הטכנולוגיה לבנייה מעל נתיבי תחבורה עמוסים קיימת. עכשיו רק צריך להפוך את נתיבי איילון לפארק

קירוי נתיבי איילון - רצף עירוני ירוק

קירוי נתיבי איילון – רצף עירוני ירוק

נתיבי איילון חוצים את מטרופולין תל אביב ומלבד השטח העצום שהם מנצלים, הם קורעים את המטרופולין ואינם מאפשרים רצף עירוני, זאת בנוסף להשלכות של זיהום אוויר ורעש. נתיבי איילון במטרופולין תל אביב אינם ייחודיים, וערים גדולות רבות סובלות מאותן בעיות תשתית, אבל חלק מהן גם התמודדו עם הבעיה ואף פתרו אותה, על ידי קירוי האוטוסטרדות וניצול השטח שמעליהן לטובת הציבור.

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

קירוי נתיבי איילון- לפני ואחרי

כבר בשנת 2003 הציגה חברת נתיבי איילון בפני שר התחבורה דאז, אביגדור ליברמן, תכנית לקירוי ציר איילון לכל אורכו, ובנייה רוויה של מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות לעל הנתיבים. בשנת 2008 התכנית לקירוי נתיבי איילון הוגשה למשרד השיכון והבינוי. התכנית מומנה על ידי החברה, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל. 15 מומחים מתחומי התשתיות וההנדסה גיבשו את היוזמה למה שיכול להפוך לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים שנעשו אי פעם במדינת ישראל, ולספק למטרופולין תל אביב שטחים חדשים רבים, רצף עירוני, ואיכות חיים וסביבה טובים יותר, ואפילו רצף שטחים ירוקים מפארק הירקון בצפון ועד פארק דרום.

בתכניות שגובשו בעבר זוהתה היתכנות כלכלית גדולה, על ידי הקצאת חלק מהשטחים החדשים לנדל"ן, ושמירת חלקים נכבדים לטובת פארקים ושטחים ציבוריים. מבחינה הנדסית הפרויקט היה אפשרי כבר לפני שנים, אבל העלויות הוערכו כגבוהות מאד. בחלוף השנים, ערך הקרקעות בתל אביב זינק עוד יותר, והדרישה לקרקעות ממשיכה לעלות, ולכן מבחינה כלכלית, כיום ההתכנות גדולה עוד יותר מבעבר.

מאז הגשת התכניות לא הרבה התקדם. חברת נתיבי איילון אינה מוסמכת, וכנראה גם לא מעוניינת לקדם את הנושא, ומשרדי הממשלה, שהם אלה שאמורים לקדם תכנית מסוג זה, בחשיבה אסטרטגית ובראיה כוללת, גם כן לא קידמו אותה. מעבר לכך, נתיבי איילון חוצים שטחים של עיריות ראשל"צ, חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, רמת השרון והרצליה ואף שהערים יכולות רק להרוויח מפרויקט שכזה, התיאום בינהן הוא על סף הבלתי אפשרי.

במסגרת הדו"ח שהוכן בישראל חולקו נתיבי איילון לשלושה מקטעים – צפון, מרכז ודרום – כדי לאפשר בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל התכנוני של כל אחד מהם. בקטע הצפוני, מכפר שמריהו ועד פי גלילות (7 ק"מ), הוצע קירוי מלא או חלקי של הכביש במטרה לייצר עתודה משמעותית לפיתוח העירוני של הרצליה ורמת השרון; בחלק המרכזי, מפי גלילות ועד מחלף וולפסון (15 ק"מ), הוצע עיקר הפיתוח. בתחום זה כבר קיימת תכנית של משרד מנספלד-קהת למתחם משרדים ומגורים חדש באזור תחנת רכבת מרכז, ובמסגרתה יקורה בעתיד שטח נרחב מהנתיבים.

קירוי נתיבי איילון

קירוי נתיבי איילון

כותבי הדו"ח בחנו באופן מעמיק את השטח שנמתח מדרום לתכנית עד לגשר יצחק שדה, והציעו קירוי מלא של הכביש והפיכתו לשדרה מטרופוליטנית ירוקה. החיבור העתידי יאפשר התפתחות של שתי הדפנות של האיילון ו"יחשוף את שוליה של שכונת מונטיפיורי לחזית עירונית חדשה". בקטע זה תוואי האיילון משוקע מספיק בהשוואה לגובה של של העיר ולכן ביצוע הקירוי צפוי להיות פשוט יותר.

בחלק הדרומי של הנתיבים, ממחלף וולפסון ועד גבולה הצפוני של ראשון לציון (4 ק"מ), המצב מעט שונה. בניגוד לחלק המרכזי של הכביש שעבר בתוואי המקורי של נחל האיילון, במקרה זה חתך הכביש רקמות עירוניות קיימות ופגע קשות בערכי הקרקע של שולי הרצועה. זה עשר שנים ממשיכות להתבצע במקום עבודות תשתית נרחבות, תחילה לצורך הקמת הכביש וכעת בעבור הקמת הרכבת. במקטע זה הציעו המתכננים לקרות שטח באזור בית החולים וולפסון ולהשיק במקביל פרויקט פינוי-בינוי ברחובות הסמוכים. בחלק החדש שיתוסף לעיר ייבנו בנייני מגורים ומוסדות ציבור ויוקם פארק חדש לטובת התושבים.

קירוי כבישים ותשתיות אינו רעיון חדש והוא מיושם בהצלחה בכמה מקומות ברחבי העולם. הדוגמה הידועה ביותר היא שדרות פארק אווניו במרכז מנהטן. בתחילת המאה ה-20 עברה במרכז השדרה מסילת רכבת משוקעת ורועשת, שהקשתה על פיתוח אחד המוקדים המרכזיים בניו יורק. כשהושלם פרויקט הקירוי ב-1930 שינתה השדרה את פניה ונהפכה ליעד יוקרתי לבנייני מגורים, מבני משרדים ובתי מלון מפוארים. דוגמה עכשווית יותר היא "Big Dig" בבוסטון, פרויקט ענק שבמסגרתו הוטמנה בקרקע אוטוסטרדה של עשרה נתיבים והוחלפה בשטחי נדל"ן ופארקים ירוקים. פרויקטים רבים נוספים נמצאים בתהליכי תכנון ברחבי ארצות הברית ואירופה. השינוי הזה משקף את ירידת קרנה של המכונית הפרטית לטובת תחבורה ציבורית ותנועת הולכי רגל ואת הרצון לדחוק החוצה כבישים עמוסים, שמקשים את פיתוח המרקם העירוני.

פרויקט The Big Dig בבוסטון, סבל מחבלי לידה ארוכים ומסובכים. הפרויקט נהגה לראשונה בשנת 1970, אבל תוכנן רק בשנת 1982. בשנת 1987 הטיל הנשיא דאז, רייגן, וטו על התכנית בשל עלותה, ומשום שהוגדרה כפרויקט במימון פדרלי (ולא עירוני). בשנת 1991 הקונגרס האמריקאי הפך את החלטת הנשיא ונתן אור ירוק לפרויקט, שקיבל אישור פדרלי סביבתי בשנת 1994. ב-1999 הוסטה התנועה לנתיבים חלופיים ובראשית שנות ב-2000 נפתח השלב הראשון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קיימות דוגמאות נוספות בעולם לפרויקטים דומים, אולם כיום, שלא כמו בשנים בהם בוצע הפרויקט בבוסטון, יש גם טכנולוגיות בנייה חדשות המציעות אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. חברת הבנייה והפיתוח ברוקפילד בונה כעת במנהטן, ניו יורק פרויקט בבלוק ב- West 30 בין השדרה התשיעית ושדרת דייר. החברה מתכוונת לבנות מגדלים של 60 קומות מבלי להפריע לתנועת הרכבות המקשרות את תחנת Penn Station ומנהרת ניו ג'רזי. הבנייה מתאפשרת על ידי מערכת של גשרים נעים מעל המסילות:

מאמרים קשורים: איך הפכה עיר תעשייה לבירה הירוקה של אירופה | השינויים הדרמטיים במקסיקו סיטי | העיר בה הכל המרחק הליכה | רם עמנואל רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים | עתיד התחבורה הוא באופניים החכמות

מודעות פרסומת

השכונות החדשות:"רמת אביב" של קריית גת והמזבלה של נתניה

קריית גתוד"ל דרום החליט לאשר את תכנית המשנה השלישית במסגרת אחת מתכניות הדגל של מינהל מקרקעי ישראל, תכנית "קרית גת צפון", הצפויה להגדיל את מספר תושבי העיר ב-50%. התכנית שזכתה לכינוי "רמת אביב של קרית גת" תרחיב לראשונה את התחום הבנוי של קרית גת צפונה אל עברו השני של נחל לכיש.  במסגרת התכנית הכוללת יבנו כ 7000 יח"ד סביב פארק עירוני חדש.

התכנית החדשה, מיועדת להרחבת קרית –גת מצפון לכביש 35 ונחל לכיש. התכנית, המיועדת לכ- 7,000 יחידות דיור עבור כ- 25,000 איש, משתרעת על  שטח של  כ -3,000  דונם המוגדרים כיום כקרקע חקלאית, בין מסילת הרכבת ממזרח ודרך מס' 40 (באזור מחלף פלוגות) במערב. במסגרתה מתכנן מינהל מקרקעי ישראל את הקמתו של "פארק לכיש", שיוקם לאורך תוואי נחל לכיש. הפארק המתוכנן כולל שטחי פנאי ונופש, שטחי ומתקני ספורט ושטחי בילוי ושהייה יומיים. פיתוח הפארק ייעשה בשלבים מקבילים לפיתוח מתחמי המגורים.

קריית גת צפון. הדמיה מנהל מקרקעי ישראל

קריית גת צפון. הדמיה מנהל מקרקעי ישראל

התכנית המוצעת כוללת יצירת מגוון סוגי מגורים איכותיים: מגורים צמודי קרקע עירוניים ובניה גבוהה איכותית. המגורים מתוכננים באופן שנועד לאפשר לחלק  גדול של יחידות הדיור תצפית נופית אל הפארק, שישמש כריאה עירונית ירוקה שאיזורי המגורים ימוקמו סביבה. עוד כוללת התכנית הקמת שלושה  מוקדי פעילות ראשיים ב"קרית גת צפון", בהם ימוקמו מבני חינוך, תרבות, חברה וספורט. הפרוייקט כולו מתוכנן לשדרה מרכזית רחבה, שמתוכננת כהמשך לרחוב הראשי של קרית גת, שתחבר את הפארק ואזורי המגורים. לאורכה של השדרה ירוכזו הפעילויות העירוניות כמו מסחר, תעסוקה, בילוי ושירותים עירוניים.

מערך "צירים ירוקים" שייפרשו במקביל לכבישים שיקשרו בין אזורי המגורים, הפונקציות הציבוריות והפארק נועדו לאפשר תנועה נוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ב"צירים ללא כבישים", שתוכננו כדי להגדיל את הנגישות למעבר בין חלקי הפרויקט השונים ללא רכב.

התכנית ממוקמת  מצפון לדרך מס' 35, כביש שמחבר את חבל לכיש ממזרח לרשת הכבישים הארצית ולדרך מס' 40 במערב. במסגרת התכנית מתוכננים שני גשרים שיחצו את כביש מס' 35 על מנת ליצור קשר יעיל בין העיר הוותיקה והתוספת המתוכננת. התכנית אף כוללת מעברים תחתיים רחבים להולכי רגל, מהם ניתן יהיה להגיע לפארק.

נתניה

אושר סופית את ההסכם המשולש בין מינהל מקרקעי ישראל, משרד האוצר ועיריית נתניה על פינוי מזבלת נתניה  במימון המדינה ושיווק 2000 יחידות דיור חדשות בשטח שיתפנה. על פי הסיכום, המדינה תממן את פינוי המזבלה בעלות של 230 מיליון שקלים ובתמורה תשונה התכנית המקורית מבניית בתי מלון לבניית בנייני מגורים. על פי התכנון המקורי אמורים היו להיבנות בשטח המזבלה 3,200 חדרי מלון ורק כ-300 יחידות דיור, אולם בעקבות ההסכם שונתה התכנית ומספר יחידות הדיור הוגדל ל  2,062  ואילו סך חדרי המלון צומצם ל-1100 חדרים. בנוסף סוכם על  קידום מזורז של תכנית אגם 3 הכוללת 962 יחידות דיור ועוד 210,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר ותכנית מתחם עין התכלת  הכוללת בין 500 ל 600 יחידות דיור ועוד 100 יחידות לדיור מוגן ועוד  10 דונם לתיירות ונופש.

פינוי כ 2.5 מליון קוב אשפה מהמיזבלה  כבר החל בימים אלה, תוך שימוש באמצעים שונים הפועלים על מנת לשמור על איכות הסביבה ואיכות הקרקע בזמן עבודות הפינוי. כמו כן מתבצעת במקום עבודת הפרדה בין הפסולת לבין החומר למיחזור. אתר האשפה ממוקם על קו החוף, לאורך ציר בן גוריון ועל אחת הקרקעות האטרקטיביות בנתניה. במשך עשרות שנים, שימש האתר כאתר מרכזי לקליטת פסולת, ולימים – תחנת מעבר לאשפה, כך שלפינוי האתר יש משמעות סביבתית מרחיקת לכת.

מאמרים קשורים: קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | נתניה: מיתוג מרכז העיר, בית עירייה חדש, מגדלים, ספרייה וכיכר | מהפכת המחיזור – איפה ממחזרים וכמה? | ערים ואפליקציות- סקירת אפליקציות הערים בישראל | המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד


ספטמבר 2012, צה"ל משחרר את תל אביב (ומאפשר לה לצמוח)

נהוג לומר כי ישראל היא מדינה של צבא. אנו, כישראלים, מורגלים בחיילים לובשי מדים ונשק בכל מקום, בסיסים צבאיים במרכזי הערים, ונוכחות מתמדת של כוחות ביטחון באופנים שונים בחיינו, עד כי זה נראה לנו טבעי ונורמלי. אולם נוכחות הצבא וכוחות הביטחון בחיינו היא גבוהה הרבה יותר משנראה לעין. צה"ל ומערכת הביטחון מעורבים כמעט בכל תחום בחיינו, לרוב באופן נסתר, אך עם השפעה עצומה. נוכחות אנשי צבא לשעבר בפוליטיקה ובכלכלה, היא רק דוגמה  אחת בה הצבא ממשיך ומשפיע על המדינה והחברה, והקשר ההדוק של הצבע לכל תחום בחיינו.

עוד נהוג לומר כי צה"ל הוא צבא בלתי מנוצח, וכי הצליח לגבור על כל יריביו. המלחמות, הפיגועים, הטרור- כל אלה לא הצליחו להכניע את מערכת הביטחון הישראלית, שמשתכללת, מתחדשת ומתייקרת משנה לשנה.

שתי אמירות אלה, שכל כך מאפיינות את מדינת ישראל, הן כנראה נחלת העבר. צה"ל הובס במערכה, ודווקא על ידי אויב מבית. מדינת ישראל אינה יותר מדינת צבא כנראה, והביטחון כבר אינו הדבר הכי חשוב. בעשורים האחרונים ביצעה מדינת ישראל תפנית, שגם צה"ל לא יכול להתמודד עימה, והפקידה את המושכות בידיים חדשות.

אם בעבר נוהלה מדינת ישראל על ידי אלופי צבא ורמטכ"לים לשעבר, הרי שכיום היא מנוהלת על ידי נערי משרד האוצר. ישראל אימצה את הניאו ליברליזם הכלכלי – כוח ששום צבא, גם לא צה"ל יכול לעמוד בפניו, והמאבקים התכופים בין מערכת הביטחון ומשרד האוצר הם ביטוי מצומצם הנגלה מדי פעם לציבור, אבל מבטא שינוי עמוק בעמדות הכוח במדינה.

השבוע, שני אירועים היסטוריים, בעלי משמעות עצומה, אירעו בישראל, ומשקפים בדיוק את התהליך הנ"ל: הראשון – נחתם הסכם בין משרד הביטחון, עיריית תל אביב ועיריית נתניה להסטת קרני התקשורת הסודיות של משרד הביטחון ממרכזי הערים.

הקרן המיסתורית (שעל השלכותיה אולי נשמע בעוד מספר עשורים) מנעה בנייה לגובה במרכז תל אביב ונתניה, וכעת לכשתוסט, יתאפשרו פרויקטים רבים שמשרד הביטחון מנע את הקמתם באזורים בהם עוברת הקרן. מימון הסטת הקרן יבוא בעיקר מהעיריות, שיהנו כעת מהכנסות עצומות מהפרויקטים שלא אושרו עד כה.

בתל אביב מדובר על תכניות הבנייה בכיכר המדינה, הכוללות בניית 4 מגדלי מגורים בגובה של 43 קומות, וכן מגדל בית לסין שיתנשא לגובה 27 קומות. בנתניה מדובר על "מתחם המזבלה" שאותו מתכוונת העירייה להפוך לעוד איזור בנייה יוקרתי בדרום העיר, לאורך חופי נתניה, וכן פינוי בינוי במרכז נתניה.

האירוע השני הוא החתימה על הסכם עקרונות לפינוי שדה דב עד שנת 2016, שיפנה שטחים עצומים בצפון תל אביב עם פוטנציאל בנייה של 27,000 יחידות דיור. במסגרת ההסכם שנחתם בין משרד האוצר, רשות שדות התעופה ומינהל מקרקעי ישראל, תועבר חלק מפעילות שדה דב אל נתב"ג.

כל זאת מגיע בהמשך למגמה של השנים האחרונות, של פינוי בסיסי צה"ל ממרכזי הערים שכללו את פינוי מתחם דרום הקרייה בתל אביב, פינוי מחנה צריפין וחלקים מתל השומר ועוד.

מאמרים קשורים: צה"ל מפנה חוף ים בראשון לציון | פארק חדש במקום מחנה צריפין | ירושלים עוברת למגדלים | נתניה: מיתוג מרכז העיר, מגדלים ובית עירייה חדש | נתב"ג 2020 – האופציה הימית


ב"ה עיר חדשה בישראל – חריש

היישוב חריש עלה לראשונה על הקרקע כיישוב אזרחי שיצמח לעיר חדשה. בשנת 1992 שווקו בחריש כ-300 יח"ד, ומאז שלושה שיווקים נוספים בין השנים 1992 ל-1999 כשלו, והיישוב לא זכה לביקושים ולהיענות מצד קבלנים ותושבים.

אולם מאז, הוקם כביש 6 ששינה את מפת התחבורה בארץ, והקירבה של חריש אל הכביש החדש פותחת אפשרות למגורים ביישוב הקרוב יותר למרכז הארץ מבנימינה, זיכרון יעקב או יוקנעם, בתוך תחומי הקו הירוק, ובגובה המבטיח מזג אוויר נוח יותר מאשר ביישובי החוף. עם זאת, אין נגישות מיידית לרכבת ישראל, שהתחנה הקרובה ביותר שלה נמצאת בחדרה.

משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל השיקו הבוקר את העיר החרדית חריש. מחר צפוי מינהל מקרקעי ישראל לפרסם את המכרזים הראשונים לקרקעות העיר חריש, המתוכננת לקום בוואדי ערה, ממזרח לחדרה, בהם תשווק קרקע ל-5,000 יחידות. במסיבת העיתונאים הציגו אנשי משרד השיכון את התוכניות לעיר הכוללת תכנית מתאר ל- 10,300 יחידות דיור. וכן  76,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומשרדים, מתוכם – 12,500 מ"ר מסחרי משולב בבניינים במכרז הנוכחי.

מדובר בהמשך להחלטת הממשלה משנת 2008, התוכנית מותאמת למאפיינים בציבור הדתי, בזכות ההפרשות למבני הציבורי, הבנייה הנמוכה, פריסה רחבה של מוסדות הציבור, מערכת כבישים המותאמת ומעודדת תחבורה ציבורית ונגישות קרובה למסחר ולתעסוקה.

"העיר החריש היא הראשונה בסדר גודל כזה שמשווקת מאז שנת 1994", אומר שר השיכון אריאל אטיאס. "לאחר שלושה שיווקים שכשלו בקציר-חריש הוכנה תכנית מתאר חדשה ואני בטוח כי התכנון המודרני, המחירים ההגיוניים והקרבה לכביש 6 יביאו אלפי זוגות צעירים לעיר שתצמח ותשגשג. התכנון לקח בחשבון פתרונות תחבורה ותעסוקה מתקדמים. המכרזים פתוחים לכולם ואין לי ספק שהם יזכו להתעניינות רבה, ונזכה להקים עיר חדשה בישראל".

לצד החגיגות על השקת העיר החדשה, כלכליסט מפרסם כתבה על בעיות סביבתיות באזור חריש של מטרדי זיהום אוויר וריח. על פי בדיקות שביצעו באזור אנשי איגוד ערים שרון־כרמל, מקור הזיהום במפחמות (מתקנים השורפים גזם והופכים אותו לפחם) שפועלות ברשות הפלסטינית. בדיקות שביצע המשרד להגנת הסביבה ב־2010 הצביעו על ריכוזים גבוהים באזור של חומר שנקרא פורמאלדהיד. בדו"ח שחיבר המשרד בנושא צוין כי אין הסכמה גורפת בקהילה המדעית לכך שהחומר מסרטן, אך כבר ב־2006 הכריז המרכז הבינלאומי לחקר הסרטן על החומר ככזה. לכתבה בכלכליסט

מאמרים קשורים: תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי ואיך | מנוע צמיחה ועוגן כלכלי בלוד | מיתוג חדרה


אצטדיונים עירוניים: צורך או מגלומניה?

אצטדיון באר שבע, הדמיה

אצטדיון באר שבע, הדמיה

עיריית באר שבע הכריזה היום על הזוכה במכרז לבניית האצטדיון החדש של באר שבע. חברת "עדין מתכות" תבנה את המעטפת של האצטדיון בעלות של 110 מיליון שקל, המתווספים ל-65 מיליון שקל שכבר השקיע החברה הכלכלית ביסודות המבנה.

האצטדיון העירוני החדש הוא חלק מקריית ספורט גדולה וחדשנית שהולכת ונבנית בצפונה של העיר, ותכלול בין היתר אולם ספורט רב תכליתי שבנייתו תסתיים בעוד כשנה, חמישה מגרשי אימונים בקומפלקס מיוחד שכבר נבנו, מבנה חדש בן שלוש קומות שיקרא בית האגודות ובנייתו הסתיימה ובהמשך תיבנה גם בריכת שחייה.

האצטדיון החדש יכיל  16 אלף מושבים, קירוי מיוחד מעל היציעים יאפשר חווית צפייה בחום הקיץ ובימי החורף גשומים. בנוסף, ייבנו חדרי תקשורת חדשניים ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לאחר סיום בניית האצטדיון החדש, ייהרס מתחם אצטדיון וסרמיל ובשטח המתחם תוקם שכונת מגורים חדשה בלב העיר.

אצטדיון חיפה, הדמיה

אצטדיון חיפה, הדמיה

ברחבי הארץ מוקמים במקביל מספר של אצטדיונים עירוניים חדשים: בחיפה (500 מיליון שקל), ארנה ירושלים (250 מיליון שקל), הרחבת אצטדיון טדי בירושלים, נתניה (200 מיליון שקל), פתח תקווה (200 מיליון שקל), אצטדיון בלומפילד בתל אביב עובר שיפוץ וקירוי, ואצטדיון רמת גן עומד בפני הריסה ובנייה מחדש: נציגי ארבעה משרדי אדריכלים בינלאומיים הגיעו במטרה לסייע בקידום תכנונו מחדש של האצטדיון הלאומי ברמת גן, שאותו מובילים מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת גן.
בשנים האחרונות התבססה ההבנה כי אצטדיונים מוצלחים הם אלו המשתלבים במערכת האורבנית. היות והאצטדיון הלאומי במתכונתו הנוכחית אינו פעיל אלא רק מספר ימים מועט במהלך השנה הוחלט כי ראוי לנצל באופן מושכל את השטח הגדול עליו יושב האצטדיון לפעילויות נוספת וכחלק פעיל ושימושי מהמרקם הבנוי.

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

אצטדיון בלומפילד המקורה, הדמיה

התכנית אותה מבקשים במינהל ובעיריית רמת גן לקדם נועדה לענות על דרישות עולם הכדורגל המודרני, ולכלול שטחי מסחר ושטחים לפעילות חופפת ומשלימה לשעות בהן האצטדיון אינו פעיל בחלקו הספורטיבי. בין היתר הכוונה לפעול להגדלה משמעותית של מספר המושבים ל-55,000 מושבים, הוספת שימושי פנאי מסחר ועסקים במתחם האצטדיון לשימוש יעיל יותר של הקרקע.

על רקע תנופת הבנייה המרשימה בתחום האצטדיונים עולות כמובן השאלות המתבקשת על מימון הפרויקטים מכספי ציבור, שאינם מסתכמים רק בבניה וההקמה של המבנים המורכבים, אלא גם מעלויות אחזקה שנתיות גבוהות, שעדיין לא ברורות בחלק מהערים לגבי האצטדיונים החדשים שנבנים, משחקי הכדורגל אינם מצליחים למלא אפילו את האצטדיונים הקטנים, ומספר המופעים האחרים באצטדיונים הוא קטן, ומנגד, תחומים עירוניים אחרים משוועים למימון.
הכדאיות הכלכלית של אצטדיונים, על פי מחקרים רבים, אינה מצדיקה את הקמתם, והם הופכים להיות נטל על התקציב העירוני, ובמקרים הגרועים יותר, למפגע סביבת. בימים בהם הם פעילים, גורמים האצטדיונים לעומסי תנועה עצומים. כתוצאה מכך, מתקנים הספורט שנבנו בלונדון עבור המשחקים האולימפיים, תוכננו באופן שניתן יהיה לפרקם ולהקימם שוב במקומות אחרים על פי הצורך. כך למשל יועברו חלק מהמבנים לשימוש חוזר באולימפיאדת ריו 2016 ובחלקם יעשה שימוש במשחקי חבר העמים הבריטי ב-2014 בגלזגו. באתיופיה נקטו בגישה אחרת לחסכון בעלויות הבנייה הגבוהות, שם בונים אצטדיון חדש שכולו שקוע בתוך מכתש טבעי, ובריו דה ז'ניירו כמעט ולא יבנו מתקנים חדשים לאולימפיאדה ב-2016, אלא ישפצו את הקיימים.

על הצורך במתקני ספורט ברמה גבוה אין ויכוח, אולם גם בתחום זה ניכר חוסר תכנון ארצי כולל וחוסר שיתוף פעולה בין ערים. בעוד הערים הגדולות יכולות, אולי, להצדיק בניית מתקנים כאלה מבחינת צרכים ותדירות שימוש, הרי בערים הקטנות והבינוניות אין צורך במתקנים יקרים כל כך, וטוב היה אילו היו מוקמים מתקנים אזוריים, משותפים שהיו גם מקלים על התקציב העירוני,  וגם מנוצלים טוב יותר, ולטובת ציבור גדול יותר.

אחד הנימוקים להקמת מתקני ספורט גדולים, כמו אצטדיונים, הוא ההכנסה הכלכלית וצמיחה כלכלית שמצפים שהם יביאו לעיר. כאמור, מחקרים מראים כי ברוב המקרים זה לא קורה, וערים רבות בעולם מפרקות אצטדיונים יקרים שבנו מסיבה זו.

אבל ספורט הוא בהחלט מנוע צמיחה רציני, שבתכנון נכון, יכול להזרים לעיר הכנסות רבות ולסייע בצמיחה הכלכלה המקומית בעיקר באמצעות התחום המאד מתפתח של תיירות ספורט. בניגוד לאצטדיונים היקרים הנבנים ברחבי הארץ, והמיועדים כמעט ורק לאוכלוסייה המקומית, ישנם אירועי ספורט אחרים שיכולים להביא לעיר תיירי ספורט, על משפחותיהם וחבריהם.

מרתונים לדוגמה, הפכו להיות עסק רציני מאד בשנים האחרונות. המשתתפים במרוצי המרתון המקצועיים והסמי-מקצועיים נוהגים לנסוע למספר תחרויות כל שנה, בדרך כלל בליווי בני משפחתם, חברים או בקבוצות גדולות, להגיע מספר ימים לפני התחרות ולהישאר אחריה, והם מוכנים לנסוע רחוק. ההחלטה להשתתף בתחרות כזו נעשית זמן רב מראש ודורשת תכנון, שלא כמו ההחלטה המתקשרת עם אירועי האצטדיונים, הבידוריים יותר, בסגנון: נלך לראות כדורגל, או לסרט?

אירועים כמו מרתונים, טריאטלונים, תחרויות אופניים וספורט עממי, אינם מצריכים מתקני ענק יקרים, הם משלבים את הקהילה המקומית כצופים, מתנדבים ועובדים, ממלאים מלונות, מסעדות ואתרי תיירות, משמשים עוגן לאירועים רבים נוספים הנבנים סביב התחרות, והם מביאים תיירות נכנסת ומקדמים את תדמית העיר והתיירות אליה.

מאמרים קשורים: תיירות ספורט, מיתוג ושיווק ערים | המרתונים הטובים בעולם | ברוכים הבאים למדינה שאוהבת אופניים | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | ספורט כאסטרטגיה למיתוג וצמיחה, אידיאנפוליס