. הנושא העיקרי בו תעסוק ועידת ריו  יהיה "כלכלה ירוקה" למיגור עוני במדינות מתפתחות , בדגש על נושאי אנרגיה, מים, מזון, ערים, תעסוקה ירוקה, אוקיינוסים ואסונות. הועידה תידון גם בהערכות לעידן שלאחר 2015, שנת היעד לישום יעדי המילניום של האו"ם. כמו כן תידון שאלת מיסוד נושא פיתוח בר קיימא במערכת הבינלאומית.

ישראל מייחסת חשיבות רבה לנושא הקיימות בכלל ולועידה בינ"ל זו בפרט, ומבקשת להבליט את מעורבותה ותרומתה לעולם, ולהציג את פעילותה בנושא צמיחה ירוקה בישראל. צוות היגוי מקצועי בין משרדי הוקם על ידי המשרד להגנת הסביבה, האמון על נושא הקיימות בישראל, המרכז את תהליך ההיערכות הישראלי לקראת הועידה.

לישראל ניסיון מוכח ומומחיות בתחומים שונים הנוגעים לנושאי הועידה – בטחון מזון, חקלאות מקיימת (חקלאות ירוקה), ניהול מים, ייעור ומדבור ופועלת לתרום ממומחיותה זו לעולם – הן במסגרת סיוע החוץ (באמצעות מש"ב, סוכנות הסיוע הבינ"ל של מדינת ישראל) והן במסגרת קשרים כלכליים ומקצועיים עם מדינות אחרות והמערכת הבינלאומית.

עצרת האו"ם אימצה הצעת החלטה ישראלית בתחום של "טכנולוגיות חקלאיות לפיתוח" כדי לתת מענה הולם יותר לאתגרים הגלובליים הנגזרים ממשבר העוני והמזון העולמיים. בנוסף, לקראת הועידה, ישראל ארחה בשנה שעברה מפגש הכנה בינ"ל בארץ בנושא חקלאות ירוקה ופיתוח בר קיימא למיגור העוני והרעב בעולם בהשתתפות נציגים מ- 28 מדינות. תת מזכ"ל האו"ם שאה, שביקר בישראל במסגרת מפגש זה, ציין בנאומו ובמפגשים עם ההנהגה הישראלית, את המומחיות הישראלית ותרומתה לעולם בתחומים אלו וביקש שישראל תשתלב ותתרום לוועידה ולעולם מיכולותיה אלו.

מידע על פיתוח בר קיימא בישראל, המעורבות הישראלית בועידת ריו ותרומת ישראל לעולם בתחום הקיימות ניתן למצוא באתרים הבאים: דף מיוחד באתר המשרד להגנת הסביבה לנושא הועידה   סרטונים בנושא  סביבה ומים / אגף ארגונים בינ"ל במשה"ח    בדף הפייסבוק /אגף ארגונים בינ"ל במשה"ח    מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל , משרד החוץ פייסבוק   עמוד הפייסבוק בפורטוגזית המכיל מידע שוטף לקראת ובמהלך האירוע

מאמרים קשורים: יום הסביבה הבינלאומי | ועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020