חכם. מה זה אומר? האם הערים בישראל חכמות או שאינן יודעות לשאול?

מה זו עיר חכמה?

מה זו עיר חכמה?

בערים בכל העולם מנסים עדיין להבין מהי בדיוק עיר חכמה, כיצד מגדירים את מושג ואיך מתמודדים עם האתגרים שבשילוב עולמות כל כך שונים ורחוקים – המוניציפלי והטכנולוגי. כיום, לא קיימת כמעט עיר שאינה משתמשת באיזושהי טכנולוגיה לצורך ניהול העיר, הביטחון, הקשר עם התושבים, מתן שירותים עירוניים או כל צורך אחר. תהליך כניסת הטכנולוגיות לעולם ניהול הערים מובחנת, בראייה לאחור, ב-3 אופנים מרכזיים, אולם שאלה גדולה ממשיכה להיות תלויה באויר: "האם הטכנולוגיה היא זו המגדירה מהי עיר חכמה?"

לקרוא את ההמשך »


מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל? ותוצאות סקר מילגם לערים חכמות

עיריית אשדוד

עיריית אשדוד

לפני כמעט שנה פרסמתי מאמר תחת הכותרת "מי תהיה העיר החכמה הראשונה בישראל?" שפרט את פעילות הערים בישראל בתחום, ובעיקר את המכרז השאפתני והמורכב שפרסמה עיריית ראשון לציון למתן שירותי ייעוץ לבניית תכנית אב לעיר חכמה עבור העירייה.

כמעט שנה חלפה, למכרז בראשון לציון עדיין לא פורסם זוכה, בעיריית ירושלים, בשיחות שאינן לציטוט, מביעים תיסכול רב מהעשייה בתחום, ודווקא הערים הבינוניות הן אלה שנראות כרגע כמי שעשויות להוביל מהלכים אלה.

לקרוא את ההמשך »


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – העיר לוד‏

סמל עיריית לודזה שנים סובלת לוד מניהול כושל, מהיעדר אכיפה, משיעורי פשיעה גדולים ומתחרות עם יישובים אטרקטיביים יותר סביב לה. המדינה השקיעה בלוד משאבים עצומים אך טרם ניכר שיפור משמעותי במצב העיר ובאיכות חיי תושביה.

המישור הממלכתי – היעדרו של מנגנון מתמיד ועקבי לתיאום בנושא פיקוח ומעקב היה גורם משמעותי לאי-הצלחתן של תכניות קודמות. יש להמשיך בדרך שהותוותה במשרד ראש הממשלה, ולפיה הטיפול בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מאוקטובר 2010 נחשב ל"ניהול פרויקט", שיש לבצעו בהתמדה ובעקביות. גורם נוסף לחוסר ההצלחה של התכניות הקודמות היה בעיות תקציביות, ועל משרד רוה"מ וכל הגורמים המופקדים על יישום התכנית לדאוג לכך שתקציבים שהובטחו לעירייה יועברו ושהיא תנצלם כיאות.

בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הישנות התרחיש שאפיין את הטיפול בתכניות ממשלה קודמות – פתיחה ב"קול תרועה" ולאחריה נסיגה ודעיכה. יש להדגיש את הצורך לפעול בהתמדה ובנחישות ליישומה ולהסיר חסמים – ביורוקרטיים, משפטיים, תכנוניים, תקציביים ואחרים, כדי לממש את החלטת הממשלה על כל מרכיביה. מבקר המדינה מפנה את תשומת לבו של משרד הפנים לכך שטרם התחולל המפנה המצופה בעירייה ובעיר, אף שכבר הופעלו כל הכלים, ובפרט – מינוי ועדה ממונה שבה מכהנים פקידים מטעמו.

תכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" מבקשת לטפל בנושאים אשר שבו ועלו כטעונים טיפול מעמיק: (1) המבנה הארגוני של העירייה, איכות השדרה הניהולית וכוח האדם בה והתאמתו למשימות; (2) גבייה בלתי מספקת של מסים עירוניים; (3) חוסר טיפול מתמשך בתשתיות הפיזיות – בפרט במגזר הערבי; (4) קושי להתמודד עם האתגרים שמעמידה העיר בתחומי ההנדסה והפיקוח על הבנייה. האחריות להצלחת הטיפול בנושאים אלה מוטלת על עיריית לוד – המונהגת בידי ועדה ממונה, שאותה מינה משרד הפנים. נוצר "חלון הזדמנויות" – בזכות התכנית הממשלתית רחבת ההיקף וכהונתו של יו"ר ועדה ממונה מנוסה – שכדאי לנצלו. על הוועדה הממונה לזכור כי לפעולותיה היום יש השפעות ניכרות על העתיד.

המנגנון העירוני וכספים – אי-ההתאמה בין צורכי עיריית לוד לבין מינוי הגזבר לאחראי גם לתחום משאבי אנוש. על משרד הפנים לפעול בהתאם לאמור בתשובתו האמורה ולהנחות את עיריית לוד לשנות את המבנה הארגוני, באופן שגזבר העירייה יעסוק בתחומו בלבד. על העירייה לדאוג שתקני כוח האדם ישקפו את מספר המשרות של עובדיה בפועל. על העירייה להימנע מהעסקת עובדים בהיקף נרחב ולאורך זמן במשרות שלא נקבעו בתקן.

על עיריית לוד ומשרד הפנים להמשיך במתווה שנקבע בתכנית "העצמה ופיתוח של העיר לוד" להעלאת איכות כוח האדם. עליהם לבצע מיפוי מעמיק של צורכי העירייה מבחינת תקן כוח האדם ומבחינת מידת התאמתם של עובדים לתפקידם. על העירייה לפעול בנחרצות וביעילות, לצמצום מספר קרובי המשפחה בקרב עובדיה. יש למנוע תחלופה רבה של עובדים המכהנים במשרות ניהוליות בכירות. על העירייה לפעול בנחרצות לחייב את בעליהם של אלפי נכסים בתשלום ארנונה.

על עיריית לוד לנצל כיאות את התקציבים שמעמידים משרדי הממשלה לרשותה לצורך עבודות פיתוח. על משרדי הממשלה, ובייחוד משרד הפנים, וכן על מפעל הפיס, להימנע מהגדלת הרשאות תקציביות לפרויקטים שלא בוצעו או שבוצעו באופן חלקי.

חינוך – על עיריית לוד, בשיתוף משרד החינוך, להשלים בדחיפות את הכנת תכנית האב לחינוך כדי לאפשר תכנון מושכל ומתוכלל של מערכת החינוך בעיר לשיפור של תשתיות החינוך ושל רמת ההוראה.

על עיריית לוד ומשרד החינוך לפעול להסרת מכשולים ועיכובים ולהביא לניצול מלא ומבעוד מועד של תקציבי תכנית "הטיפול הנקודתי בחינוך" לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידי העיר. על העירייה להמשיך לפעול בשיתוף משרד החינוך להתאמת היקפי כוח האדם המועסק בשירות הפסיכולוגי החינוכי ובמדור הקב"סים בעירייה לאתגרים שעמם עליהם להתמודד. על העירייה לפעול בנחישות לצמצום שיעורי הנשירה הסמויה. עליה לנקוט צעדים ממשיים ולעשות את כל הנדרש לשיפור מצב תשתיותיהם של מוסדות החינוך להבטחת סביבת לימודים ראויה ובטוחה לתלמידים ולמורים. על הוועדה הממונה לנקוט צעדים אישיים נגד מי שיימצאו אחראים למחדל החמור של אי-שמירה על מבנהו ותכולתו של בית ספר "הבנים" לאחר סגירתו, אשר גרם לבזבוז כספי ציבור. על הוועדה לדאוג לשימור המבנה.

