משרד התיירות מסתער על תעשיית הכנסים

באיחור אופנתי, מזהה משרד התיירות את החשיבות של הכנסים הבינלאומיים כשוק יעד בעל חשיבות עליונה. כוחו של מגזר תיירותי זה לא רק למשוך את אלפי המשתתפים בכנסים הבינלאומיים, המגיעים לאירועים אלה על חשבון החברה בדרך כלל, נהנים מזמן פנוי והוצאות נמוכות בשהייה, ושרבים מהם כלל לא היו מגיעים לעיר הכנס, אלמלא הוזמנו אליו, אלא שהמשתתפים בכנסים אלה מגיעים לשהות קצרה יחסית, זוכים לטעום מקום חדש, ועשויים לחזור אליו לחופשה עם בני משפחתם או חברים.

למעשה, מי שזיהתה את חשיבות תיירות הכנסים ראשונה הייתה עיריית ירושלים, שכבר בתהליך מיתוג התיירות לירושלים הציבה את קהל הכנסים כאחד מקהלי היעד החשובים ביותר, ובאסטרטגיה העירונית הוצב פיתוח הכניסה לירושלים כאזור משרדים, מלונאות וכנסים בסדר עדיפויות גבוה. עיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים מעניקה תמריצים כלכליים רבים ליוזמים כנסים בירושלים, ובשנת 2015 יתקיים בעיר כנס בינלאומי גדול וחשוב- כנס החלל העולמי, הישג מכובד לאל ספק.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ריהנה, נועה תישבי או PSY – האם סלבריטאים באמת מקדמים תיירות?

קוריאה 1ארגון התיירות של קוריאה גייס את את זמר הראפ PSY, שהתפרסם עם השיר "גנגאם סטייל" ששבר כל שיאי צפייה באתר יו-טיוב, לככב בסדרה של סרטים שיקדמו את התיירות לקוריאה. סדרת הסרטים שתקרא PSY’s Wiki Korea, בהשפעת אתר ויקיפדיה, מציגה את האטרקציות המרכזיות במדינה כמו מסלול ההליכה באי ג'וג'ו, ומייונגדונג, מכה הקניות המפורסם בקוריאה.

ריהנה מככבת שוב כשגרירת התיירות למדינת הולדתה, ברבדוס, בקמפיין נרחב במדיות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ואינסטגראם. בוידאו, ריהנה נראית בסרטון עסוקה בפעילויות האופייניות לנופש בברבדוס, כמו רכיבת אופניים ביער, או משחק דומינו על החוף, ובאופן כללי נראית מהמם על כל נוף. ברקע התמונות מתנגן השיר Diamonds, להיטה האחרון.

לקרוא את ההמשך »


נגמרו התירוצים: המחיר אינו הסיבה לבחירת יעד לנסיעה! המגמות הבינלאומיות בנסיעות

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

דו"ח חברת ויזה "מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013" חושף כי התיירות בין מדינות משגשגת וכי נוסעים מתכוונים להגדיל את תקציב הנסיעה שלהם בפעם הבאה ב-5% בממוצע, כשחלק מהנופשים טוענים שהם יכפילו ויותר את ההוצאה בנסיעה האחרונה.

הברומטר למגמות בנסיעות של ויזה מגלה כי התקציב כבר אינו אחד משלוש הסיבות העיקריות לבחירת יעד לחופשה. האטרקציות, הסביבה ותרבות עשירה הן הסיבות המרכזיות לנסיעות.

על פי הדוח, שסקר 12,631 תיירים מ-25 מדינות, התקציב הממוצע בעולם לנסיעה עומד על 2,390$ לנסיעה, והוא צפוי לגדול ל-2,501$. הבזבזנים הגדולים ביותר בנסיעות היו בעבר הסעודים, שהוציאו 6,666$ בממוצע בכל נסיעה, בעוד האוסטרלים (4,118$) והסינים (3,824$) היו לא אחריהם. ההוצאה בעתיד על נסיעות תגדל בעיקר בקרב השווקים האסייתיים עם תחזית גידול של 46% – תיירים מסינגפור, תאילנד והונג קונג, מתכננים לכל הפחות להכפיל את תקציב הנסיעות שלהם.

אטרקציות, סביבה ותרבות צוינו כסיבות המרכזיות לנסיעה, ללא קשר ליעד. השאיפה לגלות אופקים חדשים התברר גם בדוח האחרון "הברומטר לתיירות עולמית" של ארגון התיירות העולמי, שחשף שמספר התיירים בינלאומיים גדל בשנת 2012 ב-4% והגיע ל-1.035 מיליארד.

הדוח של ויזה מגלה כי ארה"ב מדורגת כיעד הפופולרי ביותר, הן עבור נסיעות שבוצעות בשנתיים האחרונות (17%) והן עבור נסיעות מתוכננות ל-2013 (10%). יעדים פופולריים אחרים הם בריטניה (12%), צרפת (12%), וסין, סינגפור, תאילנד והונג קונג (כולן 10%). במבט לעתיד, נסיעות אזוריות צפויות להתגבר, בעיקר בשל העלייה בפופולריות והתחזקות הכלכלה של אסיה והפסיפיק. 31% מהנסיעות הבינלאומיות צפויות להיות באסיה, ויעדים חדשים באסיה ובפסיפיק, כמו אוסטרליה (4%) וקוריאה (3%) נכנסים לרשימת היעדים הפופולריים ביותר לנסיעות בעתיד. הנוסעים גם דירגו את יפן (5%), אוסטרליה (4%) ובריטניה (5%) ברשימת 4 היעדים המובילים לנסיעה בעתיד.

