"המסרים התיירותיים של ישראל לא קליטים". פרופ' יואל מנספלד, לקראת כנס חיפה לתיירות

כנס חיפה לתיירותבראיון לאתר Educational Travel, אומר פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות באוניברסיטת חיפה, שאסור היה להשתיק את הקמפיינים בחו"ל גם במהלך מבצע עמוד ענן. 7 שנים, 3 מלחמות ואינספור מבצעים ופיגועים עברו מאז קיבל משרד התיירות לידיו את דו"ח ארנסט אנד יאנג, שכולל המלצות למינוף התיירות בישראל וכלום לא השתנה, כך סבור פרופ' יואל מנספלד, ראש המרכז לחקר התיירות באוניברסיטת חיפה, שיפתח בעוד שבועיים את כנס חיפה לתיירות ה-4 תחת הכותרת "מתג לך יעד".

תכנית הכנס נועדה לבצע ניתוח כירורגי בתהליכי מיתוג שעברו עם השנים אתרי תיירות וערים בישראל. מלבד מנספלד צפויים להשתתף בכנס נציגים ממשרד התיירות, מלונאים בכירים, מפעילי אתר תיירות וראשי ערים.

"מחקרים שערכנו בעבר גילו באופן חד משמעי שבישראל, פעילות ביטחונית מייצרת מיד עצירה בהזמנות לנופש. זוהי תופעה שמאפיינת מדינות שנויות במחלוקת שכללה בעבר את דרא"פ, למזלנו יש לנו תיירות פנים מנצחת שניתן להישען עליה,".

מבצע עמוד ענן, הוא טוען, היה דוגמא נהדרת לאי יישום המלצות הדו"ח שכן לדבריו בזמן שצה"ל תקף מהאוויר את משגרי הטילים, הקמפיינים של משרד התיירות ברחבי העולם פסקו. המזל הוא, שמדובר במבצע קצר יחסית, ולכן יש יסוד להאמין שהנזק יהיה קטן יחסית לעומת הנזק המתמשך בחזית המיתוג.

למנספלד הגדרות ברורות למילה מיתוג להבדיל מהסברה. "מיתוג זה תהליך מאוד ארוך שדורש השקעה כלכלית, מוכנות ובעיקר סבלנות. לא מדובר רק בהחלפת לוגו או סלוגן. בהקשר הזה, אחד האתגרים המרכזיים הוא לייצר מסרים שהשפעתם תשנה את הדימוי הכללי של ישראל כמדינה מסוכנת. ישראל אינה ממותגת כיעד תיירותי מהשורה הראשונה ויש צורך להתכנס תחת מסר אחד שמבוסס על הצגת היתרונות התחרותיים שלה."

על המסרים התיירותיים שמציגה ישראל כיום אומר מנספלד: "אלה מסרים מאוד שמרנים ופונים לפלחי שוק שמחפשים את מה שיש במקומות אחרים בעולם כמו היסטוריה וחופים. המוצר הישראלי הולך ומתדרדר וזה קורה כי המסרים שישראל מעבירה לא קליטים או כי הדיווחים בתקשורת העולמית מנצחים אותה." לכתבה המלאה

תכנית הכנס

מאמרים קשורים: מדד מותגי המדינות- ישראל והמזה"ת | סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה | מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | עידו אהרוני מדבר על מיתוג ישראל

מודעות פרסומת

כל אחד מביא אחד: הגרסה שעובדת

קנדה החליטה לפנות לתושביה לעזור בקידום התיירות למדינה, אבל שלא כמו משרד התיירות הישראלי, שהפיל את המשימה כולה על האזרחים, בבקשה מטעם נעה תשבי שהם ידאגו להביא את התיירים ("כל אחד מביא אחד"), בקנדה התבקשו התושבים לשלוח סרטונים עם הדברים שהם הכי אוהבים לעשות, ומתוך 35 מיליון הסרטונים שנשלחו, יצרה חברת הפרסום DDB Canada סרט אחד, קצר ואפקטיבי שמציג את קנדה דרך עיני תושביה במקומות ובפעילויות שהם הכי אוהבים.

הגישה של פנייה לתושבים ממשיכה את המגמה של מדינות שמשתפות את תושביהן במאמצי שיווק התיירות: שבדיה עם הקמפיין המאד מוצלח של ניהול חשבון הטוויטר של המדינה על ידי אזרחים, והפיליפינים ששילבו תמונות של אזרחים בקמפיין התיירות.

