בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות

מודעות פרסומת

2013 – השנה הגורלית של העיר חיפה

תכניות הפיתוח במפרץ חיפה 2בעוד תכניות פיתוח ענקיות ממתינות לאישורים אחרונים, מתנהל מאבק נגד הפגיעה בנוף, בחיבור בין העיר לים ובאיכות האוויר. מה צפוי לחיפה ותושביה, האם התכניות הגדולות ימצבו אותה כעיר אטרקטיבית ומשמעותית על הבמה הבינלאומית או ידרדרו אותה?

במהלך השנה האחרונה חיפה עוברת התפתחות משמעותית, מההכרזה כי "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" בעקבות התכנית לפיתוח חזית הים, שלל הפרויקטים המתוכננים בעיר, ההתקדמות של העיר בתחומי נגישות והשקת האפליקציות העירוניות, וגם בעיות סביבתיות קשות כפי שבאו ידי ביטוי בדוח מבקר המדינה בנושא איגוד ערים אזור מפרץ חיפה. בסקר שנערך השנה התברר כי חיפה מדורגת שלישית בעיר בה הישראלים הכי היו רוצים לגור, והעיר אף נכנסה לראשונה לדירוג הבינלאומי של 300 הערים הצומחות בעולם. התכניות הרבות הנרקמות בעיר מסמנות את שנה 2013 כשנה משמעותית ביותר שתקבע באיזה אופן תתפתח העיר, והאם היא תמשיך להתקדם ותתייצב על המפה הבינלאומית כיעד משמעותי, כוח כלכלי ומרכז לחדשנות. נעמה ריבה מפרסמת באתר xnet מאמר נרחב המפרט את הפרויקטים הרבים בעיר, ומשמעותם:

"השנה הקרובה תהיה גורלית לחיפה", מזהירה האדריכלית עינת קליש רותם, אחת הפעילות במאבק על עתיד העיר. העיר תיאבק השנה על זהותה העתידית. קו החוף של חיפה זרוע מפגעים: הרכבת, הנמל, מבנים נטולי פרופורציה ומפעלי תעשייה. לאלה מצטרפות: תכנית חשמול הרכבת, שעלולה לנתק את העיר וליצור מכשולים בגישה לחוף. תכנית להרחבת בתי הזיקוק שעתידה להסדיר את זכויות הבנייה בהיקף פי 37 מהקיים. תכנית להרחבת הנמל המזרחי, השואפת לשלש את שטחי הנמל. כחלק מהתכנית, יפותח עורף הנמל כמתחם של שטחי לוגיסטיקה.

בחזונם של המתכננים מצטייר מתחם "איירפורט סיטי". "במטרופולין הצפוני לא חייב להתקיים רצף של מגורים", מאמינה ראש היחידה לתכנון סטטוטורי בחברת נמלי ישראל, מיכל טוכלר. לעומתה, האדריכל מיכה רטנר, מזהיר: "התכנית משבשת את הנוף החיפאי". "חיפה זרקה את כל הנזקים שלה לכיוון ערי המפרץ, ובהצעתם הם יוצרים מדבר אורבני בין הקריות לכרמל".

עיריית חיפה תמכה בתכניות, שבכוחן להביא מקומות עבודה רבים. מהנדס העיר, אריאל וטרמן: "אם לא ניצור מנופי צמיחה כלכליים וגלגלי תנופה, חיפה לא תוכל לבסס את עצמה. הנמל הוא 'מעסיק בשרשרת'". "חיפה עומדת לשנות את פניה, ועומדת בפני מהפכה במערכת היחסים שלה עם הים". הוא מתייחס לפרויקט "חזית הים" שיכלול טיילת, כיכרות ומקומות בילוי, בתי מלון ומוזיאון פתוח, ויושמש "האנגר 15". השטח אמור לתפור את שכונות בת גלים והעיר התחתית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מה שעומד לקלקל את החגיגה הוא פרויקט חשמול רכבת ישראל. מהנדס העיר מקיים מו"מ עם הנהלת הרכבת כדי למצוא פתרון לשיקוע הרכבת. קליש-רותם טוענת: "אין סיכוי לשקע את הרכבת בתוואי הנוכחי". ומציינת חלופה: מנהור הרכבת בתוואי חדש, רחוק יותר מהים ומתחת לכרמל.

המאבק הוא מלחמתם של תושבים נחושים, נגד רשויות חזקות: הנמל, הרכבת, הצבא ובתי הזיקוק, כשהכסף והפוליטיקה מכתיבים את חוקי המשחק. המדינה טרם השכילה להבין את הפוטנציאל של העיר, שיכול לתת משקל-נגד לתל אביב. "אנחנו יכולים ליצור פה עיר אטרקטיבית, זהו אינטרס לאומי", אומר וטרמן, שמגן על התכניות, ומבקר את המנגנונים הציבוריים והכלכליים שאינם מבינים את חשיבות עירו. השאלה היא אם הציבור מצליח להבין את ההיקף האדיר של התכניות. למאמר המלא של נעמה ריבה ב xnet

מאמרים קשורים: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | חיפה ברשימת 300 הערים הצומחות בעולם | הפרויקטים המתוכננים בחיפה | מדד הערים הירוקות ביותר בישראל | איך הפכה עיר נמל תעשייתית לבירה הירוקה של אירופה?


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – בני ברק, בית שמש, נצרת עילית, רחובות וקריית שמונה

סמל העיר בני ברקבני ברק – בנייה בלתי חוקית: הבנייה הבלתי חוקית היא תופעה רחבת היקף הפוגעת בסדר הציבורי ובאיכות החיים של התושבים, וכן ביכולת לקיים תכנון בנייה מסודר. מבנים הנבנים ללא פיקוח, שלא לפי תקני בנייה מחייבים וללא סידורי בטיחות נאותים עלולים להיות מפגע בטיחותי ולסכן חיי אדם ולעתים גורמים נזק ישיר לאיכות החיים. הממצאים שהועלו בבדיקה מלמדים על פגמים בפעילות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק: הוועדה אישרה תכניות שלא בהתאם להוראות החוק וכן תכנית שלא הייתה מוסמכת לאשרה. פעולותיה לאכיפת הוראות החוק לא הצליחו ליצור הרתעה ולמנוע את המשך הבנייה הבלתי חוקית.

על הוועדה המקומית לאשר רק תכניות שהיא מוסמכת לאשר ולפעול באופן רציף ואינטנסיבי לאכיפת הוראות החוק. עליה לפקח כראוי על קיום צווי ההריסה, ובמקרים שבהם הם לא בוצעו עליה להגיש נגד העבריינים כתבי אישום בגין אי-קיום צו בית משפט ולבקש מבית המשפט להשית עליהם את העונשים הקבועים בחוק – עונש מאסר או קנס לכל יום שבו נמשכת העברה. על עיריית בני ברק לקבוע נהלים לעבודת המחלקה המשפטית ולוודא שהיא תפעל לפיהם כדי שתוכל לתת את חלקה באכיפת הוראות החוק בצורה יעילה. על הממונה על המחוז לבדוק בדקדקנות תכניות שאושרו בידי הוועדה המקומית, לוודא שפרטיהן והליכי אישורן תואמים את דרישות החוק ולהתערב בכל מקרה שבו הוועדה המקומית פועלת בניגוד לחוק.

סמל העיר בית שמשבית שמש – פיתוח תכנית אסטרטגית, אכיפה ובנייה: על משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון להביא בחשבון את יכולתה של העירייה לפתח אזורי תעסוקה בבית שמש בעת קידום תכניות הבנייה למגורים בעיר, כדי שלא ייווצר מצב שלרשות לא יהיו מקורות הכנסה מספיקים ולא יהיה ביכולתה לספק שירותים נאותים לכלל תושביה. משרד מבקר המדינה המליץ לעירייה, לפעול בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, לקידום תכנית אסטרטגית לפיתוח העיר בטווח הארוך, שתאפשר לה להתפתח באופן מדורג, מתואם ומושכל.

על הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים לפעול לאלתר לאכיפת דיני התכנון והבנייה בעיר בכלל, וברחוב א' בפרט, ולבחון באופן מעמיק את אופן פעולתה של רשות הרישוי בוועדה המקומית. על הוועדה המחוזית לשקול את השימוש בסמכותה ולהורות לוועדה המקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים עליה. במקרים שבהם הוועדה המקומית אינה ממלאת את תפקידה כראוי, על הוועדה המחוזית אף לשקול לפעול במקומה.

