יהלומים, פשע, ספורט וריביירה – זה לא ג'יימס בונד, זו נתניה

לוגו נתניה

לוגו נתניה

דומה שאין עוד עיר שהחליפה זהויות ונלחמה בתדמיות כמו נתניה. בירת תעשיית היהלומים שפרחה בה בשנות השבעים החליפה דימוי לבירת פשע, דימוי עימו העיר ממשיכה להתמודד עד היום. ניסיון כושל למתג את נתניה כבירת הספורט של ישראל לפני מספר שנים נזנח, וכעת נתניה מציגה את הלוגו החדש עם הסיסמה: "נתניה. הריביירה של ישראל".

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

נתניה מציגה את כיכר העצמאות המחודשת: מרחב ציבורי מחובר דיגיטלית לחוויה עירונית מסוג חדש

כיכר העמצאות נתניה 1לפני כשנה פרסמתי את הפוסט נתניה: מיתוג מרכז העיר, בניין עירייה חדש, ספרייה מרכזית, מגדלים וכיכר, שפרט את התכניות השאפתניות של עיריית נתניה לחולל מהפך בעיר, ולהחזיר למרכז העיר את הכבוד שאבד עם השנים, לחדשו ולצקת בו משמעויות ותפקודים חדשים.

כיכר העצמאות נתניה כיום, שנה מאוחר יותר, מציגה נתניה פרויקט ייחודי של פיתוח מרחב ציבורי, שאינו נשען רק על שיפוץ מבנים או תשתיות, אלא הופך אותו למתחם חכם של בילוי ופנאי, שהמרחב הפיזי בו מתפקד באופן אינטראקטיבי עם הטכנולוגיות החדשות של הטלפונים החכמים.

נקודת ההנחה שהובילה את פיתוח כיכר העצמאות, מספרת ראש מנהלת מרכז העיר, עלוית פרוינד, היא כי עיצוב אדריכלי למרחב הציבורי אינו מספיק על מנת להחזיר את הקהל למרכז העיר נתניה, על כן גובשה תכנית הוליסטית הכוללת גם שדרוג ופיתוח פיזי של הכיכר והמדרחובים הגובלים בה וגם שילוב מערכות מיחשוב ובקרה שיאפשרו הצגת תכנים ומיצגים אטרקטיבית ואינטראקטיביים לקהל המבקרים במתחם.

בכיכר יהיו אלמנטים של מסכי לד גדולים שיאפשרו הקרנת תכנים במשך כל שעות  היום. כמו כן הופקו מספר אפליקציות שיאפשרו לקהל להשתמש במסכים באמצעות הטלפון החכם במספר אפשרויות: משחקי טריוויה, משחקי שח סימולטניים, הזמנת אירוע ״יומולדת בכיכר״ וצפייה בסרטי ילדים ושעת סיפור בשעות קבועות. כמו כן מדי ערב יתקיים מופע של המזרקה המרכזית בשילוב עם המסכים ובהשתתפות אקטיבית של קהל הצופים. הכיכר תחל לפעול בחודש יולי 2013.

תכנון הכיכר בוצע על ד״ר ישי וילסון אדריכלות, קובי רוזנטל (גיל טייכמן), הטכנולוגיה: פרוטאץ' – אינטגרציה, תכנים: דיסק אין, עידית זומר ורן צחור, עדי יקותיאל, פיתוח האפליקציות: עופר לשם, וביצוע על ידי החברה הכלכלית של נתניה, בניהול עמי יפה בע"מ.

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

אגם 3. אדריכלים פרחי-צפריר

בספטמבר 2012, הועדה המחוזית אישרה להפקדה שתי תכניות חשובות להתפתחות העיר: התכנית בשטח "אגם 3" ומתחם תרבות משולב עם בית העירייה החדש, שאמור לקום במתחם היכל התרבות העירוני. בתכנית אגם 3 – אישרה הועדה שינוי ייעוד של התכנית ממגורים לשימושים מעורבים של מגורים ותעסוקה. בסה"כ תוכננו בשטח התכנית 962 יחידות דיור וכ- 215,000 מ"ר תעסוקה.

שטח אגם 3 נמצא בין מחלף השלום – כביש החוף – שד' בן צבי ומדרום לשכונת רמת ידין, ומהווה את אחת מתכניות בניין עיר החשובות ביותר בנתניה בכלל ופיתוח דרום העיר בפרט.

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

בניין עירית נתניה החדש. קלוש צ'צ'יק אדריכלים וקימל אשכולות

תכנית נוספת שאושרה בוועדה, נוגעת לבית העירייה החדש: מתחם בית עירייה המשולב במרכז האזרחי, כאשר תכנונו והקמתו הינם חלק מן התפישה והמדיניות שהעירייה מובילה בנושא התחדשות המרכז ההיסטורי של העיר. מדובר בתכנון חדשני של המבנה, שמעבר לשימושים הפונקציונליים שלו, יהווה אלמנט עיצובי במרחב הציבורי של מרכז העיר.

הבניין החדש צפוי לקום במתחם היכל התרבות ולרכז את כל משרדי העירייה הפועלים כיום בכמה מוקדים בעיר. מיקומו, בצמידות למוסדות ציבור ותרבות כמו היכל התרבות והגלריות לאמנות הפועלות בו וכן בית משפט השלום וקניון השרון – יעניק לבניין גם נגישות ואטרקטיביות גבוהים.

הבניין יתנשא לגובה של 27 קומות וצורתו כמעין גביש, כשלצידו יוקמו שני בניינים נמוכים יותר בני שלוש עד חמש קומות, שישמשו את הפונקציות הציבוריות השונות. באחד מהם ימוקמו אולם מועצת העיר והאגודה לעידוד התיירות, ובשני תמוקם גלריה עירונית לצד אזורי קבלת הקהל. בראש המגדל – תמוקם קומת תצפית עם גינה ירוקה, שתהיה פתוחה לקהל הרחב, ומתחת לבניין יוקם חניון תת קרקעי.

הפרויקט צפוי לצאת לפועל בשיטת ה- BOT, במסגרתו יבנה היזם את המתחם במימונו וישכיר את הבניין לעירייה לתקופה ארוכה. תכנון בית העירייה הוכרע בתחרות וההצעה הזוכה נבחרה מבין 39 הצעות שהוגשו בנושא.

עוד מתוכנן בנתניה, פינוי המזבלה העירונית בדרום העיר ובניית כ-2000 יחידות דיור וכ-1,000 חדרי מלון. פיתוח אזור זה התאפשר, בין השאר, בעקבות ההסכם להסטת קרן התקשורת הסודית של משרד הביטחון.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ? | דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים בישראל | דירוג צאום ופורבס- הערים הטובות בישראל | לבנות עיר חכמה דרך בניית מתחמים חכמים | איצטדיונים עירוניים- צורך או מגלומניה?


איפה הישראלים הכי רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים?

לקראת הועידה למינוף ערים, שהתקיימה בשבוע שעברה בבנייני האומה בירושלים, ערך מכון גיאוקרטוגרפיה בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני סקר הבודק את עמדות הציבור הישראלי ביחס לערים המועדפות למגורים, וראשי הערים המובילים. להלן ממצאי הסקר:

עיר המגורים שהכי כדאי לגור בה – תל אביב ואחריה ירושלים נתפסות ע"י הציבור בישראל כעיר שהכי כדאי לגור בהן (צוינו ע"י 18% ו-16% בהתאמה). שאר הערים צוינו ללא הבדלים מובהקים ביניהן, חיפה צוינה במקום השלישי ע"י 7%, ראשון לציון ורעננה ע"י 5% ואשדוד ע"י 4%. ערים אחרות צוינו בשיעורים שלא עולים על 3%.

העיר בה הכי כדאי לגור

ראש העיר המוכר ביותר – רון חולדאי נתפס כראש העיר המוכר ביותר וצוין ע"י 40% מהציבור ככזה. ל"מקום השני" הגיע ניר ברקת אשר צוין ע"י  18% סה"כ. ראשי עיר אחרים ובהם רוביק דנילוביץ, יונה יהב, מרים פיירברג ואחרים צוינו בשיעורם נמוכים יותר וללא הבדלים מובהקים זה מזה.

ראש העיר המוכר ביותר

העברת ניהול מהממשלה לעריםתמיכת הציבור בהעברת תחומים מניהול ממשלתי לניהול עיריות ורשויות מקומיות– כרבע מהציבור  בישראל תומכים בכך שכל התחומים מלבד חוץ וביטחון יועברו מניהול הממשלה לניהול העיריות והרשויות המקומיות. מנגד, 41% מתנגדים לכך. בהקשר זה יש לציין את המגמה הגוברת בעולם להענקת יתר עצמאות ניהולית לערים, והעברת סמכויות מממשלות לערים, בכדי להעניק להן חופש להתפתח ולצמוח.

ראש העיר שדואג לתושביםתפיסה בנוגע לדאגת ראש העיר לרווחת התושבים – מחצית מהציבור חשים כי ראש העיר או ראש המועצה שלהם דואג לתושבים ושם את תושבי העיר בראש מעייניו (21% במידה רבה מאוד ו-31% במידה רבה). 27% סבורים כי היא דואג לכך רק במידה בינונית, מנגד, 10% סבורים כי הוא דואג לרווחת התושבים רק במידה מועטה וכ-6% סבורים כי הוא כלל לא דואג לתושבים.

גאווה בעירגאווה להיות תושב – כ-70% מהציבור בישראל גאים, או גאים מאד להיות תושבי העיר או הישוב בו הם מתגוררים. מנגד רק 7% ציינו כי כלל אינם גאים בישוב מגוריהם (4%) או שהם גאים בו רק במידה מועטה (3%).

נתון מעניין נוסף שמגלה הסקר על התפיסות בציבור הישראלי הוא כי ככול שהציבור הוא דתי יותר, כך הוא גאה יותר במקום מגוריו.

תרומת ראש העיר לתדמית העירתפיסת תרומת ראש העיר לתדמית החיובית של העיר – 56% מהציבור חשים כי ראש העיר או הישוב שבו הם מתגוררים תורם לתמיד החיובית של העיר (23% סבורים כי הוא תורם במידה רבה מאוד, 33% כי הוא תורם במידה רבה). 20% סבורים כי הוא תורם במידה בינונית בלבד, 10% במידה מועטה ו-18% כי הוא אינו תורם כלל לתדמית החיובית של העיר.

מאמרים קשורים: ראשי הערים הטובים הישראל | דירוג העיר הירוקה ביותר בישראל | החזרה אל העיר העצמאית | מגפת המיתוג של ערי הדרום | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |