נגמרו התירוצים: המחיר אינו הסיבה לבחירת יעד לנסיעה! המגמות הבינלאומיות בנסיעות

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013. ויזה

דו"ח חברת ויזה "מגמות בינלאומיות בנסיעות 2013" חושף כי התיירות בין מדינות משגשגת וכי נוסעים מתכוונים להגדיל את תקציב הנסיעה שלהם בפעם הבאה ב-5% בממוצע, כשחלק מהנופשים טוענים שהם יכפילו ויותר את ההוצאה בנסיעה האחרונה.

הברומטר למגמות בנסיעות של ויזה מגלה כי התקציב כבר אינו אחד משלוש הסיבות העיקריות לבחירת יעד לחופשה. האטרקציות, הסביבה ותרבות עשירה הן הסיבות המרכזיות לנסיעות.

על פי הדוח, שסקר 12,631 תיירים מ-25 מדינות, התקציב הממוצע בעולם לנסיעה עומד על 2,390$ לנסיעה, והוא צפוי לגדול ל-2,501$. הבזבזנים הגדולים ביותר בנסיעות היו בעבר הסעודים, שהוציאו 6,666$ בממוצע בכל נסיעה, בעוד האוסטרלים (4,118$) והסינים (3,824$) היו לא אחריהם. ההוצאה בעתיד על נסיעות תגדל בעיקר בקרב השווקים האסייתיים עם תחזית גידול של 46% – תיירים מסינגפור, תאילנד והונג קונג, מתכננים לכל הפחות להכפיל את תקציב הנסיעות שלהם.

אטרקציות, סביבה ותרבות צוינו כסיבות המרכזיות לנסיעה, ללא קשר ליעד. השאיפה לגלות אופקים חדשים התברר גם בדוח האחרון "הברומטר לתיירות עולמית" של ארגון התיירות העולמי, שחשף שמספר התיירים בינלאומיים גדל בשנת 2012 ב-4% והגיע ל-1.035 מיליארד.

הדוח של ויזה מגלה כי ארה"ב מדורגת כיעד הפופולרי ביותר, הן עבור נסיעות שבוצעות בשנתיים האחרונות (17%) והן עבור נסיעות מתוכננות ל-2013 (10%). יעדים פופולריים אחרים הם בריטניה (12%), צרפת (12%), וסין, סינגפור, תאילנד והונג קונג (כולן 10%). במבט לעתיד, נסיעות אזוריות צפויות להתגבר, בעיקר בשל העלייה בפופולריות והתחזקות הכלכלה של אסיה והפסיפיק. 31% מהנסיעות הבינלאומיות צפויות להיות באסיה, ויעדים חדשים באסיה ובפסיפיק, כמו אוסטרליה (4%) וקוריאה (3%) נכנסים לרשימת היעדים הפופולריים ביותר לנסיעות בעתיד. הנוסעים גם דירגו את יפן (5%), אוסטרליה (4%) ובריטניה (5%) ברשימת 4 היעדים המובילים לנסיעה בעתיד.

העלייה בפופולריות של אזור אסיה והפסיפיק מונע בחלקו מתוך האזור עצמו. בין נוסעים בארבעת האזורים הגלובליים (אסיה והפסיפיק, אמריקה, מזרח תיכון ואפריקה, אירופה), משיבים מאסיה והפסיפיק הצביעו על כוונה חזקה (77%) לנסוע יותר בעתיד. חלק ניכר מגידול זה צפוי להתרחש בתוך האזור עצמו, היכן ש-80% מהמטיילים האסייתים בחרו לבלות את נסיעתם במהלך השנתיים האחרונות.

נוסעים מאסיה והפסיפיק גם מוציאים יותר במהלך נסיעתם – אלה המטיילים בתוך האזור מוציאים בממוצע 273$ ליום, יותר מבכל אזור אחר, ויותר מהממוצע העולמי (239$). הקלות על נסיעה, כדוגמת חוק השמיים הפתוחים שהתקבל בישראל והקלות בקבלת ויזות שמדינות רבות מנהיגות, והזמינות של אפשרויות נסיעה מתדלקים את הזינוק בתיירות. מגמה זו בולטת במיוחד בתעשיית התעופה בה 85% מהנוסעים בוחרים להשתמש, למרות ההעדפה לנסיעה למרחקים קצרים.

התוצאה של המחקר מציירת תמונה של המטיילים כיום: הם נוסעים עונתיים, ו-79% מהם נסעו בשנתיים האחרונות, ונסעו 1-2 פעמים בשנה. 80% מתכננים את נסיעתם מראש, ובילוי עם חברים ומשפחה צוין כסיבה הפופולרית ביותר לחופשה (38%). נסיעות אלה צפויות להיות מאורגנות באופן עצמאי (42%) ויארכו בממוצע 10 לילות.

מיתוג ישראל - דגש על תרבות

מיתוג ישראל – דגש על תרבות

ממצאי הדוח מדגישים כי מחיר החופשה כבר אינו בין הסיבות המרכזיות לבחירת יעד הנסיעה, ולכן טענות באשר למחירי המלונות בישראל או הטיסות אליה אינם יכולים לשמש תירוץ לחוסר ההצלחה להביא מספר גדול יותר של תיירים לארץ. לעומת זאת, הסיבות שכן צוינו כמרכזיות לבחירת יעד החופשה – אטרקציות, סביבה ותרבות – הם נתונים טבעיים ובולטים של ישראל, וכבר הודגשו כיתרונות הגדולים של ישראל במדד מותגי המדינות. חוסר ההצלחה בשיווק ישראל ובהבלטת היתרונות היחסיים שלה, ובהתאם לדרישות התיירים, בולט על רקע הדוח של חברת ויזה באופן ברור יותר, וקורא לפעולה מקצועית ונחושה יותר.

עם זאת, יש לציין כי הן במיתוג התיירות לירושלים, והן בתהליך מיתוג ישראל, אכן הושם דגש רב על התרבות, בניגוד לעבר, ואלו סוג הערכים והחוזקות שישראל צריכה להציג לתיירים הפוטנציאליים. גישות כמו שננקטו בפרויקטים אלה מעלה תקווה להצלחה גדולה יותר בעתיד במשיכת תיירות, ויש לקוות כי גם משרד התיירות יאמץ תובנות אלה, ויתמקד בתייר העצמאי.

מאמרים קשורים: הסינים באים, הסינים באים! אבל לאן? | איזו עיר זוכה בהכי הרבה מבקרים? | המדינות הטובות ביותר במיתוג ושיווק | איך מדינות מתייחסות למבקרים? הדירוג | דוח תחרותיות התיירות של המדינות | הכוח הכלכלי של התיירות והתחזית לעתיד

מודעות פרסומת

רובע התרבות של דבלין, ומתחם המוזיאונים של ירושלים – דרושה חשיבה הוליסטית

כיכר פארנל

כיכר פארנל

עיריית דבלין הכריזה לאחרונה על תכנית להקמת רובע תרבות חדש בבירת אירלנד, שכבר זכה לסופרלטיבים כמו "ההתפתחות התרבותית החשובה ביותר ב-100 השנים האחרונות בדבלין". החזון כולל את הפיכת אזור כיכר פארנל (Parnell Square) למרכז חדש עד שנת 2017, שיכלול את מעבר הספרייה העירונית לאזור, הרחבת פעילותה וקישורה לגלריית Lane הסמוכה. התכנית מבטאת אמון בעתיד הספריות הציבוריות, שבעבר היה להן תפקיד חשוב ומנסות למצוא את מקומן בעולם הדיגיטלי החדש. אבל היוזמה החדשה עשויה לדרבן הקמת רשת תרבות משולבת עבור העיר כולה.

דבלין, לדעת רבים, היא עיר בעלת פוטנציאל עצום שלא מומש כמרכז תרבות ואמנות. אין מדובר רק בתיירות, למרות שתיירים אינטיליגנטים יכולים להתאים בדיוק לצרכי העיר. מדובר בשני נושאים אחרים: יצירת תחושה של מקום שהפכה לחשובה יותר בעולם הגלובלי, ופיתוח הרעיון שהעיר היא יצירתית ובעלת מבנה דימיוני, שיחד בונים את העיר לא פחות מאשר רחובות ובניינים.

עם זאת, החוזקה המשמעותית ביותר של העיר היא גם הבעיה הגדולה ביותר שלה. היתרון הגדול ממנו נהנית דבלין היא היותה הבירה, ובית לרוב מוסדות התרבות המרכזיים במדינה בתחומי התאטרון, מוזיקה, מוזיאונים וגלריות. אבל מוסדות אלה אינם מתייחסים אלה לאלה בשום דרך או לתשתית התרבותית המקומית. אלו הם שני זרמים נפרדים לחלוטין: הלאומי, שבמקרה נמצא בדבלין, והמקומי שנולד מתוך הווית העיר. התכנית החדשה לכיכר פארנל, טובה ככול שתהיה, מדגישה בדיוק בעיה זו. תכנון רובע התרבות כמתחם מופרד או מבודל מהעיר.

התכנית משרתת אילוצים כלכליים לטווח הארוך על ידי איחוד משאבים קיימים כך שהסך הכל יהיה גדול מסכום חלקיו, ומביא לשיתוף פעולה הכרחי בין משרדים ממשלתיים, העירייה וגופים נוספים. אבל זה בדיוק מה שצריך לקרות בקנה מידה גדול יותר כדי שהפוטנציאל של עיר, כמרכז תרבות ברמה עולמית יתממש. יש צורך להביט בתמונה הכוללת ולא רק ברמה העירונית של מוסדות ספציפיים, אלא כעיר בכללותה על כל מוסדות התרבות שלה, הגלריות, המוזיאונים, הספריות, בתי הקולנוע ומוסדות של אמנויות במה. יש צורך לשאול האם קיימת דרך ליצר אנרגיה חדשה ורעיונות על ידי הצבתם זה ליד זה.

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

מיתוג התיירות לירושלים. קודם כל תרבות

הנושא הזה אינו רלוונטי רק לדבלין. הוא רלוונטי במיוחד לירושלים. בשנים האחרונות עוברת העיר מהפך. אם נזכר בירושלים של לפני חמש שנים ואפילו פחות, זו הייתה עיר של היסטוריה ודת, והתיירות לעיר התבססה לאורך שנים על שני מרכיבים אלה. אולם ירושלים קיבלה על עצמה אסטרטגיה חדשה, שנוסחה בתהליך מיתוג התיירות לירושלים, ולפיה, על העיר לפתח את התרבות בעיר באופן משמעותי, הן לטובת התושבים והן כאסטרטגיה לצמיחת התיירות. כיום ירושלים מתגאה במרתון, מופעי אופרה, עונת התרבות, ושלל אירועי תרבות במהלך כל השנה, המציעים אינסוף אפשרויות בילוי, ושינו לחלוטין את דימוי העיר.

אזור המוזיאונים הלאומיים המתפתח בירושלים מזכיר את המודל של דבלין. שפע מוסדות ממלכתיים ועצמאיים, הנבנים באזור מוגדר, אבל שעדיין לא נמצאה הדרך לקשרם, בינם לבין עצמם, ובינם ובין הסצינה התרבותית העירונית. מוזיאון ישראל, הספרייה הלאומית, מוזיאון הטבע, הקריה הלאומית לארכאולוגיה ואחרים, כולם מוקמים במתחם המכונה קריית המוזיאונים, ומהווים ישויות עצמאיות ונפרדות המנהלות את עצמן באופן נפרד, ואינם מתקשרים בינהם או עם הסצינה התרבותית העירונית.

מוזיאון הטבע ירושלים

מוזיאון הטבע ירושלים

ערים רבות, דבלין וירושלים בינהן, מחפשות את האופן בו ניתן לפתח את התרבות בעיר כך שימצב אותן כמוקדים עולמיים וייחודיים, בעיקר עם ההתפתחות החלה בתיירות, וההבנה כי אופי התייר עבר שינוי, והוא כבר לא נוסע למקום בשביל לראות רק עתיקות וארכאולוגיה. התייר של היום מחפש בעיקר תרבות, כזו שהינה ייחודית ואותנטית למקום, ושכוללת היסטוריה, תרבות ובעיקר היצע רחב ומגוון.

גם השינויים החלים בשווקי היעד לתיירות דורשים התייחסות. בתחילת החודש פרסם ארגון התיירות העולמי כי לראשונה, סין היא שוק המקור הגדול ביותר לתיירות, ובשנת 2012 הוציאו התיירים הסינים 102 מיליארד דולר, יותר מכל שוק מקור אחר. גם שווקים אחרים במזרח הרחוק התפתחו מאד בשנים האחרונות, יחד עם מדינות מתפתחות כמו ברזיל ורוסיה, וקהלים אלה דורשים התייחסות ספציפית ומענה ייחודי.

גישת ניהול כוללת למוסדות התרבות בעיר, קישורם, בינם לבין עצמם, ואל התרבות העירונית הרחבה יותר, ופיתוח אסטרטגיה עירונית כוללת עבור התרבות ומוסדותיה יכולים לייצר מכלול תרבותי עירוני, שעובד הן ברמה הלאומית של מוסדות מרכזיים, אבל גם מתקשר ומתפקד יחד עם התרבות העירונית המקומית, זו שמתפתחת באופן אורגני, מתוך השכונות והאוכלוסייה, לטובת יצירת רשת תרבות עירונית, המתפקדת ויוצרת דיאלוג בין מוסדות, ובעיקר מציעה למבקר ולתושב שפע של קישורים ואפשרויות להמשך גילוי וחוויה.

מאמרים קשורים: מיתוג התיירות לירושלים | גישות בתכנון מוזיאונים- שילוב או בידול | המדינות הצומחות ביותר בתיירות | ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש | תכנון מוזיאון הטבע- הוכרזו הזוכים


מיתוג התיירות לירושלים – שלב אחר שלב

עיריית ירושלים הציבה את קידום התיירות לעיר כאחד האתגרים המשמעותיים עמם היא מתכוונת להתמודד, מתוך הכרה בכוח האדיר של התיירות להביא לצמיחה כלכלית בעיר, יצירת מקומות תעסוקה ועסקים, פיתוח העיר וקידומה הן בפני הקהל הישראלי והן הבינלאומי. ראש עיריית ירושלים הציב יעד מאתגר של 10 מיליון תיירים בעיר תוך עשור (ב-2011 הגיעו לירושלים 3.2 מיליון תיירים). בשנת 2010 פרסמה הרשות לפיתוח ירושלים, האחראית על התיירות לעיר ירושלים, מכרז למיתוג התיירות לירושלים כשקהל היעד המוגדר הוא תיירים מאירופה.

השלב הראשון – חזון, אסטרטגיה ובניית מותג תיירותי לעיר

עם החזון של ניר ברקת ל-10 מיליון תיירים בשנה בעיר, עם ירושלים עצמה, שכולנו מבינים שלא זוכה להכרה הבינלאומית שהיא ראויה לה, בזכות היופי והייחודיות שלה, ועם כוונה לבנות מותג תיירות לעיר, שיספק לעירייה חומרים שיווקיים איכותיים, מבוססים על אסטרטגיה מדויקת וניתוח קהלי היעד, התחיל פרויקט מיתוג התיירות לירושלים.

הפרויקט בוצע ע"י איל צאום, מנהל הפרויקט, מירב פרסי צדוק, מחקר ואסטרטגיה, ואירה גינזבורג, קריאייטיב, ניסח אסטרטגיה למיתוג העיר ופיתוח שפת מותג לשיווקה. הפתרון האסטרטגי התבסס על הרעיון של "תרבות כפולחן אלטרנטיבי". בירושלים הכול מתחיל מערש הדת וההיסטוריה, ממשיך ומתרחב לתרבות. כוונת האסטרטגיה הייתה להתבסס על ערכי הדת וההיסטוריה המוכרים לכול, בכל העולם בהקשר של ירושלים, ולהרחיב את ערכי המותג לכיוון התרבות בעיר, המורכבת מדתות, עמים ואוכלוסיות שונות. הייתה הבנה כי אין צורך לספר שוב את הסיפור ההיסטורי והדתי, אלא להתבסס עליו כדי לספר שבירושלים, בשל הגיוון שבה, יש גם תרבות ייחודית, שכמוה אין בשום עיר אחרת בעולם.

מיתוג התיירות לירושלים- לוגו וסלוגן

מיתוג התיירות לירושלים- לוגו וסלוגן

החיבור בין הסצנה הייחודית של ירושלים, עם תוכן תרבותי שקורה רק בירושלים, נוסח לסיסמה שתוביל את המיתוג: ONL Y IN JERUSALEM המבטאת את הייחודיות של העיר, ואת צירוף מרכיביה שאינו יכול להתקיים בשום מקום אחר בעולם, וזה הדבר שמבדל אותה ועושה אתה למיוחדת וליעד תיירות אטרקטיבי.

לאחר אישור האסטרטגיה, נוסח הבריף לקריאייטיב: להעביר מסר של ייחודיות מקומית, רב גוניות, שונות (ביחס למה שהצרכן מכיר), עושר וגיוון, חווייתיות, ריגוש. הקונספט התמקד במסר של ONL Y IN JERUSALEM –  הצירופים והמפגש המיוחד בין כל המרכיבים של העיר המיוחדת הזו: מערב ומזרח, יוקרתי ועממי, חדש וישן, חילוני ודתי והכול מעורבב יחד, באופן שיעביר את המורכבות, העושר והאווירה המקומית, והכל בשפה חדשנית ומעודכנת שמרחיקה את שיווק העיר מהדימויים המיושנים שהתרגלנו לראות, ומציג אותה באור חדש. עיצוב השפה השיווקית התבסס על המעגל המשלב בתוכו דימויים שונים מהעיר ירושלים, המשתלבים יחד ומעבירים את תחושת הגיוון, הערבוב והשילוב במייחד את העיר.

השלב השני – תפנית בעלילה

לוגו ירושלים - שווה לחיות בירושלים

לוגו ירושלים – שווה לחיות בירושלים

כעת משהושלם תהליך המיתוג ואושר ברשות לפיתוח ירושלים, הוא הוצג לעירייה. אולם אז התברר כי במקביל לתהליך מיתוג התיירות, משרד הפרסום של העירייה, יורו ישראל, פיתח קו פרסומי שונה לחלוטין עבור העירייה בליווי הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", ובידי העירייה היו כעת שתי שפות פרסומיות/שיווקיות שונות לחלוטין, עם שפה שונה ומסר שונה. זאת ועוד, באותו עיתוי בדיוק, גם נבחר במכרז נפרד ספק שיבנה עבור העירייה אתר תיירותי מושקע ועמדות מידע ברחבי העיר. כעת היו בידי עיריית ירושלים 3 גופים שונים, שייצרו עבורה חומרים שיווקיים שונים לחלוטין, מבוססים על אסטרטגיות שונות בתכלית, והיה צורך לקבל החלטות.

הפתרון של העירייה התבסס על גישה השואפת לפתרון מהיר, זול ושיביא תוצאות במהירות. הלוגו של מיתוג התיירות נזנח, ועימו גם הסיסמה ONL Y IN JERUSALEM, הוחלט להשתמש בלוגו של משרד הפרסום, הכולל את הסיסמה "שווה לחיות בירושלים", אבל בעיקר להציב במרכז השפה השיווקית את אתר האינטרנט, מתוך מחשבה כי הוא יקדם בצורה הטובה ביותר את שיווק התיירות.

מיתוג התיירות לירושלים- לוגו אתר האינטרנט

מיתוג התיירות לירושלים- לוגו אתר האינטרנט

כך נולדה שפה חדשה, המורכבת מחלקים שונים מ-3 פרויקטים נפרדים, שחוברו יחדיו, וצריכים לחיות בדו קיום מאולץ (בדיוק כמו תושבי העיר). בעוד השפה השיווקית קיבלה מראה חדש, אתר האינטרנט לא הותאם אליה, וחוץ מהלוגו שניסה ליצור איזשהו קשר עם השפה ממיתוג התיירות (ללא הצלחה), הוא נותר שונה ולא קשור, ואינו משלים את שפת המותג למוצר שלם וכולל. גם אפליקציית התיירות לירושלים אינה נראית כחלק ממותג יציב וברור.

יש לציין כי בידי עיריית ירושלים יש לראשונה כלים שיווקיים איכותיים ועדכניים לקידום התיירות בישראל ובעולם. אתר אינטרנט, עמדות מידע, אפליקציית סלולר, חומר שיווקי רב ואמצעי פרסום. עם זאת, הם אינם מתחברים לכלל מותג ברור, עקבי וכולל, היוצר שפה אחידה בכל נקודות הממשק של התייר עם העיר, מה שמחליש את המותג התיירותי של ירושלים.

להלן חלקים מספר המיתוג לתיירות ירושלים. עיצוב: אירה גינזבורג

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים בירושלים | ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים בכניסה לעיר | סיכום התיירות ב-2011: ישראל בירידה | אתר התיירות החדש של ירושלים | מיתוג ערים- מדוע רוב המותגים נכשלים?


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?