ברוכים הבאים לעידן העיצוב

כל עסק, לה משנה מה הוא עושה או מייצר, צריך להכיר בכוח ובערך הכלכלי של עיצוב טוב. ברור, שיש סוגים שונים של עיצוב: גרפי, מיתוג, אריזה, מוצר, תהליך, פנים, ממשק/חווית משתמש, אינטרנט ועוד. במאמר שמפרסם אדם סוואן בפורבס, הוא מתייחס לעיצוב במובן הרחב כדיסציפלינה המכוונת ליצירת חוויה פשוטה, משמעותית ומתגמלת עבור צרכנים.

לצפות לעיצוב טוב זה כבר נחלתם של כמה משוגעים לדבר. קיימת ציפיה רחבה לעיצוב טוב: שמוצרים ושרותים יהיו כאלה שחשבו עליהם היטב, פושטו, נעשו יותר אינטואיטיביים, אלגנטיים ומהנים. העיצוב נעשה סוף סוף דמוקרטי, והשוק מציב סטנדרטים חדשים אליהם יש לשאוף ב"עידן העיצוב". להמחשה, אפל, התמצית של ארגון מובל עיצוב, מחזיק בשווי שוק של 750 מיליארד דולר, יותר מהתמ"ג של שוויץ. ההכנסה של אפל כפולה מזו של מייקרוסופט, סוג דומה של ארגון טכנולוגי אבל שאינו מובל ע"י עיצוב. כמו אפל יש חברות נוספות: אמזון, פייסבוק, פינטרסט, אתרי תיירות – אין זה פלא שמותגים אלה מצליחים, הם באמת מבינים את ערך העיצוב ומנצלים אותו להבטיח יתרון תחרותי. אפילו ממשלת בריטניה פרסמה "עקרונות עיצוב", באופן טבעי, באתר נקי וקל לניווט.

ייתכן והדומיננטיות של אפל הגבירה את ציפיות הציבור לעיצוב, או שהחזון של איקאה להביא עיצוב טוב וזול השפיע, או שאולי האינטרנט לימד אותנו מהו עיצוב טוב של חווית משתמש. ואולי הכל ביחד.

רק לחשוב עד כמה מהירה ואפקטיבית ההשפעה של חוויה מעוצבת על הדעה שלנו לגבי מותגים, חברה או חנות, לטוב ולרע. ארגונים מכווני עיצוב משקיעים בחשיבה על דברים אלה לעומק. הם מציבים את העיצוב בלב הארגון כדי להוביל חדשנות, ולשפר באופן מתמיד את המוצר, החוויה והשיוק. הם מבינים כי עיצוב טוב מוביל לבידול, נאמנות צרכנים ומיתוג טוב יותר. לכתבה המלאה בפורבס

קהילת המעצבים הישראלית פרסמה לאחרונה עצומה בשם תעשיית העיצוב המקומית, לשדרוג מדיניות התמ"ת לקידום העיצוב:

"למשרד התמ"ת תפקיד מוביל בקידום הכלכלה הישראלית ובקידום החדשנות והיכולת התחרותית של יצרנים וספקי שירותים. לאחרונה, המשרד עושה רבות כדי לקדם את המגזר החשוב של עסקים קטנים ובינוניים.
אנו, מעצבים, אנשי עסקים ואנשי האקדמיה, פונים למשרד לפעול לתיקון "כשל שוק" בתחום "התעשיות היצירתיות" ובמיוחד כשל בקידום תעשיית העיצוב הישראלית.
חוסר המודעות לתפקיד העיצוב וחוסר ההבנה בניהול תהליכי עיצוב פוגעים בפיתוח הכלכלה הישראלית ומונעים פיתוח מוצרים ושירותים חדשניים. חוסרים אלו מהווים "כשל שוק" הדורש התערבות ממשלתית מיידית.

אנו קוראים למשרד התמ"ת לבדוק מחדש את התוכניות לקידום העיצוב ולעדכנן לפי מודלים עכשוויים מהעולם. לדעתנו, דרוש שינוי בקונספציה כדי להתאים את המאמצים לאתגרים של הכלכלה הגלובאלית."

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: עיצוב העתיד של ניו יורק | על תחרויות עיצוב | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל

מודעות פרסומת

“Think Finland” – פינלנד בונה מותג מדינה

מנקודת מבט גלובלית, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות כשמוזכרת המילה פינלנד? הדבר הגרוע ביותר הוא שהמילה פינלנד לא תעלה שום אסוציאציות או מידע. זו הסיבה שפינלנד החלה להתעניין בבניית מותג ודימוי למדינה בשנים האחרונות.

דו"ח מותג המדינה מ-2010 שהוזמן ע"י משרד החוץ הפיני ונוהל ע"י המנכ"ל לשעבר של נוקיה, היוו נקודת התחלה לחיזוק המותג. אחד הממצאים המרכזיים היה שהבטחת המותג צריכה למצב את המדינה סביב האופי של פתרון הבעיות שלה. ממצא זה התקבל היטב ע"י רוב הפינים. האתגר הבא להבטחת המותג הוא איך להפוך רעיון זה למסר אפקטיבי לעולם.

לפינלנד דברים רבים בוא היא יכולה להתגאות: מערכת החינוך הטובה בעולם, חברה מהתחרותיות ביותר בעולם ובין הנקיות ביותר משחיתות. לאור נתונים מרשימים אלה ניתן היה לצפות שיהיה קל למצב את המדינה, אולם אין זה כך.

הגישה שנוקטים הפינים לבניית הדימוי והמותג הוא עדינה ופרגמטית. התכנית לפרסום ושכנוע העולם שפינלנד יכולה לפתור את בעיותיו נשענת על מאמץ משותף של הפינים דרך אתר הפרויקט  www.maakuva.fi. אחרי הכול, תושבי המדינה הם השגרירים הטובים ביותר שלה (לפחות במקרה של פינלנד..)

מצגת מיתוג פינלנד:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג אוסטריה | כשאזרחים מנהלים את המדינה- מיתוג שבדיה | מיתוג סלובניה | יוון מנסה לתקן את התדמית | מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו


מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות? ברצלונה

מוכר? זה לא דגל העיר. זה דגל מועדון הכדורגל

מוכר? זה לא דגל העיר. זה דגל מועדון הכדורגל

ברצלונה נחשבת לאחד מהמותגים העירוניים המוצלחים ביותר, הנשען על ענף תיירות מצליח במיוחד. אולם בינתיים, ספרד חווה מיתון עמוק ומשבר כלכלי חריף, אבטלה ברמות הגבוהות מאי פעם (24%), והגבוהה ביותר באירופה, .

בנובמבר 2011 זכתה המפלגה השמרנית בבחירות ברוב גדול, לאחר 8 שנים של שלטון סוציאליסטי. מאז תפסה את השלטון, הובילה המפלגה השמרנית שורה של רפורמות, קיצוץ בתקציב והעלאת מיסים בניסיון להגמיש את שוק העבודה. רפורמות אלה היו הסיבה לקריאה של המפלגה הסוציאליסטית לשביתה כללית בכל המדינה ב-29 במרץ.

שביתה שקטה אכן התקיימה בכל הערים בספרד, בהתאם להוראות המארגנים, מלבד ברצלונה. קבוצה קטנה ומאורגנת היטב של מפגינים, פתחה במתקפה אלימה ברחובותיה הראשיים של ברצלונה, מלווה בשרפת מכלי אשפה, ריסוס גרפיטי, הריסת סניפי בנק ושרפת סניף של רשת הקפה סטרבקס. היו התנגשויות בין המפגינים למשטרה, כולל פצועים.

אירועים אלה שהתרחשו ברחובות הראשיים של ברצלונה זכו לחשיפה תקשורתית רחבה. התוצאה? כל אמצעי התקשורת סיקרו את המהומות בברצלונה, ובעיקר התקשורת הבינלאומית שהשוותה את הקורה בברצלונה לאירועים שקרו ביוון.

אבל איך מודדים את הנזק של הדיווחים בתקשורת על המותג ברצלונה? יש אסטרטגיות שונות למדידת ההשפעה. גישה סטנדרטית מודדת את מספר ההופעות בתקשורת ואת תוכנן. גישה אחרת, על פיה מתבסס פוסט זה, בודקת את הדימויים שנבחרו ע"י עיתונים וספקי חדשות בדיווחים על ברצלונה בתקופה הנדונה. אין זה ניתוח מלא למותג, אלא בחינת ההשפעה של הדימויים על המותג.  עם זאת, כדי לספק תובנה על רמת הנזק שנגרם, נבחנו במקביל שני ייצוגים בולטים בתקשורת הבינלאומית של ברצלונה: קבוצת הכדורגל של ברצלונה והמבנים המפורסמים של גאודי.

התוצאות ברורות ומדברות בעד עצמן: לדימויים של האלימות בעיר הייתה השפעה שלילית בטווח הקצר על הדימוי הבינלאומי של ברצלונה, משום שהתקשורת הייתה מוצפת בהם. דימויים של מהומות היו הקישור האסוציאטיבי העיקרי לברצלונה, עם משקל של 48.2%. ביחס לשביתות, הדימוי של קבוצת הכדורגל של ברצלונה זכתה רק ל-6.8%. הסגרדה פמיליה ומבנים אחרים ידועים של גאודי בעיר הגיעו ל-11%.

שבוע מאוחר יותר נבחנו שוב הדימויים בתקשורת הבינלאומית, כמה ימים לאחר שהמהומות נרגעו. אבל ההשפעה של התמונות לא חלפה, ודימויי האלימות המשיכה לתפוס 11.1% מהתמונות שיוחסו לדיווחים בנושא העיר. לעומת זאת קבוצת הכדורגל כבר זכתה ל-51.1% מהדימויים, וגאודי ל-8.1%.

מהנתונים הללו ניתן לראות בבירור עד כמה חשוב מועדון הכדורגל של ברצלונה לתדמית העיר. עוד ניתן ללמוד כי משברים ואלימות משתלטים על אמצעי התקשורת ומאפילים על כל הצדדים האחרים של המותג, כמו ההעלמות הכמעט מוחלטת של קבוצת הכדורגל מהתקשורת בעת המשבר.

הניתוח בוצע ע"י: Media, Reputation and Intangibles Center, Universidad da Navarra

מאמרים קשורים: יוון מנסה לתקן את התדמית | ניהול משברים בתקשורת לעיריות | את מי האמריקאים הכי אוהבים? | דירוג המדינות ע"פ אזכורים בתקשורת