ספטמבר 2012, צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח)

נהוג לומר כי ישראל היא מדינה של צבא. אנו, כישראלים, מורגלים בחיילים לובשי מדים ונשק בכל מקום, בסיסים צבאיים במרכזי הערים, ונוכחות מתמדת של כוחות ביטחון באופנים שונים בחיינו, עד כי זה נראה לנו טבעי ונורמלי. אולם נוכחות הצבא וכוחות הביטחון בחיינו היא גבוהה הרבה יותר משנראה לעין. צה"ל ומערכת הביטחון מעורבים כמעט בכל תחום בחיינו, לרוב באופן נסתר, אך עם השפעה עצומה. נוכחות אנשי צבא לשעבר בפוליטיקה ובכלכלה, היא רק דוגמה  אחת בה הצבא ממשיך ומשפיע על המדינה והחברה, והקשר ההדוק של הצבע לכל תחום בחיינו.

עוד נהוג לומר כי צה"ל הוא צבא בלתי מנוצח, וכי הצליח לגבור על כל יריביו. המלחמות, הפיגועים, הטרור- כל אלה לא הצליחו להכניע את מערכת הביטחון הישראלית, שמשתכללת, מתחדשת ומתייקרת משנה לשנה.

שתי אמירות אלה, שכל כך מאפיינות את מדינת ישראל, הן כנראה נחלת העבר. צה"ל הובס במערכה, ודווקא על ידי אויב מבית. מדינת ישראל אינה יותר מדינת צבא כנראה, והביטחון כבר אינו הדבר הכי חשוב. בעשורים האחרונים ביצעה מדינת ישראל תפנית, שגם צה"ל לא יכול להתמודד עימה, והפקידה את המושכות בידיים חדשות.

אם בעבר נוהלה מדינת ישראל על ידי אלופי צבא ורמטכ"לים לשעבר, הרי שכיום היא מנוהלת על ידי נערי משרד האוצר. ישראל אימצה את הניאו ליברליזם הכלכלי – כוח ששום צבא, גם לא צה"ל יכול לעמוד בפניו, והמאבקים התכופים בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר הם ביטוי מצומצם הנגלה מדי פעם לציבור, אבל מבטא שינוי עמוק בעמדות הכוח במדינה.

השבוע, שני אירועים היסטוריים, בעלי משמעות עצומה, אירעו בישראל, ומשקפים בדיוק את התהליך הנ"ל: הראשון – נחתם הסכם בין משרד הביטחון, עיריית תל אביב ועיריית נתניה להסטת קרני התקשורת הסודיות של משרד הביטחון ממרכזי הערים.

הקרן המיסתורית (שעל השלכותיה אולי נשמע בעוד מספר עשורים) מנעה בנייה לגובה במרכז תל אביב ונתניה, וכעת לכשתוסט, יתאפשרו פרויקטים רבים שמשרד הביטחון מנע את הקמתם באזורים בהם עוברת הקרן. מימון הסטת הקרן יבוא בעיקר מהעיריות, שיהנו כעת מהכנסות עצומות מהפרויקטים שלא אושרו עד כה.

בתל אביב מדובר על תכניות הבנייה בכיכר המדינה, הכוללות בניית 4 מגדלי מגורים בגובה של 43 קומות, וכן מגדל בית לסין שיתנשא לגובה 27 קומות. בנתניה מדובר על "מתחם המזבלה" שאותו מתכוונת העירייה להפוך לעוד איזור בנייה יוקרתי בדרום העיר, לאורך חופי נתניה, וכן פינוי בינוי במרכז נתניה.

האירוע השני הוא החתימה על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד שנת 2016, שיפנה שטחים עצומים בצפון תל אביב עם פוטנציאל בנייה של 27,000 יחידות דיור. במסגרת ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, רשות שדות התעופה ומינהל מקרקעי ישראל, תועבר חלק מפעילות שדה דב אל נתב"ג.

כל זאת מגיע בהמשך למגמה של השנים האחרונות, של פינוי בסיסי צה"ל ממרכזי הערים שכללו את פינוי מתחם דרום הקרייה בתל אביב, פינוי מחנה צריפין וחלקים מתל השומר ועוד.

מאמרים קשורים: צה"ל מפנה חוף ים בראשון לציון | פארק חדש במקום מחנה צריפין | ירושלים עוברת למגדלים | נתניה: מיתוג מרכז העיר, מגדלים ובית עירייה חדש | נתב"ג 2020 – האופציה הימית

מודעות פרסומת

בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים – רשות השידור ובתי המשפט יעברו מת"א לבת ים

התכנית האסטרטגית של עיריית בת ים מצהירה על העלאת היקפי הבנייה בכל העיר מתוך תפיסה המכירה באיכויות של עיר אינטנסיבית וצפופה. כמו כן, פיתוח מרכז כובד עסקי בדרום מטרופולין גוש דן, הממשיך את הפריסה לאורך נתיבי איילון. בנייה עסקית אינטנסיבית, חדשנית וגבוהה (מעל 25 קומות) הממשיכה את הבינוי הגבוה לאורך נתיבי איילון (מתחם הבורסה, ארלוזורוב, עזריאלי…) ומשלבת מגוון פעילויות עסקיות.

עיריית בת ים מעודדת בנייה ליזמים על שטח של כ-650 דונם במרכז העירוני הראשי של העיר בהיקף בנייה של 2.5 מיליון מ"ר בנוי. התכנית אושרה בוועדה המקומית והמחוזית, ולפי התוכנית שאושרה הזכויות יחולקו ליזמים שיקדימו לקדם תכנית בניין עיר. מי שיגיע ראשון, יקבל יותר זכויות בנייה. אזור המרכז העירוני הראשי משתרע על שטח של 650 דונם הוא בבעלות מספר גורמים פרטיים. האזור תחום בין רחוב יוספטל מצפון, רחוב ניסבוים ממזרח, רחוב הקוממיות מדרום ורחוב האורגים ממערב. רובע העסקים מאופיין בשימושים מעורבים, 25% ממנו יהיה למגורים בו יבנו כ-2000 דירות.

מרכזי עסקים לאורך האיילון, בת ים

מרכזי עסקים לאורך האיילון, בת ים

ציר העסקים הראשי יתמקד בצד המזרחי של הרובע כאשר ברחוב ניסבוים, מתוכנן תוואי הרכבת הקלה. אזור המגורים המלונאות והנופש יתמקד בצד המערבי של הרובע. האזור הצפוני והדרומי הם בעלי חיבור ישיר לאיילון, דבר המאפשר פתרונות תנועתיים ונגישות עירונית ומטרופולינית סביב הרובע. התכנית לפיתוח מרכז העסקים הראשי אושרה לפני 15 שנה ואפשרה בנייה על הקרקע בהיקף של כמיליון מ"ר בנוי. למרות היקפי הבנייה, האזור לא פותח והתקבע בתודעה הציבורית כ"חצר האחורית של בת ים", המאוכלס על-ידי מוסכים ומפעלים ישנים. מטרת העירייה הייתה לפתח את האזור על ידי עידוד בעלי קרקעות להתחיל לבנות בשטח באמצעות הגדלת זכויות הבניה באופן משמעותי ל-2.5 מיליון מ"ר.

חברת "אשד משאבי ניהול והנדסה" עורכת בימים אלה בעבור מנהלת העסקים של עיריית בת ים תכנית להעתקת מבנה העירייה לרחוב העבודה בעיר. כיום פזורים מבני העירייה ברחבי העיר, והמטרה היא לרכז את כולם במבנה אחד. לפי תכניות העירייה, האזור צפוי לשנות את פניו בשנים הקרובות מקצה לקצה, ואמור לערב מסחר, תעשייה ותרבות. העתקת בית העירייה למתחם העסקים החדש היא חלק מתכנית עירונית אסטרטגית לפיתוח האזור, בהשקעה של 54 מיליון שקל.

מתחם רשות השידור בתל-אביב יעבור לבת-ים. ההחלטה דורשת אישור סופי של מוסדות הרשות והאוצר. המתחם המיועד של הרשות במטרופולין תל-אביב יהיה ברחוב הקוממיות בבת-ים, זאת לאחר שבעיריית בת-ים הציעו לרשות שטח של 2 דונם בחינם, בשטח המיועד למבנה ציבור. ברשות מקווים להתחיל בבנייה עוד השנה, לאחר חתימה סופית על חוזה חכירה, ולהעביר למתחם חדש את אולפני הטלוויזיה, הרדיו והמנהלה, היושבים היום בשטח היקר שבדרום הקריה בתל-אביב.

רובע העסקים בת ים

רובע העסקים בת ים

גם מתחם בתי המשפט, הנמצא כיום ברחוב שוקן בתל אביב, יעבור בעוד כשלוש שנים לאזור העסקים של בת ים – כך עולה מהסכם שעליו עתידים לחתום בקרוב הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר ועיריית בת ים. המתחם, שיוקם על קרקע עירונית ברחוב ניסנבאום בעיר, יכלול את בית המשפט לתעבורה, בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין האזורי לעבודה ובית המשפט לנוער. בנוסף, מתוכנן לעבור אליו גם בית המשפט לעניינים מקומיים של בת ים.

על פי ההסכם, תקצה עיריית בת ים קרקע בשטח 5 דונמים ברוטו (כולל שטחים ירוקים פתוחים), שעליה ייבנה המתחם החדש, בשטח בנוי של כ-12 אלף מ"ר. הקרקע תוקצה לפרק זמן המקובל בהסכמי חכירה: 49 שנה עם אופציה ל-49 שנים נוספות, אך המדינה לא תשלם לעירייה דמי חכירה, אלא היטלים בלבד. לאחר חתימת ההסכם, מתכוון הממונה על הדיור הממשלתי להוציא מכרז להקמת המבנה, ובאוצר מעריכים כי עד סוף 2015 כבר יהיה המתחם החדש מוכן לאכלוס. המבנה הנוכחי ברחוב שוקן, אותו שוכרת המדינה, יוחזר לידי בעליו.

בשטח המיועד למתחם נמצאים כיום מחסני המשק של עיריית בת ים. השטח שעליו שוכנים המחסנים – 20 דונם בסך הכול – יחולק בין בתי המשפט ובין מגדל מסחר ומשרדים בן 24 קומות שהעירייה מתכננת להקים במקום, ושאליו תעביר בהמשך העירייה את משרדיה. בימים הקרובים מתכוונת העירייה לפרסם את המכרז לבניית המגדל. מדוברות משרד האוצר נמסר כי "מדובר בהעברת בית הדין לעבודה, הנמצא בשכירות, למשכן קבע בבת ים, וכן העברת בית המשפט לנוער ומשפחה הנמצא גם הוא בשכירות בבת ים. המבנה החדש יתוכנן, ייבנה ויתוחזק על ידי יזם מהמגזר הפרטי שייבחר במכרז פומבי שיפורסם בהמשך"

מאמרים קשורים: תכנית המתאר של תל אביב | הרובע – ראשון לציון | מנוע צמיחה כלכלי בלוד | חולון – מתחם כיכר העיר | הרובע המיוחד – אשדוד


עמק הסיליקון החדש של ישראל

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

הדמייה של קריית ההדרכה (קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים)

חברת מנרב זכתה לפני שבועיים במכרז להקמת קריית ההדרכה בעיר הבה"דים בנגב, ואמורה להתחיל לעבוד בשטח בשבועות הקרובים במטרה לאכלס את הקריה ב-2015. מבני התשתית של חברת חשמל ומקורות כבר עומדים, ותשתיות התקשורת מונחות. בתחילת מארס תונח אבן הפינה לקריית התקשוב, והיא אמורה להיות מאוכלסת ב-2017. באמ"ן מקווים לגדר את שטח הקריה החדשה בחצי השני של 2012, ולהתחיל מיד בהקמת תשתיות בתקווה לאכלס אותה ב-2019 (1,000 חיילים ראשונים של החיל יהגרו כבר ב-2015). מדי שנה יוכשרו בבסיסים החדשים 100 אלף חיילים.

בשבע השנים הבאות יושקעו בשלושת המתחמים 22 מיליארד שקל מכספי הציבור. מיליון מ"ר ייבנו וכ-30 אלף חיילים – רובם "חיילי היי-טק", המשרתים ביחידות טכנולוגיות – עומדים לעבור דרומה. "הם יעבירו את הקריירות שלהם, חתיכה מחייהם", אומר בכיר באמ"ן. "הם לא עוברים לדרום לקדנציה אחת. אנחנו בונים שם את מרכז ההיי-טק של אמ"ן, ונעביר אליו את כל הטכנולוגיה של החיל. אם רוצים להבין את המשמעות של העניין, צריך להיזכר שלא במקרה אזורי ההיי-טק של רעננה והרצליה פיתוח נמצאים במרחק חמש דקות נסיעה מגלילות".

22 מיליארד שקל אינם סכום זניח: הם שווים לכ-10% מהתקציב השנתי של ישראל. סכום כזה יכול היה ליצור אפשרויות תעסוקה עצומות ברחבי המדינה, ולקדם באופן משמעותי את מערכת הבריאות, החינוך והרווחה. זהו הפרויקט בעל המשמעות הגדולה ביותר שמערכת הביטחון הוציאה אי פעם לדרך, והמשמעות שלו גדולה אף יותר כשמביאים בחשבון את השטחים הרחבים שיתפנו באזור המרכז.

משרד הביטחון צופה שלמעבר תהיה השפעה כלכלית חיובית ביותר: עם השלמת המעבר ב-2020 יצמח התוצר הלאומי ב-3.7 מיליארד שקל בשנה. העלייה תגיע לשיאה ב-2030, שבה יגדל התוצר ב-6 מיליארד שקל ביחס למצבו כיום. בנוסף מעריכים כי ערך הנכסים בדרום יצמח ב-30%; כי אנשי הקבע יוציאו מדי שנה חצי מיליארד שקל בעסקים בדרום; כי מתוך 4,000 חיילים שישתחררו מהבסיסים מדי שנה, רבע יישארו בנגב; וכי על כל חייל שיעבור לשרת בנגב ייתוספו ארבעה מקומות עבודה חדשים בשוק המקומי.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, אומר כי "עבור הנגב, זאת הזדמנות היסטורית לפריצת דרך. המעבר של צה"ל דרומה, בשילוב השינויים שאנחנו עורכים בנגב, יביאו לכך שעד 2020 המדינה תשתנה לגמרי".

"המעבר הזה צריך להמשיך לחזק את הנגב", אומר מקור במשרד הביטחון המעורב בפרויקט. "צריך למנף אותו כדי להקים כבישים, קווי רכבת, מוסדות חינוך, מערכת בריאות ואפשרויות תעסוקה לבני ובנות הזוג. המעבר של חיל המודיעין וחיל התקשוב הוא הזדמנות להפוך את הנגב לעמק הסיליקון. בן לילה יגיעו לנגב 10,000 אנשי טכנולוגיה, והיחידות שלהם יזדקקו מדי שנה לשירותים טכנולוגיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות שיהיו מעוניינות להעניק להן שירותים יצטרכו לעבור לדרום כדי שיהיה להן יתרון במכרזים. זאת הסיבה לכך שהחברות הגדולות מתכננות את המעבר לפארק ההיי-טק בבאר שבע כבר עכשיו, שש שנים לפני שהצבא מגיע. החברות האלה יזדקקו לעובדים, וזה יוביל בעקיפין לפיתוח האקדמיה בנגב".

ברמה האזרחית, לעומת זאת, המעבר לדרום לא לווה בתוכנית לאומית מתוקצבת. כל הגורמים הרלוונטיים מודעים להזדמנות, אבל אף אחד מהם לא נערך בקצב של צה"ל. ועדת ההיגוי העליונה לליווי מעבר צה"ל לנגב, שמובילים המנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, זכתה בדו"ח מבקר המדינה של 2011 לביקורת על תפקודה הלקוי. גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ספגו ביקורת על שלא הסירו מהר מספיק את החסמים העומדים בפני התוכנית, שהוציא לדרך אריאל שרון לפני תשע שנים.

במשרד לפיתוח הנגב והגליל אמנם מציגים סדרה ארוכה של מהלכים כלכליים לפיתוח הנגב, אך רק באחרונה יזמו את תוכנית "מעגלים בנגב" להעמקת שיתוף הפעולה האזורי בין הרשויות השונות סביב המעבר, ועל תוכנית הפיתוח האסטרגית עובדים רק בימים אלה; הרשויות המקומיות השונות, דוגמת ירוחם, דימונה ורמת נגב, השואפות לקלוט אוכלוסיה איכותית, פועלות בנפרד מול מינהלת משרד הביטחון; במשרד התמ"ת עדיין לא השלימו את התוכניות להכשרת העובדים שאמורים לקחת חלק בבניית הבסיסים; ברשות להסדרת התיישבות הבדווים בנגב אין תוכנית ישירה להתמודדות עם המעבר, ונדמה כי הפרויקט כולו מדלג מעל האוכלוסיה הזקוקה לקידום יותר מכל; וברכבת ישראל, במשרד הבריאות ובמשרד החינוך תמונת המצב עדיין לא ברורה. כולם מציגים נכונות לסייע לפרויקט – אבל רצון טוב לא מספיק כשבשטח אין גורם אחד המרכז תוכנית אסטרטגית כוללת.

לכתבה המלאה בדהמרקר

מאמרים קשורים: רהט דרום, מיתוג אופקים, צה"ל מפנה חוף ים לטובת ראשל"צ, אשקלון מעלה הילוך