תכנון ומיתוג המוזיאון לתרבות, ההיסטוריה והחברה הפלסטינית

המוזיאון הפלסטיניהמוזיאון הפלסטיני Palestinian Museum בביר זית, שהקמתו החלה, במימון ה- Welfare Association, והוא מתוכנן להיפתח ב-2014, "מוקדש למחקר והבנה של התרבות, ההיסטוריה והחברה של פלסטין והעם הפלסטיני". לצד תערוכות, המוזיאון יעסוק במחקר, תכניות חינוך, ואירועי תרבות במרכז שבביר זית כמו גם דרך שותפויות מקומיות ובינלאומיות, ודרך הפלטפורמה הדיגיטלית שלו. מיתוג המוזיאון בוצע על ידי החברה הבריטית venturethree.

חברת העיצוב ריכזה את השאיפות הייחודיות של המוזיאון לרעיון מרכזי אחד: "לתת השראה לשיח חדש עם, בין ועל העם הפלסטיני". חשיבה זו הפכה לבסיס לשפת המותג שיכולה לתפקד היטב הן אונליין והן במדיות מודפסות, ולתקשר עם קהלים בינלאומיים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בניין המוזיאון תוכנן על ידי חברת האדריכלים האירית Heneghen Peng, שעיצבה בניין מודרני מאבן וזכוכית, שמותאם לסביבה הטבעית. הבניה תתקדם בשני שלבים, השלב הראשון יכלול מבנה בגודל 3000 מ"ר, ויכלול גלריה, קפיטריה ושטח פתוח, כיתות לימוד, מחסנים, חנות מזכרות ומשרדים. בשלב השני, שיסתיים בעוד 10 שנים, המוזיאון יתרחב ל-9,000 מ"ר ויכלול גלריות נוספות, אודיטוריום, כיתות נוספות וספרייה.

מאמרים קשורים: ראוואבי- העיר הפלסטינית המתוכננת הראשונה | מיתוג פלסטין והאוקטוברפסט בטייבה | בתי הספר האקולוגיים של עזה | על מה חולם הנוער במדינות ערב? | עמאן, הסיליקון ואדי של העולם הערבי

מודעות פרסומת

אקסטרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות, ואיך זה קשור לבילבאו

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

עם כניסתו לתפקיד, ממשלתו של פרנסואה הולנד עצרה מיידית מספר פרויקטים ראוותניים שהושקו על ידי קודמו, סרקוזי, אולם מבנה אלומיניום אחד ניצל מגזרה דומה.

הבניין החדש והפוטוריסטי של הפילהרמונית של פריז, שעיצובו נבחר במסגרת תחרות – בניין מתכת עצום, שנבנה תוך הבטחה לשנות את קו הרקיע של צפון פריז – נמצא על המסלול הבטוח להפוך לבניין הקונצרטים היקר בעולם, למרות ניסיונות של פוליטיקאים שונים לעצור את הפרויקט, בגלל מחירו ההולך וגדל. ממשלת צרפת החליטה להמשיך בבניית הבניין, רק משום שזו התקדמה עד לנקודת אל חזור. הבניין צפוי לפתוח את שעריו, באיחור של שנתיים, ב-2015, לאחר עיכובים, דחיות, מחאות ותקציבים שהתנפחו, ולאחר שהתקציב יותר מהכפיל את עצמו לסכום הדמיוני של 510 מיליון דולר.

בניין הפילהרמונית של פריז

בניין הפילהרמונית של פריז

אולם הקונצרטים בן ה-2,400 מושבים ממוקם ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

בניין המתכת האקסטרווגנטי, שהושווה לערימת אבני מרצפת ענקיות המשקפות את העיר, הוא היצירה האחרונה של ה"סטארכיטקט" הצרפתי ג'אן נובל, שתכנן בין השאר את ה- Institut du Monde Arabe, ואת המוזיאון האתנוגרפי השנוי במחלוקת Quai Branly. הוא תיאר את בניין הפילהרמונית כפרויקט היוקרתי ביותר בקריירה שלו, והשווה את גג המתכת לגבעה אליה מבקרים יוכלו לטפס, כשעל הלוח הגג בגובה 52 מטרים, תוקרן רשימת הקונצרטים, ותראה מכביש הטבעת של פריז, כך שהנוסעים התקועים בפקקים המפורסמים יוכלו לדעת מה מתרחש בבניין.

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף מוזיאון חדש באמסטרדם ל-Stedelijk   Museum שנפתח לאחרונה, ושעוצב בצורת אמבט רחצה, הוא התוספת האחרונה, ויש האומרים המגוחכת לעיר, שגם היא מסמלת את סיומו של עידן התקציבים האדירים, רדיפת הפרסום, והראוותנות שאפיינו את מבני הציבור, ושדועכים יחד עם הכלכלה.

העיצוב החדש של המוזיאון באמסטרדם, שתקציב בנייתו היה 170 מיליון דולר, ושתוכנן על ידי משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel, לא הוסבר. המבנה בן ה-12,000 מ"ר, צמוד לבניין ישן המאופיין בפסים באדום ולבן, שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו רנסנסי. התוספת החדשה הפכה את הכניסה למוזיאון, כך שהיא נמצאת כעת בכיכר שסביבה נמצאים גם מוזיאון ואן גוך ומוזיאון Rijksmuseum, כשהשאיפה הייתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף שטחי תצוגה, וכן מסעדה וחנות.

לוגו המוזיאון

לוגו המוזיאון

העיצוב של האגף החדש מציגה סוג של גישה שעדיין מושפעת מאגדת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. אמסטרדם סבלה עשור, או יותר, מהשקעות יקרות בתשתיות ובנייה, שחלקן לא הסתיימו או שהיו קצרות ראייה. תושבים בעיר לאורך השנים פיתוח כעס ותיסכול, כך שהתחרות לאגף החדש למוזיאון יצרה הזדמנות לשינוי מגמה. עם או בלי קשר, גם המיתוג החדש למוזיאון זכה לשלל תגובות שליליות מהציבור, ואף הוגדר באתרים מקצועיים כאחד ממהלכי המיתוג הגרועים השנה, אף כי בוצע על ידי חברת מיתוג מוערכת ביותר.

אולם אגדת הגוגנהיים בבילבאו, היא בעיקר אגדה. המוזיאון שתכנן פרנק גרי בעיר הספרדית, לא הביא לבדו את השינוי שהפך עיר תעשייה מיושנת למכה לתיירים והשקעות. המוזיאון הגיע לאחר עשורים של התחדשות עירונית, ואף שהיה בניין נוצץ ומבריק בתכנונו, הוא השתלב באסטרטגיה עירונית ופיתוח מתמשך, ושימש למעשה סמל לשינוי, ולא יצר את השינוי בעצמו, ובניינים שכאלה רק לעיתים רחוקות מצליחים לחדש שכונות או להבטיח זרימת מבקרים או הון, על בסיס עיצובם בלבד, עם זאת, במקומות שונים עדיין מאמינים ביכולת של השקעות עצומות במבנים ראוותניים לחולל שינויי כדוגמת אגדת בילבאו – סיןקטאר, והמפרץ הפרסי בכלל, הן אולי הדוגמאות הבולטות ביותר.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- לא רק גוגנהיים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה


איך מעצבים מפגש של תרבויות? מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה

מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה לוגו

מיתוג המוזיאון היהודי במוסקבה לוגו

המוזיאון היהודי ומרכז הסובלנות במוסקבה שנחנך בנובמבר האחרון, הוא מוזיאון חדשני בן 8,500 מ"ר, שהושקעו בן 50 מיליון דולר, והוא למעשה המוזיאון הגדול בעולם להיסטוריה יהודית. המוזיאון, הממוקם במבנה ה-Bakhmetevsky Bus Garage – שהיה מוסך לאוטובוסים, עוצב על ידי החברה הניו יורקית Ralph Appelbaum and Associates, שעיצבה גם את מרכז המבקרים בגבעת הקפיטול, ארה"ב,  מוזיאון מלחמת העולם הראשונה בקנזס, מוזיאון השואה בוושינגטון, מוזיאון התחבורה בלונדון ועוד, וכולל שולחנות אינטראקטיביים, הקרנת הולוגרמות, קולנוע 4 מימדי, ושיחזור של שטייטל. מיתוג המוזיאון בוצע על ידי חברת העיצוב ממוסקבה – Fleve.

המוזיאון פנה לחברת העיצוב כדי שתיצור זהות ייחודית שתבליט את המוזיאון ותפנה לקהל צעיר, יהודי ולא יהודי, וכן תשלב את הזהות לתוך חללי המוזיאון והשילוט. הרעיון מאחורי הזהות מבוססת על 3 אופנים כדרכים בהן שתי התרבויות וההיסטוריות של העם הרוסי והיהודי מתקשרות זו עם זו. רעיון זה עומד בהקבלה למטרה המרכזית של המוזיאון, והיא לספר את ההיסטוריה הרוסית דרך התרבות וההיסטוריה היהודית, ולקדם דיאלוג והבנה הדדית בין התרבויות, האומות והקהילות.

לוגו מוזיאון היהדות מוסקבה3 האופנים הם: מגע – כאשר תרבות, רוסית או יהודית, באה במגע עם התרבות השנייה. חדירה – כאשר תרבות אחת חודרת אל השנייה. הכללה – כאשר תרבות אחת כוללת את השנייה.

בכל אחד משלושת האופנים נעשה שימוש לפי ההקשר, כלומר, על כרטיס הכניסה, לדוגמה, תופיע השפה של אופן החדירה, המסמל את הרעיון של הכניסה למוזיאון, ואילו כרטיסי הביקור מעוצבים לפי האופן של הקשר, המסמל את היווצרות הקשר הראשוני עם אדם חדש. עקרונות ההטמעה האלה גם מופעלים על ממשק האינטרנט, שם מופיעה השפה של האופן המכיל, המסמל אינטראקציה. בחלק מהמקומות על 3 האופנים ניתנים לשימוש, כמו המזכרות לדוגמה.

שפת המותג של המוזיאון, אינה מסוג השפות שכובשות אותך מיד. היא אינה מתבססת על יופי או משיכה אסתטית מידית, והיא מאתגרת את המבקר לפיצוח והבנה. הלוגו מכיל משחקי חיבור אותיות היוצרות בעיות טיפוגרפיות, אבל בעיקר יש בו קו נוקשה ומחודד ורווחים לא שווים וקבועים בין האותיות, שאם נבחר מתוך מודעות, יש בו אמירה חזקה על המפגש בין התרבויות ועל סובלנות. שלושת האופנים שהוזכרו קודם, שיוצרים את השפה עצמה, ומשחקי העיצוב נחשפים למבקר ככול שהוא נחשף ליותר חלקים במוזיאון, והיא מתגלה בהדרגה, באופן מתוחכם, וגם עולה בקנה עם מגמות העיצוב המובילות, בעיקר בעולם הדיגיטלי, בו עיצוב הוא כלי רב כוח, המלווה את הפונקציה, ואינו משמש לקישוט או יופי.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג מוזיאון העיצוב, מוסקבה | מיתוג מחדש לגורקי פארק, מוסקבה | מיתוג ערים ברוסיה | הושקה תחרות למיתוג מוסקבה | פרויקט סקולקובו- האם מוסקבה תצליח לייצר לעצמה סיליקון ואלי