רוצים שינוי? יכולים להתמודד איתו…? אלה המדינות הערוכות ביותר לשינויים, והערים שיפגעו משינויי האקלים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

המדינות הערוכות ביותר לשינויים

שינויים עולמיים מתרחשים בקצב הולך וגובר. הפוליטיקה, הכלכלה, החברה וגם האקלים משתנים במהירות והיכולת להתמודד עם השינויים הופכת למרכיב בעל חשיבות עליונה בעוצמת ושרידות מדינות וערים.

מדד KPMG’s Change Readiness Index בשיתוף אוקספורד אקונומיקס, בוחן זו השנה השנייה 90 מדינות בניסיון למדוד את יכולתן לנהל ולהגיב לזעזועים בטווח קצר, כמו רעידות אדמה או טרור, ולשינויים ארוכי טווח, כמו שינויי אקלים או שינויים טכנולוגיים, וכן מה יכולתן של המדינות לנצל הזדמנויות הנוצרות בעקבות שינויים אלה. המפה מציגה בירוק את המדינות המדורגות גבוה במדד ובאדום את המדינות המדורגות נמוך ביותר.

מדדים שונים שימשו לעריכת ההשוואה בין המדינות, כמו מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, ומדד העסקים של הבנק העולמי. מה שמייחד מדד זה הוא ההתבוננות המעמיקה בגורמים המעצבים את "המוכנות לשינוי", כמו סחר ומדיניות רגולציה, ביטחון חברתי, והשקעות במחקר ופיתוח – יותר מאשר רק באינדיקטורים פשוטים כמו תוצר לאומי גולמי. הרעיון הוא לספק מבט מדיד לעתיד שיכול להיות שימושי לארגוני סיוע ופיתוח כלכלי, חברות פרטיות המשקיעות במדינות זרות, ולמדינות עצמן, כשהן מעריכות את המדיניות שהן עצמן קובעות.

עושר המדינה הוא כמובן פקטור חשוב, ו-10 המדינות המובילות במדד הן כולן מדינות של "הכנסה גבוהה". אבל העושר אינו חזות הכל. צ'ילה, המדורגת 11, היא המדינה המדורגת גבוה ביותר ואינה מוגדרת כמדינת הכנסה גבוהה, והיא עוקפת במדד את ארה"ב (12), וכן את צרפת, ספרד ואיטליה. מדינות נוספות שמדורגות גבוה יותר מדירוג התמ"ג שלהן הן הפיליפינים, פנמה, קמבודיה וקניה.

על פי הדו"ח, אחד הפקטורים המשמעותיים והמשותפים למדינות שקיבלו דירוג גבוה הוא קיום "ארגונים חברתיים חזקים", רמה גבוהה של השקעות במחקר ופיתוח, שווקים פיננסיים מפותחים ויכולת הממשלה לחזות מגמות חשובות בתחומי הכלכלה, הסביבה והטכנולוגיה. אחד הממצאים המפתיעים היא כי השווקים המתעוררים, מדינות ה- BRICS, מדורגות נמוך יחסית במדד. ברזיל מדורגת 42, רוסיה 62, הודו 65, סין 28, ודרום אפריקה 46.

10 המדינות שמובילות את המדד הן: סינגפור 1, שבדיה 2, קטאר 3, ניו זילנד 4, גרמניה 5, ישראל 6, יפן 7, ערב הסעודית 8, אוסטרליה 9 ובריטניה 10.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מצב הערים בעולם, לכאורה, מעולם לא היה טוב יותר: יותר אנשים רוצים לחיות בהן מאי פעם, והמגמה הכללית היא של פיתוח מקיים יותר ומרוכז יותר בתושב. עם זאת, הערים מעולם גם לא היו בסיכון גבוה יותר. שינויי האקלים גורמים לכך שאסונות טבע כסופות, הצפות מהים ומנהרות יהיו שכיחים יותר, וערים צריכות להתמודד עם אתגרים חדשים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

קופנהגן 2מדד COPENHAGENIZE 2013 מציג את 20 הערים הידידותיות ביותר לאופניים. המדד הקודם, שפורסם ב- 2011, שימש כלי עבור ערים באשר לאופן בו יש לפתח את תחום האופניים, ולשלבם בנוף העירוני, ככלי תחבורה משמעותי ומקיים. הרנסנס של האופניים  ממשיך להתפתח סביב העולם כשערים מבינות שוב את הערך של קיום תנועה מונעת אדם, כפי שהיה בסוף המאה ה-19, ושהאופניים משנות הן את החברה והן את הנוף העירוני לטובה. כיום, יותר מבעבר, העיור יצר צורך חדש בפתרונות תחבורה חסכוניים וכלכליים.

