לונדון וסידני הדיחו את פריז מדירוג הערים הטובות בעולם

לונדון - העיר הטובה בעולם

לונדון – העיר הטובה בעולם

לונדון, סידני, פריז, ניו יורק ורומא נבחרו כערים הטובות בעולם. סידני נבחרה כעיר הבטוחה בעולם, עם האנשים הידידותיים ביותר, ואילו לונדון נבחרה ראשונה כעיר בה אנשים מתרבויות שונות יכולים להשתלב הכי טוב.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מהי עיר חדשנית? והאם חדשנות יכולה להגביר תיירות?

החדשנות והיזמות צמחו בשנים האחרונות לכדי דת של ממש. כל עיר או מדינה שמכבדות את עצמן מעלות את מילות הקסם באסטרטגיה העירונית ובאמצעי השיווק שלהן. כולם רוצים להיות חדשנים, יצירתיים ומקוריים, עד כדי כך שעצם השימוש במילה כבר הפך לנדוש, ולהוכחה הפוכה לדבר עצמו.

במקרים רבים, כולל המקרה הישראלי, יש ממש בהצגת החדשנות כנכס למותג העירוני או מותג המדינה. אכן קיימות ערים ומדינות שבהן החדשנות מאפיינת את הכלכלה, החינוך, התעשייה והחברה המקומיים, וחדשנות זו אף הזניקה מקומות אלה באופן משמעותי. אולם החדשנות יכולה לבוא בצורות שונות ורבות, וקצב ההתפתחות המהיר עדיין לא אפשר למותגים העירוניים להתעדכן בהתאם.

פתאום כל עיר היא חדשנית, כולם מדברים על חדשנות, כל עיר היא מרכז הייטק ועיר סטארטאפ, וכשכולם כאלה- זה הדבר האחרון שתרצה להיות. ערים ומדינות נבדלות בסוג החדשנות שלהן, אולם רובן עדיין לא הצליחו לבדל את עצמן ולהגדיר באופן מדויק את החדשנות שלהן, ומתחילות להישמע כמו העתק משמים זו של זו.

בפגישה שקיימתי השבוע עם נציגי אחת הערים המרכזיות בישראל, טענתי כי חדשנות ותיירות יכולות וצריכות להיות מקושרות, וכי חדשנות או ייזמות יכולות גם להתפתח ולהיות מקור למשיכת תיירות לעיר. החדשנות והיזמות הן לא רק מאפיינים עירוניים שמחזקים את המותג העירוני,  ולכן כל כך הרבה ערים מציגות עצמן כחדשניות, אלא שהן יכולות להפוך למוצר תיירותי של ממש. כדוגמה לכך, ולהבדלים בסוגי החדשנות בין ערים, הצגתי את העיר מדליין, קולומביה, שבזכות החדשנות החברתית שלה זכתה לאחרונה בתואר העיר החדשנית בעולם, ומנגד את שטוקהולם ששימשה כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010, בזכות פעילות נמרצת וחדשנית לקידום קיימות ואיכות סביבה, וכיום תיירים מגיעים לעיר כדי לראות מה עשה את שטוקהולם לבירה הירוקה של אירופה. שטוקהולם אפילו השיקה לאחרונה אפליקציה שתנחה תיירים אלה במוקדי העשייה המקיימת של העיר.

אקספלורטוריום לוגומדליין ושטוקהולם הן דוגמאות לערים שהצליחו לבדל את החדשנות שלהן ולהעביר מסר מדויק יותר, ולכן הן גם הצליחו להפוך את החדשנות הייחודית שלהן למקור לתיירות. כעת סן פרנסיסקו מנסה לעשות דבר דומה. מוזיאון ה-Exploratorium, שיפתח ב-17 באפריל, ברציף 15, הוא מרכז לימוד, מדע וטכנולוגיה. לערים רבות יש מוזאוני מדע, אולם המוזיאון החדש בסן פרנסיסקו הוא שונה. יו"ר הדירקטוריון של המוזיאון הוא מנהל חברת טכנולוגיה גלובלית, והדירקטוריון כולל חברים נוספים, בינהם כמה המייסדים של טוויטר ולינקדאין, העובד השלישי של גוגל, ואחרים. חברות טכנולוגיה שונות תרמו כדי לבנות את המוזיאון שהקמתו עלתה 300 מיליון דולר. הבניין הוא גם המוזיאון הגדול בארה"ב הפועל על אנרגיה נקייה.

דירוג ערי הסטראטאפ מציב את סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי כמרכז הסטראטאפים ותעשיית ההייטק העולמית (תל אביב, על פי מדד זה מדורגת שנייה), אבל כעת סן פרנסיסקו מייצרת את הקישור המתבקש בין תעשיית הטכנולוגיה בעיר אל התיירות, מתוך התפישה האסטרטגית כי כשיש לעיר יתרון יחסי, בכל תחום שלא יהיה, יהיו מי שירצו ויתעניינו בכך, ומעבר לחיזוק הדימוי העירוני, יתרון כזה גם יכול לחזק את התיירות לעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סן פרנסיסקו- אפס זבל עד 2020 | הערים החדשניות בעולם | ניו יורק- העיר המחוברת | הברומטר לחדשנות עולמית | 22 ערים מנסות את העתיד


איך הפכה עיר תעשייה לבירת הירוקה של אירופה – ננט, צרפת

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

העיר ננט, החמישית בגודלה בצרפת, יושבת על שפך נהר הלואר לאוקיינוס האטלנטי. למקום היסטוריה עשירה הנמתחת לפחות עד המאה השניה לספירה. מבחינה כלכלית, ננט הייתה נמל חשוב ובה מספנות רבות. אולם תעשיית הספנות ובניית הספינות במערב אירופה חוותה דעיכה בנות ה-60 וה-70, והמספנה האחרונה בננט נסגרה ב-1986. העיר, חיפשה אז חזון חדש וזהות שישמרו אותה רלוונטית, וזו הגיעה- ראשית תרבות, ואח"כ קיימות. כיום שני מרכיבים אלה התאחדו בצורות חדשניות שהובילו את האיחוד האירופי להכריז על ננט כ"בירה הירוקה של אירופה" לשנת 2013.

האיחוד האירופי יצר את התחרות לבחירת הבירה הירוקה, כששטוקהולם הייתה הראשונה שנבחרה כבירה לשנת 2010. התחרות היוקרתית כוללת תהליך מיון קפדני, ובחינה על סמך 12 מדדים סביבתיים הכוללים: מענה לשינויי האקלים, תחבורה, שטחים ציבוריים ירוקים, שימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אויר, זיהום רעש, צמצום אשפה וניהולה, שימוש במים, טיפול במים, ניהול עירוני ירוק, והפצה של שיטות עבודה מומלצות. הבחירה בננט כבירה הירוקה לשנת 2013 לוותה בתשבחות מיוחדת על התמודדות העיר עם שינויי האקלים, תחבורה, מים ומגוון ביולוגי.

גם המבורג, שזכתה בתואר בשנת 2011, היא עיר נמל, כמו ננט, ובין הסיבות לבחירתה היו הפיכת תפעול הספינות למקיים, קיום פרויקטים ירוקים רבים לפיתוח, וחיבור מחדש של חלקי העיר על ידי קירוי כבישים מהירים. בשנת 2012 עבר התואר לעיר הספרדית ויטוריה גסטייז, ובשנת 2014, אחרי ננט, הבירה הירוקה של אירופה תהיה קופנהגן.