המסקנה היא כי אזרחים רוצים ויכולים לעזור בשיווק המדינה. יש להם אינטרס ברור וגאווה במקום בו הם חיים, אולם שילוב אזרחים בקמפיינים מקצועיים צריך להיעשות בחכמה, ותוך ניצול היתרונות של מה שנקרא "חוכמת ההמון", ובמקביל להשאיר החלטות מקצועיות בידי מומחים לתחום. סביר להניח שאם אלפי ישראלים, או קנדים אוהבים מקום או פעילות מסוימת- יש לכך סיבה, וזה סוג מידע שאותו ניתן לשאוב מן הציבור. אולם להטיל את כל המשימה של הבאת תיירים לישראל על הציבור זו כבר דרישה שלא רק שאינה ברורה, מוגדרת ומובנת, היא אפילו גובלת בחוצפה (ישראלית, יש לומר).

מאמרים קשורים: אזרחים מנהלים את חשבון הטוויטר של שבדיה | מיתוג התיירות לפיליפינים | מיתוג התיירות לירושלים | סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה | כך הפך ג'יימס בונד לסוכן תיירות


סיכום התיירות ב-2011: בעולם עלייה, בישראל ירידה

משרד התיירות מפרסם את הדוח השנתי של התיירות לשנת 2011, המשקף מגמות בתיירות הנכנסת והיוצאת לישראל, התפלגות מדינות המקור לתיירות ומאפיינים של התייר המגיע לישראל.

בשנת 2011 נרשם שיא חדש בתיירות העולמית, שהסתכמה, על פי אומדנים של ארגון התיירות העולמי, ב-982 מיליון נוסעים, 5% יותר מבשנת 2010. ההכנסות מתיירות בעולם עלו ביותר מ-4%. בישראל לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2% בתיירות הנכנסת, והיא הסתכמה בכ- 3.4 מיליון תיירים: מאירופה הגיעו ישראל 2.2 מיליון תיירים (64% מכלל התיירים)- ירידה של 3% בהשוואה ל-2010. מאמריקה הגיעו 854,000 מבקרים (25% מכלל התיירים) – ירידה של 3%. 211,000 מבקרים הגיעו מאסיה (6% מכלל המבקרים).

מדינה

מספר מבקרים

שינוי בהשוואה ל-2010

ארצות הברית

634,000 (19%)

3%-

רוסיה

491,000

11%-

צרפת

301,000

1%-

בריטניה

221,000

10%+

גרמניה

220,700

10%+

איטליה

151,000

18%-

אוקראינה

137,000

51%+

פולין

96,000

26%-

קנדה

77,000

4%-

הולנד

63,000

9%+

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לישראל לפי מדינות מוצא

מברזיל ומספרד הגיעו 56,000 מבקרים (כ-2% מכלל התיירים)- עלייה של 9% וירידה של 25% בהתאמה. התיירות מסקנדינביה הסתכמה ב-2% מכלל התיירות, 79,600 מבקרים, עם עלייה של 9% בעיקר מדנמרק (30%+) ונורווגיה (18%+). מכל אחת מהמדינות הבאות הגיעו כאחוז אחד מכלל התיירים: ניגריה (42%+), שווייץ (19%+), רומניה (3%-), בלגיה (5%+), אוסטריה (9%+), ואוסטרליה (3%-). מהמזרח הרחוק הגיעו בסך הכל כ-159,000 מבקרים (1%+): 39,000 מהודו (4%-), 33,000 מקוריאה (18%-), 22,000 מאינדונזיה (24%+), 17,000 מסין (31%+), ו-14,000 מיפן (2%+). מירדן הגיעו לישראל 21,000 מבקרים (13%+), וממצרים 2,700 (5%-). מארגנטינה ומדרום אפריקה הגיעו 23,000 מבקרים (1%-, 5%+ בהתאמה), ממקסיקו הגיעו 21,000 מבקרים (20%-), מיוון 19,000 (32%-) ומצ'כיה 21,000 (24%-).

התפלגות לינות התיירים בישראל

התפלגות לינות התיירים בישראל

לינות תיירים: פחות בירושלים, יותר בתל אביב ובאילת: בשנת 2011 היו בישראל 337 בתי מלון, שכללו 47,600 חדרים. 11,000 באילת, 9,300 בירושלים, 6,800 בתל אביב, 4,200 בטבריה ו-4,000 בים המלח. סה"כ נרשמו 21.9 מיליון לינות ב-2011, בדומה ל-2010. 10 מיליון לינות הן של תיירים והשאר של ישראלים.

3.2 מיליון, שהם 32% מלינות התיירים נרשמו בירושלים (5%-), 2.3 מיליון (23%) מלינות התיירים נרשמו בתל אביב (3%+), 1.1 מיליון, שהם 11% מלינות התיירים נרשמו באילת (7%+), בטבריה התארחו 7% יותר תיירים מבשנה שעברה ובים המלח 4% יותר. בנתניה נרשמה עלייה של 9% (352,000), ובבתי הארחה של הקיבוצים חלה ירידה ש 3%.

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

התפלגות התיירות לאילת לפי מדינות מוצא

חצי מהמבקרים באילת הגיעו מרוסיה – 66,000 תיירים הגיעו לאילת בטיסות ישירות ב-2011, עלייה של 9%. כמעט מחציתם- 33,000 תיירים, הגיעו מרוסיה (41%+), 23% מצרפת (16%-).

ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2011 הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר (2%+), והיוו 17% מסך יצוא השירותים ו-5% מסך היצוא של ישראל. היצוא ש ישראל ב-2011 עלה בסך הכל ב-3% (חקלאי 2%+, תעשייתי 5%+, שירותים 12%-). ההכנסות מיצוא שירותי תיירות היו יותר מפי 3 בהשוואה להכנסות מהיצוא החקלאי, ומבחינת נתוני הערך המוסף, מראים הנתונים כי הערך המוסף מתיירות הסתכם ב-3.2 מיליארד דולר.

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

התפלגות התיירות לישראל לפי סיבת הגעה

מי מבקר בישראל: 26% מהתיירים היו יהודים, 11% פרוטסטנטים, 29% קתולים, 15% מזרמים אחרים בנצרות, והשאר ציינו דת אחרת או ללא שייכות דתית. מבין התיירים מצרפת היוו היהודים 63%.

11% באו למטרת חופשה או מנוחה, 30% למטרת טיול, 22% הגיעו למטרת צליינות. כל אלה יחד היוו 63% מהתיירים. השאר- 20% הגיעו לבקר קרובים וידידים, 10% לעסקים, וכאחוז אחד למטרות רפואיות.

31% מהתיירים הגיעו במסגרת חבילת סיור מאורגן, ו-22% קנו חבילת תיור שלא במסגרת קבוצה. 47% הם נוסעים עצמאיים (FIT). עבור 60% מהתיירים היה זה ביקור ראשון בישראל, והשאר כבר ביקרו פה לפחות פעם אחת (מתוך התיירים החוזרים 65% ביקרו פה בשנתיים האחרונות).

72% מהתיירים לנו בבתי מלון, 17% אצל קרובים וידידים, 4% באכסניות נוער, 2% באכסניות נוצריות, 2% בדירה/חדר שכור, והשאר (3%) באמצעי אכסון אחרים. השהות הממוצעת לתייר ששהה פחות מחודש בישראל היתה 8 לילות

התיירים דירגו את הביקור בישראל מציון 1 (גרוע) עד ציון 5 (מצוין):הציון הממוצע הכללי היה 3.9, כשהתיירים מארה"ב ומבריטניה דירגו את הביקור בציון 4.0, ואילו התיירים מרוסיה, גרמניה ואיטליה דירגו את הביקור בציון 3.9 בממוצע.

מאמרים קשורים: מבט על התיירות ישראל | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל? | הוסטל זה לא מה שחשבת |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל |מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו


תיירות מקיימת: מה זה? ואיך זה קשור לישראל?

תיירות היא עסק ענק, שהגיע בשנת 2010 להיקף של טריליון דולר בשנה. במדינות מסוימות (העניות בעיקר) התיירות אחראית ל-70% מהכנסות המדינה.

בשונה מהאופן בו רבים תופשים את התיירות המקיימת, כמגמה חדשה, הרעיון הזה התפתח כבר משנות ה-60 בקרב התנועה הירוקה למען הסביבה. בעוד הציבור סביב העולם מבין יותר ויותר את ההשלכות של סגנון החיים המערבי על הסביבה, התרבות והחברה, זהו מושג שמתייחס לתעשייה המחויבת לצמצום ההשפעה הסביבתית והתרבותית תוך יצירת הכנסה עבור מקומיים. הנושא של תיירות מקיימת ואחראית רלוונטי במיוחד בימים אלה, בהם יש סלידה גוברת והולכת מתרבות הבזבוז והשפע, וחיפוש אחר אופני צריכה אחראיים יותר, גם כלפי הסביבה וגם כלפי החברה.

כדי לפשט את הרעיון מה היא תיירות מקיימת, ניתן לומר כי הכוונה היא לשמור על העולם. רעיון שלפיו נכדינו יוכלו לחוות את אותם אתרים יפים שלנו הייתה הזכות לבקר בהם. קיימת הנחה מוטעית לפיה תיירות מקיימת יכולה להיות מושגת רק על ידי החרמת טיסות ונסיעות לטווחים ארוכים, החלפת המפואר בכפרי, ולא לגעת בחלקים ה"אמיתיים" של העולם. אבל כל זה פשוט אינו נכון. תיירות מקיימת אינה עורכת רשימה של דברים שאין לעשות. היא עוסקת בדרכים לשיפור הדברים שאנו כן עושים, ובלהבטיח כי בעוד 20 שנה, אותן הזדמנויות עדיין יהיו קיימות.

תיירות מקיימת עוסקת במספר נושאים:

  • נסיעות ליעדי טבע, המצמצמים את התלות באטרקציות תיירותיות גדולות, כגון פארקי נושא ואתרי חופשה גדולים (resorts), שלעיתים קרובות בעלי השפעה עצומה ומזיקה על הסביבה.
  • מינימום השפעה – בעולם אידיאלי, לתיירות לא תהייה השפעה על הסביבה. זה כמובן אינו אפשרי, אולם, תיירות מקיימת מנסה לפגוע עד כמה שפחות בסביבה באמצעות בחירת אופני תחבורה ידידותיים לסביבה, מניעת זיהום, ואפילו הימנעות מאזורים מסוימים.
  • מודעות סביבתית –  יש תיירים הבוחרים חופשות התומכות בתכניות המקדמות מודעות סביבתית, או חופשות שהכנסותיהן מועברות לטובת שימור צמחיה, בעלי חיים וטבע בסכנת הכחדה או הרס.
  • חופשות שהכנסותיהן תורמות לקהילות והאוכלוסיות המקומיות (במקום לרשתות מלונאות בינלאומיות), והבטחה כי צורות חיים מסורתיות יושפעו באופן המינימלי מהתיירות.
  • תמיכה בזכויות אדם ותנועה דמוגרפית – לצד המיקוד בנושאי הסביבה והטבע, איכות החיים של החברה גם כן נלקח בחשבון, על ידי הימנעות מנסיעה למדינות בהן קיימת פגיעה בזכויות אדם.

עד לא מזמן, אנשים התלהבו מהרעיון של הטיסה עצמה, והיו מוכנים לעלות על מטוס רק בכדי להחליף את מזג האוויר. אבל הצרכנים השתנו בעשורים האחרונים, וכיום זה לא מספיק. אנשים רוצים יותר מסתם לנסוע למקום כלשהו. תיירים מחפשים כיום נסיעה עם משמעות, עם ערך ועם חוויה, ולחזור בתחושה של גילוי, של עשייה, או של תרומה.

חברות רבות בעולם מתמחות בחופשות מסוג זה, חופשות שאינן סביב השיזוף או הקניות. כתרבות, אנו נעשים יותר מודעים לבחירות בסגנון החיים שלנו, ועם עסקים ירוקים, מוצרים אורגניים, תכניות לחסכון באנרגיה, ומודעות לבריאות, תיירות מקיימת הינה צעד מקומי שהולך יד ביד עם הרצון של הציבור להרגיש גאה בעצמו בזכות בחירות מסוג זה.

טרקים בקניה או קוסטה ריקה, ביקור בחופי אוסטרליה הבלתי נגמרים, לחוות את החיים באפריקה, או לבקר בכמה מהאתרים המרוחקים ביותר בעולם לא חייבים להיות בעלי עלויות לסביבה. כשהתיירות אחראית לכ-30% מההכנסות של המדינות המתפתחות, תיירות מקיימת יכולה להיות הדרך בה ההכנסה מגיעה לידיים הנכונות. ההבדל המשמעותי שמציעות תיירות אחראית ותיירות מקיימת הוא המיקוד החזק בהשקעה ושימור לא רק של הסביבה, אלא גם של האנשים, והתעשייה עצמה.

ועכשיו לישראל: מפת התיירות לישראל, עבור התייר הנכנס, מורכבת למעשה מ-3 יעדים: תל אביב, ירושלים ואילת. זהו גם האופן בו משרד התיירות משווק את ישראל בעולם- אילת משווקת כיעד תיירות שיזוף וים, המתבסס על אפס עשייה, חוסר תנועה, ללא תוכן תרבותי, ואין פלא שהתיירות לעיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת. תל אביב וירושלים משווקות כמרכזים תרבותיים עירוניים, ירושלים גם כמרכז היסטורי ודתי, ונקודות מוצא לטיולים חד יומיים באתרים כגון קיסריה, מצדה, הכנרת וכדומה.