Copenhagenize Design Co היא חברת ייעוץ עירוני המתמחה בתכנון אופניים, תשתיות ותקשורת. החברה רואה באופניים כלי אפקטיבי בארגז הכלים העירוני לבניית ערים תוססות במאה ה-21. בשנת 2011 דירג המדד 80 ערים מרכזיות בעולם, ובשנת 2013 מספר הערים שדורגו עלה ל-150. 13 פרמטרים משמשים את עריכת המדד, ובכל אחד מהן מקבלת כל אחת מהערים ציון בין 0 ל-4, עם אפשרות לעוד 12 נקודות בונוס. הפרמטרים למדד הם:

  • קידום אופניים – כיצד העיר/ אזור/ מדינה מקדמת את הנושא ואיזו השפעה יש לפעולה?
  • תרבות אופניים – האם האופניים ביססו עצמן ככלי תחבורה בקרב אזרחים רגילים או רק כתת תרבות?
  • מתקני אופניים – האם יש מסלולי אופניים נגישים, רמפות על מדרגות, מקום מוקדש ברכבות ואוטובוסים, דרך התמצאות קלה וכיוצ"ב?
  • תשתית אופניים – מהו מצב תשתית האופניים בעיר?
  • תכנית שיתוף אופניים – האם יש בעיר תכנית שיתוף אופניים נרחבת?
  • חלוקה מגדרית  -מה אחוז הרוכבים מכל מין?
  • גידול מודל השיתוף מ-2006 – מה היה הגידול במודל השיתוף?
  • תפישת בטיחות – האם יש תפיסת בטיחות של הרוכבים בעיר, כפי שמשתקפת בחבישת כסדות
  • פוליטיקה – מהו האקלים הפוליטי ביחס לרכיבה עירונית?
  • קבלה חברתית – כיצד נהגים והקהילה מתייחסים לרוכבים?
  • תכנון עירוני – כמה דגש שמה העירעל שילוב אופניים בתכנון?
  • תשתית – עד כמה הם מודעים לשיטות מומלצות בינלאומיות?
  • הרגעת תנועה – אילו מאמצים נעשו כדי להוריד את מהירות התנועה ולהרגיעה מתוך כוונה לספק ביטחון רב יותר להולכי רגל ורוכבים?
הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

הערים הטובות ביותר לאופניים 2013

רק עיר אחת קיבלה השנה את מקסימום נקודות הבונוס – סביליה, ספרד. בורדו, ריו דה ז'ניירו וקופנהגן הגיעו קרוב למקסימום נקודות הבונוס. בורדו הצטיינה בתחום הפוליטי ובתכנית שיתוף האופניים, ואילו קופנהגן איזנה את הפסד הנקודות בנושא חבישת הקסדות על ידי חדשנות, עם סדרה של גשרים שנבנו בנמל. ריו דה ז'ניירו הצליחה לצבור נקודות בתכנון פרויקטים חדשנים, קבלה חברתית ופוליטיקה.

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

דירוג הערים הטובות בעולם לאופנים

3 ערים הולנדיות הגיעו לרשימת 20 המובילות, דבר שאינו מפתיע. אולם יש לציין כי הן גולשות למיקומים אלה בקלות בהתבסס על מצב קיים, יותר מאשר בזכות חשיבה חדשנית ושאיפה לנוע קדימה, כי שנראה בערים אחרות. הופעת 3 ערים צרפתיות היא סימן כי צרפת הופכת להיות מדינה מובילה בתחום האופניים, ואילו 3 ערים גרמניות ו-2 יפניות הגיעו לרשימת המובילות גם כן. הנכנסות החדשות לרשימה הן מעניינות במיוחד. ערי האופנים העולות לא רק משנות את הנוף העירוני שלהן, הן משמשות השראה לערים בכל העולם בהציגן את מה שניתן להשיג בזמן קצר יחסית.

