מהפכות התחבורה החדשניות של דרום אמריקה: בוליביה בונה את מערכת הרכבל הגדולה בעולם

הרכבל בלה פאז, בוליביה

הרכבל בלה פאז, בוליביה

40 שנה לאחר מהפכת התחבורה שיצאה מקוריטיבה בברזיל, והביאה לעולם את ה-BRT, מערכת האוטובוסים המהירים שכבר הועתקה בכ-200 ערים, ושנה לאחר שמדליין, קולומביה, זכתה בתואר העיר החדשנית בעולם לאחר בקו רכבל ומדרגות נעות לחיבור שכונות העוני שעל מורדות ההרים מסביב לעיר, לוקחת בוליביה את רעיון השימוש ברכבל צעד קדימה, ומכריזה על הקמת מערכת הרכבל הגדולה בעולם בלה פאז.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מהי עיר חדשנית? והאם חדשנות יכולה להגביר תיירות?

החדשנות והיזמות צמחו בשנים האחרונות לכדי דת של ממש. כל עיר או מדינה שמכבדות את עצמן מעלות את מילות הקסם באסטרטגיה העירונית ובאמצעי השיווק שלהן. כולם רוצים להיות חדשנים, יצירתיים ומקוריים, עד כדי כך שעצם השימוש במילה כבר הפך לנדוש, ולהוכחה הפוכה לדבר עצמו.

במקרים רבים, כולל המקרה הישראלי, יש ממש בהצגת החדשנות כנכס למותג העירוני או מותג המדינה. אכן קיימות ערים ומדינות שבהן החדשנות מאפיינת את הכלכלה, החינוך, התעשייה והחברה המקומיים, וחדשנות זו אף הזניקה מקומות אלה באופן משמעותי. אולם החדשנות יכולה לבוא בצורות שונות ורבות, וקצב ההתפתחות המהיר עדיין לא אפשר למותגים העירוניים להתעדכן בהתאם.

פתאום כל עיר היא חדשנית, כולם מדברים על חדשנות, כל עיר היא מרכז הייטק ועיר סטארטאפ, וכשכולם כאלה- זה הדבר האחרון שתרצה להיות. ערים ומדינות נבדלות בסוג החדשנות שלהן, אולם רובן עדיין לא הצליחו לבדל את עצמן ולהגדיר באופן מדויק את החדשנות שלהן, ומתחילות להישמע כמו העתק משמים זו של זו.

בפגישה שקיימתי השבוע עם נציגי אחת הערים המרכזיות בישראל, טענתי כי חדשנות ותיירות יכולות וצריכות להיות מקושרות, וכי חדשנות או ייזמות יכולות גם להתפתח ולהיות מקור למשיכת תיירות לעיר. החדשנות והיזמות הן לא רק מאפיינים עירוניים שמחזקים את המותג העירוני,  ולכן כל כך הרבה ערים מציגות עצמן כחדשניות, אלא שהן יכולות להפוך למוצר תיירותי של ממש. כדוגמה לכך, ולהבדלים בסוגי החדשנות בין ערים, הצגתי את העיר מדליין, קולומביה, שבזכות החדשנות החברתית שלה זכתה לאחרונה בתואר העיר החדשנית בעולם, ומנגד את שטוקהולם ששימשה כבירה הירוקה של אירופה בשנת 2010, בזכות פעילות נמרצת וחדשנית לקידום קיימות ואיכות סביבה, וכיום תיירים מגיעים לעיר כדי לראות מה עשה את שטוקהולם לבירה הירוקה של אירופה. שטוקהולם אפילו השיקה לאחרונה אפליקציה שתנחה תיירים אלה במוקדי העשייה המקיימת של העיר.

אקספלורטוריום לוגומדליין ושטוקהולם הן דוגמאות לערים שהצליחו לבדל את החדשנות שלהן ולהעביר מסר מדויק יותר, ולכן הן גם הצליחו להפוך את החדשנות הייחודית שלהן למקור לתיירות. כעת סן פרנסיסקו מנסה לעשות דבר דומה. מוזיאון ה-Exploratorium, שיפתח ב-17 באפריל, ברציף 15, הוא מרכז לימוד, מדע וטכנולוגיה. לערים רבות יש מוזאוני מדע, אולם המוזיאון החדש בסן פרנסיסקו הוא שונה. יו"ר הדירקטוריון של המוזיאון הוא מנהל חברת טכנולוגיה גלובלית, והדירקטוריון כולל חברים נוספים, בינהם כמה המייסדים של טוויטר ולינקדאין, העובד השלישי של גוגל, ואחרים. חברות טכנולוגיה שונות תרמו כדי לבנות את המוזיאון שהקמתו עלתה 300 מיליון דולר. הבניין הוא גם המוזיאון הגדול בארה"ב הפועל על אנרגיה נקייה.

דירוג ערי הסטראטאפ מציב את סן פרנסיסקו והסיליקון ואלי כמרכז הסטראטאפים ותעשיית ההייטק העולמית (תל אביב, על פי מדד זה מדורגת שנייה), אבל כעת סן פרנסיסקו מייצרת את הקישור המתבקש בין תעשיית הטכנולוגיה בעיר אל התיירות, מתוך התפישה האסטרטגית כי כשיש לעיר יתרון יחסי, בכל תחום שלא יהיה, יהיו מי שירצו ויתעניינו בכך, ומעבר לחיזוק הדימוי העירוני, יתרון כזה גם יכול לחזק את התיירות לעיר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: סן פרנסיסקו- אפס זבל עד 2020 | הערים החדשניות בעולם | ניו יורק- העיר המחוברת | הברומטר לחדשנות עולמית | 22 ערים מנסות את העתיד


כך זכתה מדליין בתואר העיר החדשנית בעולם

השבוע הוכרזה מדליין, קולומביה, כעיר החדשנית בעולם, וגברה על שתי הפיינליסטיות האחרות, תל אביב וניו יורק, בתחרות שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר. כשאנו חושבים על חדשנות אנו נוטים אוטומטית לחשוב על טכנולוגיה והייטק, אולם חדשנות עירונית יכולה להופיע בדרכים שונות ומגוונות.

לוגו מדליין

לוגו מדליין

מאז שנות ה-90 העיר השנייה בגודלה בקולומביה, מדליין, מנהלת תכניות ופרויקטים בהתיישבויות הלא פורמליות, בניסיון לשלב אותן הן פיזית והן חברתית במרקם העירוני. שיפור המרחב הציבורי ושירותים חברתיים כמו בתי ספר וספריות שעוצבו על ידי אדריכלים יוקרתיים העשירו את הסביבה ובמידה מסוימת את איכות החיים, באזורים עניים אלה. הפרויקטים הללו הביאו לכך שחוץ מקולומביאנים שמגיעים כדי לראות את ההתקדמות, אפילו תיירים רוצים לראות איך העיר משתנה. באופן זה, מדליין מצאה דרך, כנראה ללא כוונה, לשלב את את ההתיישבויות הבלתי פורמליות האלה במיתוג העיר, ומקדמת את התיירות אליהן.

התיישבות בלתי פורמלית היא חלק אינטגרלי מערי דרום אמריקה והעולם השלישי בכלל. יותר מחצי משטחה של בוגוטה, לדוגמה,  צמח מתבניות לא פורמליות, עם התפתחות בלתי מתוכננת ופלישות לשטחים פתוחים, שמאוחר יותר התווספו לעיר. התיישבויות אלה הן בעיקר מה שהתושבים עשו עבור עצמם, באמצעות בנייה ועזרה עצמית.

התיישבויות בלתי פורמליות הן הרבה יותר מרק רחובות ובתים. יש להן מאפיינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, ואפילו פוליטיים ומימשליים. עבור חלקם, עירוניות בלתי פורמלית נולדת תחת הפרדיגמה של החופש ולא ניתנת להבנה מחוץ לקונטקסט של גלובליזציה כדרך אלטרנטיבית לחשיבה ופעולה, אורבניות בלתי פורמלית לא רק ככלכלה פוליטית אלא גם כדרך חיים. התיישבות בלתי פורמלית היא רוב בערי דרום אמריקה, ומציגה ארכיטקטורה פרטיקולרית ומרחב עירוני, מציעה מאפיינים ייחודיים של חברה וכלכלה, אולם היא נדחקת לשוליים ובמידה מסוימת "שקופה" עבור פוליטיקאים רבים. לדוגמה, עבור אסטרטגיות של תיירות ופרויקטים של מיתוג ערים.

בשנות ה-80 וה-90 במדליין היה את מספר הרציחות הגבוה בקולומביה, ובין הגבוהים בעולם, ואלימות זו הייתה מקושרת בעיקר לאזורי ההתיישבות הבלתי פורמלית. כיום, רמת האלימות צנחה באופן דרמטי, והעיר היא התחרותית ביותר בקולומביה עבור עסקים ותיירות.

הרכבל של מדליין

הרכבל של מדליין

אחת התמורות המשמעותיות ביותר בעיר הייתה העברת המיקוד אל האזורים העניים, שעד אז זכו להתעלמות. בהקשר זה, הקמת קו הרכבל בשנת 2004 המכונה מטרו כבל, כאמצעי תחבורה ציבורית שחיבר את קווי הרכבת התחתית של העיר עם השכונות העניות למורדות ההרים, היה לא פחות ממהפכני. המהלך יוצא הדופן משך תשומת לב רבה מערי אמריקה הלטינית האחרות, כמו גם מאסיה ואירופה. כאמצעי תחבורה הרכבל כנראה לא היה מאד משמעותי, משום שהוא מנייד פחות מ-10% מהתנועה מהשכונות אל העיר, אולם המשמעות הסימבולית שלו הייתה עצומה. תשתית זו, בעלת הנראות הגבוהה והאסתטיקה המתקדמת הביעה את המאמץ שנעשה ליצירת הכלה ואינטגרציה לתוך העיר המודרנית, עזרה לפתח את הגאווה המקומית ולקדם את הדימוי העצמי.

מדרגות נעות בשכונות העוני

מדרגות נעות בשכונות העוני

ספריות, בתי ספר, שטחים ציבוריים ולאחרונה מדרגות נעות שנבנו בשכונות המשיכו את אותו רעיון של פרויקטים בעלי נוכחות רבה שעוצבו על ידי ארכיטקטים נודעים, והציעו ערך סימבולי רב לתושבים, ובמקביל משכו מבקרים.

אבל השינוי של מדליין אינו מסתכם בתשתית, אלא היה תוצאה של בגרות פוליטית והשתתפות אזרחית. מדליין ניהלה מספר פרויקטים חברתיים, כלכליים ועירוניים בשנים האחרונות שהביאו לשינוי שכיום נראה במדינה כולה. מדליין שינתה את פניה במהלך עשור אחד, ממקום מסוכן ואלים למקום ש תקווה ועניין. במדליין קראו לזה "אורבניות חברתית".

האורבניות החברתית הפכה להיות המותג של מדליין. אחת ההתערבויות הראשונות של אורבניזם חברתי, והמוכר ביותר, הוא הפיתוח של ההתיישבות הבלתי פורמלית בצפון מערב העיר. ה- comuna nororiental. זהו אחד האזורים העניים ביותר עם רמת הפשיעה הגבוהה ביותר בעיר. הרכבל, והתחנות והשטח שמתחת לקו האווירי הפכו למרחבים הציבוריים, והקישור לחינוך, תרבות ומתקני נופש.

ספרייה במדליין

ספרייה במדליין

הפרויקט התמקד בהבאת תשתית ומתקנים עירוניים בעלי השפעה רבה לשכונות כדי לעודד שינוי חברתי, והפך לאייקון של העיר, ולנקודת הייחוס העיקרית של הקהילה, ובאותו זמן מקור לחינוך ותרבות, ומאז גם מושך מבקרים רבים.

למרות ביקורת שעלתה, האורבניות החברתית תרמה רבות לשיפור איכות החיים של התושבים בהתיישבויות הבלתי פורמליות של מדליין, ותרמה לבניית הדימוי של העיר כמקום אותנטי ונבדל מערים אחרות בקולומביה ודרום אמריקה. האורבניות החברתית גם הביאה תיירות אל השכונות, דבר שלא היה ניתן כלל לעלות על הדעת, רק לפני מספר שנים. אם מיתוג עיר קשור לשיפור דימוי העיר, עם יצירת ערך מוסף, ותחרותיות גוברת על ידי משיכת תיירות והשקעות, ותוך כדי פיתוח הקהילה וחיזוק הזהות המקומית, האורבניות החברתית וההתיישבות הבלתי פורמלית תרמו למיתוג מדליין, ולזכייתה בתואר "העיר החדשנית בעולם".

מאמרים קשורים: מדליין גוברת על תל אביב וניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם | חדר כושר וורטיקלי ששומר את הילדים הרחק מהרחובות. ונצואלה | "התשובה היא קולומביה". מיתוג מדינה | העיר עם התדמית הגרועה בעולם מנסה לשנותה | בארנקייה קולומביה- בירת התרבות של אמריקה


מדליין גוברת על תל אביב ועל ניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם

תחרות העיר החדשנית בעולםמדליין, קולומביה, הוכרזה כזוכה בתחרות העיר החדשנית בעולם, שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר.

200 ערים נבחרו לתחרות על ידי מומחי Urban Land Institute על בסיס 8 קריטריונים: סביבה ושימוש בקרקע, תרבות וחיות, סביבה כלכלית, קדמה ופוטנציאל, מקומות של עוצמה, חינוך והון אנושי, טכנולוגיה ומחקר, וניידות ותשתית. בשלב השני התבקשו קוראי מגזין ה- WSJ ואחרים להצביע עבור העיר הראויה לתואר והרשימה הצטמצמה ל-25 ערים, ובשלב השלישי שוב נקרא הציבור להצביע בין 3 המתמודדות האחרונות- מדליין, תל אביב וניו יורק.

מדליין רכבלמעטות הערים שעברו שינוי דומה לזה שעברה מדליין, העיר השנייה בגודלה בקולומביה, ב-20 השנים האחרונות. שיעור הרציחות בעיר צנח בכ-80% בין 1991 ועד 2010. העיר הקימה ספריות ציבוריות, פארקים ובתי ספר בשכונות העוני על מורדות ההרים, ויצרה קישורים תחבורתיים אל המרכז הכלכלי והתעשייתי.

בהודעת הזכייה צוין כי מדליין נבחרה בזכות הצלחתה במציאת פתרונות חדשניים בעיות מסורתיות של ניידות וסביבה. כיום, גונדולות ומעליות ענק מניעות תושבים משכונות במדרונות ההרים התלולים למקומות עבודה ובתי ספר בעמק שמתחת. כתוצאה, זמן הנסיעה עבור רוב תושבי העיר הצטמצם משעתיים למספר דקות בלבד. במדליין, מערכת רכבות תת קרקעיות הקלה על זיהום האוויר ועל העומס ברחובות הראשיים, ומוזאונים חדשים ונוצצים, מרכזי תרבות, ספריות ובתי ספר מעשירים את הקהילה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג קולומביה | בארנקייה, קולומביה- בירת התרבות של אמריקה | עיר לא מכוניות, כל יום ראשון בבוגוטה, קולומביה | בוגוטה- עיר המוסיקה של אונסק"ו | חדר כושר ורטיקלי בשכונת מצוקה ששומר את הילדים הרחק מהרחובות


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,