האזור המטרופוליני של ננט, כולל 24 רשויות מקומיות ו-600,000 תושבים. האוכלוסייה צפויה לגדול בעוד 100,000 עד שנת 2030. העיר אימצה תכנית פעולה אקלימית עם יעד של צמצום פליטות פחמן ב-30% (ביחס לרמות של  1990) עד שנת 2030. העיר גם הפכה למובילה עולמית לדאגה לבעיות האקלים, והובילה קואליציה בינלאומית של ערים שהשתתפו בדיונים באו"ם בנוגע לשינויי אקלים, והקמת קבוצה של ערים פעילות באירופה הפועלות בתחומי האקלים. בעירייה יש צוות של 15 עובדים האחראיים על הטמעת תכנית האקלים, וזה הרבה, עבור 600,000 תושבים.

בנוסף, ננט הייתה העיר הראשונה בצרפת שהכניסה חזרה לשימוש את הטראם (חשמליות) כדרך תחבורה ציבורית חדשה, ומחזיקה בתואר של מערכת התחבורה השלישית העמוסה ביותר בצרפת. עד 2015, המערכת כולה תהיה נגישה לבעלי מוגבלויות, והעיר גם הקצתה נתיבים מופרדים לאוטובוסים ומערכת אופניים להשכרה.

בשנת 1999, הייתה תחנה של כלי תחבורה ציבורית במרחק 300 מטר, מ-80% מבתי העיר. עד 2009 עלה הנתון עד 95%. לאחר עשורים של הגדלת השימוש בכלי רכב פרטיים, בשנים 2001 ו-2002 החלה ננט לצמצם את מספר הנסיעות במכוניות, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית, הליכה רגלית, רכיבת אופניים ונסיעות משותפות במכוניות.

כחלק מביסוס המותג הירוק של העיר, Ecocity 2013, פסגה עולמית בנושא ערים מקיימות, תתקיים בננט בספטמבר הבא, מיד לאחר הקונגרס העולמי לתשתיות ירוקות. באוקטובר, יתקיים עוד אירוע בינלאומי ירוק בעיר, בנושא ביצות, ובסה"כ צפויים עוד 6 אירועים סביבתיים גדולים בעיר ב-2013.

ננט היא עיר מרוכזת, באופן יחסי, ובעיקר בהשוואה לערים אמריקאיות. 62% משטח האזור הוא עדיין חקלאי וטבעי, אולם ב-50 השנה האחרונות העיר התחילה להתפשט, והשטח הפיתוח גדל ב-50% יותר משהאוכלוסייה גדלה.

לוגו האי של ננט

לוגו האי של ננט

אולי הפרויקט השאפתני ביותר בעיר הוא ה-Ile de Nantes, הפיכה של 5 ק"מ של אזור תעשייתי לאזור אקולוגי שיאכלס 20,000 תושבים בלב העיר, על אי בנהר הלואר, וכעיר המוטרדת מההתפשטות, הניצול מחדש של שטחים בלב העיר היא אחת התשובות לתופעה.

האי של ננט

האי של ננט

עד לא מזמן, האי נשלט ברובו על ידי מחסנים מתפוררים וחלודים ששימשו למיכון כבד שהיה בשימוש על ידי המספנות, אך כשיושלם הפרויקט הוא יכלול אירועי תרבות גדולים, אזור אמנות, הצגת פרויקטים ירוקים, מערכת טראם חדשה ומערכת אוטובוסים מהירה, בית חולים, פארק גדול, ושכונות מעורבות שימוש עם עדיפות להולכי רגל. הפרויקט גם יכלול מערכת חימום וקירור אזוריים, מערכות קומפוסטינג שכונתיות, מערכת ניהול אשפה מתקדמת, שבילי אופניים, ותחנת כוח פוטו וולטאית.

שאפתנית בדרך אחרת היא התכנית הרחבה והיצירתית לשיתוף הציבור בהגדרת חזון ארוך טווח לאזור. התכנית הקרויה Ma Ville Demain (העיר שלי מחר) 2030, שהושקה ב-2010, החלה בתהליך סינון של "החלומות, הפחדים, התקווה, ההשקפות והשאלות" של תושבים באמצעות פעילויות שונות. בינהן היו שאלונים שנשלחו לכל בית, מפגשים קהילתיים ומצגות, וכן אתר בו תושבים יכלו להעלות את תקוותיהם וחששותיהם. המארגנים צמצמו את המידע שהתקבל ל-9 שאלות מרכזיות המתייחסות לכלכלת האזור, נושאי אקלים, תעסוקה, צמיחת המרחב, זהות, מרקם חברתי, אינדיבידואליות, תקשורת וחדשנות. 12,000 תושבים השתתפו, ותרמו 1,500 הצעות ורעיונות.

העיר שלי של העתיד, ננט

העיר שלי של העתיד, ננט

המקומיים אוהבים את מה שהם רואים בעיר שלהם: יותר מ-80% מאלו שענו על השאלונים מאמינים כי ננט "מתפתחת טוב בתחומי הכלכלה והתרבות", וכן כי ה"חיות" היא אחד מארבעת הסמלים שבחרו המקומיים לאפיין את האזור, אחרי הסמלים הפיזיים יותר של הנהר, מצודת דוכס בריטני והפיל המכני המפורסם של העיר.

בין השאיפות שהביעו התושבים היו שהעיר תהיה יותר בינלאומית, שתחזק את המגזר היצירתי והחדשני של הטכנולוגיה, ושתנצל ותרחיב את המרחבים הציבוריים שבה. המשתתפים גם הביעו צורך במערכת חזקה יותר של אנרגיה מתחדשת, וכלכלה מקומית חזקה.

הפרויקט השלישי, והיצירתי ביותר נקרא  Estuaire. תערוכה שאפתנית ויוצאת דופן זו הציבה פרויקטים פרובוקטיביים של אמנות בקנה מידה גדול, על גדות הנהר בתוך העיר ובין העיר ננט וסט נזייר, כדרך למשוך עניין ליתרונות הרבים של הנהר, הסביבה ועוד:

מיצבי אמנות בננט

מיצבי אמנות בננט

"ננט וסט נזייר צומחות עם השנים בשאיפה להיות המרכז הכלכלי והתרבותי של אזור מערב צרפת, בקנה מידה אירופאי. הזמנת אמנים ליצור עבודות, במתחמי תרבות בננט וסט נזייר וגם על גדות הנהר המקשר בינהן, תוך משחק עם הנוף… עוזרים לבניית הזהות של המטרופולין."

חלק מהיצירות הן לא מובנות מתוך כוונה, חלקן משתמשות באשליות אופטיות, ועוצבו כדי לאתגר את הדמיון של הצופה. חלקם ניתנים לצפייה רק בלילה, או רק ממקום ספציפי.

מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה | קופנהגן נבחרה להיות הבירה הירוקה של אירופה 2014 | ננט- העיר עם הכסף הוירטואלי | הזוכים בפרס האירופי למרחבים ציבוריים


ארכיטקטורה מימי הביניים למיתוג במאה ה-21. שרוזברי, אנגליה

כרטיסי ביקור

כרטיסי ביקור

שרוזברי (Shrewsbury) היא עיר קטנה במונחים בריטיים, בת 70,000 תושבים, במחוז שרופשייר באנגליה. זו עיר עתיקה ומלאת קסם, מלאה בחנויות בוטיק ומסעדות קטנות, אווירה ייחודית וארכיטקטורה שנשמרו מימי הביניים. העיר המתמודדת עם תחרות מערים סמוכות, לא פחות מקסימות, ומעוניינת להגביר את מספר המבקרים, החליטה שהגיע הזמן לבסס מותג עירוני, בעזרת החברות  &Smith ו-We All Need Words . אחד המאפיינים הבולטים של העיר, שגם מהווים מקור משיכה לתיירים, היא הארכיטקטורה מהמאה ה-16, בית טיודור: בתים מעץ בשחור לבן עם חזיתות בדוגמאות גיאומטריות, המשמשות במיתוג כאחד האלמנטים המרכזיים.

האסטרטגיה למיתוג נבעה מתוך העובדה כי אף כי העיר מלאה במקומות מעניינים ומוקדי משיכה, אין בה מבנה, אירוע או דבר אחר, יחיד, שבו העיר מוכרת. עובדה זו הקשתה על מאמצי השיווק של העיר, והיא זו שהובילה לפיתוח האסטרטגיה למיתוג המבוסס על לגו גמיש שכל עסק יוכל להשתמש בו.

"המקוריות הייחודית מקרינה על כל הדברים המקוריים בעיר. בנייני הטיודור (יש בשרוזברי יותר בינייני טיודור מאשר בצ'סטר), ההפתעות (תמצא מרתף מימי ביניים במקדונלדס), והדברים המקוריים החדשים שתמצא בכל מקום בעיר. בית קפה עצמאי, מאפייה שהיא אמנות הפתוחה עד שנמכר הכיכר לחם האחרון, חנות יין הנמצאת בבעלות אותה משפחה משנת 1842, בתים משנת 1500 עם גילופים בקורות משנות ה-90 של מיק ג'אגר ומרגרט טאצ'ר, פסטיבל קריקטורות, פסטיבל עממי… וכן הלאה.

מלכתחילה, תיירות שרופשייר הבהירה כי היא רוצה משהו שהעסקים המקומיים יכולים להשתמש בו. לכן חברות העיצוב יצרו אייקון וחותמת ‘A Shrewsbury One-Off Since…’  (שרופשייר אחד מ… מאז…) כדי לקדם את האחד מ.. ברחבי העיר ובמפות, חוברות ופירסומות. הקו יכול לשמש כדי להציג עד כמה דבר הוא עתיק: מאז 1586. להציג משהו שהוא חדש: מאז 2012. או לומר שעוגה נאפתה מוקדם יותר הבוקר: מאז 06:30.

חברת המיתוג יצרה כרטיסי ביקור שנחתכו מתוך הדפס גדול ומקורי. אין שני כרטיסים עם הדפס זהה בגב, כך שהם כולם אחד מ… ההדפס השחור לבן מזיכר את בינייני הטיודור אבל עם עיצוב מודרני ומעודכן. ההדפס הגרפי גם עודכן באופן שיהיה חלק מפונט "Efra" (הפונט הרשמי של שרוזברי) " [הודעה לעיתונות].

זהו מיתוג עירוני מוצלח במיוחד המשתמש במאפיינים הייחודיים והמקומיים של העיר, תוך עיבוד מתוחכם של אלמנטים עתיקים לשפת מותג עדכנית ועכשווית. מהלך המכבד את ההיסטוריה של המקום, שגם מהווה מוקד משיכה לתיירים, ומקור גאווה למקומיים, ומצליח להוכיח כי היסטוריה יכולה להיות מוגשת בשפה מעודכנת ולהיות מוצגת באופן שאינו הופך אותה לכבדה, מיושנת ומעיקה, אלא דווקא לקלילה, אפנתית ומודרנית. כל זאת תוך הרחבת המוצר התיירותי לשירותים ברמה גבוהה, שאינם רק נשענים על העבר, אלא מתפתחים ומציעים חוויה עשירה ומגוונת, שמקבלים אופי ייחודי מהמקום.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג בלפסט | עיר הויקיפדיה הראשונה | המיצוב מחדש של ערי התעשייה הבריטיות | מנצ'סטר היא מותג, ויש לה מנהל מותג | מיתוג התיירות לבריטניה


מה קורה למותג כשבעיר מתחוללות מהומות? ברצלונה

מוכר? זה לא דגל העיר. זה דגל מועדון הכדורגל

מוכר? זה לא דגל העיר. זה דגל מועדון הכדורגל

ברצלונה נחשבת לאחד מהמותגים העירוניים המוצלחים ביותר, הנשען על ענף תיירות מצליח במיוחד. אולם בינתיים, ספרד חווה מיתון עמוק ומשבר כלכלי חריף, אבטלה ברמות הגבוהות מאי פעם (24%), והגבוהה ביותר באירופה, .

בנובמבר 2011 זכתה המפלגה השמרנית בבחירות ברוב גדול, לאחר 8 שנים של שלטון סוציאליסטי. מאז תפסה את השלטון, הובילה המפלגה השמרנית שורה של רפורמות, קיצוץ בתקציב והעלאת מיסים בניסיון להגמיש את שוק העבודה. רפורמות אלה היו הסיבה לקריאה של המפלגה הסוציאליסטית לשביתה כללית בכל המדינה ב-29 במרץ.

שביתה שקטה אכן התקיימה בכל הערים בספרד, בהתאם להוראות המארגנים, מלבד ברצלונה. קבוצה קטנה ומאורגנת היטב של מפגינים, פתחה במתקפה אלימה ברחובותיה הראשיים של ברצלונה, מלווה בשרפת מכלי אשפה, ריסוס גרפיטי, הריסת סניפי בנק ושרפת סניף של רשת הקפה סטרבקס. היו התנגשויות בין המפגינים למשטרה, כולל פצועים.

אירועים אלה שהתרחשו ברחובות הראשיים של ברצלונה זכו לחשיפה תקשורתית רחבה. התוצאה? כל אמצעי התקשורת סיקרו את המהומות בברצלונה, ובעיקר התקשורת הבינלאומית שהשוותה את הקורה בברצלונה לאירועים שקרו ביוון.

אבל איך מודדים את הנזק של הדיווחים בתקשורת על המותג ברצלונה? יש אסטרטגיות שונות למדידת ההשפעה. גישה סטנדרטית מודדת את מספר ההופעות בתקשורת ואת תוכנן. גישה אחרת, על פיה מתבסס פוסט זה, בודקת את הדימויים שנבחרו ע"י עיתונים וספקי חדשות בדיווחים על ברצלונה בתקופה הנדונה. אין זה ניתוח מלא למותג, אלא בחינת ההשפעה של הדימויים על המותג.  עם זאת, כדי לספק תובנה על רמת הנזק שנגרם, נבחנו במקביל שני ייצוגים בולטים בתקשורת הבינלאומית של ברצלונה: קבוצת הכדורגל של ברצלונה והמבנים המפורסמים של גאודי.

התוצאות ברורות ומדברות בעד עצמן: לדימויים של האלימות בעיר הייתה השפעה שלילית בטווח הקצר על הדימוי הבינלאומי של ברצלונה, משום שהתקשורת הייתה מוצפת בהם. דימויים של מהומות היו הקישור האסוציאטיבי העיקרי לברצלונה, עם משקל של 48.2%. ביחס לשביתות, הדימוי של קבוצת הכדורגל של ברצלונה זכתה רק ל-6.8%. הסגרדה פמיליה ומבנים אחרים ידועים של גאודי בעיר הגיעו ל-11%.

שבוע מאוחר יותר נבחנו שוב הדימויים בתקשורת הבינלאומית, כמה ימים לאחר שהמהומות נרגעו. אבל ההשפעה של התמונות לא חלפה, ודימויי האלימות המשיכה לתפוס 11.1% מהתמונות שיוחסו לדיווחים בנושא העיר. לעומת זאת קבוצת הכדורגל כבר זכתה ל-51.1% מהדימויים, וגאודי ל-8.1%.

מהנתונים הללו ניתן לראות בבירור עד כמה חשוב מועדון הכדורגל של ברצלונה לתדמית העיר. עוד ניתן ללמוד כי משברים ואלימות משתלטים על אמצעי התקשורת ומאפילים על כל הצדדים האחרים של המותג, כמו ההעלמות הכמעט מוחלטת של קבוצת הכדורגל מהתקשורת בעת המשבר.

הניתוח בוצע ע"י: Media, Reputation and Intangibles Center, Universidad da Navarra

מאמרים קשורים: יוון מנסה לתקן את התדמית | ניהול משברים בתקשורת לעיריות | את מי האמריקאים הכי אוהבים? | דירוג המדינות ע"פ אזכורים בתקשורת