אמסטרדם שומרת על תואר העיר הטובה ביותר, וממשיכה להשיג ציונים טובים בכל הקטגוריות כמעט. היא עושה כמעט הכל נכון, ועל מה שחסר בה בתשתית אחידה היא מפצה בתנועה רוויה של אופניים במרכז העיר. 30 הק"מ של האזורים בתנועה איטית מאיטים את התנועה בעיר ושוברים על ביטחון הרוכבים. אווירת הרוכבים היא רגועה, מהנה ושייכת לזרם המרכזי. זהו אחד המקומות בעולם בו אין שום התנגדות או ביקורת על אופניים, ומעטים המקומות שניתן להנות בהם מרכיבה עירונית כמו באמסטרדם.

קופנהגן מדורגת שנייה גם השנה. מבחינת תכנון עירוני, העיר היא מובילה כשמדובר בתשתית מעוצבת היטב ואחידה. סדרה של גשרי הולכי רגל ואופניים שנבנו בנמל, המשך העבודה על רשת הנתיבים המהירים לאופניים והשלמת מקטעים חסרים, כולם תורמים למערכת ולתשתית הכללית.

אוטרכט היא עיר נהדרת לרכיבת אופניים. היא לא דורגה במדד של 2011, ונכנס היישר למקום השלישי. העיר מובילה עולמית בין הערים הקטנות, בהציגה מה ניתן להשיג בתחום. 640,000 תושבי המטרופולין נהנים מרשת ותשתית מצוינת, ורמת שימוש גבוהה במיוחד.

סביליה היא הדוגמה לתנועת תכנון האופניים. העיר עברה בתכנית שיתוף האופניים לרמת שימוש של 7%. הגידול המהיר הוא אינטנסיבי וחיובי, וערים אחרות מקבלות ממנה השראה. העיר עשתה כל מה שצריך מבחינת תשתית כדי לאפשר את תכנית שיתוף האופניים, ואף כי 7% זה עדיין רחוק מרמות השימוש של 30% של הערים המובילות, העיר זכתה במקסימום נקודות הבונוס במספר קטגוריות, כולל תשתית, תכנית השיתוף, ופוליטיקה.

בורדו היא העיר לדוגמה בצרפת. לאורך שנים שטרסבורג נחשבה לעיר המובילה לאופניים, אבל בורדו כבשה בסערה את ההובלה בצרפת, ובמהלך 5 שנים בלבד. העיר השקיעה בנתיבים מעולים לאופניים, ויש כיום ברחבי העיר 200 ק"מ, ואם כוללים את הפרברים, 400 ק"מ.

אז מה לגבי תל אביב? המדד מפרסם רק את 20 הערים המובילות. עם זאת נמסר לי מעורכי המדד כי תל אביב אכן נבחנה, והיא דורגה במסגרת החצי הגבוה של המדד המורכב מ-150 ערים בעולם, כך שהיא איפה שהו בין מקום 21 ל-75.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: כשאופניים הן סמל עירוני, כדאי שיעוצבו על ידי פיליפ סטארק | עבר הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | האם צריך ללמד תושבים איך להשתמש בנתיבי אופניים? נראה שכן | בלונדון רוצים להרים את נתיבי האופניים לאוויר


עליית הערים העצמאיות. עכשיו גם ביפן

יחסי הכוחות בין ערים ומדינות עוברים שינויים גדולים בעשורים האחרונים. עליית כוחן של הערים המרכזיות  בכלכלה ובפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, ההכרה בכוחן כקטרים רבי עוצמה לפיתוח אזורי, והמורכבות הגדלה והולכת של ניהולן, מוביל למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה מדינות מעניקות יותר ויותר עצמאות לערים לנהל את עצמן.

במדינות שונות הערים המרכזיות ביותר כבר זוכות למעמד ייחודי ועצמאי מזה זמן, אולם לרוב מדובר רק בערי הבירה, אלה שטיפסו למעמד בינלאומי גבוה, התפתחו למגה ערים, ומדינותיהן הכירו בצורך לשחרר אותן מהשלטון המרכזי, בכדי לאפשר להן התפתחות מהירה. אבל המגמה הזו הולכת ומתרחבת. בפוסט קודם הצגתי את התהליך של מתן יתר עצמאות ניהולית לערים בבריטניה, וכעת ביפן מאמצים את אותה גישה.

