תכניות שיתוף האופניים הטובות בעולם, ואיך מתכננים שיתוף אופניים מוצלח?

השכרת אופניים בריו דה ז'ניירו

השכרת אופניים בריו דה ז'ניירו

שיתוף האופניים לבש צורות שונות לאורך תקופת התפתחותו, מאופניים בחינם לשימוש קהילות ועד מערכות מתקדמות טכנולוגית, אולם בכל שיטה, מהות השירות נותרת פשוטה: כל אחד יכול לקחת אופניים במקום אחד ולהחזירם באחר, והפיכת תחבורה מונעת אדם לנגישה. כיום, יותר מ-600 ערים בעולם מציעות תכניות שיתוף אופניים, והמערכות הגדולות ביותר נמצאות בסין בערים כמו הנגזו ושנגחאי. בפריז, לונדון ווושינגטון מערכות שיתוף מוצלחות במיוחד עזרו לקדם רכיבה על אופניים כחלופה ברת קיימא ובעל ערך לתחבורה.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

איך הסנסורים ישנו לנו את החיים: מתחבורה טובה יותר ועד אשפה חכמה

עיר חכמהאחרי שנה של עבודה והשקעה של 5 מיליון אירו, Sigfox, סטרטאפ מאזור טולוז, צרפת, סיים לאחרונה התקנת רשת תקשורת חדשה ב-95% מערי צרפת. סנסורים המפוזרים בערים ובפרבריהן יאפשרו העברת מידע על תחבורה לאתרי אינטרנט ואפילו לקבל הזמנות. האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות, אומר מנכ"ל Sigfox, לודוויק לה מואן. "אנחנו נוכל לנטר את רמות הזיהום, לשפר את זרימת התנועה, למנוע תקלות בתאורת בעיר ועוד".

לקרוא את ההמשך »


משבר הדיור: איך דואגים שפריז לא תהיה עיר לעשירים בלבד

פריזישראל סובלת ממשבר דיור עמוק ומתמשך שהממשלה אינה מוצאת לו פתרון, אבל מסתבר כי בעיות דיור דומות מאפיינות ערים בכל העולם, וככול שהעיר מבוקשת יותר, הבעיות גדלות. משקיעי חוץ, שוק דיור פרוע, דרישות מופרזות משוכרים, ביטחונות מוגזמים, והיצע מצומצם מדי במחירים גבוהים מדי אינם רק הבעיה של תל אביב או ירושלים, אלא של ערים מרכזיות רבות בעולם.

לקרוא את ההמשך »


עבר, הווה ועתיד בשירותי שיתוף האופניים בערים

למרות שנראה כי שירותי שיתוף האופניים, או האופניים להשכרה, הם תופעה חדשה, שיתוף אופניים התחיל כבר ב-1965 וכבר הספיק לעבור 3 דורות של התפתחות. מספר הערים המציעות שירותים כאלה ריבע את עצמו בחמש השנים האחרונות, וכיום יותר מ-500 ערים ברחבי העולם מציעות אותו.

הדור הראשון של שיתוף האופניים החל בשנת 1965 באמסטרדם. "האופניים הלבנים" של העיר הוצעו בחינם, ומשתמשים היו אמורים לנצל אותם לנסיעה, ובסיומה להשאיר אותם לשימוש אחרים. תכנית "האופניים הלבנים" הייתה הראשונה בעולם שהציעה שיתוף וניידות בעיר. קופנהגן, דנמרק, הציגה את הדור השני של שיתוף אופניים והרחיבה אותו למספר אלפי זוגות אופניים תחת השם Bycykler København. שילוב תחנות העגינה בשירות ענתה על הצורך להתמודד עם גניבות ולהבטיח החזרה. השירות ניתן בחינם, אולם שיחרור האופניים היה עם מטבע שהוחזר עם השבת האופניים.

ב-1998 העיר רנה (Rennes) בצרפת השיקה את Vélos à la carte (אופניים בכרטיס), שהיה הדור השלישי של שיתוף האופניים, בו כרטיס חכם החליף את המטבע. השירות גם החל את בתכנית הפופולרית כיום של השכרה ל-30 דקות בחינם. השימוש בכרטיס חכם ענה על הצורך במידע בזמן אמת עבור המתפעלים, והחל את השימוש בטכנולוגיה כדי לווסת את מספר הזוגות בין התחנות.

