מיתוג אצטדיון הארנה. הכוכב בשמי ירושלים

ארנה ירושלים הדמיה

ארנה ירושלים הדמיה

תכנון היכל הארנה בירושלים ובנייתו נמשכו יותר מ-15, אולם כיום נמצא המבנה בשלבים האחרונים, ועל פי עיריית ירושלים: "הארנה היא פרויקט בסטנדרטים בינלאומיים שישתרע על פני ארבעים אלף מטרים רבועים ובהם למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול הפרויקט מתקני קבוצות, חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד בית לענפי הספורט השונים גם כמרכז תרבות, בידור והיכל להתכנסויות ולוועידות מקומיות ובינלאומיות. עוד מתעתדת הארנה להיות מרכז למופעי רוק וכנסים."

ארנה ירושלים - כוכב

ארנה ירושלים – כוכב

על פי תכנית העירייה, אזור מלחה יהפוך לקריית ספורט בינלאומית, ויאפשר  לירושלים לארח לראשונה את המכבייה, ואירועי ספורט בינלאומיים אחרים. המתקנים הכלולים במתחם כוללים את היכל הארנה, הרחבת אצטדיון טדי ל-31,000 מקומות (ובעתיד יותר), ומרכז שחייה אולימפי. היכל הארנה יהיה בנוי מ-7 מפלסים עיקריים: מפלס האירועים, מפלס טכני, מפלס כניסה, מפלס סוויטות (חדרי אח"מים), מפלס גלריה (יציע), מפלס יציע עליון, ומפלס הגשר, ויכלול, בין השאר, אולם החלקה על הקח במפלס התחתון.

רחבת האירועים הממוקמת במפלס התחתון תשתרע על 1,600 מ"ר בזמן משחק כדורסל, ותאפשר קיום אירועים נוספים, עם אפשרות להרחבת המפלס, על ידי מיקום מחדש של יציעים ניידים, אל מעבר ל-2,000 מ"ר, עבור משחקי כדור יד, כדור עף, טניס, מופעי מוזיקה וריקוד, קונצרטים, כנסים ועוד. סטנדרט הבנייה תואם את הקריטריונים של היורוליג, והוא יוכל להכיל 10,000 צופים, או הגדלה עד ל-11,400 מושבים באירועים מיוחדים. עבור מי שאינו יכול לחכות, העירייה מציעה צפייה בכל שעה בהתקדמות הבנייה באתר.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הושקה תחרות למיתוג העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

דגל העיר מוסקבה

מחלקת המדיה והפרסום של עיריית מוסקבה השיקה תחרות אונליין לפיתוח מותג העיר מוסקבה כדרך למשיכת תיירות והשקעות לעיר. התחרות יוצאת במקביל למכרז מיתוג עבור חברות מיתוג בהיקף של 7.5 מיליון רובל ($239,043).

"כיום, מוסקבה לא מעוררת רק אסוציאציות חיוביות. יש מספר דימויי שליליים, קלישאות והתרשמויות, כולל בקרב המוסקבאים עצמם" אומרת הודעת התחרות., "יש צורך למקד את תשומת הלב בשינויים המתקיימים, לחלוק תחושות חיוביות המתקשרות עימם ולהרחיב את ההתרשמות ממוסקבה".

על פי תיאור התחרות, המותג צריך להציג את מוסקבה כמקום נוח למחייה, מרכז עסקים בינלאומי, יעד תיירות מהדרגה הראשונה ועיר בה אנשים הם משכילים ומקסימים".

התחרות שתהיה פתוחה עד 20 בנובמבר, מחולקת ל-3 חלקים: רעיון וקונספט, לוגו וסלוגן. הזוכים יבחרו על פי המקוריות, היכולת להתאמה לשפות נוספות והפניה לקהל הרוסי והזר.

דעת הציבור צפויה לשמש השראה לחברת המיתוג שתזכה במכרז, אבל אפילו אנשי מקצוע במוסקבה מטילים ספק באשר לאופן בו ההצעות מהתחרות ישולבו במיתוג העיר. וסילי דובייקובסקי, מחברת CityBranding, מבקר את מארגני התחרות על גיוס אנשים להציע הצעות מבלי להחליט תחילה על מהות המותג. "הלוגו הוא רק חלק מהמותג" הוא אומר, "אין רעיון מרכזי שינחה את המשתתפים בתחרות, כך שלמעשה זו עבודה שלא ישתמשו בה".

