ראש עיריית בילבאו נבחר לראש העיר הטוב בעולם

world-mayor-logo150תחרות ראש העיר הטוב בעולם של City Mayors Foundation, מיועד לשיפור מעמדם של ראשי הערים ברחבי העולם, וכן להוקיר את אלה מבינהם שתורמים לקהילות שלהם ומחויבים לשגשוגן. ראש עירייה טוב חייב להיות הגון, מנהיג ובעל חזון, בעל יכולות ניהול טובות, מודעות חברתית וכלכלית, להיות מסוגל לספק ביטחון ולהגן על הסביבה, וכן לקיים יחסים טובים עם קהילות שונות.

התחרות החלה בשנת 2004 אז זכה אדי רמה בזכות הצלחתו לשקם את העיר הפוסט קומוניסטית, טירנה, בירת אלבניה, ולהפכה לעיר אירופאית משגשגת. ראש עיריית אתונה, דורה בקויאניס תרמה להצלחת המשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 וזכתה בפרס בשנת 2005. בשנת 2006 הזוכה היה ג'ון סו, ראש עיריית מלבורן, ב-2008 זכתה הלן זילה, ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, וב-2010 מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי.

לוגו בילבאואיינקי אזקונה, ראש עיריית בילבאו נבחר כראש העיר הטוב בעולם לשנת 2012 על ידי World Mayor. בהכרזה על הזוכה נאמר כי המהלך של בילבאו מעיר תעשייתית מדורדרת, באזור הבסקים בצפון ספרד, למרכז תיירות ואמנות בינלאומיים בלט באמצעות שני אירועים מרכזיים- פתיחת מוזיאון הגוגנהיים בעיר ב-1997 והבחירה באזקונה שנתיים מאוחר יותר.

כאשר בתחילת שנות ה-90 בילבאו החליטה להשקיעה כמעט 230 מיליון דולר מכספי הציבור על מוזיאון לאמנות מודרנית, ספקנים רבים האשימו את העירייה בבזבוז משאבים. אולם הפיתוח הוכיח את עצמו, ומספק המבקרים בעיר גדל מכ-100,000 בשנה לפני פתיחת המוזיאון, לכ-700,000 בשנה לאחר פתיחתו ב-2011. מוזיאון הגוגנהיים נחשב כמי שתרם 3.1 מיליארד דולר בתמ"ג לארץ הבסקים מאז אוקטובר 1997.

מוזיאון הגוגנהיים בילבאומאז שנבחר, ראש העיר איינקי אזקונה השתמש בפרסום הרב של המוזיאון, שעוצב על ידי הארכיטקט פרנק גרי, לבנייה מחודשת של העיר. המוזיאון הפך לסמל אייקוני הדומה בכרה של לבניין האופרה של סידני.

שלא כמו ערים רבות אחרות באירופה ובספרד, בילבאו אינה עיר השקועה בחובות. במהלך שנות השגשוג, בשנים הראשונות של של המאה ה-21, העיר, תחת הנהגתו, צמצמה באופן עקבי את חובה עד שסיימה לשלמו ב-2011.

למקום השני בתחרות הגיעה ליסה סקפידי, ראש עיריית פרת', אוסטרליה שהצליחה לשפר את הפרופיל הבינלאומי של העיר, תוך שימוש במדיה חברתית בתקשורת עם התושבים. בזכות שפע של משאבים טבעיים במערב אוסטרליה ותכנון קפדני, סקפידי הפכה את פרת' לאחת העיר המבוקשות ביותר למגורים והשקעות. למקום השלישי הגיע ג'וקו ווידודו, ראש עיריית סורקטה, אינדונזיה, שהיה לראש העיר הראשון, בשנת 2005, שנבחר בבחירה ישירה, ובספטמבר 2012 הוא נבחר למושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. במהלך כהונתו ג'וקו ווידודו הפך עיר מוכת פשע מרכז אזורי לאמנות ותרבות, שהחלה למשוך תיירות בינלאומית. המהלך שלו כנגד שחיתות זיכתה אותו בדימוי כאחד הפוליטיקאים הישרים באינדונזיה.