לוגו העיר אוסקה, יפן

לוגו העיר אוסקה, יפן

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו. הרפורמה נתמכה על ידי כל המפלגות המרכזיות בפרלמנט היפני, והגיעו בעקבות דרישה של ראש עיריית אוסקה.

החוק החדש מאפשר לאוסקה ו-9 ערים מרכזיות אחרות ביפן, שלהן אוכלוסייה הגדולה מ-2 מיליון תושבים להציג מבנה חדש לאחר משאל בקרב תושביהן. 9 הערים הן סאפורו, סייטמה, צ'יבה, יוקוהמה, קווסקי, נגויה, קיוטו, סאקי וקובה. ערים אחרות יכלו בעתיד גם כן להציג מבנה חדש אם אוכלוסייתן תגיע ל-2 מיליון תושבים.

ראש עיריית אוסקה מקווה להציג את המבנה החדש והמיוחד לעיר עד 2015. הרפורמה אמורה לבטל את העיר אוסקה ו-24 הרבעים האדמיניסטרטיביים שלה, ולהחליפם ב-8 או 9 "רבעים מיוחדים", כשלכל אחד מהם תהיה אוכלוסייה של בין 300,000 ל-500,000 תושבים. הרבעים המיוחדים יהיו אחראיים על שירותים מוניציפליים וחברתיים, בעוד ממשלת אוסקה תהיה אחראית על תכנון אסטרטגי ושירותי חירום. לכל רובע יהיה ראש עיר משלה ואסיפה, תכנית זו מבוססת על המבנה של ממשלת העיר טוקיו ו-23 הרבעים שבה.

מאמרים קשורים: החזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | מה זה "עיר עולם" – "global city"? טוקיו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | המגדל הגבוה בעולם נחנך בטוקיו | האפליקציה שתשנה את התדמית של יפן


20 הערים שיושפעו ביותר משינויי האקלים

ערי הנמל סביב העולם מהוות יותר מחצי מהערים הגדולות בעולם. ערים אלו צפויות להתמודד עם אתגרים קשים, בעוד אקלים כדור הארץ עובר שינויי.  אתר החדשות Bloomberg.com גיבש את רשימת 20 ערי הנמל הצפויות להיות בסכנה הגבוהה ביותר, כלכלית ואנושית, כתוצאה מהשפעת שינויי האקלים. הרשימה התקבלה בהפתעה כש-4 מהערים הנמצאות בסכנה הגדולה ביותר, והן גם הפגיעות ביותר, הן ערים בארה"ב, והסכנות רק מתגברות, כפי שאמר כותב המאמר בבלומברג: "יותר מ-130 ערי נמל סביב העולם נמצאות בסכנה גוברת מסערות חזקות והצפות, נזקי רוח סערה, עליית גובה פני הים, ושקיעת אדמות. תכנון לקוי של פיתוח מציב לעיתים קרובות יותר אנשים באזורים פגיעים, דבר המגביר את הסכנות. נכסים בשווי של כ-3 טריליון דולר נמצאים כיום בסכנה, וצפויים לעלות עד כדי 35 טריליון דולר עד שנת 2070, לפי מחקר של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח".

  • 20 – אלכסנדריה, מצרים
  • 19 – וירג'יניה, ארה"ב
  • 18 – קינגדאו, סין
  • 17 – נגויה, יפן
  • 16 – הו צ'י מין, ויאטנם
  • 15 – רוטרדם, הולנד
  • 14 – אמסטרדם, הולנד
  • 13 – אוסקה, יפן
  • 12 – ניו אורלינס, ארה"ב
  • 11 – נינגבו, סין
  • 10 – בנגקוק, תאילנד
  • 9 – הונג קונג, סין
  • 8 – טוקיו, יפן
  • 7 – טייאנג'ין, סין
  • 6 – מומבאי, הודו
  • 5 – שנגחאי, סין
  • 4 – כלכותה, הודו
  • 3 – ניו יורק, ארה"ב
  • 2 – גואנזו, סין
  • 1 – מיאמי, ארה"ב

מאמרים קשורים: הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים | וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו | איך יראה העולם בשנת 2050? הרבה יותר עירוני | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | 13 ערי הענק של סין

 


גרץ – עיר העיצוב של אונסק"ו

לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו יש מכנה משותף אחד: מורשת תרבותית משמעותית, סצינה יצירתית מגוונת וחיה, ומחוייבות לשימוש בפוטנציאל של ענף זה עבור פיתוח החברה והכלכלה באזור.

גרץ הצטרפה לרשת זו, יחד עם ברלין, בואנוס איירס, קובה, מונטיראול, נגויה, סיינט אטיין, שנזן, שנגחאי וסיאול. גרץ פועלת להפוך את היצירתיות לאלמנט מרכזי של פיתוח עירוני ארוך טווח.

עיר עיצוב של אונסק"ו הוא תואר ללא הגבלת זמן לעיר, המכיר לא רק בעיצוב הקיים בגרץ, אלא גם כרוך באחריות להטמיע עיצוב בחיי היומיום. גרץ תישאר עיר העיצוב ובכך היא מצטרפת לרשת הערים היצירתיות של אונסק"ו. במסגרת רשת זו גרץ יכולה לחלוק מניסיונה ולייצר הזדמנויות חברתיות וכלכליות לפיתוח העיר.

התואר מביא עימו הזדמנות לעיר ותושביה, ומקדם את פרסום העיר והסצינה הקריאייטיבית שבה. הפוטנציאל היצירתי והפיתוח הכלכלי זיכו את גרץ בהכרה בין לאומית שעוד תתפתח. תיירות, מסחר וגסטרונומיה יהנו מצמיחה, איכות החיים תשתפר, כהוכחה לתפקיד של גרץ כעיר אטרקטיבית וחכמה.

ההצטרפות לרשת הערים היצירתיות מחזקת את התפקיד של היצירתיות בגרץ וסטיריה. 17,000 משרות ביותר מ-4,800 חברות בתחומים היצירתיים מביאים לעיר יותר ממיליארד אירו מדי שנה, סטיריה היא אחד האזורים המובילים באירופה בתחומים אלה.

לכבוד קבלת התואר השיקה גרץ אתר ייעודי לנושא, שבאופן שתואם את תכניו, המבוססים בעיקר על תמונות וסרטונים, בנוי בסגנון "פינטרסטי" (pinterest), המבוסס על ויזואליות ללא היררכיה, ומינימום טקסט.

מאמרים קשורים: רשת הערים היצירתיות של אונסק"ו | גרץ נבחרה לרשת הערים של אונסק"ו: וולף אולינס מדבר על מיתוג מדינות | בירת התרבות של אירופה | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית ל-2012 | עיצוב העתיד של ניו יורק


הערים היקרות בעולם – סקר מרסר לדירוג יוקר המחיה בערים 2012

טוקיו היא העיר היקרה בעולם עבור מהגרים, ודוחקת את לואנדה, אנגולה, למקום השני, על פי Mercer’s Cost of Living Survey. אוסקה היא השלישית לאחר שטיפסה 3 מקומות מהשנה שעברה. מוסקבה נשארת רביעית וג'נבה, שוויץ, חמישית. סינגפור וציריך (6), נג'מנה, צ'אד יורדת ב-5 מקומות והונג קונג נשארת במקום התשיעי. קארצ'י (214) מדורגת במקום הנמוך ביותר, כשיוקר המחייה בה הוא שליש מבטוקיו. אירועים כלכליים ופוליטיים שהתרחשו בעולם לאחרונה, השפיעו על הדירוג באזורים רבים.

הסקר מכסה 214 ערים סביב העולם ומשווה את העלות של 200 נתונים בכל מקום, כולל תחבורה, מזון, ביגוד, תחזוקת בית ובידור. מחיר הדיור גם הוא מחושב והוא בעל השפעה משמעותית בדירוג. הדירוג של מרסר הוא המקיף ביותר והוא מיועד לעזור לחברות בינלאומיות וממשלות לקבוע תשלומים עבור עובדיהם מעבר לים. ניו יורק משמשת כבסיס וכל הערים מושוות אליה.

