לאחר שהחלה לבנות שכונה בלונדון, איקאה מתרחבת לגרמניה

השכונה של איקאה בלונדון

השכונה של איקאה בלונדון

הם היית מוכן לגור בשכונה שנבנתה על ידי איקאה? עד לפני זמן לא רב, שאלה כזו הייתה נשמעת כבדיחה. אולם ב-2011, LandProp, זרוע הפיתוח של תאגיד איקאה, הודיע על תכניותיו לבנות שכונה נקייה מכלי רכב בלונדון. תכניות אלה כבר יצאו לפועל, והבנייה אמורה להתחיל בשנה הבאה. כעת איקאה מרחיבה את הפעילות, והודיעה כי היא מתכננת שכונה נוספת בהמבורג, גרמניה, שתהייה גם היא נקייה מכלי רכב.

איקאה לא חשפה עדיין את תכניות השכונה החדשה, אבל היא כנראה תהייה דומה מאד לזו שב- Strand East בלונדון, לא רחוק מהכפר האולימפי. השכונה תכלול שטחים ציבוריים פתוחים רבים, רחובות להולכי רגל בלבד, מכוניות יחנו בכניסה לשכונה בחניון תת קרקעי, ורק רכבי אספקה, אוטובוסים ורכבי הצלה יורשו להכנס לשכונה. ב- Strand East בלונדון יהיו 1,200 דירות להשכרה, כש-40% מהן גדולות מספיק עבור משפחות. שתי השכונות, בלונדון ובהמבורג, יבנו על שטחים ריקים ולא בנויים, ואיקאה כנראה מחפשת כעת את השטח המתאים לבנייה בהמבורג.

בניית שכונות ללא מכוניות "חוזרת אל הפילוסופיה של איקאה של לעשות משהו עבור האנשים" הסביר הרולד מולר, מנכ"ל LandProp. לדבריו, פילוסופיה זו מתבטאת בבניית שכונה עם בניינים שהינם בעלי יעילות אנרגטית גבוהה ובידוד גבוה.

אבל איקאה לא עוצרת בפיתוח רשת החנויות שלה, וגם השכונות שהיא מפתחת הם לא כל הסיפור. תחום נוסף אליו החברה נכנסת הוא המלונאות, עם תכנית להקמת רשת של 100 מלונות זולים ברחבי אירופה. "אנו נודיע בשבועות הקרובים את המיקום למלון הראשון שלנו בגרמניה, ואנחנו נמצאים במגעים כדי להוציא לפועל במהירות את התכנית" אמר הרולד מולר . רשת המלונות לא תשתמש בשם איקאה.

מאמרים קשורים: איקאה בונה שכונה בלונדון | עוד אזור בלונדון הופך למותג – ויקטוריה | מיתוג שכונות – 3 מקרי בוחן | תחרות עיר הבירה הירוקה של אירופה | השכונות הירוקות של שטוקהולם

מודעות פרסומת

ירושלים עוברת למגדלים – רובע העסקים בכניסה לעיר

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

שעור ההשתתפות בכוח העבודה 2010

מאז כניסתו לתפקיד ראש עיריית ירושלים, מנסה ניר ברקת למשוך לעיר חברות וארגונים שיביאו לעיר מקומות תעסוקה ותנופה כלכלית, עד כה ללא הצלחה רבה. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיר נמוך במיוחד ועמד ב-2010 על 46% בלבד, מול ממוצע ארצי של 57%, ומול 67% בתל אביב. למעשה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים נמצא במגמת ירידה משנת 1997, אז היה שיעורו 51% ומאז ירד בהדרגה עד ל46% בשנת 2010, בישראל עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה באותן שנים מ-50% ל-57%. העיר גם נלחמת תמידית עם הגירה שלילית (בשנת 2011 עזבו את העיר 7,500 תושבים יותר משהיגרו אליה על פי מכון ירושלים), ואבדן כוח העבודה האיכותי והצעירים המשכילים, שלא מוצאים בה את מקומם.