במקומות 4-10 דורגו: ראש עיריית קוויבק סיטי, קנדה (4), ראש עיריית אל-פאסו, ארה"ב (5), ראש עיריית צ'נגוואן סיטי, דרום קוריאה (6), ראש עיריית אוקלנד, ניו זילנד (7), ראש עיריית אנגלס סיטי, הפיליפינים (8), ראש עיריית זרלדה, אלג'יריה (9) וראש עיריית מטמורוס, מקסיקו (10).

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, העפיל לרשימת 25 ראשי הערים המובילים, ואף זכה לסיקור מחמיא, אולם כאמור לא נבחר בין 10 הראשונים.

מאמרים קשורים: מיתוג העיר בילבאו | מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | מיהם ראשי העיר הטובים בישראל | איפה הישראלים רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים

מודעות פרסומת

השינויים הדרמטיים במקסיקו ומקסיקו סיטי

לוגו התיירות מקסיקו

לוגו התיירות מקסיקו

מקסיקו משתנה מהר, ובדרכים שישפיעו באופן מהותי על שכנתה מצפון, ארה"ב, ובמידה וארה"ב לא תשכיל להבחין בשינויים אלה, שתי המדינות עלולות להפסיד.

1 מכל 10 אזרחים מקסיקאים חי בארה"ב כיום. זוהי כמות עצומה של 33 מיליון איש, בערך עשירית מאוכלוסיית ארה"ב, אבל באף אחד מעימותי הבחירות (6 שעות סה"כ) בהם השתתף אובמה, כחלק מהמירוץ לנשיאות, לא הוזכרה מקסיקו. מקסיקו צמחה בשנת 2011 במונחים של תמ"ג יותר מדרום קוריאה, ומהר יותר מברזיל, ותעשה זאת גם ב-2012.

המקום הראשון בו אמריקאים יחושו בשינוי שעוברת מקסיקו, הוא הקניונים. סין (שהוזכרה 60 פעם בעימותי הבחירות על ידי אובמה), היא מקור הייבוא הגדול ביותר של ארה"ב. אבל המשכורות במפעלים הסיניים הוכפלו פי 5 בעשור האחרון, ומחיר הנפט שילש את עצמו, מה שהניע יצרנים אמריקאים לחפש שווקי ייצור קרובים יותר לארה"ב. כבר כיום מקסיקו היא היצואנית הגדולה בעולם של טלוויזיות שטוחות, בלקברי, ומקררים, והיא מטפסת גם בתחומי המכוניות, החלל ועוד. לפי המגמות הנוכחיות, עד שנת 2018, ארה"ב תייבא יותר ממקסיקו מאשר מכל מדינה אחרת.

הגבול בן ה-300 ק"מ בין ארה"ב ומקסיקו, הוא העמוס בעולם. פוליטיקאים רבים בארה"ב פועלים במרץ כדי לחסום אותו, בעיקר מחשש להצפת ארה"ב במהגרים. אולם המספר של המקסיקאים המעוניינים לעבור לארה"ב הולך ויורד, ומספרם של החוזרים למקסיקו עולה כל הזמן, בעיקר בגלל הכלכלה השברירית של ארה"ב, עם רמת אבטלה כמעט כפולה מזו של מקסיקו. בעוד שבשנות ה-60 האישה המקסיקאי ילדה בממוצע 7 ילדים, כיום היא יולדת שניים, ובעוד עשור רמת הילודה במקסיקו תהיה נמוכה מזו שבארה"ב.

חוסר ההערכה למסחר עם מקסיקו, והערכת היתר של בעיית ההגירה, הובילו למדיניות גרועה. בשנת 2001, לעבור את הגבול ממקסיקו לארה"ב  לקח דקות ספורות, כיום המעבר נמשך שעות, ומסב נזקים גדולים ליצרנים במקסיקו, ואילו הנסיעות החד יומיות ירדו בכחצי.