אינפוגרפיקס - מדד הערים היקרות בעולם

אינפוגרפיקס – מדד הערים היקרות בעולם

אירופה, המזה"ת ואפריקה – כשהיא במקום הרביעי, מוסקבה היא העיר היקרה ביותר באירופה, ג'נבה (5) אחריה וציריך במקום השישי. העיר האירופאית הבאה היא ברן (14). חוץ ממספר יוצאי דופן, כל שאר הערים האירופאיות ירדו בדירוג השנה, בעיקר בשל החלשות האירו והמטבעות האחרים מול הדולר. אוסלו (18) ירדה ב-3 מקומות, והעיר האירופאית הבאה, לונדון (25) ירדה ב-7 מקומות. פריז (37) ירדה 10 מקומות, ואילו מילאנו (38), רומא (42), שטוקהולם (46), וינה (48) ואמסטרדם (57) כולם ירדו בין 7-13 מקומות.

תל אביב (31) ממשיכה להיות העיר היקרה ביותר במזה"ת, למרות ירידה של 7 מקומות מ-2011. ביירות (67) שעלתה 8 מקומות בדירוג עקפה את אבו דאבי (76), ג'דה, ערב הסעודית (186) ממשיכה להיות העיר הכי פחות יקרה באזור. בסה"כ, רוב ערי המזה"ת ירדו בדירוג, בעיקר משום שעליית מחירי הסחורות והשירותים הייתה מתונה יותר מבניו יורק. למרות ירידה מהמקום הראשון, לואנדה, אנגולה (2) נותרת העיר היקרה ביותר באפריקה, אחריה נג'מנה, צ'אד (8), ליברוויל, גאבון (20) היא הבאה באפריקה, ואחריה חרטום, סודן (26) שעלתה ב-18 מקומות. זה אולי מפתיע למצוא 20 ערים אפריקאיות בשליש העליון של הדירוג, אולם הסיבה היא הקושי למצוא מזון ודיור בטוח עבור מהגרים.

אמריקה– סאו פאולו (12) וריו דה ז'ניירו (13) נותרות הערים היקרות ביותר ביבשת אמריקה, ואחריהן קראקס (29) שזינקה 22 מקומות מהשנה שעברה. בדרום אמריקה ברזיליה (45) היא העיר הרביעית ביוקר המחייה. הוואנה (99) שצנחה מהמקום ה-53 חוותה את הירידה המשמעותית ביותר באזור בעיקר בשל ירידת ערך המטבע המקומי, הפסו הקובני. בואנוס איירס (121) עלתה את העלייה הגדולה ביותר

באזור, מהמקום ה-159, בעקבות אינפלציה גבוהה. ניו יורק (33) ירדה במקום אחד, והיא נותרת העיר היקרה ביותר בארה"ב. לוס אנג'לס (68) וסן פרנסיסקו (90) בעקבותיה. וושינגטון (107), שיקגו ומיאמי (110). טורונטו (61) היא העיר היקרה בקנדה, ואחריה וונקובר (63), מונטריאול (87) וקלגרי (92).

אסיה – טוקיו (1) היא העיר היקרה בעולם, לאחר עלייה של 3 מקומות מהשנה שעברה. אוסקה (3) היא הבאה מבין האסייתיות, ואחריה סינגפור (6), הונג קונג (9), נגויה (10), שנגחאי (16) ובייג'ינג (17). סיאול (22) ירדה 3 מקומות, שנזן (30), וגואנזו (31) עלו 7 ו-13 מקומות בהתאמה. השילוב של עליית מחירי הסחורות והתחזקות היואן הסיני דחף את הערים הסיניות במעלה הדירוג. בהודו, ניו דלהי (113) ומומבאי (114) ירדו ב-28 ו-19 מקומות בהתאמה. במקומות אחרים באסיה, ג'קרטה (61) עלתה 8 מקומות, בנגקוק (81) עלתה 7 מקומות וקואלה לומפור (102) עלתה 2 מקומות. קראצ'י (214) נותרה העיר הכי פחות יקרה.

מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים 2011 | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. מחקר מקינזי | הערים התחרותיות בעולם | הערים המסוכנות בעולם | הערים החכמות בעולם