הוועדה המקומית מחויבת לעשות את עבודתה תוך קיום דיני התכנון והבנייה, אף אם בעקבות הבנייה המואצת בעיר מוטל עליה עומס רב בעבודתה להענקת היתרי בנייה וטופסי אכלוס רבים. על הוועדה המקומית לפעול לאלתר לחיזוק מערך הפיקוח והאכיפה. ללא מערך פיקוח יעיל ונמרץ הפועל בשיתוף פעולה עם יו"ר הוועדה המקומית לא ניתן לקיים אכיפה אפקטיבית של דיני התכנון והבנייה. על הוועדה לפעול לאלתר לקביעת הנחיות ונהלים לעבודת המפקחים על הבנייה, כדי שעבודת המפקחים תוכל למלא את ייעודה. יש להכין תכניות עבודה למפקחים שייגזרו מדגשי הוועדה המקומית, ולדרוש מהם דיווח על עמידה ביעדים.

קצב הגידול המהיר של תושבי העיר בית שמש והעלייה התלולה במספר יחידות הדיור הנבנות בה מחייבים את העירייה לקיים ניתוח צרכים של המבנה הארגוני שלה, ושל אגף הנדסה והוועדה המקומית בפרט, ולהתאים את תקן כוח האדם לצורכי העיר המשתנים. ללא תיקון הליקויים שנמצאו יתקשו הגורמים המקצועיים בעירייה ובוועדה המקומית להתמודד כיאות עם האתגרים הגדולים המונחים לפתחם עקב הבנייה המואצת בעיר.

סמל העיר נצרת עיליתנצרת עילית – מערכות יחסים עכורות, זכויות מקרקעין וקבלת עובדים: ליקויים מהותיים בתפקוד העירייה וקיומה של מערכת יחסים עכורה המתאפיינת בחוסר אמון בין ראש העירייה ובין הדרג המקצועי הבכיר – הגזבר והיועצת המשפטית. מצב יחסים זה פוגע בפועל באינטרסים של העיר ותושביה ובתפקוד התקין של העירייה וראוי שמשרד הפנים יתערב לאלתר, ישתמש בסמכויותיו וינקוט את כל הצעדים הנדרשים להבטחת ניהולה התקין של העירייה.

על העירייה להשלים את רישום מלוא זכויותיה על המקרקעין, לנהל את ספר הנכסים שלה ולעדכנו כדי שיכלול את כל נכסיה. על העירייה לקבוע כללים להשכרת נכסיה על בסיס כלכלי, תוך הבאה בחשבון של מכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות שיקולים חברתיים וציבוריים. על העירייה לעגן את התקשרויותיה עם הגורמים המחזיקים בנכסים בחוזים תקפים, ועליה גם להקצות את נכסיה בהתאם להוראות החוק ונוהל ההקצאות. גם אם הנכסים הוקצו למטרות ראויות אין הדבר פוטר אותה מלפעול בהתאם לחוק ולנוהל. היא נדרשת לנהל ספר חוזים כדרוש בחוק ובתקנות הרשויות המקומיות, לדאוג לעדכונו ולבצע מעקב בנושא, כדי לוודא שהחזקת הנכסים מסתיימת במועד סיום תוקפם של החוזים. עוד נדרשת העירייה לפעול בהתאם לתקנות מכרזים לקבלת עובדים ולדאוג שדרישות הסף במכרזים לקבלת עובדים יעלו בקנה אחד עם דרישות קובץ ניתוח עיסוקים ותיאורי תפקידים בשלטון המקומי.

ראוי כי משרד הפנים יבדוק את האופן שבו ראש העירייה וראש המינהל העירוני קיבלו עובדים שלא לפי תקנות מכרזים לקבלת עובדים, ובהתאם לממצאי הבדיקה ישקול אם להביא את הסוגיה לידיעת הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים ולטיפולה.

לוגו רחובות עיר המדע והתרבותרחובות – הקצאת נכסים, ופרוגרמה עירונית: ליקויים משמעותיים בתפקודה של עיריית רחובות בכל הנוגע להקצאת נכסיה – הן הקצאות שנעשו לפני שנכנס לתוקפו נוהל ההקצאות, הן בהליך ההקצאה והן במערך הפיקוח והבקרה על הקצאות שנעשו לאחר כניסת הנוהל לתוקפו. על העירייה להשלים בהקדם את הכנת הפרוגרמה העירונית החדשה ולפרסמה ברבים, כדי להבטיח שימולאו צורכי האוכלוסייה. מן הראוי שמחלקת הנכסים תפעל להשלמת סקר הנכסים, כדי לקבל תמונה מלאה של נכסי העירייה ושל השימוש הנעשה בהם. על העירייה לפעול על פי העקרונות שקבע בג"ץ ולהסדיר באופן מידי את השימוש בנכסים שנמסרו לשימוש בטרם פורסם נוהל ההקצאות.

על העירייה להקפיד לנהוג בהתאם לנוהל ההקצאות, החל משלב קבלת הבקשה להקצאה ועד לסיום ההליך. עליה להימנע מסחבת ומעיכובים בלתי מוצדקים בשלבי הליך ההקצאה – הדבר יתרום לניהול הליכים תקינים ויעילים. נכסי הציבור מצויים באחריות העירייה, והעמדת קרקע לשימוש עמותות בטרם הסתיים הליך ההקצאה היא חמורה. על העירייה לזרז את הליך ההקצאה, ואם השימוש המבוקש אינו תואם את נוהל ההקצאות – לפעול לפינוי העמותות מן הקרקעעל העירייה להקפיד לקיים פיקוח ובקרה אפקטיביים על השימוש בנכסיה ועל פעילות העמותות בהם, כנדרש בנוהל ההקצאות, כדי להבטיח שהבנייה והשימוש בקרקע ייעשו כדין ובהתאם למטרת ההקצאה, ושהקרקע אמנם מוחזקת בידי מי שאמור להחזיק בה.

המקרקעין הציבוריים מוחזקים בידי העירייה כנאמן הציבור. מכאן שהתערבות חברי מועצה בפעולות למען עמותות מסוימות אינה ראויה; היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות נוהל ההקצאות ועלולה לפגוע באמון הציבור.

סמל העיר קריית שמונהקריית שמונה – רמת שירותים ירודה, נכסי עירייה וסיוע לעיר: תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים שמעניקה העירייה לתושביה, עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים בתחום שיפוטה. על העירייה לפעול למציאת דרכים למילוי הצרכים המוניציפליים ולוודא כי רמת השירותים הניתנים לתושבים נאותה. בפרט עליה לפעול לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לבטלם. אל לה לעירייה להותיר מתקנים המסכנים את שלום הילדים המשתמשים בהם.

הועלו ליקויים חמורים לגבי האופן שבו חכ"ל מנהלת את נכסי העירייה המושכרים, הן בהיבט של הניהול הכספי מול השוכרים, והן בהיבט התכנוני לאיתור חריגות הבנייה החמורות בנכסים של העירייה, כל אלה מקורם בניהול לא תקין של מערך השכירות של נכסי העירייה. על העירייה לבדוק את התקשרותה עם חכ"ל תוך בחינה של חלופות אחרות לניהול מערך השכירות של נכסיה וכן לבחון נקיטת פעולות נוספות למימוש זכויותיה על פי ההסכם שלה עם חכ"ל. על חכ"ל, העירייה והוועדה המקומית לנקוט את האמצעים שעומדים לרשותן נגד אותם שוכרים שבנו תוספות בלתי חוקיות בנכסים שבבעלות העירייה.

ראוי שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייתנו את הדעת על המצוקות של קריית שמונה שהוצגו בדוח – לנוכח העובדה שמדובר בעיר ספר שסבלה מהאירועים הביטחוניים שפקדו אותה בעבר – שבגינן סופקו לתושבי העיר שירותים ברמה ירודה, וכן ראוי שהם יירתמו למציאת דרכים לסייע לעיר ובכך לאפשר מתן שירותים ראויים לתושביה.

מאמרים קשורים: איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל? | דוח מבקר המדינה – לוד | מגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – העיר לוד‏

סמל עיריית לודזה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים אך טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה.

המישור הממלכתי – היעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי-הצלחתן של תכניות קודמות. יש להמשיך בדרך שהותוותה במשרד ראש הממשלה, ולפיה הטיפול בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מאוקטובר 2010 נחשב ל"ניהול פרויקט", שיש לבצעו בהתמדה ובעקביות. גורם נוסף לחוסר ההצלחה של התכניות הקודמות היה בעיות תקציביות, ועל משרד רוה"מ וכל הגורמים המופקדים על יישום התכנית לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה יועברו ושהיא תנצלם כיאות.

בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הישנות התרחיש שאפיין את הטיפול בתכניות ממשלה קודמות – פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה. יש להדגיש את הצורך לפעול בהתמדה ובנחישות ליישומה ולהסיר חסמים – ביורוקרטיים, משפטיים, תכנוניים, תקציביים ואחרים, כדי לממש את החלטת הממשלה על כל מרכיביה. מבקר המדינה מפנה את תשומת לבו של משרד הפנים לכך שטרם התחולל המפנה המצופה בעירייה ובעיר, אף שכבר הופעלו כל הכלים, ובפרט – מינוי ועדה ממונה שבה מכהנים פקידים מטעמו.

תכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מבקשת לטפל בנושאים אשר שבו ועלו כטעונים טיפול מעמיק: (1) המבנה הארגוני של העירייה, איכות השדרה הניהולית וכוח האדם בה והתאמתו למשימות; (2) גבייה בלתי מספקת של מסים עירוניים; (3) חוסר טיפול מתמשך בתשתיות הפיזיות – בפרט במגזר הערבי; (4) קושי להתמודד עם האתגרים שמעמידה העיר בתחומי ההנדסה והפיקוח על הבנייה. האחריות להצלחת הטיפול בנושאים אלה מוטלת על עיריית לוד – המונהגת בידי ועדה ממונה, שאותה מינה משרד הפנים. נוצר "חלון הזדמנויות" – בזכות התכנית הממשלתית רחבת ההיקף וכהונתו של יו"ר ועדה ממונה מנוסה – שכדאי לנצלו. על הוועדה הממונה לזכור כי לפעולותיה היום יש השפעות ניכרות על העתיד.

המנגנון העירוני וכספים – אי-ההתאמה בין צורכי עיריית לוד לבין מינוי הגזבר לאחראי גם לתחום משאבי אנוש. על משרד הפנים לפעול בהתאם לאמור בתשובתו האמורה ולהנחות את עיריית לוד לשנות את המבנה הארגוני, באופן שגזבר העירייה יעסוק בתחומו בלבד. על העירייה לדאוג שתקני כוח האדם ישקפו את מספר המשרות של עובדיה בפועל. על העירייה להימנע מהעסקת עובדים בהיקף נרחב ולאורך זמן במשרות שלא נקבעו בתקן.

על עיריית לוד ומשרד הפנים להמשיך במתווה שנקבע בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" להעלאת איכות כוח האדם. עליהם לבצע מיפוי מעמיק של צורכי העירייה מבחינת תקן כוח האדם ומבחינת מידת התאמתם של עובדים לתפקידם. על העירייה לפעול בנחרצות וביעילות, לצמצום מספר קרובי המשפחה בקרב עובדיה. יש למנוע תחלופה רבה של עובדים המכהנים במשרות ניהוליות בכירות. על העירייה לפעול בנחרצות לחייב את בעליהם של אלפי נכסים בתשלום ארנונה.

על עיריית לוד לנצל כיאות את התקציבים שמעמידים משרדי הממשלה לרשותה לצורך עבודות פיתוח. על משרדי הממשלה, ובייחוד משרד הפנים, וכן על מפעל הפיס, להימנע מהגדלת הרשאות תקציביות לפרויקטים שלא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי.

חינוך – על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך כדי לאפשר תכנון מושכל ומתוכלל של מערכת החינוך בעיר לשיפור של תשתיות החינוך ושל רמת ההוראה.

