מי הן המדינות הכי יעילות אנרגטית? ומי כבר עברו לחלוטין לאנרגיות מתחדשות?

אנרגיה מתחדשת

מדינה המשתמשת בפחות אנרגיה כדי להשיג תוצאות זהות או טובות יותר מצליחה לצמצם הוצאות וזיהום, וליצור כלכלה חזקה ותחרותית יותר. למרות שיעילות אנרגטית שיחקה תפקיד בהתפתחות הכלכלות מזה עשורים, יעילות אנרגטית נותרה ברובה משאב לא מנוצל. המהדורה השנייה של ה- International Energy Efficiency Scorecard מנתח את 16 הכלכלות הגדולות בעולם, הכוללות 81% מהתוצר המקומי הגולמי וכ-71% מצריכת החשמל העולמית. הדוח בוחן 31 מדדים המתחלקים בין מדיניות וביצועים כדי להעריך עד כמה כלכלות אלה הן יעילות בשימוש באנרגיה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

הדוח העולמי לחדשנות בקלינטק: דנמרק ראשונה, ישראל שנייה

חברת המחקר Cleantech Group פרסמה את הדוח העולמי הרביעי לחדשנות בקלינטק 2012. הדוח חוקר את מצב חדשנות הקלינטק בחברות סטארטאפ. "אנו מתמודדים עם מגוון של אתגרים בתחומי האקלים, האנרגיה והכלכלה. חברות סטארטאפ טכנולוגיות מספקות את אחד הכלים החשובים לפיתוח ומסחור חדשנות כדי להתמודד עם אתגרים אלה, תוך כדי יצירת ערך למשקיעים" מציין הדוח.

38 מדינות הוערכו בדוח, ב-15 אינדיקטורים המתייחסים ליצירה ולמסחור של סטארטאפים בקלינטק. המדד מדגיש את הטבע הגלובלי של החדשנות בקלינטק, עם חברות עולות מכל רחבי העולם. צפון אמריקה וצפון אירופה הן בעלות התרומה הרבה היותר ליצירת חדשנות בקלינטק, אולם איזור אסיה-פסיפיק לא מפגר בהרבה.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 1-15

דנמרק היא הראשונה בדירוג, עם שילוב ייחודי של סביבה תומכת לסטארטאפים חדשניים בקלינטק, עדות לצמיחת סטארטאפים אלה כמו גם ניסיון רב במסחור החדשנות ופיתוחם להתאמה רחבה לשווקים, בעיקר בתחום הרוח. בפוסט קודם הצגתי את האופן בו דנמרק קיבלה החלטה אסטרטגית להתמקד בקלינטק ובמיתוג המדינה כ"מדינה ירוקה". סקנדינביה כולה מציגה ביצועים טובים, עם שבדיה ופינלנד במקומות  השלישי והרביעי. מדינות אלה חולקות עם דנמרק את הסביבה התומכת וריכוז גבוה של חברות קלינטק, אולם הן מצליחות פחות מדנמרק לפתח חדשנות קלינטק לשימוש מסחרי רחב.

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

דירוג המדינות החדשניות בקלינטק 16-30

ישראל מדורגת שנייה, כשהיא מובילה ביכולתה להצמיח חברות קלינטק חדשות. בהתייחס לגודלה, המדינה מייצרת מספר גבוה של סטארטאפים בעלי פוטנציאל גבוה עם השקעה נמוכה יחסית בתהליך החדשנות ממקורות ממשלתיים או פרטיים. עם זאת, ישראל חסרה את השוק המקומי ואת וההון כדי להביא את החדשנות הזו לידי מסחור. למעשה, למרות תמיכה ממשלתית דלה, ושוק מקומי זניח, מצליחה תעשיית הקלינטק הישראלית לפרוח. ההשתתפות הדלה וחוסר המנהיגות הממשלתית בתחום, לא מפריעה למדינת ישראל לשווק את עצמה כמדינה ירוקה, כפי שניתן לראות בקישור ובסרטון הבא:

סין והודו ממוקמות במקומות 13 ו-12, אבל בולטות כבעלות פוטנציאל לצמוח בשנים הקרובות. בעוד כרגע הן אינן מייצרות חברות קלינטק חדשניות חדשות במספרים גדולים, ביחס לגודל כלכלתן, הן כבר מרכזים חשובים לייצור קלינטק, וממשלותיהן נותנות תמיכה הולכת וגדלה, הון פרטי רב להשקעה, ושוק מקומי עצום.

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

נקודות הלחץ בתהליך הפיתוח

ממשלות יכולות, על פי הדוח, להשפיע על חדשנות בקלינטק בכל אחת מ"נקודות הלחץ" המופיעות בתרשים. הדבר כולל: הוצאה על מחקר ופיתוח, מדיניות שעוזרת לטכנולוגיות לגשר על פער העלויות כדי להשיג תחרותיות, ומדיניות המשפיעה על כלכלת השווקים כדי לאפשר הטמעה רחבה.

מאמרים קשורים: מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה | קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת האקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי האקלים


מיתוג ישראל – פתאום אנחנו מדינה ירוקה

את בעיות ההסברה של ישראל, כל ישראלי מכיר מימים ימימה. חוסר תכנון, העדר אסטרטגיה, גופים שונים הפועלים ללא תיאום, או במילים אחרות- כישלון מתמשך של שנים. פוסט קודם מיצג דוגמה להתנהלות בנושא.

פתאום, לרגל ועידת ריו לקיימות, הנערכת כעת בריו דה ז'ניירו, בהשתתפות 50,000 איש, מכמעט כל מדינה בעולם, ובחשיפה תקשורתית חסרת תקדים, ישראל משווקת את עצמה כמדינה ירוקה. הקמפיין הוא יוזמה של מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החוץ. לדבריהם, זוהי הפעם הראשונה שישראל יוצאת בקמפיין מיתוגי מסוג זה. מאות תשדירים ישודרו בשבועות הקרובים ברשת הטלוויזיה CNN בכל רחבי העולם.

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי במסגרת הקמפיין ישודרו תשדירי פרסומת ל"ישראל הירוקה" בצמוד למבזקי תחזית מזג האוויר. "התשדירים מדגישים את העובדה שישראל היא מדינה מובילה בתחום טכנולוגיות הסביבה ופיתוחים ישראליים נמצאים בשימוש בכל העולם", אומרים במשרד להגנת הסביבה. כידוע, ישראל היא המדינה המובילה בעולם בהתפלת מים ו -70% ממי הביוב בישראל ממוחזרים ונעשה בהם שימוש בענפי החקלאות השונים לאחר טיפול מיוחד.
"מטרת הקמפיין להציג לעולם את היכולות האדירות של ישראל בתחום הטכנולוגיות הירוקות", הסביר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "לישראל יש את הפתרונות לאתגרים הניצבים כיום בפני העולם, כגון מחסור במים ומזון. הקמפיין מעלה את ישראל לתודעה הבינלאומית כמובילה עולמית בחדשנות ירוקה", הוסיף השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, שעומד בראש המשלחת הישראלית לוועידה.

זאת דוגמה נוספת, שרק מחזקת את מה שנטען בתחילת המאמר- פעילות לא מתוכננת, לא עקבית, שמנסה לנצל אירוע יחיד כהזדמנות להעברת מסר חדש, שאינו מתקשר לפעילות מתמשכת ובונה מותג מדינה או אפילו תדמית למדינה. זו דוגמה להמשך התנהלות ללא תכנון או אסטרטגיה לטווח ארוך, שסותרת פעילויות הסברתיות קודמות, ושלבטח תשכח באותה מהירות בה הופיעה. אגב, לידיעת מטה ההסברה: קמפיין אינו זהה למיתוג. פעילות זו רחוקה מלהיקרא מיתוג מכיוון ואינה מושתת על אסטרטגיה, ותכנית פעולה ארוכת טווח, ברורה ועקבית. גם המילה קמפיין גדולה על המהלך הזה …

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- הבעיה היא לא מה חושבים עלינו | מיתוג דנמרק- מדינה ירוקה | הערכות ישראל לועידת ריו | התחרות לבירה הירוקה של אירופה | איך יוצרים סרט שיווק למדינה


מיתוג דנמרק – State of Green

דנמרק - state of green

דנמרק - state of green

למרות שדנמרק לא התעוררה מאוחר לכלכלה הירוקה, המדינה רוצה עכשיו לחזק את הדימוי הבינלאומי שלה כמדינה ירוקה. מההכרה בתחרות הבינלאומית הגוברת, כבר ב-2005 ייסדה דנמרק את ה-Globalisation Council. שנה מאוחר יותר המועצה הזו פרסמה את מסקנותיה וכתוצאה גובשה תכנית פעולה לשיווק גלובלי של דנמרק. זו הייתה התחלתה של עבודה בתחום מיתוג המדינה במטרה להשיג יתרון תחרותי ובידול. אחת הנקודות החשובות ביותר בבידול של דנמרק היא נושא הקיימות.

דנמרק מעוניינת להיות מוכרת בשם "state of green". כדי להשיג זאת הממשלה והתעשייה מתכוונות לחזק את המיצוב של דנמרק כחלוצה בתחומי האקלים, אנרגיה וסביבה. המדינה מתכוונת להפוך בלתי תלויה בדלקים תוך הפצת המסר של פתרונות ירוקים.

כשמדובר במיתוג, מה שקובע הוא לא מה שנאמר אלא מה שמעשה בפועל. דנמרק נהנית מיתרון של היסטוריה ארוכה של עיסוק בתחומי האנרגיה, סביבה ואקלים, המאפשרת לה למצב את עצמה עם אג'נדה ירוקה. ההיסטוריה של דנמרק הירוקה נמתחת לעבר עד למשבר הנפט של 1970, מה שמאפשר לה לדבר, במידה רבה של אמינות, על הטמעת כלכלה ירוקה בחברה. דנמרק הוכיחה כי גידול כלכלי יכול להיות מושג ללא עלייה בפליטות פחמן, ע"י פיתוח שיטתי והטמעה של טכנולוגיות המגבירות יעילות אנרגטית ושימוש באנרגיות מתחדשות.

סיימון אנהולט, מומחה למיתוג מדינות, טען כי השאיפה של דנמרק למתג את עצמה כמדינה הירוקה, אינה בלתי אפשרית, אך קשה. כמה מדינות נורדיות כבר בנו מותגי קלינטק ועובדות קשה בתחומי הפתרונות הירוקים, אבו דאבי לדוגמה מתרחקת מדימוי מדינת נפט ומתכוונת להפוך למובילה עולמית בתחום האנרגיה הירוקה באמצעות פרויקט הדגל מאסדאר – העיר המקיימת הראשונה בעולם. קוריאה רוצה להוות דוגמה לאסיה במעבר לכלכלה ירוקה וחתמה הסכמים שאפתניים עם ענקיות תעשייה כגון סמסונג.

נשאלת השאלה מה יכולה דנמרק לעשות כדי להישאר מובילה בתחום הקיימות? השאיפה החדשה שהוגדרה – להיות בלתי תלויה בדלקים עד 2050 מושך תשומת לב בינלאומית. ועם הכוונה הממשלתית לצמצם את פליטות הפחמן ב-40% עד שנת 2020, היעד הוא גבוה יותר משכל מדינה אחרת הציבה לעצמה.

מאמרים קשורים: העיר הירוקה באירופה, וונקובר- העיר הירוקה בעולם עד 2020, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, העיר המקיימת הראשונה בעולם