יש לציין כי המגמה של מיתוג באמצעות תחרויות פתוחות לציבור הן בעיתיות מסיבות רבות, ומביאות לתוצאות לא צפויות ולא מקצועיות. בספרד נערכה תחרות למיתוג ההתמודדות של העיר לאירוח המשחקים האולימפיים ב-2020– תחרות שעוררה סערה תקשורתית רבה. גם תחרויות אחרות, שנערכו מתוך התפישה שיש לשתף את הציבור בתהליך, לא עלו יפה, הניבו תוצאות לא מקצועיות, ולעיתים אף בוטלו לאחר שהושקו.

מאמרים קשורים: מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה | פרויקט סקולקובו- עמק הסיליקון של מוסקבה | מצעד הגאווה במוסקבה נאסר ל-100 השנים הבאות | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג מוזיאון העיצוב מוסקבה


מכרז מיתוג בית שאן: יש זוכה, ויש גם ריח של מתפרה זולה במיוחד

עיריית בית שאן

עיריית בית שאן

בנובמבר 2011 פרסמה עיריית בית שאן מכרז למיתוג העיר כעיר תיירות. כמעט שנה מאוחר יותר הודיעה העירייה למתמודדים כי נבחר הזוכה במכרז. במכרז התמודדו מיטב משרדי הפרסום והמיתוג בישראל, אולם הזוכה, באופן מפתיע, לא היה אף אחד מהם, אלא היועץ העצמאי ישראל בכר, ששימש בעבר כ"יועץ הסקרים של בנימין נתניהו".

אז איך הצליח ישראל בכר לגבור על כל משרדי המיתוג והפרסום המובילים בארץ, שהציגו ניסיון רלוונטי במיתוג תל אביב, ירושלים, אילת ועוד, ללא ניסיון דומה משלו במיתוג ערים? ועוד עם הצעת מחיר שלא הייתה הזולה מבין ההצעות? וצוות קריאייטיבי ללא ניסיון רלוונטי במיתוג ערים?

לשם כך יש לחזור אל מסמכי המכרז המקוריים, שעוררו תרעומת כבר מהשלבים הראשונים. המכרז כללו שני סעיפים תמוהים במיוחד: האחד ערבות למכרז בגובה 100,000 ₪ – דרישה מאד יוצאת דופן במכרזים בהיקף כספי כזה. לשם השוואה, במכרז למיתוג הוד השרון שפורסם לפני מספר חודשים הערבות הנדרשת הייתה 20,000 ש"ח, כמקובל במכרזים כאלה. אולם הדרישה השנייה הייתה תמוהה עוד יותר, ועוררה תרעומת רבה בקרב המבקשים להתמודד: על פי המכרז נדרשה "היכרות מוקדמת עם האזור" ואף צוין במפורש כי "העירייה מוצאת לנכון לתת עדיפות למציע שיש לו היכרות מוקדמת עם האזור" – זוהי דרישה מאד יוצא דופן במכרזים מסוג זה, דרישה שלא נכללה במסמכי מיתוג ירושלים, תל אביב, אילת, פתח תקווה, הרצליה או הוד השרון. יש להדגיש גם כי הדרישה הייחודית הינה חסרת ערך מקצועי, ואין עדיפות בתהליך מיתוג להיכרות מוקדמת, ויש אף שיאמרו שעדיף שלא תהיה הכירות כזו.

אז מה מיוחד בבית שאן, שבשונה מכל עיר אחרת היא דורשת סוג היכרות מוקדמת כזו, כתנאי למיתוג העיר. את התשובה אולי אפשר למצוא בפרטי המציע של הזוכה במכרז. ישראל בכר הוא יליד בית שאן וגדל בעיר. את ההיקשים המתבקשים אתם מוזמנים להסיק לבד…

בנוסף , גם הליך המכרז היה לא תקין: וועדת המכרזים, שאמורה למנוע מצבים של "תפירת מכרז" או הטייתו, ושדנה בהצעות השונות הייתה למעשה חסרת השפעה על התוצאות, שנקבעו בפורום אחר שכונה "ועדת היגוי", וכך שימשה למעשה כחותמת גומי.

על פי גורמים בעיריית בית שאן , מיתוג בית שאן לא ימומן מתקציב העירייה, אלא יתוקצב על ידי משרד השיכון ומשרד התיירות שהבטיחו מיליון שקלים לפרויקט. הצעת המחיר של הזוכה לתהליך המיתוג (ללא פרסום) עומדת על 375,000 ₪.

[גילוי נאות: גם אני התמודדתי במכרז עם צוות מורחב שכלל משרד אסטרטגיה, חברת תכנון ערים וחברת מיתוג. הצעת המחיר שלנו חולקה לשתי חלופות: הזולה 349,500 ש"ח והיקרה יותר  384,500 ש"ח]

מאמרים קשורים: פורסם מכרז למיתוג בית שאן | פורסם מכרז למיתוג הוד השרון | מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג – באר שבע | טבריה חוגגת 2000


יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מספרים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012

אפשר לומר הרבה דברים, והרבה אנשים אומרים הרבה דברים, על מיתוג המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אבל דבר אחד בטוח- המיתוג הזה עורר הרבה מאד הדים, והוא זכיר במיוחד. עבור חברת המיתוג וולף אולינס מיתוג משחקים אולימפיים אינו דבר חדש, החברה פיתחה גם את המיתוג עבור אולימפיאדת אתונה 2004. ב-2006, החברה זכתה במכרז למיתוג אולימפיאדת לונדון עם הצעה שמתמקדת ב"כוח להמונים" (power-to-the-people), והמתרכזת בצדדים החברתיים והתרבותיים של המשחקים בניסיון להרחיב את יכולת האירוע להגיע לציבור ולמשוך אותו. כשהלוגו המפורסם נחשף לפני כמעט 6 שנים, הוא עורר סערה וביקורת רבה (כולל דיון בערוצי הספורט בישראל – איל צאום מתראיין בערוץ הספורט ב-2007 על מיתוג אולימפיאדת לונדון).

מדוע התעוררה סערה כה גדולה סביב הלוגו? יו"ר החברה, בריאן בויילן, והמנכ"ל, לי וורוקי, מדבר על אימוץ הדיסוננס האינהרנטי של העיר המארחת, והאסטרטגיה שמאחורי המיתוג:

שאלה: במונחים של מיתוג, הרעיון של אימוץ גישה חברתית יותר הייתה של ראיית הנולד ב-2006.

בריאן בויילן: "כשהמשחקים האולימפיים המודרניים נוסדו בשנת 1896, הם היו מבוססים סביב רעיון גדול יותר מספורט- עד שנת 1948 הם כללו מדליות עבור פעילויות תרבותיות, אפילו שירה. המשחקים האלה היו הלכו להיות הרבה יותר מערבים, קיימים בכל מקום ועבור כולם. על בסיס זה עבדנו עם הוועדה המארגנת של המשחקים לעודד השתתפות ברמה שטרם נראתה. היינו ממצבים אותם 'מחוץ לפודיום, אל הרחוב'. זה היה הבסיס של המותג".

המנכ"ל, לי וורוקי: "השנה הייתה 2006: פייסבוק היה בשטח כבר שנה, יו טיוב הלך והתפשט, תוכן מבוסס משתמשים היה בעלייה. ניתן היה כבר לראות את ההתפרצות של האנשים הלוקחים את העניינים לידיים שלהם, והאנרגיה שאנשים יכולים להזרים לדברים אלה. התחושה של אנרגיה הייתה באמת בלב הסמל.עצמו."

שאלה: איך הזהות של לונדון השתלבה בקונספט למותג?

בריאן בויילן: "לונדון לא הייתה זקוקה שישימו אותה על המפה עם תצוגה אייקונית. לא הייתה לנו כוונה להראות את גשר לונדון, הטאוור של לונדון, בית הפרלמנט עם פסים של צבע מעליהם."

לי וורוקי: "לונדון היא יותר מתמיד, עיר בינלאומית, רב תרבותית, יצירתית, מודרנית, אנרגטית ולכן גם מלאה בדיסוננס. רצינו להראות משהו שאתה יכול להתקל בו ברחוב, להשתמש בשפה הזאת, בניגוד למה שנחשה 'רשמי'."

שאלה: איך פיתחתם את העיצוב?

בריאן בויילן: "הסמל עצמו הגיע מגריד של אנרגיה ששרטטנו, של קווים שנעו, ושהכילו מלבן, שעצרנו ברגע מסויים. בזה השתמשנו בכל דרך רנדומלית כדי לייצר תבנית, כך שהרעיון של צורה חופשית נמצאת בבסיס המותג. הפונט (גופן) גם כן מתקשר לזה. אף פעם לא הצענו משהו שהוא אנכי או אופקי, זה תמיד היה נטוי מעט לצד כלשהו, כדי שאנשים יסתכלו על זה ויחשבו פעמיים. השתמשנו במונח "מרשם אנרכי", זה לא שרצינו סתם לשרטט משהו דוקרני".

שאלה: דיסוננס ואנרכיה לא נראים מתאימים במונחים של מיתוג האולימפיאדה, שאמורה לעודד תחושה עולמית של אחדות

לי וורוקי: "בדיסוננס אין הכוונה למחלוקת. הכוונה היא היכולת להיות מעט מחוץ למרכז ועדיין להיות "קול", ולמעשה הכוונה היא שאתה "קול" בגלל שאתה לא ממש במרכז. זה מה שעושה את לונדון למקום כל כך מרתק."

בריאן בויילן: "לונדון אינה הומוגנית. קח לדוגמה את ה"שארד". יש אנשים השואלים, "מה זה לעזאזל? למה נתנו לזה לקום?" אחרים אוהבים את מה שזה אומר על לונדון, משום שזה כנראה אחד הבניינים המתקדמים בעולם. כך שהרבה מזה קשור להרגשה. כמו רבים אחרים, אני במקור לא מלונדון. אתה יכול להיות חלק ממקום וגם לצפות בו באותו זמן."

שאלה: איך הגבתם לביקורת על הלוגו?

בריאן בויילן: "קודם כל, כשאתה עושה משהו כזה אתה מצפה לתגובות מאד מעורבות. הייתה הרבה בירוקת בתקשורת, אבל הייתה גם תקשורת תומכת. בשבוע שעבר הסתכלתי על העיתונות מהיום שבו הלוגו פורסם לראשונה, כשהייתה המון ביקורת, ומאמר מערכת אמר שבשנת 2012 אנחנו כנראה נסתכל אחורה ונחשוב על מה הייתה כל המהומה. ואני חושב שהיום זה מה שאנשים חשים."

לי וורוקי: "באופן מעניין, הביקורת נגעה בעיקר לחוקים ששברנו, השאלה היחידה היא האם היה צורך לשבור חוקים אלה. הביקורת כללה: זה יותר מדי דיסוננסי. זה לא משקף את המקומות המפורסמים של לונדון. זה אורבני מדי, צעיר מדי. אלה בדיוק הדברים שרצינו שהלוגו ישדר – הדיסוננס היה מכוון, את האתרים בלונדון כולם מכירים כבר."

הביביסי יצא לשאול את המבקרים באולימפיאדה מה הם חושבים על הלוגו (וידאו):

מאמרים קשורים: לונדון 2012 – המותג | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג היום? | רשתות חברתיות ושיווק- אולימפיאדת לונדון 2012 | המירוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | עיצוב הכרטיסים והמדליות לאולימפיאדה


מגמות במיתוג ערים בישראל

המפץ הגדול: תל אביב - עיר ללא הפסקה

המפץ הגדול: תל אביב – עיר ללא הפסקה

מיתוג הערים והמקומות בישראל תפס תאוצה בשנים האחרונות, כתהליך מקביל לקורה בעולם. ההכרה בצורך בבידול, באסטרטגיה ובשיווק מקומות במטרה למשוך תושבים חדשים, משקיעים, עסקים ותיירים הובילה ראשי ערים להניע תהליכי מיתוג עירוניים, שרק מעטים מהם באמת הצליחו.

המפץ הגדול – ללא ספק, את תחילת המגמה אפשר לייחס למיתוג חגיגות שנת ה-100 לתל אביב יפו, שהיו פורצי דרך בתחום המיתוג העירוני בישראל, והצליחו עד כדי כך, שהעיר עדיין לא התנתקה מלוגו חגיגות המאה, וממשיכה להשתמש בו גם 3 שנים אחרי.

ניתן לומר כי מאז מיתוג תל אביב יפו, לא בוצע מיתוג עירוני נוסף בישראל בכזו רמת הצלחה, ולא במקרה. מיתוג עירוני הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר הדורש רמת מחויבות גבוהה במיוחד של העירייה, בניית אסטרטגיה לעיר לשנים קדימה תוך התמדה, יציבות ודבקות בתכנית, תרגום האסטרטגיה לפעולות של העירייה ותרגומה לשפת מותג מדויקת.

לתל אביב של שנת 2009, שנת חגיגות המאה, היו את כל התנאים הדרושים להצלחת מיתוג עירוני: רון חולדאי, ראש עיר שאפתן ודינמי המכהן כ-10 שנים בתפקיד ומכיר את העיר והעירייה לעומק, הלל פרטוק, דובר עירייה המכהן כ-8 שנים, מינהלת בראשות הילה אורן, שהוקמה במיוחד לתכנון והפקת האירועים (שהפכה אחר כך למנהלת עיר עולם), וחברת המיתוג "ברוך נאה" שגויסה לתרגום האסטרטגיה לשפת מותג. המחויבות וההיכרות העמוקה של בעלי התפקידים השונים עם העיר והאסטרטגיה המדויקת שתורגמה לשפת מותג חדשנית באותם ימים, הביאו להצלחה הגדולה של התהליך. תל אביב הבינה שמיתוג עירוני הוא מהלך אסטרטגי, עמוק, ממושך המקיף את כל העשייה העירונית ולא רק מהלך תדמיתי.

מודיעין - אנשים בונים עיר בונה אנשים

מודיעין – אנשים בונים עיר בונה אנשים

ערים רבות ניסו ללכת בעקבות תל אביב ולהניע תהליכים מקומיים. רובם היו הרבה פחות מעמיקים, והתמקדו בעיקר בצד התדמיתי של העיר: בשנת 2009 החליטה מועצת העיר מודיעין להתחיל בתהליך מיתוג בשיתוף התושבים, שהוביל למשפט המיצוב המסובך "אנשים בונים עיר בונה אנשים" וללוגו ברמת מורכבות בהתאם. התהליך לא התקבל יפה ע"י תושבי העיר וכיום כמעט ולא ניתן לראות ממנו זכר בפרסומי העירייה. הפרויקט בוצע ע"י יוסי קורן אסטרטגיה ויורם רובינגר עיצוב.

עיריית ירושלים פרסמה מכרז למיתוג העיר בשנת 2009 שלא יצא לפועל בשל ביקורת ציבורית על הקשרים הפוליטיים של המתמודדים (ארד תקשורת, שיר שפיצר). ב-2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה. הפרויקט שבוצע ע"י איל צאום – מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק – מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג – עיצוב, הושלם ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, בהמשך הוצג לעירייה, כשבמקביל משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לעירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", שנבחר לשמש אותה ב-2011 תוך ניסיון לשלב בין שני הפרויקטים.

מיתוג התיירות לירושלים

מיתוג התיירות לירושלים

למעשה, ירושלים עדיין לא עברה תהליך מיתוג עירוני מעמיק וכולל, בשל חוסר תיאום בין הגופים העירוניים, לחצים פוליטיים כבדים מכיוונים שונים והמורכבות והרגישות של ירושלים.

ערים רבות נוספות עברו או עוברו תהליכים המכונים מיתוג עירוני, על חלקם הציבור לא שמע כלל, ולא זכו להצלחה אם ברמה המקומית או הארצית. עיריית נתניה שניסתה למצב את העיר כבירת הספורט של ישראל הבינה כי המהלך אינו ממצה והזמינה ב-2010 חברות שונות להציע תהליך מיתוג לעיר, ובינתיים הסתפקה במיתוג מרכז העיר, עיריית כרמיאל מנסה לקדם את העיר תחת הסיסמה "לגדול ולגדל" במאמץ להתרחק מהדימוי של עיר המחולות (הרלוונטי רק יומיים בשנה) ולמשוך זוגות צעירים, בת ים הנמצאת בתנופת פיתוח משמעותית מכנה את עצמה "מחדשת ומרגשת" אבל הלוגו משדר את ההפך הגמור, חיפה נותרה מנומנמת ולא ברורה עם לוגו חדש, ובערים הקטנות יותר שולטת אופנת "עיר ה-" לדוגמה: ראש העין- עיר המוסיקה, ערד – עיר הספורט האתגרי (ע"י שיר שפיצר), קריית מלאכי – עיר האוכל (ע"י רונן צור) , אולם מהלכים אלו הם יותר פעולות של יחסי ציבור מאשר מיתוג עירוני.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: נתניה. מיתוג ומרכז עיר חדש | אשקלון מעלה הילוך | בת ים מסתערת | טבריה חוגגת 2000 | 50 שנה לערד ומיתוג העיר | מיתוג רמת הגולן | מיתוג אופקים | הפריצה של קריית אתא |