התכנית החדשה לפיתוח אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה

על פי דו"ח שהגיש לאחרונה מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה לראש הממשלה ולשרי האוצר והתמ"ת, לאזור הנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק של המזרח התיכון. פרסום דו"ח ה-OECD לפיו הנגב יכול וצריך להפוך למרכז בינלאומי לתעשיית הקלינטק עורר עניין רב בנגב וראשי הרשויות התאחדו בקריאה להפוך את הדו"ח למסמך עבודה מחייב. על פי הדו"ח לנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק על בסיס שורה של נתונים חיוביים במיוחד של תעשיית הקלינטק בנגב, שרשמה גידול כפול מבשאר אזורי הארץ ובה מבוצע שליש מהמחקר בתחום.

מהדו"ח, עולה כי למרות הנתונים החיוביים הרי שהדרך להגשמת החזון של הפיכת הנגב למוקד קלינטק עוד ארוכה, בשל שורה של כשלים בתחום כוח האדם והתעשייה באזור. בין השאר מצאו חוקרי ה-OECD כי הנגב סובל ממחסור בעובדים משכילים בתחום הקלינטק, כמו מהנדסים וחוקרים, בשל הקושי למשוך אותם לעבור לגור באזור.

בעבודת מחקר שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים לקידום ופיתוח העיר אילת, בעלי יתרון יחסי ויכולת למימוש: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה. עבודת המחקר בחנה את האמצעים הדרושים לצורך גיוון מקורות התעסוקה בעיר, לרבות איתור כשלים וחסמים. בין החסמים שזוהו- באילת קיימת הסתמכות קיצונית על ענף התיירות המחייב פיתוח ענפים נוספים  (למעלה מ-50% מהמועסקים עוסקים בתיירות), משק סגור ומרוחק, תחלופה גבוהה של עובדים, שיעור גבוה של מהגרים אפריקאים ופליטים, והיעדר כח אדם מקצועי.
בתחום האנרגיה המתחדשת מציע התמ"ת לבחון את המשמעויות להפיכת אילת ל"עיר ירוקה", באמצעות סיוע בקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בעסקים ובבתי מגורים, סיוע בהתקנת מתקנים פוטו וולטאיים ביתיים ומסחריים לצורך התפתחותה של תעשייה מקומית.  המשרד החליט לאמץ את כנס אילת איילות לאנרגיה מתחדשת והוא תומך בו ושותף מלא כבר מספר שנים. המשרד הוביל והוציא לפועל הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל איילות מה שיתרום משמעותית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי באזור. לדברי השר שמחון יש לפעול למיתוג האזור כולו והעיר כעיר ירוקה המקדמת תחום האנרגיה המתחדשת לאור יתרונות האזור, מיתוג שישפיע על תפיסת העיר ועל האוכלוסייה הפוטנציאלית להגיע אליה. (העיר אילת סיימה לא מכבר תהליך מיתוג תחת הסיסמה אילת+. פירוט בהמשך)

ביולוגיה ימית ואקדמיה – תמיכה בתכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה ולבחון הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית תוך ניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
השר שמחון הציע להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ על  תכנית לפיתוח תחום הביולוגיה הימית. כן תבחן הקמת מאגד באילת, אשר יוכל לשמש כמטה פעילות ולהוות גוף מתאם ומנחה בתחום הביולוגיה הימית בתחומי התעשייה, ארגון ומינהל, הנגשת מידע, הכשרה מקצועית וחינוכית ועוד.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לאילת יתרונות בתחום המחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בארץ: שונית אלמוגים טרופית- הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם, עומק המים – עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק רב במרחק קצר מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. בנוסף, רמת קרינת שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות שם קיימת רמת קרינה גבוהה), אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים , ובדגש על תעשיית המיקרו אצות.
כמו כן, ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה – באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו נחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
השר שמחון אמר במהלך הישיבה כי "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית, קידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.

מיתוג אילת – העיר אילת סיימה תהליך מיתוג בשנת 2011 (שהתרכז בתחום התיירות) באמצעות משרד הפרסום אדלר, ובו התעורר הצורך להתמודד עם הבעיות הרבות בעיר, התחרות הגוברת מירדן ומצרים, חוסר הבידול בין היעדים השונים בתחום התיירות ועוד.

עם ההתפתחות העצומה של ענף התיירות בעולם, מוצאת את עצמה אילת בעמדת נחיתות, כשלמעשה המוצר התיירותי האילתי הוא דל ביותר. מזג אויר טוב ונוף יפה זה פשוט כבר לא מספיק כיום. התיירים מחפשים תרבות, פעילות ועניין – ובאילת, בוא נודה על האמת, אין יותר מדי מה לעשות. דבר זה הוביל את האסטרטגיה שפותחה בתהליך המיתוג שהובילה ללוגו אילת+. משמעות האסטרטגיה היא, למעשה, שמכיוון והיהצע באילת הוא דל ולא מספק, יש לצרף לאילת מוצרים תיירותיים מחוץ לעיר: אילת+ ירושלים, אילת + ים המלח, וכולי.