רווחה – ראוי כי עיריית לוד ומשרד הרווחה ימשיכו לפעול לתיקון הליקויים במסגרת התכנית שהתוו. המשך פעילות המחלקה במתכונת הנוכחית עלול להמשיך לפגוע בתושבי העיר הנזקקים לשירותי המחלקה. על העירייה לפעול להגברת ניצול תקציבי תכנית אופק. ראוי שעיריית לוד תפעל למניעת התארכות הליך התשלום למועסקים במסגרת תכנית אופק.

על משרד רוה"מ לבחון דרכים שיבטיחו המשכיות של תכניות שהוא מקדם בשיתוף משרד הרווחה והמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית לוד. הפעלה של תכניות זמניות שאין להן המשכיות עלולה לגרום לחוסר יציבות במצבת כוח האדם של המחלקה, לפגוע בציבור המטופלים ולגרום לירידה לטמיון של כספי המדינה. על העירייה ליישם את דרישות התע"ס בעניין הכשרת עובדי המחלקה ולסייע לעובדי השח"מ ברכישת ידע עדכני. על עיריית לוד למצוא דרך להגביר את נגישות הציבור למשרדים שבהם מועסקים כל עובדי האגף המטפלים בתושביה ולשיפור מצבם הפיזי של המבנים.

על עיריית לוד למצוא דרכים יעילות להגברת האפקטיביות של הטיפול בנפגעי הסמים ולקבוע תקני כוח אדם בהתאם למספר משתמשי הסמים בעיר. על מנהל המחלקה לפעול לגיבוש פעולות לאיתור בני נוער נפגעי הסמים לשם מניעת הידרדרותם. נוסף על טיפול במקרי חירום על עיריית לוד לטפל טיפול שוטף בנערות במצוקה כדי לסייע בשיקומן ולתרום להעצמתן האישית. על עיריית לוד להקים מערך שיעסוק באיתור פעיל של דרי הרחוב על מנת לשמור על חיי דרי הרחוב ולאפשר את שיקומם.

חזות העיר – על עיריית לוד לפעול במרץ לשיפור חזות פני העיר כדי למנוע פגיעה באיכות חיי התושבים ולאפשר לתושביה להיות גאים בה. על העירייה לעמוד בחובות שהוטלו עליה בחוק לעניין תחזוקת המרחב הציבורי ולמנוע הצטברות פסולת בשטחיה והתפוררות של הכבישים והמדרכות. על העירייה לשפר את תחזוקת הגנים העירוניים. על עיריית לוד להשקיע מאמצים מיוחדים בשיפור ניכר בחזותן של השכונות הערביות.

הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין – על עיריית לוד לפעול בנחישות להשלמת כלל מרכיבי הפרויקט לשיקום מפגעי פסולת בניין בעיר תוך אכיפה שתמנע השלכה חוזרת של פסולת. על עיריית לוד לנצל את תקציב המשרד להגנת הסביבה להקמת תחנת מעבר לסילוק פסולת בניין בעיר.

תכנון ובנייה – תכנית לד/1300 – התכנית אמורה לשמש כפתרון המרכזי, למצוקת האוכלוסייה הערבית בעיר, ויש לה השפעות על איכות חייה של אוכלוסייה זו במגוון תחומים ולא רק בתחום הפיזי. תכנית זו היא בעלת חשיבות יתרה, ועל כל הגורמים הנוגעים בדבר להבטיח כי הליכי התכנון של התכנית, שאורכים זה שנים, יושלמו במהרה. על משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים ועיריית לוד לבדוק ביסודיות אם די בתכניות הקיימות כדי לגבש פתרון למצוקת הדיור של המגזר הערבי בעיר, שעל אף הגידול באוכלוסייתו אין עבורו פתרונות דיור הולמים.

ביטחון הציבור – היקף הפשיעה הגדול הוא אחת מבעיותיה המורכבות של העיר: הוא מערער את תחושת הביטחון של תושבי העיר, מדלל את מגוון תחומי הפעילות בעיר ואף מונע הגירה חיובית לעיר. לנוכח זאת קיבלה הממשלה בשנת 2002 החלטות לקידום העיר, לפיתוחה ולטיפול בבעיותיה המתמשכות. הטיפול בפשיעה היה חלק חשוב בהחלטות אלו. במסגרת זו נדרשו המשרד לבט"פ והמשטרה לגבש ולהוביל תכניות שנועדו לצמצם את היקף הפשיעה בעיר, למנוע תופעות של אלימות ולחזק את תחושת הביטחון של תושביה.

בעשור האחרון הגדילה המשטרה את היקף כוח האדם בתחנת לוד וביצעה מבצעי אכיפה, בייחוד בתחום הסחר בסמים, ומשנת 2010 גם להפחתת השימוש באמל"ח. תוצאות פעילות המשטרה בעיר אינן חד-משמעיות: המשטרה הביאה לצמצום העברות בתחומי הסמים והסדר ציבורי, אולם בנוגע לעברות האלימות והרכוש – שלהן השפעה רבה במיוחד על תחושת הביטחון של התושב – הייתה האפקטיביות של פעילות המשטרה נמוכה בהרבה מהממוצע הארצי. שיעורן של חלק מסוגי העברות גדל, ופעמים בשיעור ניכר. המשטרה לא הצליחה להפחית את הפשיעה בלוד לכדי רמה סבירה, ועליה לפעול כדי להביא למפנה אמתי במצב הפשיעה בעיר.

מספר מקרי הרצח הלא מפוענחים בלוד גדול יחסית. בשנת 2011 איתר פיקוד מחוז מרכז של המשטרה נקודות תורפה בתהליכי חקירתם של התיקים הללו ובארגון היחידות המחוזיות המטפלות בהם, והחל בגיבוש פתרונות ארגוניים ובקביעת סדרי עדיפויות כדי לחלץ מהמבוי הסתום חקירות רצח התלויות ועומדות זה מכבר.

לנוכח שיעור הפשיעה הגדול והקשיים בתחומים אחרים המשפיעים על ההתמודדות עם האלימות בעיר, החליטה הממשלה ב- 2008 לצרף את לוד לתכנית "עיר ללא אלימות". אולם עד אוגוסט 2011, לא הסתיימה הקמת התשתית הארגונית של התכנית , ולא החל ביצוען של מרבית תכניות הליבה שלה או שביצוען היה רק בראשיתו. על העירייה ומשרדי הממשלה לפתור את הבעיות שמנעו את יצירת התשתית הארגונית לתכנית ולמצוא דרכים לשפר את הפעלתה – הן באמצעות יתר מעורבות של השלטון המרכזי ושל המשרד לבט"פ בפרט, והן באמצעות הירתמות העירייה להובלת התכנית ולהבטחת מחויבותה לביצועה.

גם מודל השיטור העירוני נועד לחזק מהותית את יכולת ההרתעה והאכיפה של הרשות המקומית; זאת באמצעות יצירת מערך ייעודי קבוע ומשולב של שוטרים ופקחים בעלי סמכויות ואמצעים מיוחדים. יישומו של מודל זה, המופעל משנת 2011, יצליח רק אם העירייה, לצד המשטרה, תיערך ליישומו ותתרום את חלקה להפעלתו. בירור שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2012, העלה כי השתפר שיתוף הפעולה בין עיריית לוד ובין המשטרה, וכי העירייה הקצתה את חלקה במשאבים הדרושים לכוח הפיקוח העירוני.

מאמרים קשורים: מנוע צמיחה ועוגן כלכלי חדש בלוד | רמלה קרובה ללב שלך – מיתוג רמלה | קריית גת 2025- איך הופכים עיירת פיתוח לעיר הייטק | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | מיהם ראשי הערים הטובים בישראל?


מנוע צמיחה ועוגן כלכלי חדש ללוד

סמל העיר לוד

אושרה תכנית להקמת מתחם "פאוור סנטר" בשטח של כ-38 דונם בלוד.

הועדה המקומית לתכנון ובנייה בלוד אישרה, את אחד הפרויקטים המרכזיים והגדולים ביותר בלוד בשנים האחרונות. מדובר במתחם "אלדן" שנמצא בכניסה הצפונית ללוד, בין כביש 40 לרח' אבא הילל סילבר, בשטח של כ-38,000 מ"ר. עפ"י התכנית ישונה ייעוד השטח מתעשייה ומסחר ותעסוקה, ויוקם בו פרויקט "פאוור סנטר" שישלב מסחר ובידור הכולל בין היתר חנויות מותגים ואאוטלט וכן מסעדות ומרכזי בילוי ופיתוח סביבתי ואדריכלי. המתחם יכלול בנוסף, מרכז שירות של "אלדן" בגודל של כ-5000 מ"ר. עוד בפרויקט 8 מגדלי משרדים בני 8 קומות מעל קומות קרקע, וכן בניינים בודדים במפלס הקרקע.

ייחודיותו של הפרויקט המסחרי בידורי יהיה בכך שכל מותג יקבל בנין מעוצב משלו, וכן נבדקת האפשרות לצרף אולמות קולנוע – "סינמה סיטי", בזכות ניסיונו הרב של מאיר ניצן אשר הוביל את הנושא בראשון לציון. עוד עפ"י התכנית, סה"כ שטחי הבנייה יהיו 88,830 מ"ר למסחר ותעסוקה עיקרי, ואילו סה"כ שטחי בניה הכוללים שטחים עיקריים ושטחי שירות יהיו 225,500 מ"ר אשר יוסיפו לקופתה של העירייה הכנסה שנתית של עשרות מיליוני שקלים. את התכנון מוביל משרד "משה צור אדריכלים בוני ערים" אשר הציגו בפני חברי הועדה לתכנון ובנייה את עיקרי התכנית.

"אני מייחס לתכנית חשיבות רבה לקידומה של העיר לוד", אמר מאיר ניצן, "בחודש מאי יתפרסם המכרז לכניסה החדשה מכביש 40 לאזור התעשייה הצפוני אשר ישפר ללא הכר את הנגישות מבחינה תחבורתית הן לאזור התעשייה בכלל והן לפרויקט זה אשר מהווה מנוע צמיחה ועוגן כלכלי אדיר ללוד. אני מעודד מאוד, לוד תיראה אחרת".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

בשנת 2010 אישרה ממשלת ישראל תכנית רב מערכתית להעצמת ופיתוח העיר לוד. היקף התוכנית כ– 160 מיליון שקלים. מטרת התכנית לחזק את הביטחון והחוסן האישי של תושבי העיר, לפעול לחיזוק עצמאותה הכלכלית, ליצור תשתית לפיתוח ושדרוג העיר בתחומי החינוך, התיירות והתעסוקה, להתמודד עם תופעת הבניה הבלתי חוקית ולמשוך אליה אוכלוסיות חדשות. עפ"י ההחלטה תוכרז לוד כיישוב בעל עדיפות לאומית, ותופעל בה כאמור תכנית ממשלתית ייחודית:

  • לחזק את הביטחון האישי של תושבי העיר ולצורך כך, בין השאר, להפחית בשיעורים משמעותיים ולאורך זמן את הפשיעה בכלל, והפשיעה האלימה בפרט.
  • לשפר את כושר הביצוע של הרשות המקומית ולצורך כך, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית של העירייה ושדרת כוח האדם בה.
  • להעצים את האוכלוסייה האזרחית בעיר ולצורך כך, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לתמיכה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי העיר ולמשיכת תושבים וקהילות אליה.
  • ליצור תשתית תכנונית לפיתוח העיר ולהתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית.
  • התכנית כוללת פעולות שונות במגוון תחומים- ביטחון, תחבורה, דיור, תכנון, שיכון ובנייה, רווחה, ספורט ועוד.