ב-2005, ליון, בצרפת, הציגה את ה-Lyon Vélo’v, עם אופניים המצוידות במרכיבים חשמליים המאפשרים לתחנות לזהות את האופניים, לאסוף מידע על מרחק הנסיעה ועל מצב האופניים (אורות, דינמו, בלמים וכו'). המערכת איפשרה לעקוב אחר האופניים, ולאסוף אינפורמציה מפורטת אודות השימוש. ערים אחרות כמו נוקסוויל, טנסי, וסן פרנסיסקו גם החלו להציג אופניים חשמליות. דור זה של שירות אופניים משופר סימן את הופעת התחנות הגמישות, עמדות מסכי המגע, טכנולוגיות נוספות לאיזון בין התחנות ושילוב כרטיס המאפשר הן שימוש באופניים והן נסיעה בתחבורה ציבורית.

אופניים טובים לכלכלה

אופניים טובים לכלכלה

השימוש באופניים, שהפך פופולרי מאד בשנים האחרונות מתברר לא רק כמועיל לבריאות, לכושר, לצמצום התנועה והתאונות ולהפחתה הזיהום אוויר, מסתבר שהוא אפילו תורם לכלכלה. מחקרים שנעשו בארה"ב מוצגים על ידי ה- League of American Bicyclists.

בתרשים ניתן לראות, לדוגמה, כי אופניים ותיירות תרמו כ924 מיליון דולר לוויסקונסין, ועוד 409 מיליון דולר בתרומה בריאותית. אופניים מייצרים 400 מיליון דולר באיווה, ומביאים 60 מיליון דולר בתיירות לצפון קרוליינה. מחקרים מראים כי רוכבי אופניים מוצאים כל חודש יותר כסף מרוכבי אופנועים או הולכי רגל וממריצים את הכלכלה המקומית, וטיעונים אלה הם חשובים במיוחד כשמנסים לשכנע עסקים לאפשר סלילת נתיבי אופניים בחזית חנויותיהם, משום שעסקים בדרך כלל רוצים מקומות חנייה, והם אוחזים בדרך כלל בתפיסה כי הלקוחות באים ברכב.

אבל יש ממצאים מפתיעים עוד יותר. תשתיות אופניים התגלו כקשורות לרמות גבוהות של יצירת מקומות עבודה, ביחס לאמצעי תחבורה אחרים. מחקר שנערך בשנה שעברה בחן 58 פרויקטים נפרדים, ומצא כי מיליון דולר המושקעים בתשתיות אופניים מייצרים 11.4 מקומות עבודה, מול 10 מקומות עבודה שמייצר אותו סכום המושקע בפרויקט להולכי רגל, ומול רק 7.8 מקומות עבודה לכל מיליון דולר המושקעים בכבישים.

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון

יתרונות האופניים לא נעלמו מעייניהם של ראשי ערים, ואפילו מדינות ברחבי העולם. רם עמנואל, ראש עיריית שיקגו הכריז כי הוא רוצה להפוך את שיקגו לעיר הידידותית ביותר לאופניים, עם תכנית גרנדיוזית להרחבת רשת נתיבי האופניים. מינסוטה, ארה"ב, מיתגה את עצמה כ"מדינה שאוהבת אופניים", וראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון הציג תכנית בהיקף מיליארד ליש"ט להשקעה בתחבורת האופניים, במטרה להאיץ את מהפכת האופניים בעיר, ולהפוך את לונדון ל"עיר אופניים".

התכנית של ג'ונסון אושרה, והיא כבר גרמה לערים אחרות בבריטניה לנקוט באמצעים דומים. לידס, ניוקאסל, שפילד, מנצ'סטר, ליברפול, בריסטול, לסטר וברייטון, כולן משקיעות כעת יותר בנתיבי אופניים, ובהגבלת מהירות נסיעה לכלי רכב באזורים מסוימים, על מנת להגן על הרוכבים.

בלונדון, כחלק ממאמץ לשפר את התשתיות עבור רוכבי האופניים מחפשים דרכים לייצר חווית רכיבה טובה ובטוחה יותר. בפוסט קודם הצגתי את הרעיון של נתיבי אופניים מוגבהים שישמשו ככבישים מהירים לאופניים ויחצו את העיר, תכנית אחרת מציעה נתיבי אופניים מוגנים ובהם תחנות אוטובוס "מרחפות" יתגברו על הבעיה שתחנות אוטובוס ונתיבי אופניים מתחרים על אותו שטח.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במסצ'וסטס מקדמים רעיון של מיסוי על חניונים כדי לממן תשתיות לאופניים, ובניו יורק הופכים את מדחני החנייה הישנים למתקני קשירה לאופניים, עם ההשקה של שירות השכרת האופניים בעיר. כך, בכל העולם עיריות מפתחות תשתיות ושירותי השכרה שימשכו יותר ויותר רוכבים.

תכנית חומש תל אופן

תכנית חומש תל אופן

לעיריית תל אביב יש תכנית לחמש שנים לפיתוח שבילי האופניים בעיר, ולאחרונה השיקה את מערכת המפות הדיגיטליות, ה"דיגיתל", המציגה בין השאר את מפת השבילים. העירייה גם ערכה סקר לגבי השימוש באופניים בתל אביב בו נמצא כי כמעט 14% משתמשים באופניים כדי להגיע לעבודה או ללימודים, עלייה של 54% משנת 2010.

אבל תרבות האופניים מתפתח לא רק בתחום התשתיות לאופניים. גם האופניים עצמם עומדים בפני מהפכה טכנולוגית שיהפכו אותם לכלי רכב חכם. האופניים עליהן נרכב בעתיד הן שילוב של כלי הרכב המוכר והידידותי, עם טלפונים חכמים או טאבלטים מקושרים. אופניים יכילו בעתיד טכנולוגיות של קישור לאינטרנט ולסלולר שיאפשרו הצגת מפות ושירותי GPS , יטענו את המכשירים בזמן הנסיעה, ואפילו יטענו סוללות שיאפשרו עזרה חשמלית לרוכב בעליות, או סתם כשהוא מתעייף. האופניים גם יכולים לשלב מערכות למדידת דופק, או כלים שונים לשיפור אימון כושר. אופניים כמו או המשמשים בשירותי ההשכרה יכולים גם לשמש את העירייה לצורך איסוף אינפורמציה בזמן אמת לגבי זיהום אוויר, צפיפות בעיר וכיוצא בזה, ולשמש כלי חשוב בניטור הפעילות השוטפת בעיר. על השילוב בין אופניים, אנרגיה ותקשורת פורסם פוסט בדצמבר.

מאמרים קשורים: עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמים | באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר? | איך האופניים משנים את הערים? |  מינסוטה- המדינה שאוהבת אופניים | האם צריך ללמד תושבים איך לנסוע על אופניים?


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015


מערכת ההפעלה לערים – איך IBM מתכננת להפוך ערים לחכמות יותר

קיצור זמני מענה החירום בריו דה ז'ניירו ב-30%? צימצום זיהום בסן פרנסיסקו? חיסול עומסי תנועה בליון, צרפת? כל אלה ניתנים לביצוע אם הופכים ערים לחכמות. יבמ קוראת לזה Intelligent Operations Center IOC, ובמהלך 3 השנים האחרונות החברה הובילה יותר מ-2,000 פרויקטים ל"ניטור, מדידה, וניהול שירותים עירוניים כגון מערכות מים, בטחון ציבורי, תחבורה, בתי חולים, רשתות חשמל, ובניינים". רק בשבוע האחרון החברה הודיעה על פרויקטים חדשים באינדיאנה ארה"ב, הפיליפינים, וליון צרפת.

בכל אחד מפרויקטים אלה, החברה תחבר סנסורים לתשתיות יומיומיות, תתקין תוכנה לשלב ולנהל את כמויות הדאטה העצומות, ותספק לעיר את האינפורמציה והמודיעין הדרושים כדי לנהל את העיר טוב יותר. התוצאה, זו המטרה, תהיה טובה יותר, נוחה יותר למחייה, ויותר מקיימת בסביבה העירונית. המגזין הטכנולוגי VentureBeat ריאיין את כריס אוקונור, סמנכ"ל יבמ האחראי על מוצרי עיר חכמה, במטרה לבדוק איך המערכת פועלת, וללמוד מה צפוי בעתיד לערים חכמות.

שאלה: מה כוללת מערכת ההפעלה לערים חכמות? אוקונור: "יש 2 דברים מרכזיים. בכל תחום (לדוגמה תחבורה, שירותים חברתיים, שיטור), אתה רוצה לקחת את האינפורמציה ולהפוך תחום זה למאד יעיל ומקצועי. שנית, אתה מחבר בין תחומים שלא תמיד עובדים יחד. לדוגמה, אתה מקשר בין תהליכי אישור לבין כיבוי אש, תחבורה, מערכת אמבולנסים, מה שמאפשר לך לייצר אישור דינמי לאירועים מיוחדים. או, אתה יכול לקחת סט אחד של נכסים, כמו מצלמות, ולהשתמש בהם במקביל עבור תחבורה ומשטרה. זה מאפשר לרשויות שונות לעבוד יחד במקרי חירום."

שאלה: על איזה סוד סנסורים אתם מדברים, שתפיצו ברחבי הקהילה? אוקונור: "במהלך 5-7 השנים האחרונות, הכל מגיע עם מידע (דאטה): מדי מים, כל המערכות המכניות כמו מעליות, סנסורים לתחבורה, רמזורים, מדחנים, אוטובוסים, מוניות. אפילו לשוטרים יש סורקים ידניים למתן דוחות. מכאן שיש מידע, והרבה."

שאלה: אז מה עושה יבמ? אוקונור: "התפקיד שלנו הוא לקשור את כל האינפורמציה הזו וליצור מודל אינפורמציה אחיד, המאפשר לרשויות השונות לתקשר. לדוגמה, בליון, צרפת, אנו עובדים עם שותף עיסקי בשם ואוליה, שעובד עם העיר ליון באמצעות מרכז תפעול לשפר את התחבורה בעיר. בפיליפינים אנו עובדים כדי לקשר שתי רשויות – מענה חירום עם התחבורה. המטרה היא לתת תיאום טוב יותר ובכך מענה חירום טוב יותר. ודוגמה שלישית היא עיר באינדיאנה המשתמשת במערכת לטובת ניהול מים, ביוב, במטרה לשפר את תנועת המים בעיר, ולנהל את מי הגשמים והסערות היכולות להיות מאד משמעותיות בעיר זו לעיתים. במקום לקנות את התוכנות, הם משתמשים בהן בענן. הם שולחים את המידע לענן של יבמ, הענן מריץ את מרכז התפעול, ואז הם מתחברים למרכז התפעול של יבמ, בלי הצורך להתקין או לקנות את התוכנה עצמה. זהו מדל השכרה, מאד יצירתי."

מאמרים קשורים: לונדון בוחנת את מערכת ההפעלה smart city | המטרופוליס של המידע – ניו יורק | הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | 100 מיליון סנסורים בעיר חכמה


באיזו עיר יש את שירות השכרת האופניים הטוב ביותר?

לראשונה נערך מחקר השוואתי בין 40 תכניות שירות השכרת אופניים בערים באירופה, ב-18 מדינות. עיר אחת קיבלה את הציון "טוב מאד", 23 ערים את הציון "טוב", 11 ערים את הציון "סביר", 2 ערים ציון "עלוב" ו-3 ערים קיבלו את הציון "עלוב ביותר".

כמעט כל 40 תכניות השכרת האופניים באירופה, העוברות השוואה בפעם הראשונה, מציעות לרוכבים תחנות השכרה קבועות באזורם. אולם כאן מסתיים הדמיון בינהן. השוני בין תכניות ההשכרה הוא עצום, ונע מתכנית בעלת תחנת השכרה אחת במקרה של העיר אויירו, בפורטוגל, ל-1751 תחנות במקרה של פריז. בירת צרפת גם מחזיקה בשיא של מספר זוגות האופניים: 23,900. בהשוואה למקום השני, תכנית ההשכרה של לונדון כוללת 558 תחנות ו-9,800 זוגות אופניים.

ליון- שירות השכרת האופניים הטוב באירופה

ליון- שירות השכרת האופניים הטוב באירופה

ועדיין, פריז, אשר משמשת דוגמה לשאר העולם קיבלה רק ציון "טוב" ומגיעה רק למקום השני בדירוג האירופי. העיר שדורגה ראשונה היא ליון, צרפת, שהיא התכנית היחידה שזכתה בציון "טוב מאד". 343 תחנות ו-4000 זוגות אופניים, הזמינות לכל אחד בכל יום בשנה, ותכנית המקושרת לתחבורה הציבורית, רישום קל וחינמי, איסוף והחזרה אוטומטיים בכל תחנה, אינפורמציה במספר שפות הנגישה בדרכים מגוונות – זו בערך תכנית השכרת האופניים המושלמת.

שתי מערכות השכרה הולנדיות "התחרו" על המקום האחרון- של אמסטרדם ושל האג. בצמוד אליהן, במקום השלישי מהסוף הגיעה התכנית של אולטרכט, הולנד. 3 תכניות אלה היו היחידות שקיבלו את הציון "עלוב ביותר". אבל בעוד שבאולטרכט יש קרוב ל-700 זוגות אופניים, לשתיים האחרות במקומות האחרונים, באמסטרדם יש 562 עם 14 תחנות בלבד, ובהאג 258 זוגות אופניים ב-4 תחנות.

מעבר לכך, בשאר הקטגוריות המצב דומה. 3 הערים ההולנדיות מחזיקות בשירות שלא מאפשר איסוף מיידי או החזרה בכל תחנה, התשלום אפשרי רק בחיוב ישיר, המידע זמין רק בהולנדית. השירות מתאים רק לתושבים ואינו מתאים לתיירים. כמו כן השירות הממומן על ידי חברת הרכבות ההולנדית, מציע תחנות השכרה כמעט ורק בתחנות הרכבת, כך שהשירות מתוכנן בעיקר למשתמשים מקומיים.

אופניים להשכרה בהולנד - השירות הגרוע באירופה

אופניים להשכרה בהולנד – השירות הגרוע באירופה

קיים הבדל עצום בין השירות במקום הראשון לבין שלושת המקומות האחרונים בציון "עלוב ביותר" בתחתית הדירוג. רוב תכניות ההשכרה מותאמות הן לתיירים והן למקומיים. 60% מתכניות ההשכרה מכסות את כל העיר, ויותר משליש מהן מוגבלות למרכז העיר בלבד. "ואליב" בפריז לדוגמה, מכסה שטח החורג מגבולות העיר. ברוב המקרים, כרטיסי מנוי משמשים להשכרה. בשליש מהערים המערכות משתמשות בקוד גישה. כרטיס אשראי הוא הכרחי לשחרור אופניים בכרבע מהערים.

בגרמניה נבדקו 7 תכניות השכרה בערים ברלין, המבורג, קלן, לייפציג, מינכן, נירנברג ושטוטגרט. כולן דורגו כ"טוב". בשטוטגרט יש במערכת ההשכרה 60 זוגות אופניים חשמליות בנוסף על האופניים הרגילים. בקלן ומינכן האופניים אינן ממוקמות בתחנות אלא יכולות להמצא בכל מקום בצמתים, כך שהמערכת גמישה מאד. בפראג, מערכת ניסיונית עם 20 זוגות ו-6 תחנות נכנסה להשוואה וזכתה בציון "טוב". בספרד נבחנו 4 מערכות: בוולנסיה, סביליה, סרגוסה וברצלונה. 2 קיבלו ציון "טוב" ו-2 ציון "סביר".

דירוג שירות נשכרת אופניים בערים באירופה

דירוג שירות נשכרת אופניים בערים באירופה

מאמרים קשורים: איך האופנים משנים את העיר | האם המכונית החשמלית להשכרה מגיעה לתל אביב? | תחרות הבירה היקורה של אירופה | מה עושה את האנשים בעיר שמחים? | ליון, בירת האינטרנט 2012