אם עיר רוצה צמיחה במספר מקומות העבודה, היא גם זקוקה לצמיחה בשטחי משרדים. הגישה שאומרת "אם תבנה משרדים החברות יגיעו" הביאו את עיריית ירושלים לאשר תכנית להקמת 12 מגדלים בגובה שבין 24 ועד 33 קומות בכניסה לעיר, בקרבת תחנת הרכבת לתל אביב (שאמורה להיפתח בעוד 5 שנים) והתחנה המרכזית. רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים, ישנה לחלוטין את המראה שיקבל את פני הנכנסים לעיר, שיעברו, אם התכנית תצא לפועל, על פני מקבץ של מגדלים (שאינם מאפיינים את העיר).

בעיריית ירושלים מקווים כי המגדלים החדשים יובילו צמיחה כלכלית לאזור זה של העיר, שיכלול גם מגורים ומלונאות, וייצר 40,000 מקומות עבודה. תכנית זו הייתה בפיתוח במשך כשלוש וחצי שנים וכוללת מגוון כיכרות בין המגדלים וקישורים תחבורתיים.

קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים שנמצא בבנייה מאז 2001, צפוי להיפתח בשנת 2017, ומתוכנן לקצר את זמן הנסיעה ברכבת ל-28 דקות. מתחם העסקים החדש ממוקם גם בסמיכות לקו הרכבת הקלה הקיים ולקו הנוסף שיפתח בעתיד. תכנית רובע הכניסה לעיר פוכננה על ידי משרד פרחי-צפריר

מאז תחילת המאה ה-20, ובעיקר בעשורים האחרונים מתקיים מאבק מתמיד בירושלים על אופי הבנייה בעיר. העיר שמרה לאורך שנים על גובה בנייה נמוך, והבנייה לגובה הוגבלה בה, וכשהותרה עוררה תמיד מחלוקות. את המראה הייחודי של ירושלים יש לזקוף לזכות שלטון המנדט הבריטי, והתכניות הרבות שהכתיבו את כללי הבנייה לעיר, והפכו אותה למה שהיא היום. עם תחילת השלטון הבריטי, בדצמבר 1917 החלה תנופת בנייה גדולה בעיר – בעיקר בשל השינוי בסטטוס שלה. בתקופה העות'מאנית הייתה ירושלים עיר מחוז קטנה. עם תחילת המנדט הפכה לבירת ארץ ישראל. בשנים 1918 – 1926 החלו הבריטים בתוכניות בנייה נרחבות שכללו החלפת התשתית ומערכת הדרכים. בתקופת זו נחקק חוק העזר העירוני, הקיים עד ימינו, הכופה על בנייה באבן בעיר, ומעניק לעיר את צביונה. הבריטים גם החליטו על שימור העיר העתיקה, איסור בנייה מסביב לחומות, והותרת האזורים המקיפים את חומות העיר העתיקה כשטחים פתוחים ציבוריים.

מאמרים קשורים: ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים | היכל הזכרון הלאומי בירושלים | אתר התיירות החדש של ירושלים | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?


בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים – רשות השידור ובתי המשפט יעברו מת"א לבת ים

התכנית האסטרטגית של עיריית בת ים מצהירה על העלאת היקפי הבנייה בכל העיר מתוך תפיסה המכירה באיכויות של עיר אינטנסיבית וצפופה. כמו כן, פיתוח מרכז כובד עסקי בדרום מטרופולין גוש דן, הממשיך את הפריסה לאורך נתיבי איילון. בנייה עסקית אינטנסיבית, חדשנית וגבוהה (מעל 25 קומות) הממשיכה את הבינוי הגבוה לאורך נתיבי איילון (מתחם הבורסה, ארלוזורוב, עזריאלי…) ומשלבת מגוון פעילויות עסקיות.

עיריית בת ים מעודדת בנייה ליזמים על שטח של כ-650 דונם במרכז העירוני הראשי של העיר בהיקף בנייה של 2.5 מיליון מ"ר בנוי. התכנית אושרה בוועדה המקומית והמחוזית, ולפי התוכנית שאושרה הזכויות יחולקו ליזמים שיקדימו לקדם תכנית בניין עיר. מי שיגיע ראשון, יקבל יותר זכויות בנייה. אזור המרכז העירוני הראשי משתרע על שטח של 650 דונם הוא בבעלות מספר גורמים פרטיים. האזור תחום בין רחוב יוספטל מצפון, רחוב ניסבוים ממזרח, רחוב הקוממיות מדרום ורחוב האורגים ממערב. רובע העסקים מאופיין בשימושים מעורבים, 25% ממנו יהיה למגורים בו יבנו כ-2000 דירות.

מרכזי עסקים לאורך האיילון, בת ים

מרכזי עסקים לאורך האיילון, בת ים

ציר העסקים הראשי יתמקד בצד המזרחי של הרובע כאשר ברחוב ניסבוים, מתוכנן תוואי הרכבת הקלה. אזור המגורים המלונאות והנופש יתמקד בצד המערבי של הרובע. האזור הצפוני והדרומי הם בעלי חיבור ישיר לאיילון, דבר המאפשר פתרונות תנועתיים ונגישות עירונית ומטרופולינית סביב הרובע. התכנית לפיתוח מרכז העסקים הראשי אושרה לפני 15 שנה ואפשרה בנייה על הקרקע בהיקף של כמיליון מ"ר בנוי. למרות היקפי הבנייה, האזור לא פותח והתקבע בתודעה הציבורית כ"חצר האחורית של בת ים", המאוכלס על-ידי מוסכים ומפעלים ישנים. מטרת העירייה הייתה לפתח את האזור על ידי עידוד בעלי קרקעות להתחיל לבנות בשטח באמצעות הגדלת זכויות הבניה באופן משמעותי ל-2.5 מיליון מ"ר.

חברת "אשד משאבי ניהול והנדסה" עורכת בימים אלה בעבור מנהלת העסקים של עיריית בת ים תכנית להעתקת מבנה העירייה לרחוב העבודה בעיר. כיום פזורים מבני העירייה ברחבי העיר, והמטרה היא לרכז את כולם במבנה אחד. לפי תכניות העירייה, האזור צפוי לשנות את פניו בשנים הקרובות מקצה לקצה, ואמור לערב מסחר, תעשייה ותרבות. העתקת בית העירייה למתחם העסקים החדש היא חלק מתכנית עירונית אסטרטגית לפיתוח האזור, בהשקעה של 54 מיליון שקל.

מתחם רשות השידור בתל-אביב יעבור לבת-ים. ההחלטה דורשת אישור סופי של מוסדות הרשות והאוצר. המתחם המיועד של הרשות במטרופולין תל-אביב יהיה ברחוב הקוממיות בבת-ים, זאת לאחר שבעיריית בת-ים הציעו לרשות שטח של 2 דונם בחינם, בשטח המיועד למבנה ציבור. ברשות מקווים להתחיל בבנייה עוד השנה, לאחר חתימה סופית על חוזה חכירה, ולהעביר למתחם חדש את אולפני הטלוויזיה, הרדיו והמנהלה, היושבים היום בשטח היקר שבדרום הקריה בתל-אביב.

רובע העסקים בת ים

רובע העסקים בת ים

גם מתחם בתי המשפט, הנמצא כיום ברחוב שוקן בתל אביב, יעבור בעוד כשלוש שנים לאזור העסקים של בת ים – כך עולה מהסכם שעליו עתידים לחתום בקרוב הממונה על הדיור הממשלתי במשרד האוצר ועיריית בת ים. המתחם, שיוקם על קרקע עירונית ברחוב ניסנבאום בעיר, יכלול את בית המשפט לתעבורה, בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין האזורי לעבודה ובית המשפט לנוער. בנוסף, מתוכנן לעבור אליו גם בית המשפט לעניינים מקומיים של בת ים.

על פי ההסכם, תקצה עיריית בת ים קרקע בשטח 5 דונמים ברוטו (כולל שטחים ירוקים פתוחים), שעליה ייבנה המתחם החדש, בשטח בנוי של כ-12 אלף מ"ר. הקרקע תוקצה לפרק זמן המקובל בהסכמי חכירה: 49 שנה עם אופציה ל-49 שנים נוספות, אך המדינה לא תשלם לעירייה דמי חכירה, אלא היטלים בלבד. לאחר חתימת ההסכם, מתכוון הממונה על הדיור הממשלתי להוציא מכרז להקמת המבנה, ובאוצר מעריכים כי עד סוף 2015 כבר יהיה המתחם החדש מוכן לאכלוס. המבנה הנוכחי ברחוב שוקן, אותו שוכרת המדינה, יוחזר לידי בעליו.

בשטח המיועד למתחם נמצאים כיום מחסני המשק של עיריית בת ים. השטח שעליו שוכנים המחסנים – 20 דונם בסך הכול – יחולק בין בתי המשפט ובין מגדל מסחר ומשרדים בן 24 קומות שהעירייה מתכננת להקים במקום, ושאליו תעביר בהמשך העירייה את משרדיה. בימים הקרובים מתכוונת העירייה לפרסם את המכרז לבניית המגדל. מדוברות משרד האוצר נמסר כי "מדובר בהעברת בית הדין לעבודה, הנמצא בשכירות, למשכן קבע בבת ים, וכן העברת בית המשפט לנוער ומשפחה הנמצא גם הוא בשכירות בבת ים. המבנה החדש יתוכנן, ייבנה ויתוחזק על ידי יזם מהמגזר הפרטי שייבחר במכרז פומבי שיפורסם בהמשך"

מאמרים קשורים: תכנית המתאר של תל אביב | הרובע – ראשון לציון | מנוע צמיחה כלכלי בלוד | חולון – מתחם כיכר העיר | הרובע המיוחד – אשדוד


התכנית לשיפוץ מרכז ירושלים

עיריית ירושלים אישרה תכנית כוללת לפיתוח מרכז העיר בהשקעה כוללת של 450 מיליון שקל, שאמורה להחיות את מרכז העיר ולגרום לכך שיפעל 24 שעות ביממה.

לאחר שנים של הזנחת מרכז העיר ירושלים, ובעקבות התדרדרות נוספת של האזור בעקבות העבודות להקמת הרכבת הקלה, התארגנו הסוחרים והדיירים לבחון דרכים לשפר את המצב ולשפץ את האזור. ועד הפעולה פנה לעירייה שלא נענתה ליוזמה לאורך זמן, אך בסופו של דבר הפנתה אותם לחברת עדן, חברת בת של הרשות לפיתוח ירושלים. עדן הוקמה בשנת 2001 כזרוע עסקית־יזמית ייעודית של הרשות לפיתוח ירושלים. מטרתה המקורית היתה לפתח את מרכז ירושלים, ופרק הזמן שהוקצב לה היה עשר שנים. לאחר שתקופה זו הסתיימה לאחרונה, החליט ראש העירייה ניר ברקת לתת לחברה מנדט לעשר שנים נוספות, כשהוא מתווה לחברה תוכנית פיתוח נוספת למרכז העיר הנחשבת לגדולה בישראל – בהיקף כולל של כ־450 מיליון שקל.

בניגוד לחברות כלכליות שמופעלות על ידי עיריות אחרות ברחבי הארץ, מעמדה של עדן כחברה־בת של הרשות לפיתוח ירושלים מאפשר לה ליהנות מתקציבים המוזרמים על ידי משרדי הממשלה השונים. לחברה מודל הכנסות ייחודי הנובע ממקורותיה הכספיים: עיריית ירושלים מייעדת כ־50% מהיטלי ההשבחה והאגרות הנגבים בתחום האחריות של עדן לטובת פעולותיה. מדובר בכ־85 מיליון שקל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עד כה הושקעו בביצוע תוכניות הפיתוח של עדן כ־300 מליון שקל, בעיקר בתכנון ובביצוע שדרוג של תשתיות ורחובות. החברה מתמקדת בשדרוג רחובות מרכז העיר בעידן שאחרי הפעלת הרכבת הקלה. "החזון של התוכנית מבחינתנו הוא ליצור עירוב בין שימושים שונים כדי שמרכז העיר יחיה 24 שעות ביממה", הסביר ברקת. "מסיבה זו אנו רואים חשיבות רבה בשילוב של מלונאות, משרדים ומגורים יחד, כאשר קומת הרחוב תהיה קומת מסחר".

יזמים גדולים, שמהם מגיעים ההיטלים והאגרות, מודעים לעובדה שסכומי הכסף שהם משלמים מוזרמים ישירות לפיתוח האזור שבו הם פועלים, דבר שאמור לעודד אותם לפתח פרויקטים נוספים. לצד התקציב המגיע מהעירייה, כולל תקציבה של עדן גם 105 מיליון שקל שמקציב לחברה משרד התחבורה, 70 מיליון שקל שמגיעים ממשרד התיירות, וסכומים נוספים שמועברים לחברה ממשרד התמ"ת, משרד ראש הממשלה ומשרד השיכון והבינוי.

לכתבה המלאה בכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3560844,00.html

מאמרים קשורים: ירושלים ותל אביב מתחרות וכולם מפסידים, הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים,