עיר ללא אלימות: אולי הפתרון נמצא בכלל בעצים

עיר ללא אלימות לוגובניסיונות להתמודד עם בעיות הפשיעה, משטרות נוטות להעדיף הגברת נוכחות משטרתית, הצבת מצלמות ושימוש באמצעים טכנולוגיים אחרים. לעומתם חוקרי חברה רואים בפשיעה בעיה עמוקה יותר, חברתית, הקשורה לתכנון עיר, ועל פי תכנית "עיר ללא אלימות": "המפתח להתמודדות יעילה עם אלימות ועבריינות היא ראייה הוליסטית ויצירת רצפים של תחומי פעילות (אכיפה, הגנה, חינוך, טיפול, מניעה והסברה), מסגרות ארגוניות (משרדי ממשלה, רשות מקומית, ארגונים בתוך הרשות) והתמודדות עם מחוללים (אישיים, בין-אישיים, תרבותיים, דמוגרפיים וכו'). אבל יש גישה נוספת, ולפיה הפתרון נמצא בעצים.

קיים ויכוח עתיק באשר לשאלה האם צמחיה מעודדת או מפחיתה פשיעה. יש הטוענים כי פושעים נעזרים בצמחיה לצורך מסתור, אולם מחקר שנערך בפילדלפיה גילה ממצאים שונים: המחקר מספק עדות ברורה לגבי הקישור בין חוסר בצמחייה לבין פשיעה כמו תקיפה, שוד ופריצה. בפילדלפיה פשעים אלה מתרחשים במספרים גדולים יותר באזורים מעוטים צמחייה, קשר שלא יכול להיות מוסבר על ידי עוני או המיקום במרכז העיר או רמת צפיפות האזור.

אנשים ועצים מפחיתים אלימותבמילים פשוטות, ככול שהאזור הוא ירוק יותר, תתקיים בו פחות פשיעה (למעט גניבה, שאינה מושפעת מצמחיה). הסיבה לכך היא, כנראה, שאזורים ירוקים יותר מעודדים את התושבים לבלות זמן רב יותר בחוץ, ונוכחות האנשים במרחב הציבורי מצמצמת פשיעה. הדבר יעיל במיוחד לצימצום פשיעה כאשר אנשים צעירים וזקנים מתערבבים במרחב הציבורי. מעבר לכך, לנוכחות הצמחייה יש השפעה מרפאית. הצמחייה מצמצמת עייפות נפשית ואת הסימפטומים הקשורים אליה, כמו עצבנות ודחפים בלתי נשלטים. אמנם המחקר נערך רק לאורך שנה אחת בפילדלפיה, אולם מחקר דומה שנערך חצי שנה מוקדם יותר בבולטימור העלה מסקנות דומות.

מאמרים קשורים: איך טיול בפארק משפר את המוח | מתברר הקשר בין ערים, מתח ופסיכוזה | האפליקציה שתביא לך שקט בלב העיר הסואנת | כמה באמת שווה כל עץ בעיר? | הפארק התת קרקעי של ניו יורק

מודעות פרסומת

האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות?

מדידה והשוואה בין ערים לצורך הקביעה עד כמה הן "מצליחות" יכולה להיות מסובכת למדי. עם רמת עיור עולמית הולכת וגדלה, המרכיבים או הנתונים להצלחת עיר משתנים כל הזמן. עבור כלכלות, המדד להצלחה הוא התמ"ג, שהוא למעשה אינדיקטור ליניארי המסכם צריכה והשקעות. עבור ערים, ברור כי "תמ"ג עירוני" אינו המדד שיוביל אותנו לעתיד טוב יותר. יש צורך למצוא דרכים אחרות שיעזרו לבחון וישפרו את איכות החיים בערים.

צוות החשיבה ‘Livable Cities’ של ה- Philips Center for Health and Well Being פיתח קווים מנחים למה דרוש לעיר כדי שתהיה חיה, אהובה ומצליחה. המודל מבוסס על 3 מרכיבים קשורים וחשובים המנחים שינוי עירוני: אותנטיות, הכללה ועמידות. כל אחד מהשלושה יכול להיות מחולק לסביבה וסוציו-כלכלה/טכנולוגיה, אשר יחד מהווים את הלב של כל מרכיב מהשלושה.

כשבוחנים את שלושת המרכיבים של "מודל האויר" ומשמעות התאורה בו, במבט ראשון מספר דברים בולטים: תאורה של מבני ציבור, בתי ספר ורחובות מהווים בממוצע 50% מתקציב האנרגיה של העיר, הוא משפיע על תחושת הביטחון שלנו ועל ההכללה החברתית, וגם בעל השפעה על הרמה בה העיר היא סביבה מזמינה עבור תיירים ועסקים.

"מודל האויר" נוצר כדי לעזור לערים למצוא את האיזון הקריטי הדרוש כדי שהעיר תהיה מצליחה. לכל אחד בעיר יש את השאיפה להרגיש בטוח, שמח ובריא. השאלה היא האם אספקטים אלה מובטחים לנו, בתקופה בה העיור הולך ומתגבר. התגברות העיור מציגה הזדמנויות ענקיות לערים, כלכליות וחברתיות, אבל גם מציבה אתגרים עצומים, מצמצום צריכת אנרגיה, הפחתת פליטת גזי חממה, הבטחת אספקת אנרגיה ועד ביטחון ציבורי שישמר תחושה של קהילה, גם כשהעיר הולכת וגדלה. פתרון אחד לאתגרים אלו הוא באמצעות התאורה – אשר באופן מעניין, כולל את כל שלושת המרכיבים של "מודל האוויר". תאורה חכמה ואחראית היא כבר לא דבר ש"נחמד שיהיה"- היא הכרח.

ערים הן בחזית והן מרכז הדיון בנושא שינויי אקלים. הן אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ופליטת גזי החממה. כדי להתמודד עם השפעה זו, ממשלות מחוקקות יותר ויותר חוקים בתחום פליטת הגזים כדי להשיג יעדים עולמיים מוסכמים, ובאותו הזמן הן משקיעות משאבים רבים בפרויקטים תשתיתיים שיגבירו צמיחה וכלכלה ירוקה.

כדי לשמור הן על התושבים והן על העסקים, ערים צריכות לספק בטחון, באמצעות מניעת פשיעה, וגם באמצעות רחובות בטוחים עבור הולכי רגל וכלי רכב. תאורה דלה או שאינה מותקנת נכון, עשויה להפחית בביטחון. באותה רמת תאורה, יותר מ-80% מהאנשים מרגישים בטוחים יותר בתאורה לבנה בהירה, מאשר בתאורה צהובה. יש גם הטבות כלכליות מתאורה המתוכננת היטב. ערים יכולות להרוויח מחסכון כלכלי בצמצום פשיעה בעוד הן מחזירות את ההשקעה בשיפור תאורת רחוב, ברמה של בין פי 2.5 ועד פי 10, תוך שנה בלבד.

העובדה כי תאורה מלאכותית דרושה כחלק מהסביבה העירוני היא ברורה, לא רק בשעות החשכה, אלא גם כחלק מהזהות של העיר. תאורת רחוב אחראית ל-75% מכל החשמל הנצרך לתאורה בערים. חסכון גלובלי של 120 מיליארד אירו ו-630 מיליון טונות של CO2  מדי שנה הוא בר השגה, רק ע"י החלפת תאורה ישנה בטכנולוגיות חדשות.

האחריות לקיימות בערים תלויה במספר רב של בעלי עניין, מהמגזר הפרטי והציבורי. דרוש מספר גדול של מקבלי החלטות כדי להבטיח השגת היעדים ברמה המקומית והבינלאומית. תאורה היא רק פתרון אחד המאפשר לערים לצעוד צעד משמעותי לכיוון הצלחתן כמו גם מודעות סביבתית ואחריות. באופן מסוים, ערים המוארות טוב יותר, מקיימות את כל האספקטים של "מודל האוויר", אולם פתרונות תאורה לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, עדיין.

מאמרים קשורים: תחרות לערים שיפתחו פתרונות לבעיות מהותיות | הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי אקלים | לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | איך האופניים משנים את העיר | 100 מיליון סנסורים שעושים את PlanIT לעיר חכמה