העלייה בפופולריות של אזור אסיה והפסיפיק מונע בחלקו מתוך האזור עצמו. בין נוסעים בארבעת האזורים הגלובליים (אסיה והפסיפיק, אמריקה, מזרח תיכון ואפריקה, אירופה), משיבים מאסיה והפסיפיק הצביעו על כוונה חזקה (77%) לנסוע יותר בעתיד. חלק ניכר מגידול זה צפוי להתרחש בתוך האזור עצמו, היכן ש-80% מהמטיילים האסייתים בחרו לבלות את נסיעתם במהלך השנתיים האחרונות.

נוסעים מאסיה והפסיפיק גם מוציאים יותר במהלך נסיעתם – אלה המטיילים בתוך האזור מוציאים בממוצע 273$ ליום, יותר מבכל אזור אחר, ויותר מהממוצע העולמי (239$). הקלות על נסיעה, כדוגמת חוק השמיים הפתוחים שהתקבל בישראל והקלות בקבלת ויזות שמדינות רבות מנהיגות, והזמינות של אפשרויות נסיעה מתדלקים את הזינוק בתיירות. מגמה זו בולטת במיוחד בתעשיית התעופה בה 85% מהנוסעים בוחרים להשתמש, למרות ההעדפה לנסיעה למרחקים קצרים.

התוצאה של המחקר מציירת תמונה של המטיילים כיום: הם נוסעים עונתיים, ו-79% מהם נסעו בשנתיים האחרונות, ונסעו 1-2 פעמים בשנה. 80% מתכננים את נסיעתם מראש, ובילוי עם חברים ומשפחה צוין כסיבה הפופולרית ביותר לחופשה (38%). נסיעות אלה צפויות להיות מאורגנות באופן עצמאי (42%) ויארכו בממוצע 10 לילות.

מיתוג ישראל - דגש על תרבות

מיתוג ישראל – דגש על תרבות

ממצאי הדוח מדגישים כי מחיר החופשה כבר אינו בין הסיבות המרכזיות לבחירת יעד הנסיעה, ולכן טענות באשר למחירי המלונות בישראל או הטיסות אליה אינם יכולים לשמש תירוץ לחוסר ההצלחה להביא מספר גדול יותר של תיירים לארץ. לעומת זאת, הסיבות שכן צוינו כמרכזיות לבחירת יעד החופשה – אטרקציות, סביבה ותרבות – הם נתונים טבעיים ובולטים של ישראל, וכבר הודגשו כיתרונות הגדולים של ישראל במדד מותגי המדינות. חוסר ההצלחה בשיווק ישראל ובהבלטת היתרונות היחסיים שלה, ובהתאם לדרישות התיירים, בולט על רקע הדוח של חברת ויזה באופן ברור יותר, וקורא לפעולה מקצועית ונחושה יותר.

עם זאת, יש לציין כי הן במיתוג התיירות לירושלים, והן בתהליך מיתוג ישראל, אכן הושם דגש רב על התרבות, בניגוד לעבר, ואלו סוג הערכים והחוזקות שישראל צריכה להציג לתיירים הפוטנציאליים. גישות כמו שננקטו בפרויקטים אלה מעלה תקווה להצלחה גדולה יותר בעתיד במשיכת תיירות, ויש לקוות כי גם משרד התיירות יאמץ תובנות אלה, ויתמקד בתייר העצמאי.

מאמרים קשורים: הסינים באים, הסינים באים! אבל לאן? | איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | איך מדינות מתייחסות למבקרים? הדירוג | דוח תחרותיות התיירות של המדינות | הכוח הכלכלי של התיירות והתחזית לעתיד


הסינים באים, הסינים באים. אבל לאן? הסינים מובילים את התיירות בעולם

על פי נתוני ארגון התיירות העולמי, ההוצאות של התיירים הסינים בעולם בשנת 2012 הגיעו ל-102 מיליארד דולר, מה שמציב את סין כשוק תיירות המקור הגדול בעולם במונחים של הוצאות.

שווקי המקור לתיירות המובילים בעולם

שווקי המקור לתיירות המובילים בעולם

בעשור האחרון סין הייתה, וממשיכה להיות, שוק המקור לתיירות הצומח ביותר. הודות לעיור מהיר, עלייה בהכנסה הפנויה, והקלת המגבלות על נסיעות. מספר הנסיעות הבינלאומיות של הסינים גדל מ-10 מיליון בשנת 2000 ל-83 מיליון בשנת 2012. ההוצאה על ידי התיירים הסינים בחו"ל גדל פי 8 משנת 2000, ובשנת 2012 הגיעו הוצאות התיירים הסינים, כאמור, ל-102 מיליארד דולר, זינוק של 40% מהשנה שקדמה, בה הוצאות התיירים הסתכמו ב-73 מיליארד דולר.

עם הצמיחה המתמשכת, סין הפכה להיות מקור ההכנסה הגדול ביותר לתיירות העולמית ב-2012. בשנת 2005 סין דורגה שביעית בתרומתה הכלכלית לתיירות, ומאז עקפה את איטליה, יפן, צרפת ובריטניה. עם הזינוק ב-2012 היא גם עקפה את התורמת הגדולה ביותר להכנסות העולמיות מתיירות, גרמניה, ואת המדורגת שנייה, ארה"ב.

יעדים שונים ברחבי העולם מתמקדים בסין במאמצי השיווק, במטרה להגדיל את נפח התנועה משוק מקור זה. בימים אלה מצטלם בישראל סרט קולנוע סיני, בו משרד התיירות השקיע כ-300,000 ₪, מתוך כוונה לחשוף את ישראל לציבור הסיני ולהביא לגידול בתיירות ממנה, מתוך ההכרה כי לסרטי קולנוע יש השפעה רבה על בחירת הציבור ביעדים לנסיעה. בשנה שעבר גם עלה אתר משרד התיירות בשפה הסינית, והתחדש עמוד המשרד ברשת החברתית המובילה בסין, WEIBO, שלה יותר מ-300 מיליון משתמשים.

משרד התיירות ברשת החברתית של סין

משרד התיירות ברשת החברתית של סין

אז כמה תיירים סינים מגיעים לישראל? על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2010 הגיעו 12,900 תיירים, ב- 2011 הגיעו 16,800, וב-2012 הגיעו 22,000 תיירים סינים לישראל. אמנם באחוזים מדובר בעלייה משמעותית, אבל במספרים מוחלטים מספר התיירים הסינים לישראל הוא זעום, ודומה למספר התיירים המגיעים לישראל ממדינות כמו ירדן, אינדונזיה, ניגריה וארגנטינה. לשם השוואה, ליוון הגיעו ב-2011 כ-80,000 תיירים סינים, והמדינה מנסה להגדיל את המספר באמצעות הקלות על קבלת ויזות, טיסות ישירות והפחתת מע"מ על שירותי מזון.

קפריסין פועלת כדי למשוך לאי 100,000 תיירים סינים ב-2013, ועושה זאת על ידי אירוח מארגני נסיעות סיניים מהונג קונג, וכן נמצאת במגעים אירוח תחרות מיס אסיה ותכנית הגמר של סדרה סינית פופולרית שיסייעו להציג את האי לקהל הסיני. במצרים התיירות מסין אחראית ל-20% מכניסות התיירים, וגם כאן, הגברת טיסות בין המדינות היא חלק מהמאמץ להגדיל את המספרים עוד יותר. צרפת היא היעד הפופולרי ביותר של התיירים הסינים באירופה, ובבריטניה ביקרו 150,000 תיירים מסין השנה.

אוסטרליה היא כנראה המדינה שעושה את המאמצים הגדולים ביותר, וגם מציגה את ההישגים הטובים ביותר, במשיכת התיירות הסינית אליה. מספר התיירים הסינים שהגיעו לאוסטרליה כבר עבר את מספר הבריטים המגיעים אליה, והשוק הסיני הוא כעת שוק המקור השני בגודלו לתיירות לאוסטרליה.

תיירות אוסטרליה הזמינה "מיקרו פילם" שישודר אונליין באתר שיתוף הוידאו הסיני Tudou בחמישה פרקים. הסדרה מביאה סיפור של דרמה רומנטית, בה משחקים שני שחקנים סינים פופולריים. העלילה מתרחשת כמובן באוסטרליה.

אתר קווינזלנד לשוק הסיני

אתר קווינזלנד לשוק הסיני

קמפיין של תיירות קווינזלנד, מכוון לקהילה הסינית באוסטרליה, מנסה למשוך סינים החיים או למדים באוסטרליה לנפוש בקווינזלנד. סין היא שוק התיירות השני בגודלו, והצומח ביותר של תיירות לקווינזלמד, ובשנת 2012 אזור זה של אוסטרליה אירח 261,000 תיירים סיניים שהשאירו בו כ-468 מיליון דולר.

מספר התיירים שהגיעו מסין לארה"ב עלה ב-30% בשנת 2012, ותיירים אלה ביקרו בעיקר בערים הגדולות כמו וושינגטון, ניו יורק ולוס אנג'לס. ויזיט קליפורניה מחזיק משרדים בבייג'ינג ובשנגחאי מאז 2008, אולם לאחרונה הארגון השיק קמפיין ראשון בסין, וגייס את כוכבת הקולנוע הסינית גאו יואניואן לעזור לדחוף את המדיה החברתית בסין.

השגרירה הסינית של ויזיט קליפורניה

השגרירה הסינית של ויזיט קליפורניה

בתור התחלה, מסכי בילבורד בשנגחאי ובאנרים של פרסומות הציעו לתיירים פוטנציאליים לבקר בעמוד של ויזט קליפורניה ברשת החברתית weibo.  "המינוי של השחקנית הסינית כשגרירה של ויזיט קליפורניה היה מרכזי לקמפיין המדיה החברתית וקמפיין הרשת" אמר מושל קליפורניה ג'רי בראון, "היא מגלמת את המותג של קליפורניה ואת הרוח שלו ותחלוק את התשוקה האותנטית שלה לקליפורניה עם הציבור הסיני, ותיתן השראה ל"חלום קליפורניה" שלהם" אמרה מנכ"ל ויזיט קליפורניה.

המבקרים באתר ויזיטי קליפורניה ב-weibo מוזמנים לענות על חידון, שיכול להעניק להם פרס VIP לקליפורניה. ויזיט קליפורניה מתכנן להשקיע 1.6 מיליון דולר על מאמצי שיווק לשוק הסיני ב-2013, ומעריך כי 1.1 מיליון מבקרים מסין יגיעו לקליפורניה עד 2015, ויהפוך את סין לשוק המקור לתיירות הגדול ביותר. בשנת 2011 ביקרו בקליפורניה כחצי מיליון סינים.

ויזיט קליפורניה בסין

ויזיט קליפורניה בסין

מאמרים קשורים: וודי אלן, קולנוע, תיירות ומיתוג ערים | איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | המדינות הצומחות ביותר בתיירות | סין משיקה לראשונה מותג תיירות בינלאומי


הקמפיין שמנסה להביא תיירים לישראל הוא מסע בזמן של אוסף מסרים מבולבלים

כרזת התיירות לכנרת

כרזת התיירות לכנרת

מאז מבצע עמוד ענן נמצאת התיירות הנכנסת לישראל במשבר. אתר התיירות educational travel פרסם בשבוע שעבר כי: "נשיא התאחדות המלונות עמי פדרמן קרא לגורמים הכלכליים הרשמיים במדינה לנקוט צעדים מידיים כדי למנוע את "קריסתה המיותרת של תעשיית התיירות" כתוצאה מהיעדר תכנית יזומה לטיפול במשבר הפוקד את תעשיית התיירות הנכנסת מאז מבצע עמוד ענן.

בחודש האחרון פנו המלונאים מספר פעמים למשרד התיירות בבקשה להקצות תקציבים שייעודו להעלאת קמפיינים שיווקיים במדינות מקור לתיירות ברחבי העולם אך נענו כי בהיעדר תקציב מדינה מאושר, אין ביכולתו לפעול בנימוק כי יתרות התקציב מאשתקד נוצלו מזמן." למאמר

אולם מסתבר שלמשרד התיירות יש תכניות, אפילו תכניות גדולות, לשיווק ישראל באמצעות שלטי ענק לאורך האוטוסטרדות בארה"ב, במטרה למשוך את התיירים הנוצרים להגיע לישראל. הכרזות שיפרסמו שני יעדים לתיירות נוצרית, הכנרת והעיר העתיקה בירושלים הוצבו לצידי כבישים ראשיים סביב הערים אטלנטה, שיקגו, דאלאס, לוס אנג'לס, מיאמי, טמפה וניו יורק. הסיסמה שמלווה את הכרזות היא: "Visit Israel. You’ll never be the same" . את הקמפיין ילוו גם פרסומות במדיה הדיגיטלית, דפוס ודיוור ישיר.

כרזת התיירות לירושלים

כרזת התיירות לירושלים

שתי הכרזות המכוונות להבאת תיירות נוצרית כאמור, נראות כאילו נשלפו מהארכיון הלאומי, או הופקו על ידי סטודנט מתחיל. הדבר הבולט ביותר בכרזות הוא הלוגו – visit Israel – בו נטוע המגן דוד בחינניות שתזכיר לכולם שגם אם הפנייה היא לקהל הנוצרי, שלא ישכחו מי פה בעל הבית. הלוגו הזה, מעבר לעיצוב המיושן והכבד שלו, לא מופיע באתר אותו הוא מקדם goisrael.com, שם גם הסיסמה היא שונה – come find the Israel in you.  חוסר העקביות בשפה התקשורתית וההמשכיות המסרים מהכרזה אל אתר האינטרנט מלמדים על העדר אסטרטגיה מגובשת, והתמקדות במסר חד וברור. הכרזות עצמן, אף כי הן מכילות מעט מאד אינפורמציה לכאורה, מעבירות תחושה של עומס ובלבול. הפונטים המתחלפים מדי שורה, הסיסמאות השונות, הלוגו והאתר אינם מתחברים למסר מגובש קליט וברור, ובעיקר מעבירים תחושה של חוסר מקצועיות, חוסר השקעה מחשבתית, וגישה ותוצאה מיושנות במיוחד.

גם אתרים היסטוריים, ואפילו אתרים דתיים ניתן לשווק באמצעים ובדרכים חדשניות, שיפרצו את השבלונות המוכרות והמיושנות. למעשה, רק בגישה חדשנית ובאופני הגשה חדשים ניתן לפרוץ את עומסי המסרים  שתיירים פוטנציאליים נחשפים אליהם ללא הפסק, וקמפיין זה רחוק בכל מובן מלהכיל איזשהו מרכיב שיצליח לגבור על הרעש התקשורתי, ולעורר עניין או ריגוש.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל – האמת יוצאת לאור | המסרים התיירותיים של ישראל אינם קליטים | דירוג מותגי התיירות של המדינות | מדוע אסטרטגיית השיווק של ישראל זקוקה לשינוי | "כל אחד מביא אחד"- הגירסה שעובדת


מיתוג ישראל: האמת (הישראלית) יוצאת לאור

מיתוג ישראללאחרונה הציג משרד החוץ בכנס השגרירים הישראלים את שפת המותג החדשה של ישראל. הצגתה בפני מי שיהיו המשתמשים העיקריים בתוצרי תהליך המיתוג, מסמן שלב נוסף, אבל לחלוטין לא סופי, בתהליך שהחל לפני כ-10 שנים. המעבר ממדיניות של "הסברה" אל מדיניות של "מיתוג" מסמן יותר מכל את מעבר של מדינת ישראל מגישה דפנסיבית ואפולוגטית של "להסביר" מה ומדוע ישראל עושה, למדיניות אקטיבית של ניהול תדמית המדינה בעולם.

לפני כעשור היה ניסיון ראשוני לשתף אנשי פרסום יהודים אמריקאים בהתמודדות עם הכישלונות המתמשכים של ההסברה הישראלית, אולם המסקנה העיקרית שעלתה אז הייתה כי בדומה לאופן בו משווקים מוצרים, ובעקבות הצלחת מדינות אחרות בתהליכי מיתוג, יש הכרח להתחיל בתהליך מיתוג למדינת ישראל.

סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 היו השנים בהן התבססה התפיסה כי גם מדינות הן מותגים. גישת הדיפלומטיה ציבורית, שהייתה מקובלת עד אז, פינתה את מקומה לטובת מיתוג מדינות, בעקבות השקת פרויקט הנחשב כראשון במיתוג מדינות – Cool Britannia –באמצע שנות ה-90, כשטוני בלייר כיהן כראש ממשלה. לתהליך זה קדמה התפתחות דומה בשנות ה-80 וה-90 כשהתבססה תפיסה דומה לגבי מיתוג ערים, בעיקר לאחר המיתוג המוצלח והראשוני של ניו יורק ב- I Love NY – 1977.

אמיר גיסין, מנהל ההסברה במשרד החוץ באותה תקופה, ומי שהחל את התהליך סיפר בראיון ל"הארץ" ב-2005 : "וועדת המנכ"לים (משרדי החוץ, האוצר ורוה"מ) נתנה אור ירוק לתהליך מיתוג, המשותף לאגף ההסברה במשרד החוץ ולבכירי ענף הפרסום בישראל. התהליך ייקח כחצי שנה, ולאחריו יחל תהליך פנים-ישראלי של הטמעת ערכי המותג, שבעקבותיו יעברו לתהליך השיווק וההטמעה של ערכי המותג בעולם". במקביל הוזמן מחקר, שהתבסס על 10 קבוצות מיקוד בארה"ב, שהעלה ממצאים מטרידים, ולפיהם ישראל נתפשת כמקום מיליטריסטי ודתי, נשלט ע"י גברים, קשוחה, נוקשה ומסוכנת. הדימוי של ישראל בעיניי משתתפי המחקר לא כלל נשים או ילדים, חיי חברה או איזשהו מאפיין של רכות- רק מלחמה ודת. הבית הישראלי המדומיין תואר ע"י המשתתפים כמבנה מבוצר, מוקף חומה ובנוי בטון. בני הבית מסתגרים בו, אורחים אינם מוזמנים, הגבר שולט, ונשים לא הוזכרו כלל.

בשנים אחר כך לא הרבה קרה. עידו אהרוני, איש משרד החוץ, לקח על עצמו את האחריות על הפרויקט והיה אחראי לפיתוח האסטרטגיה. כמעט ללא תקציב וללא כוח אדם, ניסה אהרוני לקדם את הנושא, והפעילות הסתכמה בעיקר בפרזנטציות שאהרוני העביר, לכל מי שהיה מוכן לשמוע. גם ההכרזה של שר החוץ אביגדור ליברמן, בשנת 2010 כי המשרד יקצה 100 מיליון ₪ לנושא לא התממשה, ואהרוני המשיך לפעול כמעט לבד.

ב-2009 קיבלה ישראל הצעה לאסטרטגיה מיתוגית חדשה מחברת המיתוג הבריטית Acanchi, שהמליצה, בהתבסס על מחקר שנערך ב-14 מדינות,  להתמקד באסטרטגיה המתמקדת ב"אנרגיה יצירתית". על פי האסטרטגיה, ישראל זוכה לאזכורים בתקשורת בעיקר בהקשרים של סכסוכים אזוריים, פעולות צבאיות ואירועי טרור. הניסיונות להילחם בפרסומים אלה הם חסרי תוחלת, והאסטרטגיה הציעה לעשות מאמץ שירחיב את השיח על ישראל לתחומים נוספים כמו חדשנות ויצירתיות, שיבססו תמונה רחבה ומגוונת יותר של ישראל, "ירככו" את הדימוי, ויציגו את המדינה בצורות נוספות שהציבור בעולם טרם נחשף אליהן.

עם עזיבתו של אהרוני את משרד החוץ לטובת תפקיד קונסול ישראל בניו יורק בסוף 2010, ובהמשך לביקורת נוקבת של מבקר המדינה בנושא מ-2011, החל משרד החוץ לבנות צוות ותהליך עבודה מובנה יותר לנושא כשאל דני זונשיין, מנהל מחלקת הסברה ומיתוג במשרד החוץ הצטרפו רן נתנזון, ראש ענף מיתוג ישראל (איש פרסום לשעבר), וזהבי אפלבאום שותפה בצוות המיתוג, וכן ארתור קול, סמנכ"ל הסברה ותקשורת, המנהל את כל הפעילות באגף תקשורת והסברה, שכחבר הנהלה דחף לקידום המיתוג ויישומו. ביוני 2011 פרסם משרד החוץ מכרז ל"עיצוב כלים חזותיים עבור אגף תקשורת והסברה", ולאחר תהליך פתלתל נבחרה במכרז סגור חברת המיתוג OPEN לפתח שפת מותג, בהתבסס על האסטרטגיה של Acanchi.

מיתוג ישראל - אתגרים

מיתוג ישראל – אתגרים

בניית שפת המותג הייתה צריכה להתמודד עם האתגרים שפירטה האסטרטגיה של Acanchi: מדינה גברית מאד, חסרת צבע, דתית, מתקדמת טכנולוגית, הבית הישראלי מדומיין כבונקר, ומדינה לא מזמינה. נושאי המותג שנבחרו היו: בניית העתיד, מגוון תוסס ולהט ייזמי, כשהכול מתבסס על הרעיון של "אנרגיה יצירתית". הצוות של OPEN שעבד על המיתוג ותוגבר באנשי האסטרטגיה פנינה כהן, מרצה לאסטרטגייה מותגית בבצלאל, ומיקי מלניק, בעל תואר שני ב-Design managment מאוניברסיטת Prath, הבין כי מותג נחשק צריך להיות יותר ממותג מוערך או אהוב. הוא צריך להיות שניהם גם יחד, ולעורר מעורבות רגשית. קהל היעד הוגדר כעירוני, כצרכן מתקדם ופעיל, וכבן לתרבות המסך, שמתקשר, עובד, לומד ומבלה דרך האמצעים הדיגיטליים העדכניים. מכאן עברה OPEN לניסיונות לייצר שפת מותג עבור ישראל שתענה על כל זאת, אולם כל אלה לא צלחו עד שהתקבלה ההבנה כי מותג ישראל לא צריך להראות או לשדר "אנרגיה יצירתית" אלא צריך להיות כזה. מכאן כבר נפתחה הדרך לבניית פלטפורמה לשפת מותג (במקום בניית שפת מותג), המאפשרת לכל משתמש לייצר את שפת המותג לטעמו, לצרכיו וכראות עיניו.

OPEN הציעו מערכת דיגיטלית ומשתפת, שבה יכול כל אחד לבחור, מתוך האפשרויות שהמערכת מציעה, את הצורות והצבעים שירכיבו את הלוגו של ישראל, כראות עיניו, ולהפיצו לכל עבר, תוך הכרה כי הלוגו של המדינה ייראה בצורות שונות במקומות שונים. במילים אחרות – OPEN ויתרו על עיצוב סמל, ויצרו שפה צורנית, שמתוכה יכולים להיווצר אינסוף סמלים שונים למילה "ישראל". מה שיפה במערכת הוא, שאע"פ שהיא מאפשרת אפשרויות רבות לסמלים שונים, הם כולם נראים קשורים זה לזה, ואינם דומים לשום דבר אחר. כך המיתוג מתעלה מעל שאלות עיצוביות כגון "האם הלוגו יפה?" או דיון בצבעוניות וצורות – זה פשוט לא רלוונטי. במילים אחרות, המותג של ישראל אינו סמל, או לוגו – הוא שפה ויזואלית חדשה, ייחודית ומזוהה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כשמדברים על מיתוג, ובעיקר על מיתוג מדינות, שיקוף המציאות והאמת הבסיסית של המותג היא הכרח שאי אפשר בלעדיו. מותג שאינו מתבסס על אמת יסודית לא יצליח, ומותג מדינה שאינו מצליח להעביר איזושהי אמת מהותית וייחודית על המקום, מיותר שיתקיים. רק מותגים שמצליחים לחלץ את אותו דבר חמקמק שמבדיל מדינה אחת מאחרת, שמוצא את הייחוד המקומי, שאינו ניתן לשכפול והעתקה, מצליח להתעלות מרמה של קמפיין שיווקי, או מסר תקשורתי מצומצם, ולבנות מותג אמין שיכול להוות בסיס איתן לתקשורת טובה.

אלעלהבנת הצורך לאתר אמת כזו, כתנאי להצלחת המיתוג היא עדות להתבגרות ענף המיתוג בישראל וההתמקצעות שלו. ב-2006 עוצב מחדש סמל ישראלי אחר – חברת אלעל. המיתוג של אלעל, עם ההסתייגויות בכך שמדובר בחברה מסחרית, הוא עדות להלך רוח פרסומית, מיתוגית, תקשורתית, שכבר עברה מן העולם – בניית פאסדה תקשורתית שאינה משקפת את המציאות. המיתוג של אלעל הוא נקי, קריר, אלגנטי, יוקרתי, סקנדינבי כמעט. אבל הוא לא ישראלי. כולנו יודעים כי בתוך המעטפת הדקיקה והאלגנטית של המטוס המעוצב יושבת חבורה צעקנית ורועשת – ישראלים, וחווית הטיסה עם חבורה שכזו לא משתקפת במיתוג.

מיתוג ישראל של OPEN הצליח למצוא את הייחודיות הזו, שמותג לא יכול בלעדיה. אם בעבר נהגו לחפש את הייחודיות הישראלית בנוף, ההיסטוריה או הדת בישראל, שפת המותג החדשה מצאה אותו במקום אחר – בתרבות. קלישאות הן רק קלישאות, אולם הם מבטאות תמיד איזושהי אמת עמוקה ומרירה, ובהקשר זה אזכיר את הקלישאה כי "בחדר בו יושבים 2 יהודים יש לפחות 3 דעות". הקלישאה הזו משקפת תמצית של התרבות הישראלית: דעתנות, חוסר הסכמה, חוסר יכולת להכריע ולהחליט, פילוג, ויכוח, אנרכיה וכיוצ"ב. כמובן שניתן את אותן תכונות בדיוק גם אחרת: יצירתיות, נחישות, יוזמה, דמוקרטיה, פלורליזם, דיון וכיוצ"ב – אבל זה כבר עניין של גישה. כך או כך, בין שהתכוונו לכך או לא, הצליח המיתוג לייצר משהו שמבטא את הישראליות באופן מדוייק, ובכך יש בו אמת מהותית וייחודית: הוא רועש, צבעוני, צעקני, אין בו הסכמה או החלטה, הוא כאוטי במידה, ומאפשר לכל אחד לעשות "מה שבא לו", בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. אבל יחד עם זאת, הכול גובש למשהו ייחודי, נבדל, מאופיין ובעל חוקיות משלו.

מיתוג ישראל - טקסטורות מאותיות עבריות

מיתוג ישראל – טקסטורות מאותיות עבריות

בעוד הלוגו הוא מודרני, אורבני וחדשני, אין בו תחושה של מקום פיזי. הוא אינו מרמז מאיפה הגיע ומה מקורותיו. צורותיו הן גנריות ואינן מאופיינות תרבותית, והיה הכרח להתייחס גם לצדדים אחרים של התרבות הישראלית – המזרח תיכוניות, העבריות – המקום. את זה פתרו ב- OPEN על ידי שימוש באותיות העבריות, אותן זיהו כבעלות כוח ויזואלי רב, ויצרו באמצעותן טקסטורות טיפוגרפיות, שבאופן אירוני נראות כמעט ערביות. ההופעה של הטקסטורות הללו בצמידות ללוגו מחברות אותו למזרח התיכון, מזכירות לנו רבדים תרבותיים, היסטוריים ודתיים שחסרים בלוגו, ויחד יוצרים תמונה שלמה, עשירה שמתכתבת עם העבר ועם המקום, אבל עושה זאת בדרך חדשנית.

ההצעה של OPEN כוללת גם שלל אמצעי הפצה ושיתוף, שהם כלי מהותי בשיווק וקידום המותג, וחלק מהותי באסטרטגיה שלו. אולם כעת, שיש בידי משרד החוץ שפת מותג וכלי שיווק, נשאלת השאלה האם יש בידי המשרד את הכלים והיכולת לנצלם.

דני זונשיין, מנהל מחלקת הסברה ומיתוג במשרד החוץ ורן נתנזון, ראש ענף מיתוג ישראל, מספרים כי המיתוג אמור להיות מובא לאישור של ממשלת ישראל, ולקבל הגדרה של קו מנחה למשרדי הממשלה. זה עדיין לא קרה, אולם משרד התיירות כבר מעוניין לעשות בו שימוש, וכן גופים שונים אחרים. לשאלה האם יש במשרד החוץ את כוח האדם לנהל מותג מדינה, הן מבחינת כישורים והן מבחינת היקף כוח האדם, עונים זונשיין ונתנזון כי במשרד החוץ אין מחלקה עם מספיק כוח אדם או תקציב לנהל את המותג כפי שהיו רוצים שיהיה, ובהקשר זה נשאלת השאלה גם לגבי תחומי אחריות וסמכויות, כשלצד משרד החוץ פועל משרד ההסברה והתפוצות.

משרד החוץ בהחלט הצליח לעשות כברת דרך, לגבש אסטרטגיית מותג ולפתח כלי מותג. אולם העבודה למעשה כעת רק מתחילה. המבחן להמשך יהיה, מי, ובאיזה אופן, ינהל ויוביל את המותג של מדינת ישראל, כמה משאבים יוקצו לנושא, והאם הכלים שפותחו יצליחו להפוך למותג שישנה את האופן בו העולם תופש את ישראל.

הערה 1 – לאחר כל מה שנכתב לעיל, תמיד יש לזכור, כי מה שמשפיע יותר מכל על מותג מדינה, הוא המדיניות והפעולות של הממשלה של אותה מדינה.

הערה 2 – למשרד התיירות: מיתוג מדינה הוא שונה ממיתוג תיירות למדינה. קיימים הבדלים מהותיים בין בניית תדמית של מדינה לבין שיווק תיירות למדינה, הכוללים קהלי יעד שונים, התנהגות צרכנים שונה, חוויית לקוח אחרת, ועוד. ראוי, שבדומה למהלך המעמיק שביצע משרד החוץ, יעשה משרד התיירות מהלך באותה רמת העמקה, יבנה אסטרטגיה, ויבחן את הצרכים הייחודיים לו, לפני אימוץ המיתוג ובחינת התאמתו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 מאמרים קשורים: מיתוג אוסטרליה | מיתוג התיירות לאוסטרליה |מיתוג פרו | מיתוג קולומביה | מיתוג התיירות לארה"ב | מיתוג רומניה | מיתוג קטאר | מיתוג איחוד האמירויות הערביות | מיתוג פלסטין | מיתוג קניה | מיתוג פינלנד | מיתוג אוסטריה | מיתוג שבדיה | מיתוג סלובניה | מיתוג דנמרק | מיתוג התיירות לבריטניה | מיתוג התיירות לפיליפינים | איטליה- מותג בהתדרדרות | מיתוג ברזיל | מיתוג אוקראינה


להיות עם ולהרגיש בלי: מכרז לאפליקציית תיירות (של משרד התיירות)

משרד-התיירותמשרד התיירות פרסם לאחרונה מכרז ליצירת אפליקציית תיירות לטובת התיירים המגיעים לישראל. מטרת האפליקציה, על פי מסמכי המכרז היא: "להגדיל את היקף המידע, השלם ככל הניתן, המובא לתייר הפוטנציאלי והתייר המגיע למדינת ישראל וכן את הנגישות אל המידע, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים וזמינים". "מטרתו של מאגר המידע, לספק מידע עשיר ונגיש לתיירים המבקרים בישראל ותיירים המתכננים את ביקורם בישראל בעתיד, תוך הצגת עושר האטרקציות הקיימות בארץ ומגוון אפשרויות הסיור והטיול בישראל.  מאגר המידעי כלול תוכן מילולי בשפה האנגלית, לצד תמונות או סרטונים קצרים, ויהיה בעל אופי שיווקי.." אכן כוונה טובה וראויה, וצורך אמיתי כפי שפרטתי בפוסט שעסק בסקר שתוצאותיו הן כי תיירים מצפים לחווה דיגיטלית וניידת טובה יותר.

תנאי הסף להשתתפות במכרז כוללים: מחזור כספי של לפחות מיליון ₪ בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וערבות בגובה 300,000 ₪. ותקופת ההתקשרות למכרז עומדת על 3 שנים, עם אופציה להארכה של עד שנתיים נוספות. זמן אספקת האפליקציה הנדרש הוא תוך חודש ימים (!) ממועד ההודעה על הזכייה. – בתרגום למי שאינו מצוי בהליכי מכרז שכאלה, מטרת תנאי סף אלה הוא להשאיר מחוץ לתהליך חברות קטנות, ולכלול בו רק כאלה שיש ברשותם מערכת דומה פעילה, שכן לא ניתן להקים מערך דומה וחדש בפרק הזמן שהמכרז מקציב.

המתמודדים במכרז נדרשים להגיש הצעה למודל עיסקי שיבוסס על מכירת שטחי פרסום באפליקציה, לצורך מימון עלויות התחזוקה, שידרוג, אירוח וכיוצ"ב, ותהיה זמינה בחינם למשתמשים (התיירים). מודל עיסקי זה מזכיר את המודל של אתר התיירות לירושלים, המבוסס גם הוא על יזם פרטי, שהקים אתר תיירותי הממומן על ידי פרסומות ותקציב מהרשות לפיתוח ירושלים.

הסעיף המטריד ביותר במכרז עוסק בהסתרת הקשר של האפליקציה למשרד התיירות, ציטוט: "האפליקציה תישא את שם בעליה או כל שם אחר, והאחריות למידע תהיה עליו. השם "משרד התיירות" או לוגו המשרד לא יצוין במישרין או ברמיזה, בצמוד או בהקשר לכך. לא תחול על המשרד כל אחריות בגין כל מידע שהוא המופיע באפליקציה ו/או באופן השימוש בה".

עולה השאלה: אם משרד התיירות מצא לנכון, וטוב מאוחר מלעולם לא, לפתח אפליקציה לטובת שיפור חווית התיירות בישראל, מדוע הוא מסתיר את הקשר אל המשרד, וכן מדוע לא מפותחת אפליקציה נקייה מפרסומות ואינטרסים כלכליים, וכזו המתרכזת רק בטובת התייר וחווית הטיול שלו בישראל? אולי זה מה שנקרא "עושים מהפכה בתיירות"…

מאמרים קשורים: תיירים מצפים לחוויה דיגיטלית וניידת טובה יותר | אתר התיירות של ירושלים | אפליקציות הערים בישראל | "כל אחד מביא אחד"- הגירסה שעובדת | שיווק ישראל מול שיווק ניו זילנד