עוד עלה בתהליך המיתוג הצורך הדחוף להשקיע בתוכן תרבותי, פסטיבלים וכנסים בעיר, שאינם מספקים. ובמיוחד הצורך בטיפול בתשתיות העיר ושיפור רמת השירות בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יכשל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | מגמות במיתוג ערים בישראל

מודעות פרסומת

עמק הסיליקון החדש של ישראל

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

חברת מנרב זכתה לפני שבועיים במכרז להקמת קריית ההדרכה בעיר הבה"דים בנגב, ואמורה להתחיל לעבוד בשטח בשבועות הקרובים במטרה לאכלס את הקריה ב-2015. מבני התשתית של חברת חשמל ומקורות כבר עומדים, ותשתיות התקשורת מונחות. בתחילת מארס תונח אבן הפינה לקריית התקשוב, והיא אמורה להיות מאוכלסת ב-2017. באמ"ן מקווים לגדר את שטח הקריה החדשה בחצי השני של 2012, ולהתחיל מיד בהקמת תשתיות בתקווה לאכלס אותה ב-2019 (1,000 חיילים ראשונים של החיל יהגרו כבר ב-2015). מדי שנה יוכשרו בבסיסים החדשים 100 אלף חיילים.

בשבע השנים הבאות יושקעו בשלושת המתחמים 22 מיליארד שקל מכספי הציבור. מיליון מ"ר ייבנו וכ-30 אלף חיילים – רובם "חיילי היי-טק", המשרתים ביחידות טכנולוגיות – עומדים לעבור דרומה. "הם יעבירו את הקריירות שלהם, חתיכה מחייהם", אומר בכיר באמ"ן. "הם לא עוברים לדרום לקדנציה אחת. אנחנו בונים שם את מרכז ההיי-טק של אמ"ן, ונעביר אליו את כל הטכנולוגיה של החיל. אם רוצים להבין את המשמעות של העניין, צריך להיזכר שלא במקרה אזורי ההיי-טק של רעננה והרצליה פיתוח נמצאים במרחק חמש דקות נסיעה מגלילות".

22 מיליארד שקל אינם סכום זניח: הם שווים לכ-10% מהתקציב השנתי של ישראל. סכום כזה יכול היה ליצור אפשרויות תעסוקה עצומות ברחבי המדינה, ולקדם באופן משמעותי את מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. זהו הפרויקט בעל המשמעות הגדולה ביותר שמערכת הביטחון הוציאה אי פעם לדרך, והמשמעות שלו גדולה אף יותר כשמביאים בחשבון את השטחים הרחבים שיתפנו באזור המרכז.

משרד הביטחון צופה שלמעבר תהיה השפעה כלכלית חיובית ביותר: עם השלמת המעבר ב-2020 יצמח התוצר הלאומי ב-3.7 מיליארד שקל בשנה. העלייה תגיע לשיאה ב-2030, שבה יגדל התוצר ב-6 מיליארד שקל ביחס למצבו כיום. בנוסף מעריכים כי ערך הנכסים בדרום יצמח ב-30%; כי אנשי הקבע יוציאו מדי שנה חצי מיליארד שקל בעסקים בדרום; כי מתוך 4,000 חיילים שישתחררו מהבסיסים מדי שנה, רבע יישארו בנגב; וכי על כל חייל שיעבור לשרת בנגב ייתוספו ארבעה מקומות עבודה חדשים בשוק המקומי.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אומר כי "עבור הנגב, זאת הזדמנות היסטורית לפריצת דרך. המעבר של צה"ל דרומה, בשילוב השינויים שאנחנו עורכים בנגב, יביאו לכך שעד 2020 המדינה תשתנה לגמרי".

"המעבר הזה צריך להמשיך לחזק את הנגב", אומר מקור במשרד הביטחון המעורב בפרויקט. "צריך למנף אותו כדי להקים כבישים, קווי רכבת, מוסדות חינוך, מערכת בריאות ואפשרויות תעסוקה לבני ובנות הזוג. המעבר של חיל המודיעין וחיל התקשוב הוא הזדמנות להפוך את הנגב לעמק הסיליקון. בן לילה יגיעו לנגב 10,000 אנשי טכנולוגיה, והיחידות שלהם יזדקקו מדי שנה לשירותים טכנולוגיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות שיהיו מעוניינות להעניק להן שירותים יצטרכו לעבור לדרום כדי שיהיה להן יתרון במכרזים. זאת הסיבה לכך שהחברות הגדולות מתכננות את המעבר לפארק ההיי-טק בבאר שבע כבר עכשיו, שש שנים לפני שהצבא מגיע. החברות האלה יזדקקו לעובדים, וזה יוביל בעקיפין לפיתוח האקדמיה בנגב".

ברמה האזרחית, לעומת זאת, המעבר לדרום לא לווה בתוכנית לאומית מתוקצבת. כל הגורמים הרלוונטיים מודעים להזדמנות, אבל אף אחד מהם לא נערך בקצב של צה"ל. ועדת ההיגוי העליונה לליווי מעבר צה"ל לנגב, שמובילים המנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, זכתה בדו"ח מבקר המדינה של 2011 לביקורת על תפקודה הלקוי. גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ספגו ביקורת על שלא הסירו מהר מספיק את החסמים העומדים בפני התוכנית, שהוציא לדרך אריאל שרון לפני תשע שנים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל אמנם מציגים סדרה ארוכה של מהלכים כלכליים לפיתוח הנגב, אך רק באחרונה יזמו את תוכנית "מעגלים בנגב" להעמקת שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות השונות סביב המעבר, ועל תוכנית הפיתוח האסטרגית עובדים רק בימים אלה; הרשויות המקומיות השונות, דוגמת ירוחם, דימונה ורמת נגב, השואפות לקלוט אוכלוסיה איכותית, פועלות בנפרד מול מינהלת משרד הביטחון; במשרד התמ"ת עדיין לא השלימו את התוכניות להכשרת העובדים שאמורים לקחת חלק בבניית הבסיסים; ברשות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב אין תוכנית ישירה להתמודדות עם המעבר, ונדמה כי הפרויקט כולו מדלג מעל האוכלוסיה הזקוקה לקידום יותר מכל; וברכבת ישראל, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך תמונת המצב עדיין לא ברורה. כולם מציגים נכונות לסייע לפרויקט – אבל רצון טוב לא מספיק כשבשטח אין גורם אחד המרכז תוכנית אסטרטגית כוללת.

לכתבה המלאה בדהמרקר

מאמרים קשורים: רהט דרום, מיתוג אופקים, צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ, אשקלון מעלה הילוך


התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים

עיריית ירושלים אישרה תכנית כוללת לפיתוח מרכז העיר בהשקעה כוללת של 450 מיליון שקל, שאמורה להחיות את מרכז העיר ולגרום לכך שיפעל 24 שעות ביממה.

לאחר שנים של הזנחת מרכז העיר ירושלים, ובעקבות התדרדרות נוספת של האזור בעקבות העבודות להקמת הרכבת הקלה, התארגנו הסוחרים והדיירים לבחון דרכים לשפר את המצב ולשפץ את האזור. ועד הפעולה פנה לעירייה שלא נענתה ליוזמה לאורך זמן, אך בסופו של דבר הפנתה אותם לחברת עדן, חברת בת של הרשות לפיתוח ירושלים. עדן הוקמה בשנת 2001 כזרוע עסקית־יזמית ייעודית של הרשות לפיתוח ירושלים. מטרתה המקורית היתה לפתח את מרכז ירושלים, ופרק הזמן שהוקצב לה היה עשר שנים. לאחר שתקופה זו הסתיימה לאחרונה, החליט ראש העירייה ניר ברקת לתת לחברה מנדט לעשר שנים נוספות, כשהוא מתווה לחברה תוכנית פיתוח נוספת למרכז העיר הנחשבת לגדולה בישראל – בהיקף כולל של כ־450 מיליון שקל.

בניגוד לחברות כלכליות שמופעלות על ידי עיריות אחרות ברחבי הארץ, מעמדה של עדן כחברה־בת של הרשות לפיתוח ירושלים מאפשר לה ליהנות מתקציבים המוזרמים על ידי משרדי הממשלה השונים. לחברה מודל הכנסות ייחודי הנובע ממקורותיה הכספיים: עיריית ירושלים מייעדת כ־50% מהיטלי ההשבחה והאגרות הנגבים בתחום האחריות של עדן לטובת פעולותיה. מדובר בכ־85 מיליון שקל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עד כה הושקעו בביצוע תוכניות הפיתוח של עדן כ־300 מליון שקל, בעיקר בתכנון ובביצוע שדרוג של תשתיות ורחובות. החברה מתמקדת בשדרוג רחובות מרכז העיר בעידן שאחרי הפעלת הרכבת הקלה. "החזון של התוכנית מבחינתנו הוא ליצור עירוב בין שימושים שונים כדי שמרכז העיר יחיה 24 שעות ביממה", הסביר ברקת. "מסיבה זו אנו רואים חשיבות רבה בשילוב של מלונאות, משרדים ומגורים יחד, כאשר קומת הרחוב תהיה קומת מסחר".

יזמים גדולים, שמהם מגיעים ההיטלים והאגרות, מודעים לעובדה שסכומי הכסף שהם משלמים מוזרמים ישירות לפיתוח האזור שבו הם פועלים, דבר שאמור לעודד אותם לפתח פרויקטים נוספים. לצד התקציב המגיע מהעירייה, כולל תקציבה של עדן גם 105 מיליון שקל שמקציב לחברה משרד התחבורה, 70 מיליון שקל שמגיעים ממשרד התיירות, וסכומים נוספים שמועברים לחברה ממשרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון והבינוי.

לכתבה המלאה בכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3560844,00.html

מאמרים קשורים: ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים,