אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס

מודעות פרסומת

עיצוב העתיד של ניו יורק

בעיר ניו יורק מסיימים כל שנה כפול סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה מבכל עיר אחרת בארה"ב, אבל בוגרי האוניברסיטאות לא רק מספקים כישרונות לתעשיות היצירתיות של העיר, הם הפכו לכוח חדשנות, יזמות וכוח כלכלי לצמיחה בעיר. דו"ח חדש של המרכז לעתיד העירוני בניו יורק ממליץ כי תעשיית העיצוב צריכה להיות חלק מהחזון של ניו יורק לצמיחה. המרכז הוא גוף חשיבה למחקר עצמאי מבוסס עובדות בנוגע לנושאים המשפיעים על עתיד העיר ניו יורק, כולל פיתוח כלכלי, פיתוח כוח עבודה, השכלה גבוהה והאמנויות.

על פי הדו"ח, התכנית של ראש העיר ניו יורק לפתח קמפוס חדש למדעים בעיר ניו יורק משקף את ההכרה בחשיבות הגדלה של מוסדות אקדמיים כמנוע צמיחה כלכלי. בזמנים בהם חברות גדולות כבר לא יכולות להוות יצרניות בטוחות למקומות עבודה כמו בעבר, וערים כמו ניו יורק צריכות באופן דחוף לפתח מקורות חדשים למקומות עבודה, אוניברסיטאות הן עוגנים מקומיים מהותיים המעסיקים אלפים, מייצרים עסקים חדשים ומכשירים עובדים הדרושים לתעשיות צומחות.

אבל לא מדובר רק במוסדות מחקר והנדסה כמו זה שקורנל והטכניון מקימים ברוזוולט איילנד. בניו יורק בתי ספר לעיצוב וארכיטקטורה חשובים להצלחת העיר בכלכלה החדשנית. האוניברסיטאות לעיצוב כמו Parsons The New School for Design, the Fashion Institute of Technology, Pratt Institute, the School of Visual Arts היוו מנוע קריטי לחדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית. הבוגרים שלהם הקימו עשרות חברות סטארט אפ שהתיישבו בעיר. הבוגרים של בתי הספר לעיצוב הקימו כמה מחברות העיצוב הבולטות והמשפיעות בעיר, כולל דניאל ליבסקינד, סמארט דזיין, ראלף אפלבאום, קלווין קליין, מארק ג'ייקובס ודונה קארן.

יוזמות "הכלכלה החדשנית" המקודמות ע"י המדינה התעלמו לרוב מהאוניברסיטאות לעיצוב. זו הזדמנות מוחמצת בעיר שהיא יותר מרכז יצירתי מאשר מרכז הייטק. האוניברסיטאות לעיצוב בניו יורק הן כבר עכשיו חלק משמעותי בתשתית החדשנות של העיר ובעלות השפעה גדלה על הכל מטלפונים חכמים לאספקת שירותי בריאות, מוסדות אלה יתפסו מקום מרכזי עוד יותר בעתיד הכלכלי של ניו יורק. המלצות הדו"ח:

  • להרחיב ולשפר את ההזדמנויות עבור סטודנטים לעיצוב ללימוד כישורים בעסקים
  • לקשר סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה עם עסקים קטנים בניו יורק
  • לפתח תכנית המנצלת את הכוח של ניו יורק בייעוץ עסקי, פילנטרופיה ובריאות
  • לקשר את הקמפוס החדש למדעים עם עיצוב
  • לפתח תכניות חדשניות אינטר- דיציפלינריות
  • לפתח חממות עיצוב חדשות וחללי עבודה משותפת לבוגרים מבטיחים.
  • לפתח שבוע עיצוב בעל פרופיל גבוה ולשלב בו את בתי הספר הגבוהים לעיצוב

מאמרים קשורים: פארק תת קרקעי בניו יורק, כניסה חדשה למוזיאון המטרופוליטן, הערים היצירתיות בעולם