איגוד הערים Lonris – האם לונדון ופריז יתאחדו?

היורוסטאר - מלונדון לפריז בשעתיים

היורוסטאר – מלונדון לפריז בשעתיים

לונדון ופריז, שתים מהערים המפורסמות, הנחשקות והתחרויות בעולם, נמצאות בתחרות מתמדת כבר מאות שנים, אבל אם הן יפעלו במשותף, הן עשויות ליצור שותפות שתשלם לשתיהן.

קיימת מערכת יחסים מיוחדת בין לונדון ופריז, ולמרות הסבירות הנמוכה, הגלובליזציה המתעצמת בעולם הופכת את פריז לפרבר של לונדון ואת לונדון לפרבר של פריז.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

האם ראש עיריית ניו יורק לשעבר יהפוך את לאגוס לתפוח הגדול הבא?

c40

עומרי זיו

בתחילת פברואר תתקיים ועידת ה-C40 השנתית ביוהנסבורג, דרום אפריקה. ועידת ראשי הערים המנהיגות את ההתמודדות עם משבר האקלים, בה יתכנסו ראשי ערים ודרגים בכירים מ-63 ערים מובילות ברחבי העולם, תתכנס כדי לדון באתגרים שמציב משבר האקלים בפני ערים, ולחלוק ידע על פעולות ההתמודדות להפחתת פליטות גזי החממה. זאת תהיה הפעם הראשונה שה- C40 תתכנס באפריקה.

לקרוא את ההמשך »


האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

סדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל ממשיכה עם מאמר של עומרי זיו, מומחה קיימות ויזם חברתי, בן הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות לשיפור החיים. 

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

טאיג'ין, העיר האקולוגית בסין שמתוכננת לאכלס 350,000 איש עד שנת 2020

האם טכנולוגיה הופכת עיר רגילה לעיר חכמה? מאת עומרי זיו

תושבי  כדור הארץ נוהרים לערים. כולם רוצים לגור בעיר והעולם עובר תהליך של עיור. כבר כיום מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים. והאו"ם צופה כי בשנת 2050 64% מאוכלוסיית העולם המתפתח ו-85% בעולם המפותח יחיו בערים. תהליך האורבניזציה מתרחש במהירות, חלק ניכר מהאנושות כבר מתגורר במגה ערים – ערים בעלות אוכלוסייה של 10 מיליון תושבים ומעלה.
המצב החדש מחייב את הערים לגבש אסטרטגיה חדשה לניהול עתידי של ערים גדולות ומגה-ערים, והמציאות הזו מציבה אתגרים רבים: אספקת אמצעי קיום (מזון, מים, אנרגיה, תעבורה) מתן שרותי תברואה, שיטור, בריאות חינוך שירותים סוציאליים ואחרים. הנושא הוא מורכב למדי במקרים של הרחבת ערים קיימות, בהתבססות על התשתית הקיימת, ולצד זה פיתוח תשתית שתוכל לענות לצרכיהם העתידיים של התושבים המודרניים.

לקרוא את ההמשך »


עליית הערים העצמאיות. עכשיו גם ביפן

יחסי הכוחות בין ערים ומדינות עוברים שינויים גדולים בעשורים האחרונים. עליית כוחן של הערים המרכזיות  בכלכלה ובפוליטיקה הבינלאומית והמקומית, ההכרה בכוחן כקטרים רבי עוצמה לפיתוח אזורי, והמורכבות הגדלה והולכת של ניהולן, מוביל למגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה מדינות מעניקות יותר ויותר עצמאות לערים לנהל את עצמן.

במדינות שונות הערים המרכזיות ביותר כבר זוכות למעמד ייחודי ועצמאי מזה זמן, אולם לרוב מדובר רק בערי הבירה, אלה שטיפסו למעמד בינלאומי גבוה, התפתחו למגה ערים, ומדינותיהן הכירו בצורך לשחרר אותן מהשלטון המרכזי, בכדי לאפשר להן התפתחות מהירה. אבל המגמה הזו הולכת ומתרחבת. בפוסט קודם הצגתי את התהליך של מתן יתר עצמאות ניהולית לערים בבריטניה, וכעת ביפן מאמצים את אותה גישה.

לוגו העיר אוסקה, יפן

לוגו העיר אוסקה, יפן

צעדי חקיקה חדשים שמאפשרים לעריה הגדולות של יפן ליצור ממשלות עירוניות חדשות אושרו על ידי הפרלמנט היפני. החקיקה החדשה תאפשר לערים כמו אוסקה ויוקוהמה להתארגן מחדש משנת 2015 בצורה של ישויות חדשות לפי מודל הממשל של טוקיו. הרפורמה נתמכה על ידי כל המפלגות המרכזיות בפרלמנט היפני, והגיעו בעקבות דרישה של ראש עיריית אוסקה.

החוק החדש מאפשר לאוסקה ו-9 ערים מרכזיות אחרות ביפן, שלהן אוכלוסייה הגדולה מ-2 מיליון תושבים להציג מבנה חדש לאחר משאל בקרב תושביהן. 9 הערים הן סאפורו, סייטמה, צ'יבה, יוקוהמה, קווסקי, נגויה, קיוטו, סאקי וקובה. ערים אחרות יכלו בעתיד גם כן להציג מבנה חדש אם אוכלוסייתן תגיע ל-2 מיליון תושבים.

ראש עיריית אוסקה מקווה להציג את המבנה החדש והמיוחד לעיר עד 2015. הרפורמה אמורה לבטל את העיר אוסקה ו-24 הרבעים האדמיניסטרטיביים שלה, ולהחליפם ב-8 או 9 "רבעים מיוחדים", כשלכל אחד מהם תהיה אוכלוסייה של בין 300,000 ל-500,000 תושבים. הרבעים המיוחדים יהיו אחראיים על שירותים מוניציפליים וחברתיים, בעוד ממשלת אוסקה תהיה אחראית על תכנון אסטרטגי ושירותי חירום. לכל רובע יהיה ראש עיר משלה ואסיפה, תכנית זו מבוססת על המבנה של ממשלת העיר טוקיו ו-23 הרבעים שבה.

מאמרים קשורים: החזרה אל הפוליס – העיר העצמאית | מה זה "עיר עולם" – "global city"? טוקיו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | המגדל הגבוה בעולם נחנך בטוקיו | האפליקציה שתשנה את התדמית של יפן


הערים המובילות בעולם להתמודדות עם שינוי האקלים

הקבוצה C40 היא רשת עולמית של מגה-ערים המחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים. בפעולות מקומיות ומשותפות בין הערים הקבוצה משפיעה באופן מהותי הן בצמצום פליטת גזי חממה וכן בסיכוני אקלים. באמצעות שותפות עם יוזמת האקלים של קלינטון (Clinton Climate Initiative) הקבוצה מביאה סדרה של נכסים ויוצרת שותפות במטרה. C40 מציעה לערים פורום אפקטיבי בו הן יכולות לשתף פעולה, לחלוק ידע ולהניע שינוי לפעולות בעניין שינויי האקלים.

בין הערים השותפות: קהיר, אדיס אבבה, לאגוס ויוהנסבורג – באפריקה. בנגקוק, בייג'נג, דלהי, הונג קונג, איסטנבול, מוסקבה, מומבאי, סיאול, שנגחאי, טוקיו ועוד – באסיה. אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, קופנהגן, לונדון, מדריד, פריז, וורשה, ואחרות- באירופה. שיקגו, לוס אנג'לס, מקסיקו סיטי, ניו יורק, סן פרנסיסקו, טורונטו ואחרות – בצפון אמריקה. בוגוטה, בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, סאו פאולו ועוד – בדרום אמריקה.

טוקיו - שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – שוק נדל"ן ירוק

טוקיו – כל הבניינים הגדולים החדשים בטוקיו מחוייבים בתכנית הבנייה הירוקה של העיר. ע"פ התכנית, שהחלה ב-2002, יותר מ-1300 בניינים כבר נכנסו לתכנית, וכ-200 נוספים מדי שנה. לתכנית מטרה ליצור שוק נדל"ן ירוק בו בניינים המתחשבים יותר בסביבה נמדדים על פי התכנית.

בוגוטה – CicloRuta היא מערכת שבילי האופניים הנרחבת ביותר בעולם. היא כוללת יותר מ-340 ק"מ ומחברת תושבים לנתיבי תחבורה ציבורית, פארקים, ומרכזים עירוניים. המערכת פועלת היטב לא רק משום שהיא מצמצמת את התלות במכוניות ואת פליטות הפחמן, אלא גם שינתה באופן מהותי את ההתנהגות בעיר. המערכת היא גן ייחודית וגם מצליחה משום שהיא מעוצבת תוך התחשבות במאפיינים הטבעיים כדי לימור זרימה ותפקוד טובים יותר.

מלבורן - בניין ירוק

מלבורן – בניין ירוק

מלבורן – (Melbourne Council House 2 (CH2 הוא בניין של עיריית מלבורן, שזכה במספר פרסים ומהווה השראה בכך שצמצם את פליטת הפחמן ב-87%, צריכת החשמל ב-82%, גז ב-87% ומים ב-72%. הבניין מטהר אויר בלילה ושואב 100% אויר נקי ביום. החזיתות החיצוניות של הבניין נעות עם תנועת השמש כדי לאסוף חום, וכן מטהר את הביוב לכדי מים שמישים.

סיאול - יום ללא מכוניות

סיאול – יום ללא מכוניות

סיאול – תכנית היום השבוע ללא מכוניות בסיאול משפר את איכות האויר בעיר, מצמצם את הצפיפות וחוסך אנרגיה. מדי שנה, 2 מיליון המכוניות הנשארות מחוץ לכבישים, מצמצמות את כמות התנועה ב-3.7%. פליטת הפחמן ממכוניות ירדה ב-10% המהווים סכ"ה 2 מיליון טונות של CO2 , ומביאים לחיסכון שנתי של 50 מיליון דולר בהוצאות על דלק. שיפור איכות האויר גם משפיעה על רמת הבריאות של הציבור, וגם זה חוסך מיליונים בעלויות בריאות. בתכנית עובדת משום שהיא בתוקף במהלך השבוע, ומעודדת אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית.

ברלין – העיר בשיתוף עם סוכנות האנרגיה של ברלין עשו עבודה חלוצית בפיתוח והטמעת מודל לשיפור יעילות אנרגטית בבניינים. המודל מציע שיפוץ בניינים ציבוריים ופרטיים בעל יתרונות רבים לבעלי בתים. עד היום 1,300 בניינים שופצו, וצימצמו בכך פליטת פחמן ב-27.3%.

ניו יורק – ממשלת העיר ניו יורק מהווה דוגמה במאמציה להשיג את היעד השאפתני של צימצום פליטת גזי החממה ב-30% עד 2017.

האתר היפיפה המסביר

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את הערים | ועידת האקלים בריו | עיר ללא מכוניות- בוגוטה | תכנית להגבלת כלי רכב בבולוניה | עיר הבירה הירוקה של אירופה


הערים התחרותיות ביותר בעולם

מחקר זה של Economist Intelligence Unit EIU בדק ודרג את התחרותיות של 120 הערים המרכזיות בעולם. עבור המחקר נבנה אינדקס לתחרותיות שעל פיו נמדדו הערים. למחקר היו  שתי יוזמות עיקריות: להשוות את 120 הערים המרכזיות בעולם ב-8 קטגוריות של תחרותיות. ערים אלו מייצגות 29% מהכלכלה העולמית. כמו כן במחקר קוימו ראיונות עם מומחי ערים, ראשי ערים ומנהלי חברות כדי לקבל את השקפותיהם על התחרותיות של הערים.

יותר מחצי מהאנושות חיה בערים, המייצרות 80% מה-GDP העולמי. כבר כיום חברות מתחילות לבנות אסטרטגיות עבור ערים, ולא עבור מדינות. עם הצמיחה המהירה והפיתוח של ערים רבות, בעיקר בכלכלות המתפתחות כמו סין והודו, התחרות ביניהן על עסקים, משקיעים וכשרונות רק תגבר. גודל בלבד אינו מדד הקובע את קצב הצמיחה והפוטנציאל. בעוד כמה מגה-ערים כמו ניו יורק וטוקיו הן משפיעות במיוחד, יש קטנות יותר כמו הונג קונג וסינגפור, שבנו את עצמן כמרכזים תחרותיים עולמיים. בנתיים ערי השווקים המתעוררים כמו אחמדאבד וטיינג'ין חוות צמיחה כלכלית דו ספרתית ובעלות פוטנציאל צמיחה גבוה אף יותר. תחרותיות, עם זאת, הוא מושג הוליסטי המושפע בין השאר מהעסקים בעיר, רגולציה, איכות כוח האדם ואיכות החיים. הממצאים המרכזיים:

  1. ערי ארה"ב ואירופה הן התחרותיות ביותר בעולם כיום, למרות חששות לגבי תשתיות מתיישנות וגירעונות גדולים בתקציביהן, הן עדיין מושכות הון, עסקים, כישרונות ותיירות. ניו יורק מדורגת ראשונה ולונדון שנייה במדד הכולל, והן הערים התחרותיות ביותר בעולם, וערים אחרות מארה"ב ואירופה המערבית מאכלסות 24 מקומות מתוך 30 המובילות.
  2. הצמיחה הכלכלית של אסיה משתקפת במדד התחרותיות. ערי אסיה שולטות בקטגוריית "הכוח הכלכלי" של המדד, שהיא הקטגוריה בעלת המשקל הרב ביותר. 15 מ-20 הערים הראשונות בקטגוריה זו הן אסייתיות: טיינג'ין, שנזן ודליאן הן המובילות, ואחריהן 9 ערים סיניות, סינגפור (15), בנגאלור (16), אחמדאבאד (19) והאנוי (20).
  3. שכבה אמצעית של ערים בגודל בינוני בשווקים המתפתחים הן מפתח להנעת הצמיחה הגלובלית. ערים אלו בנות 2-5 מיליון תושבים, חוות את הצמיחה המהירה ביותר בעולם.
  4. היתרון המשמעותי ביותר שיש לערי העולם המפותח הוא יכולתן לפתח ולמשוך את הכישרונות הטובים בעולם. ערי אירופה וארה"ב שולטות בקטגוריית איכות כוח האדם במדד. זאת הודות למערכות החינוך האיכותיות והרוח היזמית של תושביהן, אבל גם הפעילות התרבותית ואיכות החיים בערים אלו.

תל אביב מדורגת במדד הכללי במקום ה-59 בין 120 הערים שנבדקו, ומציגה נתונים טובים במיוחד בקטגוריית ההון הפיזי (85.7), ביצועים מעל לממוצע בקטגוריות יעילות מוסדית (65.3), אופי תרבותי וחברתי (66.7) ואיכות כוח האדם (63.8)

. תל אביב מדורגת גבוה יותר מהערים בואנוס איירס (60), בנגקוק (61), סאו פאולו (62), יוהנסבורג (67), אתונה (72), ריו דה ז'ניירו (76). האחרונה במדד, במקום 120, מדורגת טהרן.

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | המדינות הטובות ביותר לעסקים | המדינות העשירות בעולם | דירוג איכות החיים בערי העולם