ספטמבר 2012, צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח)

נהוג לומר כי ישראל היא מדינה של צבא. אנו, כישראלים, מורגלים בחיילים לובשי מדים ונשק בכל מקום, בסיסים צבאיים במרכזי הערים, ונוכחות מתמדת של כוחות ביטחון באופנים שונים בחיינו, עד כי זה נראה לנו טבעי ונורמלי. אולם נוכחות הצבא וכוחות הביטחון בחיינו היא גבוהה הרבה יותר משנראה לעין. צה"ל ומערכת הביטחון מעורבים כמעט בכל תחום בחיינו, לרוב באופן נסתר, אך עם השפעה עצומה. נוכחות אנשי צבא לשעבר בפוליטיקה ובכלכלה, היא רק דוגמה  אחת בה הצבא ממשיך ומשפיע על המדינה והחברה, והקשר ההדוק של הצבע לכל תחום בחיינו.

עוד נהוג לומר כי צה"ל הוא צבא בלתי מנוצח, וכי הצליח לגבור על כל יריביו. המלחמות, הפיגועים, הטרור- כל אלה לא הצליחו להכניע את מערכת הביטחון הישראלית, שמשתכללת, מתחדשת ומתייקרת משנה לשנה.

שתי אמירות אלה, שכל כך מאפיינות את מדינת ישראל, הן כנראה נחלת העבר. צה"ל הובס במערכה, ודווקא על ידי אויב מבית. מדינת ישראל אינה יותר מדינת צבא כנראה, והביטחון כבר אינו הדבר הכי חשוב. בעשורים האחרונים ביצעה מדינת ישראל תפנית, שגם צה"ל לא יכול להתמודד עימה, והפקידה את המושכות בידיים חדשות.

אם בעבר נוהלה מדינת ישראל על ידי אלופי צבא ורמטכ"לים לשעבר, הרי שכיום היא מנוהלת על ידי נערי משרד האוצר. ישראל אימצה את הניאו ליברליזם הכלכלי – כוח ששום צבא, גם לא צה"ל יכול לעמוד בפניו, והמאבקים התכופים בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר הם ביטוי מצומצם הנגלה מדי פעם לציבור, אבל מבטא שינוי עמוק בעמדות הכוח במדינה.

השבוע, שני אירועים היסטוריים, בעלי משמעות עצומה, אירעו בישראל, ומשקפים בדיוק את התהליך הנ"ל: הראשון – נחתם הסכם בין משרד הביטחון, עיריית תל אביב ועיריית נתניה להסטת קרני התקשורת הסודיות של משרד הביטחון ממרכזי הערים.

הקרן המיסתורית (שעל השלכותיה אולי נשמע בעוד מספר עשורים) מנעה בנייה לגובה במרכז תל אביב ונתניה, וכעת לכשתוסט, יתאפשרו פרויקטים רבים שמשרד הביטחון מנע את הקמתם באזורים בהם עוברת הקרן. מימון הסטת הקרן יבוא בעיקר מהעיריות, שיהנו כעת מהכנסות עצומות מהפרויקטים שלא אושרו עד כה.

בתל אביב מדובר על תכניות הבנייה בכיכר המדינה, הכוללות בניית 4 מגדלי מגורים בגובה של 43 קומות, וכן מגדל בית לסין שיתנשא לגובה 27 קומות. בנתניה מדובר על "מתחם המזבלה" שאותו מתכוונת העירייה להפוך לעוד איזור בנייה יוקרתי בדרום העיר, לאורך חופי נתניה, וכן פינוי בינוי במרכז נתניה.

האירוע השני הוא החתימה על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד שנת 2016, שיפנה שטחים עצומים בצפון תל אביב עם פוטנציאל בנייה של 27,000 יחידות דיור. במסגרת ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, רשות שדות התעופה ומינהל מקרקעי ישראל, תועבר חלק מפעילות שדה דב אל נתב"ג.

כל זאת מגיע בהמשך למגמה של השנים האחרונות, של פינוי בסיסי צה"ל ממרכזי הערים שכללו את פינוי מתחם דרום הקרייה בתל אביב, פינוי מחנה צריפין וחלקים מתל השומר ועוד.

מאמרים קשורים: צה"ל מפנה חוף ים בראשון לציון | פארק חדש במקום מחנה צריפין | ירושלים עוברת למגדלים | נתניה: מיתוג מרכז העיר, מגדלים ובית עירייה חדש | נתב"ג 2020 – האופציה הימית

מודעות פרסומת

פארק חדש בראשון לציון במקום מחנה צריפין המתפנה

פארק במקום מחנה צריפין

פארק במקום מחנה צריפין

הבסיס הצבאי צריפין, המשתרע על 1,400 דונם בקרבת ראשון לציון ובאר יעקב, צפוי להתפנות אל עיר הבה"דים שבנגב בעוד כשנתיים. לאחר חתימת  ההסכם בין משרד הביטחון, מנהל מקרקעי ישראל ועיריית ראשל"צ להעברת 50 ק"מ משטח מחנה צריפין לטובת פארק עירוני בראשון לציון, החלו השבוע העבודות בשטח להקמתו של הפארק. השטח מבסיס צריפין הוא השטח השני שסופח לאחרונה לראשון לציון, לאחר שצה"ל הסכים לפנות שטח מבסיס בחוף הים של העיר לטובת הגדלת רבועת החוף של ראשון לציון.

בשטח שיועבר לעיר עתיד להיבנות פארק בעלות של כ-35 מיליון שקלים, בסטנדרט גבוה מאוד, אשר יהווה ריאה ירוקה לאזור מזרח העיר, בדגש על שיכון המזרח ושכונת גני ראשון. על התכנון מופקדים משרד אדריכלי הנוף ברוידא מעוז, ולפיו יכלול הפארק פינות משחקים, מסלול הליכה ומסלול אופניים היקפי, מתקני כושר, מפלי מים, בריכה אקולוגית, בית קפה ואמפי קטן. פרויקטים קודמים של משרד ברוידא מעוז: פארק מדרון יפו, פארק חופי רידינג, וגן צ'ארלס קלור בתל אביב.

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור אמר, כי הוא שמח שהתכניות לפיתוח וטיפוח מזרח ומרכז העיר קורמות עור וגידים ומתחילות להיראות בשטח. לפארק, שבנייתו תושלם תוך כשנה וחצי, מצטרף גן "שער למזרח" בשדרות יעקב בשיכון המזרח, המהווה מוקד משיכה למאות מתושבי השכונה בכל יום. הפארק יהווה שטח ירוק גם לשכונות המגורים שצפויות לקום על שטח מחנה צריפין בעתיד. "שנים שתושבי מזרח העיר משוועים לפארק ראוי, גדול ואיכותי ועכשיו החלום מתחיל להתממש. מדינת ישראל האזרחית צומחת ומתפתחת וזקוקה לשטחים מרכזיים בטבורה של המדינה שתפוסים על ידי צה"ל. היום, כשאנו עדים למצוקת הקרקעות ההולכת וגוברת, יש חשיבות רבה ששטחי הבסיסים יועברו לידי הציבור".

תכנית חלוקת שטח מחנה צריפין

תכנית חלוקת שטח מחנה צריפין

ראשון לציון ובאר יעקב הגיעו להסכמה עקרונית באשר לחלוקת השטח של מחנה צריפין וייעודיו השונים, שלה שותפים גם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הביטחון. על פי התוכנית המוצעת, 840 דונם משטח המחנה הצבאי יסופחו לראשון לציון וכ־560 דונם יסופחו לבאר יעקב. רוב שטחי התעסוקה המתוכננים על שטח המחנה ייבנו בראשון לציון. מדובר בכ־1.2 מיליון מ"ר בנוי לתעסוקה, שעל פי המפה נושקים לבית החולים אסף הרופא מצפון ומדרום. בשטח זה תקדם עיריית ראשון לציון פארק לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. בשלב ב' של התוכנית צפויה גם באר יעקב לספח אליה שטחי תעסוקה בהיקף של כ־300 אלף מ"ר ועוד כ־500 אלף מ"ר, שאינם כלולים כיום בשטח המחנה.

שטחי המגורים המתוכננים על אדמות צריפין יחולקו גם הם בין שתי הרשויות. בראשון לציון יכללו התוכניות 7,000 יחידות דיור בשלב הראשון, מתוכן 6,600 יחידות דיור בבנייה רוויה (בניינים) ועוד כ־400 יחידות דיור צמודות קרקע בסמוך לשכונת נווה הדרים. בבאר יעקב יכללו התוכניות 10,000 יחידות דיור, מתוכן 4,200 יחידות דיור בבנייה רוויה מתוכננות בשלב הראשון של התוכנית ובשלב השני 5,800 יחידות דיור נוספות, כולן מצפון לכביש 4313 ובסמוך למושב תלמי מנשה.

בשלוש השנים האחרונות התנהל מאבק בין המינהל לרשויות בנוגע לייעוד השטח שתקבל כל רשות. ראשון לציון נאבקה על סיפוח שטחי תעסוקה לתחומה. צור מסביר כי המחסור האקוטי בשטחי התעסוקה בראשון לציון פוגע בעיר מבחינה כלכלית וחברתית, "60% מתושבי ראשון לציון עובדים מחוץ לעיר. ההיקף של שטחי התעסוקה בעיר הוא 2.4 מיליון מ"ר, לעומת כ־11.1 מיליון מ"ר בתל אביב. "כשתושב עובד מחוץ לעיר, ההוצאות שלו נכנסות לכיס של עירייה אחרת. בזכות כביש 431 ראשון לציון הפכה נגישה, ואין סיבה שהיא לא תהפוך למתחרה ראויה של מתחמי תעסוקה ענקיים", אומר צור. לדברי ראש המועצה המקומית באר יעקב ניסים גוזלן, "כיום כוללת המועצה כ־3,300 בתי אב ועוד כ־5,500 יחידות דיור בבנייה. התכנית לפינוי צריפין צפויה להכפיל את מספר יחידות הדיור בבאר יעקב ".

מאמרים קשורים: ראשון לציון מציגה- הרובע | צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ | עמק הסיליקון החדש של ישראל | מנוע צמיחה חדש בלוד | הרובע המיוחד, אשדוד


עמק הסיליקון החדש של ישראל

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

חברת מנרב זכתה לפני שבועיים במכרז להקמת קריית ההדרכה בעיר הבה"דים בנגב, ואמורה להתחיל לעבוד בשטח בשבועות הקרובים במטרה לאכלס את הקריה ב-2015. מבני התשתית של חברת חשמל ומקורות כבר עומדים, ותשתיות התקשורת מונחות. בתחילת מארס תונח אבן הפינה לקריית התקשוב, והיא אמורה להיות מאוכלסת ב-2017. באמ"ן מקווים לגדר את שטח הקריה החדשה בחצי השני של 2012, ולהתחיל מיד בהקמת תשתיות בתקווה לאכלס אותה ב-2019 (1,000 חיילים ראשונים של החיל יהגרו כבר ב-2015). מדי שנה יוכשרו בבסיסים החדשים 100 אלף חיילים.

בשבע השנים הבאות יושקעו בשלושת המתחמים 22 מיליארד שקל מכספי הציבור. מיליון מ"ר ייבנו וכ-30 אלף חיילים – רובם "חיילי היי-טק", המשרתים ביחידות טכנולוגיות – עומדים לעבור דרומה. "הם יעבירו את הקריירות שלהם, חתיכה מחייהם", אומר בכיר באמ"ן. "הם לא עוברים לדרום לקדנציה אחת. אנחנו בונים שם את מרכז ההיי-טק של אמ"ן, ונעביר אליו את כל הטכנולוגיה של החיל. אם רוצים להבין את המשמעות של העניין, צריך להיזכר שלא במקרה אזורי ההיי-טק של רעננה והרצליה פיתוח נמצאים במרחק חמש דקות נסיעה מגלילות".

22 מיליארד שקל אינם סכום זניח: הם שווים לכ-10% מהתקציב השנתי של ישראל. סכום כזה יכול היה ליצור אפשרויות תעסוקה עצומות ברחבי המדינה, ולקדם באופן משמעותי את מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. זהו הפרויקט בעל המשמעות הגדולה ביותר שמערכת הביטחון הוציאה אי פעם לדרך, והמשמעות שלו גדולה אף יותר כשמביאים בחשבון את השטחים הרחבים שיתפנו באזור המרכז.

משרד הביטחון צופה שלמעבר תהיה השפעה כלכלית חיובית ביותר: עם השלמת המעבר ב-2020 יצמח התוצר הלאומי ב-3.7 מיליארד שקל בשנה. העלייה תגיע לשיאה ב-2030, שבה יגדל התוצר ב-6 מיליארד שקל ביחס למצבו כיום. בנוסף מעריכים כי ערך הנכסים בדרום יצמח ב-30%; כי אנשי הקבע יוציאו מדי שנה חצי מיליארד שקל בעסקים בדרום; כי מתוך 4,000 חיילים שישתחררו מהבסיסים מדי שנה, רבע יישארו בנגב; וכי על כל חייל שיעבור לשרת בנגב ייתוספו ארבעה מקומות עבודה חדשים בשוק המקומי.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אומר כי "עבור הנגב, זאת הזדמנות היסטורית לפריצת דרך. המעבר של צה"ל דרומה, בשילוב השינויים שאנחנו עורכים בנגב, יביאו לכך שעד 2020 המדינה תשתנה לגמרי".

"המעבר הזה צריך להמשיך לחזק את הנגב", אומר מקור במשרד הביטחון המעורב בפרויקט. "צריך למנף אותו כדי להקים כבישים, קווי רכבת, מוסדות חינוך, מערכת בריאות ואפשרויות תעסוקה לבני ובנות הזוג. המעבר של חיל המודיעין וחיל התקשוב הוא הזדמנות להפוך את הנגב לעמק הסיליקון. בן לילה יגיעו לנגב 10,000 אנשי טכנולוגיה, והיחידות שלהם יזדקקו מדי שנה לשירותים טכנולוגיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות שיהיו מעוניינות להעניק להן שירותים יצטרכו לעבור לדרום כדי שיהיה להן יתרון במכרזים. זאת הסיבה לכך שהחברות הגדולות מתכננות את המעבר לפארק ההיי-טק בבאר שבע כבר עכשיו, שש שנים לפני שהצבא מגיע. החברות האלה יזדקקו לעובדים, וזה יוביל בעקיפין לפיתוח האקדמיה בנגב".

ברמה האזרחית, לעומת זאת, המעבר לדרום לא לווה בתוכנית לאומית מתוקצבת. כל הגורמים הרלוונטיים מודעים להזדמנות, אבל אף אחד מהם לא נערך בקצב של צה"ל. ועדת ההיגוי העליונה לליווי מעבר צה"ל לנגב, שמובילים המנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, זכתה בדו"ח מבקר המדינה של 2011 לביקורת על תפקודה הלקוי. גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ספגו ביקורת על שלא הסירו מהר מספיק את החסמים העומדים בפני התוכנית, שהוציא לדרך אריאל שרון לפני תשע שנים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל אמנם מציגים סדרה ארוכה של מהלכים כלכליים לפיתוח הנגב, אך רק באחרונה יזמו את תוכנית "מעגלים בנגב" להעמקת שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות השונות סביב המעבר, ועל תוכנית הפיתוח האסטרגית עובדים רק בימים אלה; הרשויות המקומיות השונות, דוגמת ירוחם, דימונה ורמת נגב, השואפות לקלוט אוכלוסיה איכותית, פועלות בנפרד מול מינהלת משרד הביטחון; במשרד התמ"ת עדיין לא השלימו את התוכניות להכשרת העובדים שאמורים לקחת חלק בבניית הבסיסים; ברשות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב אין תוכנית ישירה להתמודדות עם המעבר, ונדמה כי הפרויקט כולו מדלג מעל האוכלוסיה הזקוקה לקידום יותר מכל; וברכבת ישראל, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך תמונת המצב עדיין לא ברורה. כולם מציגים נכונות לסייע לפרויקט – אבל רצון טוב לא מספיק כשבשטח אין גורם אחד המרכז תוכנית אסטרטגית כוללת.

לכתבה המלאה בדהמרקר

מאמרים קשורים: רהט דרום, מיתוג אופקים, צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ, אשקלון מעלה הילוך