החלק הפחות ודאי לגבי העתיד של מקסיקו הוא נושא הביטחון. השנה הייתה ירידה קטנה במספר הרציחות במדינה, ואזורים מסוימים כמו חוארז, השתפרו באופן דרמטי, ובשליש ממקסיקו מספר הרציחות נמוך מזה שבלואיזיאנה, המדינה עם שיעור הרציחות הגבוה ביותר בארה"ב. עם זאת, קרטלי הסמים ימשיכו להיות חזקים בשני תנאים: הראשון הוא שארה"ב ממשיכה לייבא סמים, שעליהם אזרחיה מוציאים מיליארדים. התנאי השני הוא המדיניות החלשה של הפוליטיקה במקסיקו. נושא הסמים והביטחון האישי במקסיקו ימשיכו הלהעיב על מותג המדינה, בדיוק כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני המעיב על המותג ישראל.

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

דירוג 20 מותגי המדינה המובילים

בדירוגים הבינלאומיים מקסיקו מדורגת במקום ה-105, הלא מחמיא, ברמת השחיתות במדינה, אולם בדירוג המדינות התחרותיות בעולם מקסיקו כבר מדורגת במקום ה-37, במדד מותגי המדינות במקום ה-51, ובדירוג ערך 100 מותגי המדינות מוזכרת מקסיקו, ומדינות נוספות המוגדרות "כלכלות צומחות" כמדינות שחוו עלייה בערך מותגי המדינות על בסיס צמיחה כלכלית יציבה ואמון משקיעים. מקסיקו מדורגת במדד זה במקום ה-15 בעולם, לפני דרום קוריאה (16), שוויץ (17), שבדיה (18) וסעודיה (22).

מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי היוצא, עיר שהייתה מפורסמת בזיהום האוויר שלה, העדר שלטון חוק וכאוס כללי, בנה לעיר תדמית חדשה תודות לתכניות אזרחיות וסביבתיות, והפך לסוג של כוכב בינלאומי בקרב ראשי ערים בעולם.

השינוי שעברה מקסיקו סיטי הוא שינוי עמוק שהשפיע באופן מהותי על האוכלוסייה שחיה בעיר. בעבר, למעמד הבינוני והבינוני נמוך לא הייתה גישה למרחבים ציבוריים מזמינים שטופחו בשנים האחרונות בעיר, תוך דגש על הולכי רגל ורוכבי אופניים, כולל תכנית השכרת אופניים. אחרי 6 שנות כהונה כראש העיר, יכו אבררד להתגאות כי העיר פשוט נראית אחרת. בעיר פועלים אוטובוסים לנשים בלבד, ונתיבי אופניים סלולים עמוסים בלובשי חליפות הנוסעים לעבודה.

השינוי הגדול ביותר בעיר התרחש מתחת לפני השטח. באמצעות חוקים חדשים, פעילות סביבתית, ותכניות למלחמה באלימות. ההפלות הפכו לחוקיות בשנת 2007, נישואים חד מיניים ב-2010, ומאוחר יותר אימוץ על ידי חד מיניים. מקסיקו סיטי הפכה לחלוצה בתחום הסביבתי, והשתנתה ברמת הביטחון שבה, וכיום היא נתפשת כאחד המקומות הבטוחים ביותר במקסיקו.

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי

התחום הסביבתי הוא זה שבו זכה אבררד לתשבוחות הבינלאומיות הרבות ביותר, ואחת הסיבות שבזכותן זכה בפרס ראש העיר הטוב בעולם בשנת 2010  (השנה רון חולדאי מועמד לתואר). לאחר שנכנס לתפקידו, הוא פיתח "תכנית ירוקה" ל-15 שנה לצימצום פליטות גזי החממה בעיר. לתכנית השכרת האופניים בעיר יש כיום יותר מ-50,000 מנויים שעוזבים את מכוניותיהם ומדוושים לעבודה. העיר השיקה לאחרונה קו רכבת תחתית חדש, בעלות של 2 מיליארד דולר, שלא רק מצמצם את כמות המכוניות בכבישים וזמן הנסיעה, אלא גם מתעתד לצמצם את מספר האוטובוסים.

יחד עם הנשיא, פיליפה קלדרון, אבררד תמך ביוזמות סביבתיות יותר מכל קודמיו. אולם הוא גם זוכה ללא מעט ביקורת, לדוגמה, בעניין קידום מערכת כבישים חדשה, כולל תשתית דו קומתית, עבור הכביש המהיר שסובב את העיר. אולם, סקרים הראו באופן קבוע כי הוא זכה לתמיכה רחבה ביותר של הציבור, ושל מי שהחליפו בראשות העיר, חבר מפלגתו, מנואל מנסרה, שקיבל 63% מקולות המצביעים, על בסיס ההבטחה להמשיך את המדיניות של אבררד (כל הפוליטיקאים במקסיקו מוגבלים לתקופת כהונה אחת). אבררד בנתיים כבר התמודד על נשיאות המדינה אך הפסיד, וצפוי להתמודד שוב ב-2018.

חלק מההצלחה העצומה של אבררד במקסיקו סיטי היה מבוסס על המיקוד שלו באיכות החיים של התושב. עבור הקהילה הגאה , היו אלה זכויות הנישואים והאימוץ, עבור המעמד הנמוך הייתה זו הגישה לבילויים ופנאי. בנוסף, תכנית השכרת האופניים היא לא רק תכנית סביבתית, אלא גם מהלך של הכללה חברתית. אין זה הכרח יותר שתהיה לך מכונית כדי שתהיה לך עבודה טובה יותר, להנות מהעיר או מאיכות חיים טובה יותר.

אבל כנראה שהביטחון האישי הוא הנושא החשוב ביותר בו טיפל אבררד. האלימות הרבה הקשורה לסחר הסמים, ושהתקשורת העולמית הרבתה לעסוק בה, עברה אל מחוץ לעיר, וראש העיר הציב מערכת של מצלמות אבטחה, שזוכות לתמיכה רחבה של הציבור. באופן יחסי מקסיקו סיטי היא אחד המקומות הבטוחים במקסיקו כיום. אולם מילת המפתח בהקשר זה היא "יחסי". מקסיקו היא עדיין מדינה מוכת אלימות ופשע, ויש הטוענים כי כיום אפילו יותר מבעבר.

מאמרים קשורים: האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה מחדש? | הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו | מקסיקו תתמודד על אירוח האולימפיאדה ב-2024 | גינון ורטיקלי במקסיקו סיטי | העיר עם התדמית הגרועה בעולם


איך פייסבוק וטוויטר משפרים ערים מתפתחות

כלשעקרת בית מרובע המעמד הבינוני במקסיקו סיטי נמאס מתאורה לא עובדת בפארק המקומי שלה, היא מתחברת לטוויטר ומתלוננת ישירות בפני ראש העיר, מרסלו אבררד.

בעידן של קשר דיגיטלי תמידי, ובעיר בת 22 מיליון תושבים, זה אולי נשמע חסר תועלת. אבל ראש העיר, שלו יותר מ- 600,000 עוקבים בטוויטר, ענה לתלונתה תוך מספר שעות, והורה למחלקת העבודות הציבוריות בעירייה לפעול. מספר שבועות אחר כך, הוא פרסם תמונות של התאורה החדשה שהותקנה בפארק והודה לאישה להביאה לידיעתו את הבעיה.

לשם השוואה, לדף הפייסבוק של רון חולדאי יש 7,500 עוקבים, לניר ברקת יש 15,000 עוקבים, ולרוביק דנילוביץ' יש 6,500 עוקבים בפייסבוק. דפי הפייסבוק של ראשי ערים אלו אינו משמש כמעט לדו שיח עם הציבור, אלא בעיקר לתקשורת חד צדדית מכיוון ראש העיר. תלונות של תושבים לא נענות בפרופיל האישי של ראשי הערים, ולא מתקיים בהם דו שיח.

הטוויטר של ראש עיריית מקסיקו סיטי נראה כמו כרוניקה של חיים במגה עיר: מהמורות בכבישים, איסוף אשפה, פשע, רמזורים, עיקובים בשיפוץ תשתיות, הפסקות חשמל, אספקת מים, נתיבי אופניים, ביוב מציף, שחיתות, זיהום אויר ושירות לקוחות לא מנומס.

במבט ראשון, זה נראה כמו ערבוב מוזר של תלונות תושבים ויחסי ציבור של ראש העיר. אבל מבט מעמיק יותר מגלה שמספר מפתיע של שיחות וירטואליות אלה עוקבות אחר המעגל: תלונת תושבים, ראש העיר מאזין, והעיר פותרת את הבעיה – מה שעד לא מזמן נשמע אוטופי עבור עיר מאוכלסת מדי ולא מספיק עשירה בעולם המתפתח.

באמריקה הלטינית, מקסיקו סיטי אינה ייחודית. שימוש במדיה חברתית צומחת בקצב מסחרר בכל האזור. כשפייסבוק חצה את רף המיליארד משתמשים באוקטובר, רק מעטים שמו לב כי 19% מהם חיים באמריקה הלטינית (שבה רק 8% מאוכלוסיית העולם). הממשלות של כל הערים המרכזיות באמריקה הלטינית משתמשים כעת במדיה חברתית כדי לשוחח עם התושבים, וערים קטנות יותר מדביקות את הקצב במהירות. הבנק האינטר-אמריקאי לפיתוח גילה לאחרונה כי מדיה חברתית נמצאת בשימוש ב-70% מממשלות ערי האזור (140 הערים הצומחות, בנות 100,000עד 2 מיליון תושבים).

למרות שהתקשורת התמקדה בנשיאי אמריקה הלטינית שאימצו את המדיה החברתית כערוץ תקשורת לציבור, משהו מאד שונה קורה ברמה המוניציפלית. נראה כי ראשי ערים מהמרים כי ניהול מיקרו של נושאים עירוניים באמצעות טוויטר או פייסבוק, יעניק לבוחרים עדות מבוססת לפעילותם בתפקיד ראש העיר. זוהי טקטיקה מסוכנת, כמובן. ממשלות עירוניות רבות המוצאות את התקשורת הוירטואלית עם התושבים קלה, עשויות לא למצוא את המשאבים הכספיים, הארגוניים או האנושיים כדי לפתור את כל הבעיות שעולות. התוצאה עשויה להיות באופן אירוני בעלת אפקט הפוך.

ניתן להניח כי ראשי הערים מודעים סיכון, וכי אלו העונים לתלונות עושים מאמצים כנים. אין עדות אמפירית האם המדיה החברתית מובילה ליעילות רבה יותר ולתגובתיות טובה יותר במתן השירותים העירוניים. השאלה היא בעלת משמעות קריטית לפיתוח הקהילה, שנלחמה עשורים לשיפור מתן השירותים החברתיים, ולעקוב אחרי איכות ההשקעות הציבוריות בתחומים כמו ניקיון, בתי ספר ותחבורה.

בעשור הבא, מאות מיליונים של תושבי ערים במדינות מתפתחות כמו מקסיקו, ברזיל, הודו וסין צפויים לטפס אל מעל העוני. הרבה נאמר על איך ציפיותיהם הגדלות ילחצו על ממשלות יותר מתמיד לספק שיפור מוחשי שיעשה את החיים בעיר לבטוחים, בריאים ושוויוניים יותר.

נראה כי למדיה החברתית תהיה השפעה משבשת אבל לרוב חיובית בהקשר הזה. לכל הפחות, טכנולוגיות אלה יעניקו חיות חדשה לרעיון העתיק של השתתפות ואחריות. במקרה הטוב, הן עשויות לקצר את ההמתנה לתאורה חדשה בפארק חשוך. בשני המקרים, לראש העיר הבא של מקסיקו סיטי, כמו אחרים ברחבי העולם המתפתח, לא תהיה האופציה של התעלמות מהמדיה החברתית. שם אנשים בוחרים לדבר ולהגיב, ושם הם מצפים להישמע.

מאמרים קשורים: בקרוב עיריות יוכלו לוותר על שירות התלונות ולקבלן ישירות מטוויטר | על מה כבר אפשר להתלונן כשחיים בניו יורק? | ערים שמדברות באפליקציות | שיווק ערים ברשתות חברתיות | איפה אתה מרגיש הכי מאושר? התשובה באפליקציה