רוב שטחה של ישראל אינו נמצא כלל על מפת התיירות, ואינו מציע חלופה לשלוש הערים המוזכרות, וחבל. הצפון והדרום של  ישראל יכולים להיהפך למרכזים לתיירות מקיימת, המציעים גם חוויה תרבותית עשירה, עם מגוון האוכלוסיות והדתות המיוחד שיש בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים…), גם חוויה המחוברת לטבע, ולערכים הייחודיים לישראל כמו מכתש רמון, ים המלח, הגליל ואחרים, ואפילו לטבע שקיים בארץ הכולל טבע מדברי ייחודי, נדידת ציפורים, צלילה ועוד.

מעבר לכך, התיירות כמנוע צמיחה, יכול להביא פריחה כלכלית, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים לפריפריה, שלא מצליחה למשוך מקורות תעסוקה משמעותיים אחרים, ולמעשה הולכת ודועכת, ואת הפתרון הממשלתי אפשר לסכם בסיסמה "לקרב את הפריפריה למרכז". גישה זו משקפת הכרה בחוסר היכולת לשקם את הפריפריה ולייצר סיבה ותנאים לחיים באזורים אלה, ולכן הפתרון בדמות "לקצר להם את הדרך למרכז" נראית כפתרון היחיד.

המרחק הקצר של ישראל מאירופה, ומרחקי הנסיעה הקצרים בתוך ישראל, בשילוב הנכסים התיירותיים, היו יכולים להציע לתייר הנכנס מוצר תיירותי, קרוב לאירופה, שלצד התיירות העירונית הקיימת, תציע סוג אחר של תיירות- מקיימת, סביבתית, מחוברת לטבע, לתרבות ולמגוון האוכלוסייה בישראל.

בפוסט קודם הצגתי מאמר מאת מעוז ינון, יזם תיירות (שזכה בפרס היוקרתי של Responsible Tourism Awards), המפרט את הכשלים של מדיניות התיירות בישראל, ומציע במה כדי לישראל להתמקד. בפוסט נוסף הצגתי בפירוט את נושא התיירות האקולוגית והצפרות בעולם, ומה ישראל עושה בתחום (רמז- לא מספיק). אתר משרד התיירות על תיירות מקיימת בישראל

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית ובקריביים | מגמות בתיירות העולמית 2012 | המדינה שאוהבת אופניים


מכרז מיתוג בית שאן: יש זוכה, ויש גם ריח של מתפרה זולה במיוחד

עיריית בית שאן

עיריית בית שאן

בנובמבר 2011 פרסמה עיריית בית שאן מכרז למיתוג העיר כעיר תיירות. כמעט שנה מאוחר יותר הודיעה העירייה למתמודדים כי נבחר הזוכה במכרז. במכרז התמודדו מיטב משרדי הפרסום והמיתוג בישראל, אולם הזוכה, באופן מפתיע, לא היה אף אחד מהם, אלא היועץ העצמאי ישראל בכר, ששימש בעבר כ"יועץ הסקרים של בנימין נתניהו".

אז איך הצליח ישראל בכר לגבור על כל משרדי המיתוג והפרסום המובילים בארץ, שהציגו ניסיון רלוונטי במיתוג תל אביב, ירושלים, אילת ועוד, ללא ניסיון דומה משלו במיתוג ערים? ועוד עם הצעת מחיר שלא הייתה הזולה מבין ההצעות? וצוות קריאייטיבי ללא ניסיון רלוונטי במיתוג ערים?

לשם כך יש לחזור אל מסמכי המכרז המקוריים, שעוררו תרעומת כבר מהשלבים הראשונים. המכרז כללו שני סעיפים תמוהים במיוחד: האחד ערבות למכרז בגובה 100,000 ₪ – דרישה מאד יוצאת דופן במכרזים בהיקף כספי כזה. לשם השוואה, במכרז למיתוג הוד השרון שפורסם לפני מספר חודשים הערבות הנדרשת הייתה 20,000 ש"ח, כמקובל במכרזים כאלה. אולם הדרישה השנייה הייתה תמוהה עוד יותר, ועוררה תרעומת רבה בקרב המבקשים להתמודד: על פי המכרז נדרשה "היכרות מוקדמת עם האזור" ואף צוין במפורש כי "העירייה מוצאת לנכון לתת עדיפות למציע שיש לו היכרות מוקדמת עם האזור" – זוהי דרישה מאד יוצא דופן במכרזים מסוג זה, דרישה שלא נכללה במסמכי מיתוג ירושלים, תל אביב, אילת, פתח תקווה, הרצליה או הוד השרון. יש להדגיש גם כי הדרישה הייחודית הינה חסרת ערך מקצועי, ואין עדיפות בתהליך מיתוג להיכרות מוקדמת, ויש אף שיאמרו שעדיף שלא תהיה הכירות כזו.

אז מה מיוחד בבית שאן, שבשונה מכל עיר אחרת היא דורשת סוג היכרות מוקדמת כזו, כתנאי למיתוג העיר. את התשובה אולי אפשר למצוא בפרטי המציע של הזוכה במכרז. ישראל בכר הוא יליד בית שאן וגדל בעיר. את ההיקשים המתבקשים אתם מוזמנים להסיק לבד…

בנוסף , גם הליך המכרז היה לא תקין: וועדת המכרזים, שאמורה למנוע מצבים של "תפירת מכרז" או הטייתו, ושדנה בהצעות השונות הייתה למעשה חסרת השפעה על התוצאות, שנקבעו בפורום אחר שכונה "ועדת היגוי", וכך שימשה למעשה כחותמת גומי.

על פי גורמים בעיריית בית שאן , מיתוג בית שאן לא ימומן מתקציב העירייה, אלא יתוקצב על ידי משרד השיכון ומשרד התיירות שהבטיחו מיליון שקלים לפרויקט. הצעת המחיר של הזוכה לתהליך המיתוג (ללא פרסום) עומדת על 375,000 ₪.

[גילוי נאות: גם אני התמודדתי במכרז עם צוות מורחב שכלל משרד אסטרטגיה, חברת תכנון ערים וחברת מיתוג. הצעת המחיר שלנו חולקה לשתי חלופות: הזולה 349,500 ש"ח והיקרה יותר  384,500 ש"ח]

מאמרים קשורים: פורסם מכרז למיתוג בית שאן | פורסם מכרז למיתוג הוד השרון | מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג – באר שבע | טבריה חוגגת 2000


האם נצרת פיצחה את הנוסחה לתיירות?

השוק בנצרת

השוק בנצרת

מיטב המוחות, או לפחות מוחות רבים, מנסים כבר שנים למצוא את הדרך למשוך תיירים בכמויות משמעותיות יותר לישראל. כמו ילד סורר, גם התיירות לארץ מלאה בפונטציאל שאינו ממומש, והתיירות, אף כי מתגברת, עדיין לא מביאה את המספרים המיוחלים, ואינה משמשת כמנוף כלכלי חברתי באופן שהייתה יכולה. כתבה ב-nrg מפרטת את האופן בו נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, הפכה למעצמת תיירות גם עבור ישראלים וגם עבור תיירות חוץ.

כנסיית הבשורה

כנסיית הבשורה

נצרת מגישה תמהיל מדויק של חדש וישן, אותנטי ומפנק, ומציעה מקום גם למשחיז הסכינים, לקולה הקפה בעיר העתיקה, ולגלידת גורמה ולגסטרונומיה צרפתית.  בשנת השיא, 2000, נרשמו בנצרת כ־293 אלף לינות, 215 אלף מתוכן של תיירים. תפוסת החדרים הייתה אז 45%. שנה לאחר מכן צנח המספר בשל אירועי האינתיפאדה ל־26 אלף, התפוסה השנתית התרסקה ל־8%. ב־5 השנים האחרונות הציגו הגרפים עלייה מתמדת, ושנת 2010 רושמת שיא חדש: 357 אלף לינות, ש־301 אלף מתוכן של תיירים.
השינוי הדרמטי הוא דווקא במספר הלינות של הישראלים: עד כה נרשם גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם היצע החדרים גדל באופן ניכר: 7 בתי מלון גדולים מציעים 853 חדרים, ועוד כ־400 חדרי אירוח מוצעים במנזרים ובכנסיות. מבחר מרשים של מלונות בוטיק קטנים ושל אכסניות משודרגות שנפתחו בשנה האחרונה משלימים את היצע החדרים בעיר לכ־1,500.  7 מיזמי תיירות חדשים עתידים להוסיף לעיר כ־800 חדרים – 400 מתוכם ייפתחו השנה – בהשקעה כוללת של כ־164 מיליון שקל. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מעניק משרד התיירות כ־20% מהעלות הנדרשת בגין פרויקטים העומדים בקריטריונים, ולאור הצלחת המקומות שנפתחו הרשימה מתארכת. בשנים האחרונות אישר המשרד מענקים של 33 מיליון שקל.
גרדניה, מלון פאר שבו 120 חדרים, נפתח בשנה האחרונה בהשקעה של כ־8.2 מיליון שקל.קראון פלאזה נפתח מחדש ולפני חודש פתח סניף נוסף במרכז העיר בשם "קראון אולד סיטי", ובו 99 חדרים, הסמוך למלון רימונים המעיין, אחד הוותיקים בעיר, שכל 226 חדריו שופצו. לפני כחצי שנה נפתח וילה נצרת, מלון בוטיק בן 18 חדרים, בהשקעה של 2.2 מיליון שקל. לפני 4 חודשים נפתח מלון בוטיק נוסף, קאזה דה מריה, המונה 34 חדרים, בהשקעה של 9 מיליון שקל. אפילו בניין משטרת נצרת, מוסקוביה, שהוקם בתחילת המאה שעברה כבית מלון לצליינים הרוסים, נכלל בתוכניות, והתאחדות בתי המלון ומשרד התיירות ביקשו להשיב את התב"ע המקורית שלו.

