פורסמו הפיינליסטים בתחרות בלומברג לערי אירופה. הנה כמה

בלומברג 2

בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים,  והשנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו לגמר. הנה כמה מהפרויקטים:

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

21 ערים אירופאיות עלו שלב בתחרות הערים של בלומברג

תחרות בלומברג לערים

בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים. חמש הזוכות היו פרובידנס, שיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה שהגישו פרויקטים בתחומי החינוך, מידע, מיחזור, יזמות ומדידת איכות חיים. השנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו שלב וישתתפו ב"מחנה הרעיונות" בחודש יוני, בו ההצעות ישופרו ויחוזקו. 

לקרוא את ההמשך »


באיזו עיר סביר יותר שיחזירו לך ארנק שאבד? הערים עם התושבים הישרים ביותר

הערים עם התושבים הישרים ביותרעיתונאים של  Readers Digest" איבדו" 192 ארנקים בערים שונות ברחבי העולם כדי לגלות עד כמה ישרים תושבי ערים אלו. כל ארנק הכיל שם, פרטי התקשרות, תמונה משפחתית, קופונים, כרטיסי ביקור, וכ-50 דולר בכסף מקומי. 12 הארנקים "אבדו" בפארקים, מרכזי קניות ומדרכות בכל אחת מ-16 הערים שנבדקו.

לקרוא את ההמשך »


דירוג ערי השופינג הטובות ביותר. האקונומיסט, חלק ראשון – אירופה

תיירות קניות היא תעשייה המוערכת במיליארדים של דולרים מדי שנה, למרות שההיקף המדויק קשה למדידה. בשנת 2010 ההכנסות מכל צורות התיירות הבינלאומית הסתכמו ב-919 מיליארד דולר, על פי ארגון התיירות העולמי, אולם לא ברור איזה אחוז מתוך הסכום הגיע מקניות. קיימות עם זאת עדויות ברורות, שקניות מממלאות תפקיד חשוב בהחלטת תיירים לגבי יעד הנסיעה, ולגבי אופן הוצאת הכסף. מחקרים שונים מראים כי כחצי מהתיירים אומרים כי קניות הן ההעדפה הראשונה או השנייה בחשיבותה כאשר הם בוחרים ביעד. אירופה היא המרוויחה העיקרית מתיירות קניות, כשכמעט חצי (44%) מההכנסות העולמיות מתיירות מגיעות ליבשת. מחקר מ-2010 לגבי הרגלי הקניות של תיירים מצא כי אירופה נתפסת כיעד המוביל לקניות יוקרה, בעיקר בקרב אלה המעוניינים ביותר בקניות במהלך נסיעתם. 33 ערים אירופאיות נבדקו במחקר ודורגו לפי התאמתן להיות יעד הקניות הטוב בעולם.

הערים הטובות ביותר לקניות - אירופה

הערים הטובות ביותר לקניות – אירופה

מחלקת המחקר של האקונומיסט מפרסמת את דירוג הערים הטובות ביותר לקניות. הערים, באירופה ובמזרח הרחוק, דורגו על סמך מידע כמותי (כמו מספר שעות שמש ביום) וכן על סמך מידע איכותי (כמו נוחות שימוש בשפה זרה). המחקר מציע בנוסף את My Perfect City – מדד אישי המבוסס על העדפותיו האישיות של המשתמש, לפי הקטגוריות של המחקר, מה שמאפשר לכל אדם למצוא את יעד הקניות המתאים לו ביותר.

לונדון מובילה את הדירוג בזכות מגוון של סחורות ומבחר של מיקומים, אולם בעלי התקציב המוגבל יאלצו לחפש במקומות אחרים כדי למצוא מציאות. היתרון הבולט ביותר של לונדון במדד הוא היקף ההיצע, הן של מוצרים והן ש אתרי קניות הזמינים לקונה הבינלאומי. העיר מקבלת במדד את הדירוג הגבוה ביותר, 80.6 עבור חנויות, כמעט 6 נקודות יותר מפריז הממוקמת שנייה בקטגוריה.

ללונדון יש עושר של אזורי קניות המוכרים בכל העולם, כשכל אחד מציע מוצרים אווירה ייחודיים, כך למשל רחוב אוקספורד וריג'נט, מייפיר, נייטסבריג', ורחוב קרנבי. בנוסף, שווקים מפורסמים כמו קובנט גרדן, שוק פורטובלו, בריק ליין ואחרים, מספקים מגוון של סחורות באמצעות חנויות קטנות. בלונדון גם 3 מרכזי קניות גדולים – כשווסטפילד סטרטפורד הוא הגדול באירופה. מספר זה של קניונים הוא יוצא דופן באירופה, ורק באיסטנבול ומוסקבה יש יותר.

יש ערים באירופה היכולות להשתוות ללונדון במספר החנויות, אולם, לונדון משאירה את כולן מאחור כאשר מדובר בזמינות מותגים מקומיים ובינלאומיים. בקטגוריה זו, הציון של לונדון הוא 24 נקודות גבוה יותר מזה של המדורגת שנייה, פריז, וכמעט 40 נקודות יותר מהמדורגת שלישית- מוסקבה. בלונדון יש גם מגוון יוצא מהכלל של אטרקציות אחרות לתיירים. הדירוג של העיר לאתרי תיירות, אירועים ואפילו מגוון המסעדות משקף עד כמה העיר השתנתה בעשורים האחרונים, והדבר היחיד שמונע מהעיר את המקום הראשון בקטגוריית התרבות והאקלים הוא מזג האוויר המפורסם.

למרות היותה המובילה במדד, לונדון אינה חפה מבעיות. בדרישה הגבוהה לחדרי מלון ואיכות התחבורה מדורגת כבינונית. הבעיה הגדולה ביותר של העיר היא המחירים הגבוהים. לא רק מחיר המוצרים, אלא גם מחירי האירוח, כך שהעיר אמנם מלהיבה את הקניין הבינלאומי, אולם עבור אלה המוגבלים תקציבית היא בעייתית.

הערים הטובות ביותר לקניות - אירופה - קטגוריות

הערים הטובות ביותר לקניות – אירופה – קטגוריות

מדריד וברצלונה מדורגות יחד במקום השני עם ביצועים טובים ועקביים בכל הקטגוריות. למרות שאינן מדורגות לרוב בין יעדי הקניות המפורסמים באירופה, למדריד ולברצלונה יש עדיפויות חזקות וברורות עבור הקונים, כולל מטבח טוב, נוחות, ומחירים נמוכים למותגים. ערים אלה אינן מובילות באף אחת מהקטגוריות, אולם מדורגות גבוה מאד בכולן, כשברצלונה מקבלת את הדירוג הגבוה ביותר שלה (3) במלונות ותחבורה, ומדריד (3) בחנויות.

בכלל הקטגוריות ברצלונה אינה יורדת מהמקום התשיעי, מדריד מעט פחות עקבית והדירוג הנמוך ביותר שלה הוא 11 בקטגוריית היוקר. לשתי הערים יש אטרקציות רבות עבור התיירים, בברצלונה מעבר למרכזי הקניות, יש רצועת רחובות של קניות באורך 5.5 ק"מ, מרחוב הרמבלה עד שדרת דיאגונל. למדריד יש אזורי קניות שונים המתאימים לכל טעם, מהמותגים היוקרתיים בסלמנקה וגויה, ועד האזור האופנתי של צ'ואקה ושוק פואנקרל. שתי הערים מדורגות גבוה במחיר הסחורות, כשברצלונה זולה יותר.

מאמרים קשורים: כשתיירות מצליחה יותר מדי – הונג קונג | דירוג מותגי התיירות של המדינות בעולם | לאן הולכת תעשיית התיירות | תיירים מצפים לחוויה דיגיטלית וניידת טובה יותר | תיירות ספורט – מיתוג ושיווק יעדי תיירות


דירוג איכות החיים בערים בעולם, ודירוג תשתיות הערים. מרסר 2012

מרסר לוגוערי אירופה ממשיכות לשלוט בטבלה, כשוינה נשארת העיר המדורגת ראשונה, ובגדד אחרונה. סינגפור מדורגת ראשונה בעולם מבחינת תשתיות עירוניות, ופורט א-פרינס, האיטי אחרונה. הונלולו וסן פרנסיסקו הן הערים המובילות בארה"ב לאיכות חיים, אבל ערי אירופה שולטות בדירוג החדש לתשתיות עירוניות.

וינה ממשיכה גם השנה להוביל את טבלת איכות החיים בערים של מרסר, כשציריך ואוקלנד אחריה. מינכן היא הרביעית בדירוג, ואחריה וונקובר (5). דיסלדורף יורדת מקום אחד למקום הששי בדירוג, ואחריה פרנקפורט (7), ג'נבה (8), קופנהגן (9) וברן וסידני יחד מדורגות במקום העשירי.

בארה"ב, הונלולו (28) וסן פרנסיסקו (29) הן הערים המדורגות גבוה ביותר, ואחריהן בוסטון (35). שיקגו מדורג במקום ה-42, ווושינגטון 43. דטרויט היא העיר המדורגת נמוך ביותר מבין ערי ארה"ב (71).

הערים עם הדירוג הנמוך בעולם הן חרטום, סודן (217), נדג'מנה, צ'אד (218), פורט א-פרינס, האיטי (219), בנגוי, מרכז אפריקה (220), ובגדד, עירק (221).

מרסר מדרגת מדי שנה את ערי העולם במטרה לעזור לארגונים וחברות בינלאומיות לפצות את עובדיהן כאשר הם מוצבים ברחבי העולם. הדירוג כולל 221 ערים הנמדדות ביחס לנתוני הבסיס של העיר ניו יורק.

השנה הדירוג מציע מדד נפרד המדרג את ערי העולם במונחים של תשתית, ומבוסס על אספקת חשמל, זמינות מים, שירותי טלפון ודואר, תחבורה ציבורית, עומסי תנועה וזמינות של טיסות בינלאומיות ליעד. סינגפור מדורגת במדד זה ראשונה, ואחריה פרנקפורט ומינכן (2), קופנהגן (4), דיסלדורף (5), הונג קונג ולונדון (6). פורט א-פרינס מדורגת בתחתית מדד זה (221). ערי ארה"ב המובילות בדירוג  התשתיות הן אטלנטה (13), דאלאס (15), וושינגטון (22) ושיקגו (28).

דירוג מרסר- 5 המובילות

דירוג מרסר- 5 המובילות

אמריקה – ערי קנדה שולטות בראש הרשימה באזור זה, עם וונקובר (5), אוטוווה (14), טורונטו (15) ומונטריאול (23). ערי קנדה כמעט ולא זזו בדירוג ביחס לשנה שעברה. הונלולו היא המובילה מבין ערי ארה"ב (28), ואחריה סן פרנסיסקו (29) ובוסטון (35). ניו יורק מדורגת 44. במרכז ודרום אמריקה פויטה-א-פיטרה, גואדלופ (63) מדורגת גבוה ביותר באיכות החיים, אחריה סן חואן, פורטו ריקו (72) ומונטבידאו, אורוגוואי (77).

אירופה – 15 ערים אירופאיות מדורגות בין 25 המקומות הראשונים בדירוג לאיכות חיים. וינה ממשיכה להוביל את הדירוג גם לאזור וגם בעולם, שאר 10 הערים האירופאיות המובילות הן בעיקר גרמניות או שווצריות.

ערים אירופאיות אחרות בין ה-25 מקומות הראשונים הן אמסטרדם (12), ברלין (16), המבורג (17), לוקסמבורג (19), שטוקהולם (19), בריסל (22), נירנברג (24) ושטוטגארט (27). פריז מדורגת 29, הלסינקי 32, אוסלו 32, ולונדון 38. דבלין, אירלנד צונחת 9 מקומות מהשנה שעברה למקום 35 בעיקר בגלל עלייה דרמטית בפשיעה והצפות חמורות. ליסבון מדורגת 44, מדריד 49, ורומא 52. פראג היא העיר המזרח אירופאית המדורגת גבוה ביותר (69), ואחריה בודפשט, הונגריה (74), לובליאנה, סלובניה (75), ויליניוס, ליטא (79) וורשה, פולין (84). העיר האירופית המדורגת נמוך ביותר היא טיביליסי, גיאורגיה (213).

ערי אירופה גם שולטות בעשיריה הראשונה של דירוג התשתיות העירוניות, כשפרנקפורט ומינכן מדורגות במקום השני העולמי, אחריהן קופנהגן (4), דיסלדורף (5), לונדון (6), המבורג (9), ופריז (12). בודהפשט היא העיר המזרח אירופית הראשונה בדירוג התשתיות (67) ואחריה ויליניוס (74) ופראג (75).

התשתיות בערי גרמניה ודנמרק הן מהטובות בעולם, הודות לשדות תעופה מעולים, קישוריות מקומית ובינלאומית, ורמה גבוהה של שירותים ציבוריים. הדירוג הגבוה של לונדון במדד התשתיות משקף שילוב של שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, עם מערכת תחבורה ציבורית כולל שדות תעופה, רכבת תחתית ושירותי רכבות.

אסיה-פסיפיק –אוקלנד (3) ממשיכה להיות העיר עם איכות החיים הטובה באזור, אחריה סידני (10), וולינגטון (13), מלבורן (17) ופרת' (21). סינגפור ממשיכה להוביל את הערים האסיתיות (25), ואחריה ערי יפן – טוקיו (44), קובה (48), יוקוהמה (49), ואוסקה (57). הונג קונג (70), סיאול (75), קואלה לומפור (80), טייפה (85) ושנגחאי (95) הן ערים אסיתיות נוספות בין המאה המדורגות ראשונות בעולם, והערים המדורגות נמוך ביותר באיזור הן דאקה, בנגלדש (203), בישקק, קירגיסטן (204), ודונבה, טג'יקיסטן (207).

מבחינת תשתיות סינגפור מדורגת ראשונה בעולם, ואחריה באזור הונג קונג (6), סידני (8), פרת' (25), טוקיו (32) ומלבורן (34). פער ניכר נראה בין ערי אסיה פסיפיק, בעוד מספר ערים השקיעו באופן מאסיבי בשיפור תשתיות ושירותים ציבוריים, כחלק מהתחות העזה למשיכת זרים, מומחים ותיירים. עם זאת, מספר לא מבוטל של ערים באסיה מדורגות ברדע הנמוך של המדד, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות, תשתיות גרועות והעדר שירותים ציבוריים.

המזרח התיכון ואפריקה – דובאי (73) ואבו דאבי (78) באיחוד האמירויות הן המובילות האזוריות במדד לאיכות חיים. אחריהן פורט לואיס, מאוריציוס (82), קייפטאון, דרום אפריקה (89), יוהנסבורג (94), ויקטוריה, סיישל (96) ותל אביב (99) הן הערים היחידות שנכנסו בין מאה המקומות הראשונים במדד. לאזור יש 15 ערים בין 20 המקומות האחרונים, כולל לאגוס, ניגריה (202), חרטום, סודן (217), נג'דמנה, צ'אד (218) ובגדד, עירק (221)- העיר המדורגת כבעלת איכות החיים הגרועה במדד.

במדד התשתיות דובאי (34) מובילה את האזור, תל אביב (58), אבו דאבי (72), פורט לואיס (91), מוסקט (94), קהיר (95), וקייפטאון (97).

מאמרים קשורים: דירוג מרסר לאיכות החיים בערים 2011 | דירוג מרסר לערים היקרות בעולם 2012 | 300 הערים הצומחות והמתכווצות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם | הערים הטובות בעולם


300 הערים הצומחות והמתכווצות ביותר בעולם, כולל 2! ערים ישראליות בדירוג

הערים הצומחות והמתכווצותאם רוצים להבין למה כלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על עולם "בשתי מהירויות", צריך פשוט להסתכל על הנתונים שמפרסם Brookings Global MetroMonitor, המדרג את 300 הערים הגדולות בעולם במונחים של תמ"ג וצמיחת תעסוקה. 300 עירם אלו אחראיות ל-48% מהתוצר העולמי, והן מאכלסות רק 19% מאוכלוסיית העולם.

50 הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר, לפי תוצר לנפש, הן למעשה כולן בעולם המתפתח ובעיקר אסייה. ה-18 המובילות הן ערים סיניות, ובהן ווהאן, צ'ונגוינג, שיניאנג, צ'נגשה, צ'אנגצ'ואן, ננינג, הפאי, שיאן וצ'נגדו, והשאר הן בסין, אינדונזיה (ג'קרטה), הודו (צ'ננאי) ואוסטרליה (פרת').

הערים הצומחות ביותר בעולם

הערים הצומחות ביותר בעולם

בין הערים המתכווצות במהירות הרבה ביותר בעולם, 42 מתוך ה-50 נמצאות באירופה, בעיקר באיטליה, יוון ופורטוגל, ובהן אתונה, ליסבון, ורונה, פורטו, בולוניה, טורינו, פירנצה ומילנו. האחרות הן דובאי, אדלייד (אוסטרליה) ואלבקרקי.

הערים המתכווצות ביותר בעולם

הערים המתכווצות ביותר בעולם

עם הכניסה לשנה החדשה, הן הערים הצומחות והן המתכווצות נמצאות במדינות עם סימני שאלה גדולים. המעבר של סין מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה מעוררת דאגות לא מעטות לגבי צמיחת האזור והפריחה בצריכת מוצרים שתומכת בכלכלות כמו אוסטרליה ופרו. בו בזמן, אירופה הצליחה למנוע שקיעה על ידי ניהול מיתון מבוקר. אין ציפיות שאירופה תצמח ב-2013, ובנתיים הצמיחה של הודו חזרה לרמות הנמוכות של 2007.

לגבי ישראל: תל אביב מדורגת במקום ה-188, והדוח מציין כי העיר התאוששה ממיתון, ועלתה בשנת 2011/2 למקום ה-188, אחר שבשנים 2007-2011 הייתה במקום ה-299. תל אביב היא אי של צמיחה בישראל, על פי הדוח, והביצועים שלה טובים משל המדינה הן במונחים של תעסוקה והן של תוצר לנפש. אוכלוסיית תל אביב על פי דוח זה מונה 3.4 מיליון תושבים שהתוצר לנפש שלהם עומד על 37,767$.

תל אביב

תל אביב

העיר הישראלית השנייה המוזכרת בדוח היא חיפה, שזוכה להופעה בדוחות כלכליים בינלאומיים, ונכנסת למגרש הבינלאומי של הגדולים. חיפה ממוקמת בדירוג במקום 243, עלייה מהמקום 295 בשנים 2007-2011, ויש להניח כי פתיחת מרכז הפיתוח של חברת אפל בעיר תרמה לכך. גם חיפה מוזכרת כעיר שהתאוששה ממיתון אולם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל הן במונחים של תעסוקה והן של צמיחת התוצר לנפש. חיפה על פי הדוח היא עיר בת 1.08 מיליון תושבים, והתוצר לנפש בעיר עומד על 31,160$.

חיפה

חיפה

להלן נתוני 10 הערים המדורגות במקומות 1-10 בדוח:

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. דוח מקנזי | איזו עיר מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים? | הערים הטובות בעולם | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית?


הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים

כשהחלה מהפכת התקשורת האלקטרונית, האינטרנט, הסלולר, הזמינות והקישוריות רבים חזו כי ה"כפר הגלובלי" יבטל את הצורך של בני האדם להצטופף בערים דחוסות ומזוהמות, ויוכלו לנהל את חייהם ועסקיהם מכל מקום, והגיאוגרפיה תאבד ממשמעותה. אולם, ככול שאנו מאמצים יותר ויותר אמצעי תקשורת אלקטרוניים, וככול שאנו מחוברים יותר, אנו גם מצטופפים יותר מאי פעם בערים הגדולות, והגיאוגרפיה, שרבים מיהרו להספיד, משמעותית עוד יותר מבעבר.

כיום, יותר מאי פעם, אנשים נוהרים אל הערים, במיוחד במדינות המתפתחות. בעשור הבא, חוזים, כי 100 ערים, בעיקר באסיה, יגיעו לגודל אוכלוסייה של יותר ממיליון תושבים. במדינות העשירות, חלק מערים הן צל עצוב של עברן (דטרויט, ניו אורלינס), אבל רבות אחרות פורחות.

תקשורת אלקטרונית זולה וקלה כנראה עזרה לתהליך הזה, משום שקודם כל הקישוריות היא בדרך כלל טובה יותר בערים מאשר מחוצה להן, מאחר ומשתלם יותר לבנות מערכת תקשורת עבור אזור צפוף באוכלוסייה. שנית, הפטפוט האלקטרוני כנראה הגביר, יותר מאשר החליף, את זה של הפנים אל הפנים. דומה הדבר למה שקרה במאה ה-19, עם המצאת מנועי הקיטור היעילים שהגבירו ולא צמצמו את צריכת הפחם, משום שהפכו את האנרגיה לזולה יותר בסך הכול. באותה דרך, יתכן שתקשורת אלקטרונית זולה הפכה את הכלכלה המודרנית לתלויה יותר בתקשורת מכל הסוגים.

הפקטור השלישי הופך להיות משמעותי ביותר: הייצור של כמויות עצומות של דאטה על ידי מכשירים מחוברים, כולל טלפונים חכמים. אלו מרוכזים בצפיפות בערים, משום ששם נמצאים האנשים, המכונות, הבניינים והתשתיות המכילים אותם ונושאים אותם. הם הופכים את הערים למפעלי מידע עצומים. "סוג זה של מיזוג בין סביבה פיזית ודיגיטלית מציג לנו הזדמנות לחשוב על ערים כמעט כמו על מחשב באוויר הפתוח", אומר אסף בידרמן מ- SENSEable lab לאקונומיסט. כשמידע זה נאסף ומנותח, והתוצאה מוחזרת אל החיים העירוניים, הם עשויים להפוך ערים למקומות עוד יותר פרודוקטיביים ואטרקטיביים.

סונגדו דרום קוריאה

סונגדו דרום קוריאה

חלק ממחשבי אויר פתוח אלה מתוכננים מהיסוד, רובם באסיה. בסונגדו, עיר חכמה חדשה הנבנית על אי מלאכותי, סיסקו התקינה בכל בית ועסק מסכי וידאו וסיפקה מערכות חכמות לניהול תחבורה ושימוש במים ואנרגיה. אבל רוב הערים תקועות עם התשתיות הקיימות. ניצול המידע שתשתיות אלה מייצרות נותנת להם אפשרות לשדרוגן. מהמורות בבוסטון, לדוגמה, מדווחות אוטומטית אם לנהג המכונית שפגע בהם יש את האפליקציה Street Bump במכשיר הנייד. ובעיקר במדינות עניות, למקומות ללא תשתית מתוכננת היטב, יש את ההזדמנות לזנק קדימה. חוקרים מ- SENSEable lab עובדים עם קואופרטיבים של אוספי אשפה לא פורמליים בסאו פאולו, שחבריהם ממיינים את הזבל של העיר עבור דברים שניתן למחזר. על ידי הצמדת תגים לזבל, החוקרים הצליחו לעזור לקואופרטיבים למצוא את הנתיבים הטובים ביותר דרך העיר כך שיוכלו לאסוף יותר כסף ולחסוך זמן והוצאות.

ניצול המידע משמעותו גם פחות פקקי תנועה. לפני מספר שנים, אלכסנדר באיין, מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ושותפיו הריצו פרויקט לאיסוף אותות מהטלפונים החכמים של נהגים שהשתתפו בניסוי, שהציגו את המקומות העמוסים ביותר, והזינו את המידע חזרה למכשירי הטלפון. הקבוצה של באיין וחטיבת המחקר של IBM עברו כעת לשליטה בתנועה וכך מצמצמים את עומסי התנועה והפקקים, ולא רק מוסרים לנהגים מידע עליהם. בשלוש השנים הבאות הצוות אמור לבנות פרוטוטייפ של מערכת ניהול תנועה עבור מחלקת התחבורה של קליפורניה.

גם מכוניות חכמות עוזרות, על ידי התקשרות בינהן ואזהרת נהגים משינויים בלתי צפויים בתנאי הכביש. בסופו של דבר, יתכן ולא יהיו בהן נהגים כלל, ותודות לכל המידע הזה הם גם יהיו נקיות יותר. במכון Fraunhofer FOKUS  בברלין, מראים איך מכוניות היברידיות יכולות לפעול באמצעות הוראות אוטומטיות כדי עבור משימוש בדלק לשימוש בחשמל, במקרה שאיכות האויר בעיר ירודה, או אם הם עוברות ליד בית ספר.

גם אכיפת החוק תהיה קלה יותר. תוך מספר שנים כוחות משטרה יוכלו לחזות ולמנוע פשעים על ידי צפייה בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות. המחשבה על כך עשויה לזעזע את מי שחרד לפרטיותו, אבל בלונדון זוכרים היטב את התפקיד שמילאו המסרים המיידים בתקופת המהומות בעיר בשנה שעברה, ורבים מצרים על כך שלמשטרה לא הייתה אז את היכולת הזו לחיזוי.

מידע קיים לגבי פשע ניתן לניתוח באופן שיטתי יותר. "הבעיה העיקרית של אכיפת חוק היא הקיטוע של האינפורמציה" אומר מארק קלברלי מ-IBM. אנשי משטרה מקומיים אולי יודעים כי שוד ברחובות יתכן יותר בימים מסוימים של השבוע. שילוב אינפורמציה כזו עם מידע אחר (כמו מזג אויר, שעות היום וכו') הופכים את הפשע קל יותר לחיזוי. בממפיס תוכנת ניתוח וחיזוי עזרה לצמצם פשיעה ביותר מ-30% ואלימות ב-15% בין השנים 2005-2010.

עם זאת, הרווח האמיתי, אומר ג'והן דיי מ-IBM Research, לא נמצא בתחום אחד כמו תנועה או שיטור אלא בהפיכת הערים ככלל לטובות יותר על ידי משיכת מידע ממקורות שונים עבור מטרות שונות. טלפונים חכמים ומצלמות, לדוגמה, יכולים לעקוב אחר זרימת האנשים כמו גם אחרי מכוניות. התרחשות יוצאת דופן במדיה חברתית מראה שיותר אנשים מהצפוי עומדים להגיע למופע, ומרמזים על כך שהתנועה צריכה להיות מכוונת מחדש, שיותר תחבורה ציבורית נדרשת ויותר נוכחות משטרתית.

אפילו טכנולוגיה מבריקה אינה יעילה אם ערים מנוהלות רע או שהמדיניות שלהן אינה מתפקדת. מחלקות שונות או רשויות שונות חייבות לעבוד יחדיו. ב"קונטרול סנטר" של ריו דה ז'ניירו, נציגי מחלקות שונות בעירייה בוחנים מסכים יחדיו. כאשר סופה מכה בעיר, בתי ספר ושדות תעופה יכולים להיסגר ותנועה יכולה להיות מכוונת מחדש ממרכז זה.

בעיה נוספת היא כיצד לשלם עבור כל הניתוח והתשתיות החדשות בערים. אספקה פרטית היא אפשרות אחת. לדוגמה, חברות ביטוח גרמניות מספקות ללקוחותיהן מערכת התראת מזג אויר. סיסקו טוענת כי הערים עצמן יכולות לחייב עבור הרבה מהשירותים החכמים. תושבים יכולים לשלם סכום נמוך עבור יעוץ רפואי אונליין, הודעות על כך שילדהם הגיעו לבית ספר או שימוש באינטרנט באוטובוסים.

אבל הרבה דברים שעושים את החיים בעיר לטובים יותר יכולים להיעשות בזול על ידי התושבים עצמם. ממשלות וערים רבות מעודדים זאת על ידי הנגשת מידע. האיחוד האירופי מממן פרויקט הנקרא CitySDK, בהשתתפות 8 ערים ממנצ'סטר ועד איסטנבול, הנותן למפתחים מידע וכלים ליצירת שירותים עירוניים דיגיטליים. פיילוט אחד, בהלסינקי, מתכוון לעשות לאזרחים חיים קלים יותר כשהם מדווחים על תקלות. אחר, באמסטרדם, ישתמש במידע בזמן אמת על תנועה ויאפשר לאנשים למצוא את הדרך הטובה ביותר לנוע בעיר ולהימנע מפקקים. פרויקט אחר, בליסבון, ידריך תיירים.

קיימת אפילו דרך טובה עוד יותר לאיסוף מידע, וזאת על ידי האנשים עצמם האוספים מידע בזמן אמת. לדוגמה, איכות האויר יכולה להיות מנוטרת באופן בלתי פוסק על ידי רוכבי אופניים ברחבי העיר, תוך שילוב עם מידע על המקום בו נאסף המידע, מזג האויר, השעה ועוד. למעשה, כל אובייקט יכול לספר סיפור. פרויקט מוקדם יותר של SENSEable  איתר 3,000 פריטים של אשפה מסיאטל באתרי הטמנה מקומיים בעיר, וגם בפורטלנד, שיקגו פלורידה וקליפורניה ועד אתרי הטמנה בכל ארצות הברית. אינפורמציה כמו זו יכולה לאפשר לאנשים לחשוב אחרת על מה הם זורקים לזבל. חלקם עשויים אפיו לעשות משהו בנידון.

בתל אביב הושקה לאחרונה תחרות ראשונה מסוגה בישראל: תחרות פיתוח אפליקציות על בסיס מאגרי המידע של עיריית תל אביב וממשלת ישראל, שמטרתה להגביר את השקיפות הממשלתית והעירונית ולהנגיש מידע לציבור בסיוע מפתחי תוכנה עצמאיים ועידוד יצירה טכנולוגית לטובת הציבור.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? מהיסוד.העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה ב-2015 | ערי ארה"ב מאחדות מידע כדי להיות חכמות יותר | 100 מיליון סנסורים שעושים את העיר לחכמהעיר חכמה: מה זה? ואיך מתחילים?תל אביב עיר חכמה: צעדים ראשונים