הערים היקרות ביותר לעסקים ומשרדים

הערים היקרות בעולם למשרדים

הערים היקרות בעולם למשרדים

דירוג יוקר המחיה בערים מוכר לכולנו ואנו משווים מדדים כאלה באופן קבוע כדי להשוות את ההכנסה שלנו מול ההוצאות ביחס לערים אחרות, אבל מה לגבי המקומות היקרים ביותר לעבוד? מה הם, ומדוע, וכמה הם עולים? חברת ניהול ההשקעות ג'ונס לאנג לאסאל מפרסמת דוח בנושא.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

ניו יורק משיקה תכנית שיתוף אופנים (סוף סוף). מחקר: נתיבי אופניים מוגנים ממריצים עסקים מקומיים

האופניים להשכרה של ניו יורק

האופניים להשכרה של ניו יורק

רחוב עירוני טיפוסי הוא מקום הומה. אנשים רוכבים על אופניים, הולכים ברגל, נוהגים במכוניות, ואוטובוסים חולפים- לכולם יש יעד להגיע אליו, וכולם רוצים להגיע אליו בבטחה, ובמהירות. אולם למרות שלרוב אנו תופסים רחובות כצינורות עבור אנשים וסחורות, רחובות ציבוריים הם יותר מאשר מקום לנוע בו ממקום אחד לשני. הרחובות הם גם המסדרונות של החיים הציבוריים. ברחובות התושבים מגלים חנויות ומסעדות חדשות, חלונות הראווה מציגים סחורות, וילדים משכנעים את הוריהם לעצור לרגע, ולקנות משהו. במילים אחרות, הרחובות הם גם מקום צמיחת הכלכלה המקומית.

מחקר חדש של מחלקת התחבורה בניו יורק מראה כי רחובות בהם רוכבי אופניים והולכי רגל בטוחים, הם טובים במיוחד עבור העסקים הקטנים, אפילו בזמן מיתון. המחקר מצא שלנתיבי אופניים מוגנים יש השפעה חיובית משמעותית על חוזק העסקים המקומיים.

לקרוא את ההמשך »


שתיים מהכיכרות המפורסמות בעולם עוברות שינוי: טיימס סקוור, ויוניון סקוור. ניו יורק

יוניון סקוור 4היוניון סקוור בניו יורק הוא צומת תנועה מרכזית ומוקד משיכה היסטורי בלב מנהטן. הכיכר נבנתה בשנת 1882 והייתה מראשיתה אזור פופולרי לקיום אירועים, שווקים, אירועי תרבות והפגנות פוליטיות. הכיכר מאכלסת 70,000 איש, 900 חנויות, ויש בה שפע של מסעדות ומוסדות תרבות.

Union Square Partnership הוא ארגון אזרחי המתאם בהתנדבות את העסקים, התושבים, והמוסדות התרבותיים והאקדמיים כדי להבטיח צמיחה והצלחה לאזור. התכנית כוללת ביטחון ציבורי, פיתוח כלכלי, שיווק, ושיפור מראה פארק יוניון סקוור.

המיתוג מחדש מבוסס ההחמצה של קהלי היעד לזהות את ההזדמנויות של יוניון סקוור, ההצעות והעסקים, והוא עוצב באופן שיציג בצורה המיטבית את המידע, באמצעות שפה גרפית של אינפוגרפיקה.

הפסטיבל של יוניון סקוור הוא אירוע תרבות שנתי, החוגג את העסקים באזור. חגיגה של 3 ימים של גסטרונומיה, אמנות, ובידור. הפסטיבל נוסד כקמפיין קבוע, שבאופן עקיף ממתג את היוניון סקוור כמקום תוסס ואזור מלהיב לחיות בו. המיתוג בוצע עי ידי חברת THORBJØRN GUDNASON.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

חברת האדריכלים הנורווגית  Snøhetta (שתכננה את הספרייה של אלכסנדריה, וגם זכתה בתחרות לעיצוב מחדש "הנשיונל מול" בוושינגטון) נבחרה לחדש את כיכר טיימס בניו יורק. העבודות יחלו הקיץ. החברה נבחרה סיים פרויקט שהחל עוד בשנת 2009, שניסה להפוך את הטיימס סקוור לידידותי יותר להולכי רגל.

התכנון מחדש מכוון להתמודד עם חוסר העניין של הניו יורקרים בכיכר וכן לפתור בעיות רבות של אסתטיקה ולחצי תנועה בכיכר העמוסה. התכנון מחדש שיפר את התשתיות, יספק תשתית לקיום אירועים ציבוריים חדשים, ויהפוך את השינויים הזמניים שבוצעו בניסוי ב-2009, לקבועים. השיפוץ מתכוון להעשות באופן שיצור סביבה אינטגרלית יותר, בטוחה, ויצור מרחב ציבורי אייקוני בעל תפקודים שונים שישקף את הכיכר ואת ניו יורק.

התכנית למפלס הקרקע של הכיכר כוללת השטחה של אזור הולכי הרגל כך שיווצר משטח אחיד בגובהו בין המדרכה והכביש. ספסלי גרניט באורך 15 מטר ישברו את תנועת הולכי הרגל, ומפלס הקרקע ינסה להשיג סוג של איזון ויזואלי מול הכאוס של התאורה והפרסומות המרצדות מעל. התכנון יחלק את הכיכר לאזורי משנה שיאפשרו התקהלות, וישולב נתיב נסיעה לאופנים שיחצה את הכיכר, כדי לעודד תחבורה חלופית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ניו יורק הופכת את הטלפונים הציבוריים למרכזי תקשורת | ניו יורק רוצה 55 מיליון תיירים | פורסמו הזוכים בתחרות לתכנון ה"מיקרו דירות" בניו יורק | מיתוג פרויקט ה"high line" שמהווה השראה לערים בעולם | האם ארכיטקטים יצליחו ליצור שכונה חדשה של מגדלים בניו יורק?


הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות


השכונה המחוברת של ניו יורק: גוגל מחברת את כל צ'לסי לאינטרנט חופשי

צ'לסי, ניו יורק

צ'לסי, ניו יורק

חברת גוגל וארגון הפיתוח מחדש של העיר ניו יורק יספקו אינטרנט בחינם לשכונה שלמה במנהטן, שתהיה האזור הרציף הגדול ביותר בניו יורק יורק עם גישה חינמית לרשת. ענקית הטכנולוגיה והארגון שאינו למטרות רווח Chelsea Improvement Co מנגישים את האינטרנט בשטחים הפתוחים של שכונת צ'לסי, שבה גם ממוקמים משרדי גוגל בניו יורק וסטארטאפים טכנולוגיים. השכונה מאכלסת גם סטודנטים רבים, כמו גם דיירים באחד מפרויקטי הדיור הציבורי של העיר. (גוגל גם מספקת אינטרנט חופשי בעיר Mountain View, קליפורניה, שם ממוקם הקמפוס המרכזי של החברה).

גישה חופשית לאינטרנט נחשב לאחד הכלים בעלי העוצמה הרבה ביותר בקידום תעשיות הטכנולוגיה וההייטק, ובהצעדת עיר לכיוון של עיר חכמה. מובן מאליו שחברות הטכנולוגיה אינן זקוקות לחיבור הזה, אולם תושבי העיר והמבקרים בה, זקוקים לו מאד ברחובות, הן כדי לקבל שירותים בתחומים כמו תחבורה, קניות או תיירות, או פשוט כדי להתעדכן ולהיות בקשר. תושבים מחוברים משמעותם תמריץ עצום לחברות טכנולוגיה להמשיך לפתח ולשפר את השירותים אותם התושבים צורכים באמצעות המכשירים הניידים, וכך תושבים מחוברים ממריצים את חברות הטכנולוגיה. מעבר לכך, נראה כי עתיד התחבורה העירונית מוביל לכיוון של אופניים חכמים– כאלה שיכלולו חיבור לאינטרנט, ואף ישמשו כלי לאיסוף מידע מרחבי העיר, כך שהצורך בחיבור חופשי וזמין רק גובר.

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

מפת האינטרנט בצ'לסי, ניו יורק

הפרויקט ממשיך ומבסס את דרום מערב צ'לסי כמרכז של ניו יורק בתחומי ההייטק וחברות המדיה, והנגשת הרשת בחינם לתושבים, לעסקים ולמבקרים באזור היא פעילות חשובה בכיוון זה, כמו גם במאמצים שעושה ניו יורק כדי למצב את עצמה הן כעיר חכמה והן כמרכז הייטק וטכנולוגיה עולמי, והוא גם מתיישר עם המגמה של חזרת ההייטק למרכזי הערים.

בדירוג ערי הסטארטאפ העולמי דורגה השנה ניו יורק רק במקום החמישי, אחרי סיליקון ואלי, תל אביב, לוס אנג'לס וסיאטל, ואילו במדד הערים החדשניות במקום ה-4, אולם העיר פועלת בכל המישורים במקביל כדי להיות העיר החכמה בעולם וגם מרכז הטכנולוגיה. בתחומי עיר חכמה, מעבר להנגשת האינטרנט בחינם בצ'לסי, המירה העיר את הטלפונים הציבוריים בעיר לנקודות אינטרנט חופשי, שיכללה את שירות תלונות הציבור 311 והפכה אותו מקור מידע זמין למפתחים, וחייבה את כל הפרויקטים נושאי הרישיון מהעירייה להציב QR codes המאפשר גישה למידע עירוני. כדי למצב את עצמה כמרכז הטכנולוגיה העולמי מפתחת ניו יורק קמפוס וחממת טכנולוגיה חדשים באי רוזוולט, שיוקם על ידי אוניברסיטת קורנל בשיתוף הטכניון.

אינטרנט חופשי בתל אביב

אינטרנט חופשי בתל אביב

עיריית תל אביב מתכוונת לספק תשתית אינטרנט אלחוטית לשטחים הציבוריים בעיר, כולל שדרות, פארקים, כיכרות וחופי הים. הכוונה היא לאפשר גישה חופשית לאינטרנט באזורים מצפון העיר- המשתלה, אזורי חן, ועד דרום העיר – גבעת עלייה, פארק מדרון יפו ושדרות ירושלים, וכן בשכונת התקווה. גם בחיפה ובירושלים העיריות מספקות אינטרנט חופשי באזורים מסויימים, ולאחרונה גם עיריית אשקלון החליטה לרשת את העיר באינטרנט אלחוטי בחינם.

מאמרים קשורים: הערים הופכות למפעלי מידע עצומים | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות | עיריית תל אביב במרחב המקוון | קריית גת: איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק


האם ארכיטקטים יכולים ליצור שכונה חדשה של גורדי שחקים בניו יורק?

03_Hudson-Yards_cantilvered-balconyהדסון יארדס, סדרה חדשה של בניינים שיבנו בצד המערבי של מנהטן, יוסיפו שכונה חדשה לעיר, עם אוכלוסייה בגודל של מרכז דטרויט, ובתוך כך עולות השאלות: איך יוצרים עיר בתוך עיר?

חברת הפיתוח הניו יורקית The Related Companies צפויה להתחיל החודש בעבודות להקמת השכונה החדשה הדסון יארדס. העיר בתוך עיר תבנה בעלות של 15 מילארד דולר, באזור הקרוי rail yards. ערים המוקמות מאפס כבר צצות ברחבי העולם, בעיקר באסיה, אולם לא ברורה ההשפעה של הפרויקט הענק על העיר ניו יורק, כשתוסיף לעצמה אזור חדש בגודל של עיר שלמה.

המגה פרויקט יכלול בסופו של דבר יותר ממיליון מ"ר של משרדים, דירות, מלונות ומסחר, במסגרת רובע חדש של מגדלים, שהגבוהים שבהם יעברו את בניין האמפייר סטייט. החברה המפתחת גיבשה סוללה של אדריכלים, כולל אליזבת דילר מחברת starchitects Diller Scofidio+Renfro, דיוויד רוקוול, סקידמור אווינגס, ודיוויד צ'יילדס, שעיצב את מרכז הסחר העולמי 1. אבל המשימה של תכנון תכנית האב לשכונה החדשה נמסרה לחברה הפחות נוצצת Kohn Pedersen Fox Associates, המוכרת כמי שבנתה את מגדל הענק של מרכז העולם הפיננסי בשנגחאי, או מרכז הסחר הבינלאומי בהונג קונג.

הדסון יארדס עשויה להמם את הניו יורקרים בתוספת העצומה החדשה בקצה הצפוני של ה- Highline, אבל זה בדיוק מה שחברת KPF, אחת מהחברות המערביות של הארכיטקטים עושה כבר באסיה שנים, כמו פרויקט סונגדו. בקנה המידה לפיו הם עובדים באסיה, התכניות עבור המגדלים בניו יורק אינם מוגדרים supertall. לניו יורק יש עוד דרך לעשות כדי להגיע למימדי המגדלים הקמים לאחרונה באסיה.

הפרויקט המקדים הקרוב ביותר למה שמתוכנן בניו יורק, הוא אולי רופונגי הילס בטוקיו – פרויקט דומה שנפתח ב-2003. כמו הדסון יארדס, רופונגי הילס נבנתה בעיקר בזכות התעקשות של אדם אחד, טייקון הנדלן המנוח מינורו מורי, שהקדיש את הקומות העליונות ביותר של מגדלי מורי למרכז אמנות ומוזיאון. וכמו מורי, יו"ר החברה המפתחת, סטפן רוס, הביע עניין דומה בהקמת מרכז תרבות מרכזי בפרויקט.

מבין שני המגדלים שתתכנן KPF, אחד יארח את המטה של .Coach Inc (חברת אופנה), ואילו המגדל השני יתהדר במרפסת תצפית, מלון, ועוד שירותים שונים בקצה המגדל, שיזכירו את עבודת החברה במרכז העולם הפיננסי. המגדל הגבוה בשנגחאי כולל את מלון פארק הייאט, ומרפסת תצפית סביב הבניין, כולל רצפת זכוכית מסחררת שעליה המבקרים מוזמנים לקפץ (בגובה מאות מטרים מעל הקרקע).

האתגר הגדול ביותר של KPF, ובמיוחד של מתכנן הנוף תומס וולטס, יהיה לייצר שכונה מתפקדת עם שטחים ציבוריים מעולים, ולא עקרים ומוכי רוחות, המשתלבים באופן חלק עם שאר חלקי העיר.

מאמרים קשורים: התחרות על קו הרקיע של ניו יורק | גורדי השחקים החדשים בעולם | הבניין הגבוה באירופה- שארד לונדון | כמה גבוה אפשר לבנות, וכמה נמוך..? | קורנל והטכניון חושפים את התכניות לקמפוס החדש בניו יורק


התכנית שתביא לניו יורק שני דברים שאין בה: תעלות וטיילת על המים

האיסט ריבר, הזורם לאורך מזרח מנהטן, היה פעם נתיב המים העמוס בארה"ב, וכנראה שגם המזוהם ביותר. אפילו כיום, הרחצה במימי הנהר מאד לא ממומלצים מסיבות בריאותיות. אבל ניו יורק משתנה, וכך גם נתיבי המים שלה.

בשנה שעברה, פרסם ראש עיריית ניו יורק יוזמה להפוך את הגדה התעשייתית של הנהר למרחב ציבורי שמיש. התכנית המכונה Vision 2020 מתעתדת להפוך את 800 הק"מ של גדות הנהר לפארקים. לדוגמה, שלושת החלקים הראשונים של האיסט ריבר נפתחו לציבור בסתיו שעבר. מדורבנים מהצלחת פרויקטים דומים כמו ה- High Line, הפוליטיקאים של ניו יורק גילו מחדש את הכוח של הפארקים. לאורך האיסט ריבר, אזורים רבים לאורך הנהר עדיין אינם מזמינים לציבור ולהולכי הרגל. אזור זה נשלט ע"י דרך מהירה מוגבהת, ובאזורים מסוימים אין אפילו מדרכה.

CIVITAS, ארגון ללא מטרות רווח הפועל לשיפור השימוש בשטחים במזרח הארלם ובאפר-איסט סייד, החליט לקחת את המצב לידיו.  בשיתוף עם פוליטיקאים מקומיים, הם הובילו תחרות לעיצוב מחדש קטע מגדת הנהר הנמתחת מרחוב 65 ועד רחוב 125. המטרות של  Reimagining the Waterfront היו פשוטות – ללכוד את תשומת הלב של פקידי העירייה ויזמים, וכן גיוס הקהילה לתמוך בפרויקט.

בתחרות שהסתיימה בחודש שעבר, זכתה הצעתו של ג'וזף ווד, סטודנט לארכיטקטורה מאוניברסיטת סירקיוז, שהציע רשת של תעלות ונציאניות. ההצעה תארה סדרה של טיילות, תעלות ומעברים רגליים שיחצו את התשתית העירונית הקיימת. גשרים להולכי רגל יחצו את הכביש המוגהה, ונתיבים לרוכבי אופניים ישולבו גם כן במרחב.

מאמרים קשורים: פארק תת קרקעי בניו יורק | מיתוג מרכז הסחר העולמי, ניו יורק | התחרות לעיצוב החצר הקדמית של אמריקה | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | איך הוסיפה לעצמה טורונטו שטחים ירוקים