העיר שהאייקון שלה הוא תחנת אוטובוס והפכה למודל לחיקוי בכל העולם

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

תחנת ה-BRT בשדה התעופה בקוריטיבה

פורסם במקביל  בגלובס

מעטים הם ראשי הערים, האדריכלים, המהנדסים או המתכננים שיכולים להתגאות כי הצליחו להביא לשינוי משמעותי וברור, להמציא דבר חדש, לחולל מהפכה או לייצר מודל הניתן לשכפול במקומות אחרים. על ראש העירייה לשעבר של קוריטיבה בברזיל, ז'יימה לרנר, אפשר לומר את כל אלה בנשימה אחת, ועדיין לא לתאר את גודל המהפך שהוא הביא  לעירו, ששוכפל אחר כך ביותר-200 ערים בכל העולם, כולל בישראל.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

תעצרו את הרכבת אני רוצה לרדת! ..אל ה-BRT. זה פשוט יותר משתלם.

המטרונית חיפה. BRT

המטרונית חיפה. BRT

תחבורת אוטובוסים מהירים, או באנגלית Bus rapid transit, מה שמוכר בכל העולם כ- BRT, בהם אוטובוסים נעים במסלולים המוקצים רק להם, מתפקדת כמו רכבות קלות, ויכולה לא רק להוביל לצמיחה, אלא אף לעשות זאת באופן יעיל הרבה יותר מאשר רכבות קלות או חשמליות, על פי מחקר האמור להתפרסם החודש על ידי המוסד למדיניות תחבורה ופיתוח בארה"ב.

לקרוא את ההמשך »


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ


חיפה מתעוררת מתרדמה. רשימת הפרויקטים בעיר

חיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ, מתעוררת מתרדמה ארוכה ומנסה לנער את האבק, ולתת לתושביה איכות חיים ורמת שירותים עירוניים המותאמים למאה ה-21. לאחר שנפתחו לתנועה מנהרות הכרמל, שקיצרו משמעותית את הזמן הנדרש לחציית העיר, להלן סקירה של הפרויקטים המרכזיים הנמצאים בעבודה והעתידיים בעיר חיפה:

המטרונית: מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה, בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה. אורך מסלול המטרונית כ- 45 ק"מ, מהם כ- 35 ק"מ במסלול מופרד משאר תנועת כלי הרכב. בהיות המטרונית מופעלת ע"י כלי רכב רבי קיבולת ומאחר ומסלולי נסיעתה הינם בצירים הראשיים, תתקיים מערכת קווי שרות באוטובוסים שתזין את המטרונית בנוסעים. מערכת זו תהיה מתואמת עם מערכת המטרונית בהתייחס ל: מסלולים והזנה, תחנות ורציפים, לוחות זמנים, מידע לציבור, כרטוס משותף ועוד.

מטרונית- מסלולים

מטרונית- מסלולים

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה לנצרת: אחת התכניות המקודמות כיום, במימון ובליווי משרד התחבורה, היא התוכנית לחיבור מרחב נצרת לעיר חיפה באמצעות רכבת קלה. ההחלטה לתכנון של רכבת קלה בין גוש נצרת לחיפה נבעה ממספר גורמים: הגוש העירוני נצרת – נצרת עילית מהווה את ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, וכולל למעלה מ- 200,000 תושבים. אוכלוסייה זו מבצעת נסיעות יומיות לעבודה רבות יחסית למרכז מטרופולין חיפה – מחיפה וקריות המפרץ ועד עכו ושפרעם. מידת השימוש הגבוהה יחסית בתחבורה הציבורית. כיום כל התנועה הזו מתרחשת ב-3 כבישים מרכזיים (79, 75 ו- 70), המוליכים לא רק את כלי הרכב הפרטיים, אלא גם כ- 150 אוטובוסים ביום בכיוון, המספקים את שרות התחבורה הציבורית בין גוש נצרת ומרכז מטרופולין חיפה.

פארק שקמונה– הרחבת פארק הכט עד הים, הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים באורך 2 ק"מ, טיילת, ושיקום צמחית החוף. הפארק הוכרז כגן לאומי. פארק נחל הגיבורים יכלול אגם יהווה את המרכז לספורט אתגרי הגדול בארץ, ויכלול מתקן לגלישת סנפלינג, מתקני חבלים, אומגה ועוד. ואדי שיח המהווה ציר עירוני המקשר בין הר הכרמל לים, כריאה ירוקה, ייחודי בערכי הנוף, הטבע והתרבות שבו: ערוץ נחל ומעיינות נובעים, תצורות גיאולוגיות, חורש ים תיכוני ובעלי חיים, שרידים ממגורי האדם הקדמון, מנזר כרמליתי, טרסות חקלאיות, בוסתן כיאת ועוד. עוד בעבודה ותכנון: פארק הקישון ופארק מטרופוליני "מורד הנחל" לאורך נחל הקישון, שיקום החורשות בעיר, פארק אנג'ל, שטחים עירוניים פתוחים ופארק צירי קריית חיים.

הטיילת החדשה בבת גלים: הטיילת תחל בכניסה לבסיס חיל הים ותמשך לאורך כל החזית הימית של בת גלים, ותתחבר לטיילת בחוף שקמונה. השלב הראשון הינו חלק מפרויקט 'כביש עוטף רמב"ם', המבוצע באמצעות חב' יפה נוף בעלות של כ-21 מיליון ₪. הפרויקט כולל סלילת כביש דו כיווני פתוח לציבור בכל היקף המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שדרוג תשתיות מים, ביוב, חשמל ותאורה, פיתוח נופי והקמת טיילת לאורך החוף. השלמת הפרויקט תסתיים תוך שנה.

יונה יהב, ראש העיר חיפה: "טיילת בת גלים יוצרת את החיבור האמיתי והטבעי של חיפה לחזית הימית ולחוף הים שלה, חיבור שנמנע עד כה ע"י בסיסי חיל הים ומסילת הרכבת. הקמת טיילת בת גלים משלימה רצף של טיילת, שבילי הליכה ואופניים ופינות ישיבה לאורך חופי חיפה. הקמת הטיילת מסמלת שינוי היסטורי ואורבני, במסגרתו מתפנים בסיסי חיל הים משכונת בת גלים ומתאפשר פיתוח שכונתי ותיירותי לאורך החזית הימית של חיפה".

השלב הראשון של טיילת בת גלים, שהקמתה החלה בימים אלה, הינו לאורך הצד הצפוני של רציף מרגולין ועד מנחת המסוקים של המרכז הרפואי רמב"ם, בקטע זה יוקמו טיילת להולכי רגל ושביל אופניים. הטיילת ממוקמת לאורך החוף ומשקיפה לים ולפעילות מועדון השיט. כיום מבט זה חסום על ידי מבנים שונים ומשמש ברובו כחניה. לאורך כ 150 מ' הדרומיים יבוצע גן חופי הכולל התרחבות של הטיילת העשויה מדק עץ, פינת ישיבה מוצללת, שבחזיתם משטח דשא, צמחייה חופית ופינות ישיבה סמוכים למסלעת הים.

הטיילת מתחברת במזרח למדרכה הקיימת של בסיס חיל הים, ובמערב תתחבר לטיילת שתוקם לאורך חזית הים של בסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים. טיילת רציף מרגולין והמשכה לאורך חזית הבה"ד, יצטרפו לרצף הטיילות ושביל האופניים, שמוקמים מדרום לשכונת בת גלים במסגרת הזרועה הדרומית של מחלף אלנבי וחוף הגולשים ולטיילת חוף שקמונה ופארק הכט. אתר האינטרנט המפרט את כל הפרויקטים בעיר חיפה.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ | מגמות במיתוג ערים בישראל | הפריצה של קריית אתא | עתיד הערים בישראל | מלון בוטיק בעכו


הפריצה הגדולה של קריית אתא

קניון עזריאלי, איקאה, ביקושים אדירים לדירות, סלילת כבישים מסיבית ונגישות תחבורתית. כך הפכה קריית אתא מעיר הסובלת מתדמית נחותה, לדבר הבא של הצפון

ביום שלישי שעבר הגיעו מתיו ברונפמן ושולם פישר, בעלי השליטה באיקאה ישראל, עם מנהלי שיכון ובינוי, שבבעלות שרי אריסון, לקריית אתא. בפגישה עם ראש העיר יעקב פרץ סוכמו הפרטים האחרונים לקראת ההקמה של סניף איקאה השלישי בקריה ולצדו מרכז מסחרי ענק. לפרץ, שמכהן בתפקידו כבר 16 שנה, זו עוד תחנה בדרך ליעד שהציב לעצמו: להכפיל את מספר התושבים בעיר, שהוא כיום כ-60 אלף, ולהפוך אותה לסוג של בירה צפונית.
כפי שהדברים נראים כעת, העיר שסבלה מנחיתות תדמיתית – יוצאת לדרך חדשה. והדרך רצופה בכבישים, במחלפים, במרכזים מסחריים ובפרויקטים למגורים. לא לגמרי ברור כיצד תיראה קריית אתא בעוד 5 שנים; מה שברור הוא שלפחות בימים אלה העיר הקטנה, מצליחה להפתיע.

בספטמבר 2011 פתחה קבוצת קניוני עזריאלי קניון במרכז קריית אתא. עם הקמתו העריכו בקבוצת עזריאלי שלמקום יגיעו כ-10,000 מבקרים מדי יום. הבחירה בקריית אתא היתה מפתיעה, ובקבוצה לא ממהרים לקבוע אם המקום עונה על הציפיות. על השאלה מה היו השיקולים להקמת הקניון בקריית אתא, עונה מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי פאר נדיר: "זו עיר קטנה, ואין במרכזה מסחר. התפיסה האסטרטגית שלנו היא שבכל עיר שיש בה 50 אלף תושבים ויותר צריך להיות קניון או מרכז מסחרי".  הקניון הוא אטרקציה חדשה בנוף המקומי – בניין חדש עם כדור זכוכית ענק בכניסה ברחוב שסובל מתחלואי העידן הישן. לפי התוכניות של ראש העיר, דרך העצמאות עתידה לשקוק עם בניין משרדים ששטחו 4,000 מ"ר בנויים, שקבוצת עזריאלי מתכוונת להקים מול הקניון.

אבל תנופת הבנייה המסחרית לא נעצרת כאן. בקרית אתא מתוכננים לקום 4 פרויקטים מסחריים נוספים. הגדול והבולט בהם הוא סניף איקאה שישתרע על פני 25 אלף מ"ר, ובצמוד לו תקים שיכון ובינוי מרכז מסחרי ענק. המתחם כולו אמור להיפתח ב-2014 בהשקעה של 600 מיליון שקל.
גם במקרה זה הבחירה בקריית אתא, שתיהנה מנהירה של תושבי הצפון לאיקאה, נבעה מנגישותה: הנהלת החברה חיפשה מגרש פנוי וזמין שיש לו האישורים הנדרשים ונגישות תחבורתית, ובעיר היה שטח כזה בדיוק. בהנהלת איקאה התרשמו מהתכניות העתידיות של העיר וממיקומה בצומת דרכים מרכזי – קרוב לחיפה, לעכו, לנהריה, לקריות ולעוד עשרות יישובים קטנים. 

המפתח למיני מהפכה שעוברת קריית אתא הוא הנגישות: חיבור לכביש 6 הצפוי להיחנך ב-2015, סלילת כביש עוקף קריות שעתידה להסתיים השנה, פתיחת כביש 772 המיועד להעברת חומרים מסוכנים ועתיד לחבר בין צומת דשנים לבין צומת יגור וסלילת תוואי חדש לכביש 781 מאזור שפרעם לקריית אתא. ולאלה מצטרפים פרויקט המטרונית המחבר את מרכז העיר לכביש חיפה-עכו ופרויקט הרכבת שאמורה לעבור בעיר ולהגיע לנצרת. 

"העיר יוצרת לעצמה יתרון תחרותי", מסביר פרופ' חמיסי ראסם מהחוג לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, "היא רוצה לייצר הזדמנויות לקראת התפשטות של חיפה לעבר הפריפריה, והמקפצה שלה היא הימצאותה בצומת כבישים שמנגישים את כל האזור. זו עיר שיודעת לנצל את יתרונותיה היחסיים והופכת למקום אטרקטיבי לפיתוח כלכלי. בקריית אתא החל תהליך של כלכלה חוצה גבולות, כלכלה שאינה רק עירונית ומקומית, והיא מושכת יזמים. הכל מתקשר לנגישות, לדימוי ולניצול יתרונות יחסיים ותחרותיים. בקריית אתא יש רצון לשנות את הדימוי שלה מעיירה קטנה בשוליים לעיר משגשגת".
פרויקטי המגורים המתוכננים לקום בעיר בשנים הקרובות כוללים 2,000 יחידות דיור בשכונה שתיבנה מצפון לשכונת גבעת טל היוקרתית, 3,500 יחידות דיור ליד בית הספר לשוטרים, 1,500 יחידות דיור בפרויקטים שונים ו-7,000 יחידות דיור במרכז העיר. בינתיים אנשי הנדל"ן בעיר חשים בעלייה בביקושים. מנתונים של מחירון לוי יצחק עולה כי על אף הקיפאון בשוק הנדל"ן הארצי גדלים הביקושים בקריות בכלל ובקריית אתא בפרט, בעיקר לנוכח המחירים הנמוכים. קריית אתא היא אחת מבין ערים בודדות בארץ שלא נרשמה בהן ירידת מחירים, אלא דווקא עלייה קלה.

ראש העיר פרץ לא מסתפק במינוף ענף המסחר ולכן פועל להקמת בית חולים, לאחר שניסיונותיו להקים אוניברסיטה כשלו משום שלא קיבל את תמיכת המועצה להשכלה גבוהה. כעת הוא מתכוון לבחון אפשרויות להקים מכללה. "אנחנו מעצמה מתעוררת", הוא אומר, "העיר הפכה יעד אטרקטיבי. עם כניסתה של איקאה יבקרו בקריית אתא יותר מ-800 אלף איש בשנה. זה עצום, זה ענק, זה ייתן תנופה לכל האזור. אין לי ספק שהמיזם יביא לאזור מפעלים נוספים".
תושבי קריית אתא והסביבה עדיין מתמודדים עם זיהום אוויר קשה, עם מפעלים כמו בתי זיקוק וחיפה כימיקלים ועם מכל האמוניה. אבל פרץ לא מודאג. "הצלחנו להשיג 150 מיליון שקל מהמפעלים המזהמים לטובת ניקוי הקישון והמלחמה בזיהום", הוא אומר, "זיהום האוויר לא פוגע בקריית אתא באופן ממשי. אף שאנחנו צמודים אליהם, אנחנו סובלים הכי פחות".

לכתבה המלאה ב-nrg:

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/326/303.html?hp=16&cat=872&loc=11