על עיריית לוד ומשרד החינוך לפעול להסרת מכשולים ועיכובים ולהביא לניצול מלא ומבעוד מועד של תקציבי תכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך" לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי העיר. על העירייה להמשיך לפעול בשיתוף משרד החינוך להתאמת היקפי כוח האדם המועסק בשירות הפסיכולוגי החינוכי ובמדור הקב"סים בעירייה לאתגרים שעמם עליהם להתמודד. על העירייה לפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה. עליה לנקוט צעדים ממשיים ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב תשתיותיהם של מוסדות החינוך להבטחת סביבת לימודים ראויה ובטוחה לתלמידים ולמורים. על הוועדה הממונה לנקוט צעדים אישיים נגד מי שיימצאו אחראים למחדל החמור של אי-שמירה על מבנהו ותכולתו של בית ספר "הבנים" לאחר סגירתו, אשר גרם לבזבוז כספי ציבור. על הוועדה לדאוג לשימור המבנה.

רווחה – ראוי כי עיריית לוד ומשרד הרווחה ימשיכו לפעול לתיקון הליקויים במסגרת התכנית שהתוו. המשך פעילות המחלקה במתכונת הנוכחית עלול להמשיך לפגוע בתושבי העיר הנזקקים לשירותי המחלקה. על העירייה לפעול להגברת ניצול תקציבי תכנית אופק. ראוי שעיריית לוד תפעל למניעת התארכות הליך התשלום למועסקים במסגרת תכנית אופק.

על משרד רוה"מ לבחון דרכים שיבטיחו המשכיות של תכניות שהוא מקדם בשיתוף משרד הרווחה והמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד. הפעלה של תכניות זמניות שאין להן המשכיות עלולה לגרום לחוסר יציבות במצבת כוח האדם של המחלקה, לפגוע בציבור המטופלים ולגרום לירידה לטמיון של כספי המדינה. על העירייה ליישם את דרישות התע"ס בעניין הכשרת עובדי המחלקה ולסייע לעובדי השח"מ ברכישת ידע עדכני. על עיריית לוד למצוא דרך להגביר את נגישות הציבור למשרדים שבהם מועסקים כל עובדי האגף המטפלים בתושביה ולשיפור מצבם הפיזי של המבנים.

על עיריית לוד למצוא דרכים יעילות להגברת האפקטיביות של הטיפול בנפגעי הסמים ולקבוע תקני כוח אדם בהתאם למספר משתמשי הסמים בעיר. על מנהל המחלקה לפעול לגיבוש פעולות לאיתור בני נוער נפגעי הסמים לשם מניעת הידרדרותם. נוסף על טיפול במקרי חירום על עיריית לוד לטפל טיפול שוטף בנערות במצוקה כדי לסייע בשיקומן ולתרום להעצמתן האישית. על עיריית לוד להקים מערך שיעסוק באיתור פעיל של דרי הרחוב על מנת לשמור על חיי דרי הרחוב ולאפשר את שיקומם.

חזות העיר – על עיריית לוד לפעול במרץ לשיפור חזות פני העיר כדי למנוע פגיעה באיכות חיי התושבים ולאפשר לתושביה להיות גאים בה. על העירייה לעמוד בחובות שהוטלו עליה בחוק לעניין תחזוקת המרחב הציבורי ולמנוע הצטברות פסולת בשטחיה והתפוררות של הכבישים והמדרכות. על העירייה לשפר את תחזוקת הגנים העירוניים. על עיריית לוד להשקיע מאמצים מיוחדים בשיפור ניכר בחזותן של השכונות הערביות.

הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין – על עיריית לוד לפעול בנחישות להשלמת כלל מרכיבי הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין בעיר תוך אכיפה שתמנע השלכה חוזרת של פסולת. על עיריית לוד לנצל את תקציב המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת מעבר לסילוק פסולת בניין בעיר.

תכנון ובנייה – תכנית לד/1300 – התכנית אמורה לשמש כפתרון המרכזי, למצוקת האוכלוסייה הערבית בעיר, ויש לה השפעות על איכות חייה של אוכלוסייה זו במגוון תחומים ולא רק בתחום הפיזי. תכנית זו היא בעלת חשיבות יתרה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר להבטיח כי הליכי התכנון של התכנית, שאורכים זה שנים, יושלמו במהרה. על משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ועיריית לוד לבדוק ביסודיות אם די בתכניות הקיימות כדי לגבש פתרון למצוקת הדיור של המגזר הערבי בעיר, שעל אף הגידול באוכלוסייתו אין עבורו פתרונות דיור הולמים.

ביטחון הציבור – היקף הפשיעה הגדול הוא אחת מבעיותיה המורכבות של העיר: הוא מערער את תחושת הביטחון של תושבי העיר, מדלל את מגוון תחומי הפעילות בעיר ואף מונע הגירה חיובית לעיר. לנוכח זאת קיבלה הממשלה בשנת 2002 החלטות לקידום העיר, לפיתוחה ולטיפול בבעיותיה המתמשכות. הטיפול בפשיעה היה חלק חשוב בהחלטות אלו. במסגרת זו נדרשו המשרד לבט"פ והמשטרה לגבש ולהוביל תכניות שנועדו לצמצם את היקף הפשיעה בעיר, למנוע תופעות של אלימות ולחזק את תחושת הביטחון של תושביה.

בעשור האחרון הגדילה המשטרה את היקף כוח האדם בתחנת לוד וביצעה מבצעי אכיפה, בייחוד בתחום הסחר בסמים, ומשנת 2010 גם להפחתת השימוש באמל"ח. תוצאות פעילות המשטרה בעיר אינן חד-משמעיות: המשטרה הביאה לצמצום העברות בתחומי הסמים והסדר ציבורי, אולם בנוגע לעברות האלימות והרכוש – שלהן השפעה רבה במיוחד על תחושת הביטחון של התושב – הייתה האפקטיביות של פעילות המשטרה נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי. שיעורן של חלק מסוגי העברות גדל, ופעמים בשיעור ניכר. המשטרה לא הצליחה להפחית את הפשיעה בלוד לכדי רמה סבירה, ועליה לפעול כדי להביא למפנה אמתי במצב הפשיעה בעיר.

מספר מקרי הרצח הלא מפוענחים בלוד גדול יחסית. בשנת 2011 איתר פיקוד מחוז מרכז של המשטרה נקודות תורפה בתהליכי חקירתם של התיקים הללו ובארגון היחידות המחוזיות המטפלות בהם, והחל בגיבוש פתרונות ארגוניים ובקביעת סדרי עדיפויות כדי לחלץ מהמבוי הסתום חקירות רצח התלויות ועומדות זה מכבר.

לנוכח שיעור הפשיעה הגדול והקשיים בתחומים אחרים המשפיעים על ההתמודדות עם האלימות בעיר, החליטה הממשלה ב- 2008 לצרף את לוד לתכנית "עיר ללא אלימות". אולם עד אוגוסט 2011, לא הסתיימה הקמת התשתית הארגונית של התכנית , ולא החל ביצוען של מרבית תכניות הליבה שלה או שביצוען היה רק בראשיתו. על העירייה ומשרדי הממשלה לפתור את הבעיות שמנעו את יצירת התשתית הארגונית לתכנית ולמצוא דרכים לשפר את הפעלתה – הן באמצעות יתר מעורבות של השלטון המרכזי ושל המשרד לבט"פ בפרט, והן באמצעות הירתמות העירייה להובלת התכנית ולהבטחת מחויבותה לביצועה.

גם מודל השיטור העירוני נועד לחזק מהותית את יכולת ההרתעה והאכיפה של הרשות המקומית; זאת באמצעות יצירת מערך ייעודי קבוע ומשולב של שוטרים ופקחים בעלי סמכויות ואמצעים מיוחדים. יישומו של מודל זה, המופעל משנת 2011, יצליח רק אם העירייה, לצד המשטרה, תיערך ליישומו ותתרום את חלקה להפעלתו. בירור שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2012, העלה כי השתפר שיתוף הפעולה בין עיריית לוד ובין המשטרה, וכי העירייה הקצתה את חלקה במשאבים הדרושים לכוח הפיקוח העירוני.

מאמרים קשורים: מנוע צמיחה ועוגן כלכלי חדש בלוד | רמלה קרובה ללב שלך – מיתוג רמלה | קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | מיהם ראשי הערים הטובים בישראל?