אכסניית פאוזי עזר

אכסניית פאוזי עזר

"נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה", טוען אמיר שחאד, שפתח את מלון הבוטיק וילה נצרת לפני כחצי שנה. "הישראלים שמגיעים הנה לאחרונה מופתעים מאוד שהעיר מציעה חוויה אלטרנטיבית בניחוח אירופי ושהמסעדות מציעות פיוז'ן מערבי עם טוויסט מזרחי. המהפכה בעיר שייכת לילדי שנות ה־80, שיצאו ללמוד בלונדון או בתל־אביב, חזרו לנצרת בראש פתוח ורצו ליהנות כאן מאותם הדברים שחוו בחו"ל. פני העיר משתנים, כי נצרת עברה שינוי חברתי".
אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא סאמר מילאד ‏(26‏), שלפני כחצי שנה פתח את אחת המסעדות המבוקשות בעיר, אולגה, במבנה עתיק ששימש פעם כבית ספר. אולגה נראית כשכפול גנטי של הטרנדים האחרונים בסצנת המסעדנות התל־אביבית. אחרי שלמד ועבד במסעדות המובילות בתל־אביב, חזר סאמר לעיר הולדתו כדי לפתוח מסעדה. "בתל־אביב לא למדתי לבשל, אלא להיות מקצוען", הוא מסביר, "אמא שלי לימדה אותי לבשל. אבל מסעדנות, אירוח, עיצוב של מקום – זו המקצוענות שעושה את כל ההבדל. לא לקחתי חומוס ושמתי עליו שרימפס. יש מספיק מקומות שמגישים חומוס, אני מביא כאן את מה שאין לתושבים בבית".
לצד חנויות בוטיק קטנות ומעוצבות הפזורות בעיר העתיקה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות התמלאו סמטאות העיר העתיקה בלא מעט בתי הארחה ואכסניות מדוגמות המציעים אירוח במחירים שפויים וחוויה יוצאת דופן. לשינוי המהותי אחראי מעוז ינון ‏(36‏), שסיים את טיולו בשביל ישראל והבין שהמוצר התיירותי הישראלי מיושן מעט. אחרי שאיתר בלב השוק מבנה עתיק בן 200 שנה שבו ציורי תקרה מדהימים, הפך אותו עם סוריידה נאסר, שמנהלת את המקום, לאכסניית הבוטיק פאוזי עאזר אין. המקום הפך למוקד עלייה לרגל של תרמילאים הודות למחמאות חמות במיוחד ממדריך הטיולים לונלי פלנט, ומאז משמש כמנוע צמיחה כלכלי לכל האזור.

כ־1.5 מיליון תיירים ביקרו בנצרת במהלך שנת 2011. מרביתם צליינים, כך שאין פלא שהאתר המבוקש ביותר ‏(81% מהם "החתימו כרטיס"‏) הוא כנסיית הבשורה. בשנים 2007־2011 השקיע משרד התיירות כ־13 מיליון שקל בשיפוץ ובשדרוג התשתיות, כ־3 מיליון שקל מתוכם בפיתוח דרך הבשורה, שמתחילה בהר הקפיצה בנצרת ומסתיימת בכפר נחום.
ההשקעה של המשרד בעיר משנת 2010 ‏(ועד 2013‏) תסתכם ב־12 מיליון שקל, ו־5 מיליון שקל מתוכם הושקעו השנה בשיקום הסמטאות, המעיין, התאורה והעיר העתיקה. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: מבט על התיירות בישראל | התכנית החדשה לפיתוח אילת | מיתוג פלסטין והאוקטוברפסט בטייבה | תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון | טבריה חוגגת 2000


ראשון לציון: מתחם הנופש והפנאי החדש של המרכז

בעוד מספר חודשים יהפוך אזור אגם הסופרלנד במערב ראשון לציון, המשתרע על פני אלפי דונמים, למתחם נופש ופנאי. תושבי האזור יוכלו ליהנות משיט באגם, עשרות בתי קולנוע, למעלה מ-30 מסעדות ובתי קפה, שבילי אופניים, ג'יפים ומסלולי הליכה, והכל במרחק של דקות ספורות מהעיר.

השבוע ערך ראש עיריית ראשון לציון סיור במקום לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב. בסיור השתתפו מחזיק תיק לפיתוח עסקי, אייל מושיוב, מחזיק תיק התיירות, מיכאל רייף, סגן ראש העירייה, ודים קירפיצ'וב יו"ר ומנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות ובכירי משרד התיירות, מנכ"ל העירייה, סמנכ"ל העירייה, מהנדס העיר, מנכ"ל החברה הכלכלית שמפתחת את הפארק ובכירים נוספים.

מיסז'ניקוב, תושב העיר, נדהם ממרחבי הטבע העצומים שנגלו לעיניו ומהפוטנציאל התיירותי במקום והצהיר כי תוקם וועדת היגוי משותפת של משרד התיירות ועיריית ראשון לציון, שתקדם את האזור ותחליט אילו אטרקציות תיירותיות נוספות להקים במקום. השר וראש עיריית ראשון לציון, דב צור, החליטו לפתוח את הבחירה לקהל הרחב ולאפשר לציבור לשלוח הצעות.

האזור המדובר הוא חיק טבע המצוי במערב העיר, בשטח ששימש בעבר כבריכות החימצון של השפד"ן, שיובשו לפני מספר שנים ועברו שיקום. התוצאה היא מרחבי טבע מדהימים של אלפי דונמים הצופים אל קו החוף ממערב ואל אגם הסופרלנד ואגם הנקיק ממזרח. האגמים שנחפרו כאגני ניקוז למי הנגר העילי (מי הגשמים) של העיר והפכו לפנינות טבע, אתרי תיירות לאוהבי הטבע ובמיוחד לאוהבי הציפורים. היום ניתן לצפות באגם הסופרלנד בלמעלה מ- 40 מינים של ציפורים, לאורך כל השנה וכל שעות היממה.

למרחבי הטבע הללו יתווסף בעוד כחודש וחצי מתחם יס פלאנט החדש של תיאטראות ישראל שמוקם על גדות האגם ויכלול למעלה מ-20 מסכי קולנוע וכעשרים מסעדות ובתי קפה. בצמוד אליו מוקם בימים אלו אולם אירועים וקונגרסים שיכלול גם הוא 12 מסעדות ובתי קפה. מסביב לאגם החלה החברה הכלכלית של העירייה בעבודות פיתוח של שביל מעץ "דק" לכל אורכו של האגם, כך שמבקרים יוכלו ליהנות מטיול על גדות האגם. בנוסף, לאחרונה אישר משרד הבריאות שיט באגם ובקרוב יופעלו בו סירות משוטים וסירות פדלים.

במקום כבר קיים מסלול אופניים אתגרי בן 10 ק"מ המיועד לרוכבים מתחילים ולכל המשפחה ויש בו גם שבילים צרים ("סינגלים") ומאתגרים יותר. כמו כן מתוכנן סלילת מסלולי ג'יפים, שבילי הליכה ומסלולי אופניים נוספים בשטח, וכן יוצבו שולחנות פיקניק של קק"ל, שר התיירות לא הסתפק בכך והציע ושיוקמו אטרקציות תיירותיות נוספות במקום.

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "פיתוח תיירות הפנים בישראל היא אחת המטרות המרכזיות של המשרד. האזור הזה הוא פנינת טבע בלב גוש דן והפיתוח שלו יכול להוות אלטרנטיבה איכותית וקרובה לבית לכל תושבי האזור. יש כאן הזדמנות פז לשילוב זרועות של הממשלה, הרשות המקומית ויזמות פרטית, לרווחתם של תושבי כל האזור. אנו פתוחים לרעיונות של הציבור וכאשר וועדת ההיגוי תחל לפעול, נזמין את הציבור להציע לנו הצעות, ואף לסייע בבחירת האטרקציה המועדפת".

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, אמר כי ראשון לציון נהנית ממרחבים טבע אדירים, שייעודם היחיד הוא נופש: "לא ניתן להקים כאן בנייני מגורים או משרדים והמשימה היחידה שלנו באזור הזה היא לפתח אזור תיירות ונופש שיהווה אבן שואבת לכל המטרופולין. האזור גם נהנה מנגישות מצוינת של כבישים ותחבורה ציבורית, והנוף – מרהיב". צור הוסיף, "הישראלים ידועים כטיילים פעלתניים בארץ ובעולם ונשמח אם הם יביאו לנו רעיונות מקוריים ומעניינים לאטרקציות תיירותיות".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ | פארק חדש בראשל"צ במקום מחנה צריפין | הרובע- מתחם תרבות חדש בראשל"צ | מיתוג אזור התעשייה בבת ים | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים