משרד התיירות מסתער על תעשיית הכנסים

באיחור אופנתי, מזהה משרד התיירות את החשיבות של הכנסים הבינלאומיים כשוק יעד בעל חשיבות עליונה. כוחו של מגזר תיירותי זה לא רק למשוך את אלפי המשתתפים בכנסים הבינלאומיים, המגיעים לאירועים אלה על חשבון החברה בדרך כלל, נהנים מזמן פנוי והוצאות נמוכות בשהייה, ושרבים מהם כלל לא היו מגיעים לעיר הכנס, אלמלא הוזמנו אליו, אלא שהמשתתפים בכנסים אלה מגיעים לשהות קצרה יחסית, זוכים לטעום מקום חדש, ועשויים לחזור אליו לחופשה עם בני משפחתם או חברים.

למעשה, מי שזיהתה את חשיבות תיירות הכנסים ראשונה הייתה עיריית ירושלים, שכבר בתהליך מיתוג התיירות לירושלים הציבה את קהל הכנסים כאחד מקהלי היעד החשובים ביותר, ובאסטרטגיה העירונית הוצב פיתוח הכניסה לירושלים כאזור משרדים, מלונאות וכנסים בסדר עדיפויות גבוה. עיריית ירושלים, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים מעניקה תמריצים כלכליים רבים ליוזמים כנסים בירושלים, ובשנת 2015 יתקיים בעיר כנס בינלאומי גדול וחשוב- כנס החלל העולמי, הישג מכובד לאל ספק.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מיתוג קטאר: "עצמאית כמו שאתה". כשכסף זו לא בעיה

מגזין פורבס דירג בפברואר השנה את קטאר כמדינה העשירה בעולם במונחים של תמ"ג לנפש העומד על 67,376$. העושר של קטאר מבוסס על עתודות הנפט והגז העצומות שלה. קטאר עסוקה בשנים האחרונות בפרויקטי תשתית בהיקף עצום, והעיר דוחא החליפה את דובאי כעיר המובילה בתחום. קטאר: עצמאית כמו שאתה (תרגום צולע –Qatar: As independent as you are) היא סיסמת התיירות החדשה למדינה.

מבחינת פיתוח המדינה וקידומו כיעד תיירותי, החזון של קטאר לגיוון הכלכלה הוא שאפתני ביותר. בעוד המדינה מתכוננת לארח את גביע העולם בכדורגל בשנת 2022, המשמעות של האירוח היא כי המדינה הקטנטנה, בה חיים רק 1.7 מיליון תושבים, שמתוכם כ-80% הם עובדים זרים המוצבים בה, עומדת להיות במרכז תשומת הלב העולמית בעשור הבא.

עבור כל מי שעוקב אחרי המתרחש בקטאר, לא ניתן שלא להבחין בנחישות של המדינה ברדיפה אחר המיצוב מחדש שלה על הבמה הבינלאומית. המדינה הקטנטנה ואג'נדת השאפתנות במסלול מהיר שלה הם מרתקים, ומהווים מקרה בוחן לפיתוח יעד, מיתוג וקידום תחת הקונספט של "כסף זה לא בעיה".

מסי מקדם את קטאר

מסי מקדם את קטאר

הגברת המודעות העולמית למותג קטאר כבר מושגת באמצעות החסות של Qatar Foundations לקבוצת הכדורגל של ברצלונה (חוזה בעלות 153 מיליון אירו, לחמש שנים), תוך העלאת המודעות של קטאר כמדינה שאוהבת כדורגל. ה- Qatar Foundations הוא ארגון ללא מטרות רווח המתמקד בפרויקטי חינוך במזרח התיכון. בשנה שעברה ה- Qatar Investment Authority קנתה את מועדון הכדורגל הצרפתי פריז סן ז'רמיין, וקרנות אחרות של המדינה ביצעו השקעות נוספות, ובינהן 95% ממגדל השארד, בניין העסקים החדש והנוצץ בלונדון.

רשת אל ג'זירה, שהמטה שלה נמצא בדוחא, והיא בבעלות המדינה קטאר, זוכה להערכה בעולם בזכות השידור החופשי שלה של העולם הערבי, והתכניות שלה להתפשטות עולמית מייצגות כלי חשוב בעיצוב הזהות של המדינה בעולם, ומגדירה את תחומי ההשפעה שלה.

המוביל הלאומי, קטאר איירוויז הוא בעל רשת נתיבי טיסה מהצומחים בעולם, עם יותר מ-100 נתיבים, שמספרם יוכפל תוך 5 שנים, יחד עם הרחבת צי המטוסים. החברה הטיסה 16 מיליון נוסעים בשנת 2011, ובחודשים הקרובים, שדה התעופה של דוחא, שנבנה בעלות של 120 מיליון אירו, יפתח, תוך יעד לטיפול ב-50 מיליון נוסעים בשנה, עד 2015, ויתחרה ישירות בשדה התעופה של דובאי השכנה, הצפוי להיות שדה התעופה העמוס בעולם עד 2015. קטאר אירוויז הוא עוד כלי מפתח ואפקטיבי להרחבת מותג המדינה.

דוחא 2020קטאר הגדירה חזון ברור לשנת 2030, והוא להשיג את הגיוון הכלכלי של המדינה, עם מיקוד מרכזי בתיירות, תוך אספקטים מרכזיים של התמקדות באירוח מגה אירועי ספורט עולמיים.

אבן דרך משמעותית הייתה האירוח המוצלח של משחקי אסיה בשנת 2006. ההצלחה באירוח משחקים אלה הובילה את קטאר להתמודדות על אירוח משחקי גביע העולם ב-2022 וזכייה בהתמודדות. התמודדות זו התבססה על קידום שינויים חברתיים ותרבותיים הקשורים לאירוח התחרות, והשקעה מאסיבית במתקנים ותשתיות. המדינה ממשיכה לנסות להשיג את היעד הבא, והוא אירוח המשחקים האולימפיים. בהתמודדות על משחקי 2020 נכשלה קטאר, וכעת היא צפויה להתמודד שוב על אירוח משחקי 2024 (דוחא מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, המירוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020, נותרו 3 ערים, הערים שיתמודדו על אירוח האולימפיאדה ב-2024)

קטאר 2022אירוח משחקי גביע העולם ב-2022 מיקד את קטאר את תשומת הלב העולמית, ובעיקר אל הרמה הגבוהה של הפיתוח העירוני והפיזי במדינה, שמתפתח בזכות השקעות עצומות בתשתיות בין השנים 2011 ו-2016 ומגיעות לסכום דמיוני של 61 מיליארד אירו. באותו זמן 38 מיליארד אירו מושקעים בבניית הרכבת התחתית החדשה בדוחא, מערכת תחבורה לכלל המדינה, שיש לה תרומה משמעותית למערכת הרכבות המהירות האזורית המחברת את מדינות המפרץ הפרסי.

רשות התיירות של קטאר הציבה יעד של צמיחת התיירות למדינה ב-20% בחמש השנים הבאות. התמקדות המאמץ הוא על אירוח כנסים בינלאומיים (דוגמה כנס דוחא לשינויי אקלים שנערך לאחרונה) המהווה כיום 97% משוק המבקרים בקטאר המבוסס על תיירות עיסקית. כדי לסייע במימוש היעד יפתח בקרוב מרכז כנסים ואמנות חדשני בדוחא.

מוזיאון אמנות האיסלם, דוחא, קטאר

מוזיאון אמנות האיסלם, דוחא, קטאר

רשות התיירות של קטאר הגדירה את אסטרטגיית שיווק היעד קטאר כמבוסס על התרבות הערבית העתיקה ועל "אפקט ה-wow" של המתקנים החדישים למבקרים, כולל המלונות המפוארים, כמו ה- W hotel החדש. המבנה המרשים והאייקוני של מוזיאון אמנות האיסלם שנפתח ב-2008, מנסה לחקות את הצלחת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. מבנה זה הוא אחד הסמלים האייקוניים החזקים ביותר של קטאר ושל השאיפות שלה. בנוסף למוזיאון זה, מתוכנן מוזיאון אייקוני נוסף – המוזיאון הלאומי של קטאר.

המקרה של קטאר מייצג דוגמה ליצירת מותג "במסלול מהיר". זהו סוג של יצירת יעד מלאכותית, שתוכנן כמו במעבדה. אספקט אחד של הקצב המיר של תכניות הפיתוח הוא ההתאמה התרבותית, הסביבתית, הכלכלית והחברתית המהירה שתצטרך לעבור האוכלוסייה המקומית, בעוד המדינה משתנה. האתגרים הסביבתיים, החברתיים והתרבותיים הם משמעותיים בעיקר בהקשר של אירוח גביע העולם. אתגר משמעותי ביותר מדינה יהיה לאזן בין ערכי התרבות המסורתית לבין הנורמות והגישה המערבית של המבקרים.

מהירות השינויים וגובה השאיפות במדינה קטנה כמו קטאר הם ייחודיים, ואין להם תקדים ברמת ההשקעה הכספית, והתוצאות של המהלכים וודאי יהוו בסיס למחקרים חברתיים, כלכליים וסביבתיים בעתיד.

מאמרים קשורים: קטאר – אירועי ספורט כאסטרטגיה למיתוג המדינה | שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזרח התיכון | כשמותג הופך למקום- ריאל מדריד איילנד | מיתוג איחוד האמירויות הערביות | עמאן, ירדן- הסיליקון ואדי של העולם הערבי


מיתוג ערים וכנסים בינלאומיים: כנס החלל העולמי יתקיים ב-2015 בירושלים

הפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (Intenational Astrobautical Federation) הודיעה השבוע במהלך הקונגרס השנתי שלה, שנערך בנאפולי, כי בחרה בישראל לארח את כינוס החלל העולמי בשנת 2015. הצעתה של ישראל לאירוח הכנס הועדפה על פני הצעות מתחרות לקיום הכנס בפטיה, תאילנד, באיסטנבול, טורקיה ובגוודלחארה, מקסיקו. הכנסים הבאים של הארגון יתקיימו בספטמבר 2013 בבייג'ינג, סין, ובאוקטובר 2014 בטורונטו, קנדה.  "כינוס החלל העולמי" השנתי, הנערך בכל אוקטובר במדינה אחרת, הוא האירוע הגדול מסוגו, ומושך בכל שנה כ-3,000 מבקרים, ביניהם, מדענים ואנשי תעשייה מהתחום.

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

רובע העסקים החדש בכניסה לירושלים

ירושלים עושה מאמצים גדולים מאד בניסיון למשוך כנסים בינלאומיים לעיר, והנושא אף סומן כיעד מרכזי בתהליך מיתוג התיירות לירושלים. ההשקעה בפרויקט הכניסה לירושלים, שתכלול את שיפוץ והרחבת מרכז הכנסים בבנייני האומה, היא חלק מהתכנית למשיכת חברות וכנסים בינלאומיים לעיר (רוב הכנסים במתקיימים בישראל כיום נערכים בתל אביב). פרויקט נוסף שאמור לקדם את ירושלים ביעד לאירועים וכנסים גדולים הוא הקמת אצטדיון הארנה בעיר, שיוכל לאכלס אירועים עם עד 11,000 משתתפים. העירייה, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים,  גם נותנת מענקי עידוד למארגנים שיביאו כנסים אל העיר.

קהל היעד של מבקרי הכנסים הבינלאומיים הוא קהל מבוקש מאד בכל עיר, משום שמבקרים אלה מגיעים לרוב על חשבון החברה או הארגון אליו הם שייכים שמשלם את הוצאותיהם, ומכאן שהם פחות מוטרדים מהוצאות הנסיעה והלינה, ויכולים להוציא יותר על בילוי וקניות, ובעיקר, הביקור הקצר שלהם לצורך כנס, יכול להוביל לביקור שני, מעמיק יותר, בליווי בני המשפחה. רבים מאלו שמגיעים לכנסים מסוג זה, לא היו מגיעים לעיר כלל, אלמלא הכנס, ולכן הרווח לעיר המארחת הוא גבוה במיוחד.

אבל מעבר לתרומה בתחום התיירות והגדלת מספר המבקרים בעיר, לכנסים בינלאומיים יש חשיבות רבה בדירוגים שונים שערים ומדינות בעולם מתחרות בהם: הדירוגים הבינלאומיים ל"ערי עולם" מייחסים חשיבות רבה לאירוח כנסים בינלאומיים, והם מהווים גורם חשוב בדירוג, ובדומה גם דירוגים כגון המדינות הטובות ביותר לעסקים, הערים התחרותיות ביותר בעולם, ודירוג מוניטין הערים בעולם ואחרים, ולכן, אירוח כנסים מסוג זה תורם לעיר הרבה מעבר להכנסה המיידית מהמבקרים בהם, והיא מסומנת כיעד אסטרטגי בערים רבות.

בפוסטים קודמים הצגתי את המאמצים שעושות ערים סביב העולם למשיכת אירועים בינלאומיים וכנסים מקצועיים, ובינהן:  סידני שיצאה בקמפיין ברשתות חברתיות לקידומה כיעד לכנסים, אסטנה, קזחסטן שמנסה למצב את עצמה כמובילה אזורית במרכז אסיה, ומתמודדת בין השאר על אירוח אקספו 2017, בילבאו, ספרד, שיצאה במיתוג עירוני חדש והציבה את הכנסים הבינלאומיים כאחד היעדים המרכזיים, קטאר, שמתרכזת באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, כאסטרטגיה למיתוג המדינה, ולוקסמבורג שפועלת למיצובה כיעד בינלאומי לכנסים.

מאמרים קשורים: ירושלים עוברת למגדלים- רובע העסקים החדש בכניסה לעיר | מיתוג בילבאו – "הרבה יותר מגוגנהיים" | קטאר – אסטרטגיה של מיתוג דרך אירועי ספורט | המרוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020 | מה זה "עיר עולם"?


"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

ססקיה סאסן טבעה את המושג וכתבה ספר בנושא ערים גלובליות בשנת 2001. ההגדרה על פיה לעיר גלובלית, בקצרה, היא כי בעידן הגלובליזציה, פעילות הייצור מפוזרת ברמה העולמית. רשת מורכבת זו של ייצור דורשת צורות חדשות של שירותים פיננסיים ושירותי יצור על מנת לנהלם. שירותים אלה הינם במקרים רבים מורכבים ודורשים רמות גבוהות של התמחות. אולם הם נתונים להצטברות של כלכלות, ונוטים להצטופף במספר מוגבל של ערים. מכיוון ובעלי מקצועות מומחים וחברות מתמחות בתחומי התמחות שונים יכולים להצטופף בערים שונות, משמעות הדבר הוא שיש למעשה שיש מספר צמתים כאלה, משום שהם אינם בהכרח משלימים אחד את השני באופן ישיר, מכיוון ויש להם תחומי התמחות שונים.

בעולם כזה, עיר גלובלית היא נקודת ייצור משמעותית עם שירותי מימון וייצור ייחודיים אשר מאפשרים לכלכלה הגלובלית להתפתח. סאסן התייחסה ספציפית לניו יורק, לונדון וטוקיו בספרה, אולם יש ערים גלובליות רבות אחרות. נשאלת איפה השאלה: איך מזהים עיר כזו? ואיך מגדירים עד כמה עיר כזו היא גלובלית? מעבר לכל הפעילויות הרגילות של ערים אלה, כערים.

מספר מחקרים נעשו במטרה לייצר דירוגים לערים גלובליות. עם זאת, כשבוחנים אותם, רואים כי ההגדרה לעיר גלובלית היא רחבה יותר מההגדרה שטבעה סאסן במקור. ויקיפדיה מציינת כמה מהמאפיינים שאנשים נוטים לייחס לערים גלובליות. הרשימה היא ארוכה, ואלה כמה מהנושאים:

  • בעיר קיימת בורסת ניירות ערך מרכזית
  • העיר הינה בעלת השפעה פוליטית בינלאומית
  • העיר משמשת בית למוסדות תרבותיים מוכרים ברמה עולמית
  • משמשת מרכז מדיה משמעותי
  • בעלת רשת תחבורה גדולה
  • יש בעיר שדה תעופה בינלאומי גדול
  • בעלת קו רקיע בולט

כפי שניתן לראות, הרשימה כוללת מגוון רחב של נושאים, שחלקם קשורים באופן רופף בלבד לגלובליזציה. למעשה, חלק מהנושאים ברשימה מבקשים להגדיר ערים רק על פי הבולטות העולמית שלהן, יותר מאשר על פי התפקוד שלהן בכלכלה העולמית. כדי להבהיר את הנקודה של הגדרת הערים הגלובליות, ניתן לבחון מספר מחקרים שנעשו בנושא:

ב-1999 פורסם מחקר הנקרא A Roster of World Cities. הכותבים, ג'ון ביוורסטוק, ריצ'ארד סמית ופיטר טיילור, התייחסו לעבודתה של סאסן, וביקשו להגדיר ערים גלובליות במונחים שירותי ייצור מתקדמים. הם לקחו רשימה של חברות בארבעה תחומי שירותים – חשבונאות, פרסום, בנקאות ומשפט, ובדקו היכן חברות אלה החזיקו בסניפים כדי לבחון את חשיבות הערים השונות כצמתי ייצור משמעותיים עבור שירותים אלה.

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

עם הפופוליות העולה של רעיון העיר הגלובלית, ארגונים נוספים ניסו לבחון את הנושא. חלק מהדירוגים החדשים יותר נקטו בגישות שונות לחלוטין, עם מבט רחב בהרבה, הקרוב יותר לרשימה של ויקיפדיה. דוגמה לכך היא הרשימה של AT Kearney, שפותחה עם ה-Chicago Council on Global Affairs. הגירסה האחרונה שלהם היא ה-  2012 Global Cities Index. מחקר זה משתמש בחמישה תחומים כקריטריונים:

  • פעילות עיסקית (מטה, חברות שירותים, ערך השוק, מספר כנסים בינלאומיים, ערך הסחורות העוברות בנמלים ושדות התעופה)
  • הון אנושי (גודל הוכלוסיה הזרה, איכות האוניברסיטאות, מספר בתי הספר הבינלאומיים, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי)
  • החלפת מידע (גישה לערוצי חדשות בטלוויזיה מרכזיים, נוכחות אינטרנט, מספר משרדי חדשות בינלאומיים, צנזורה, מנויים לפסי רשת רחבה)
  • חוויה תרבותית (מספר אירועי ספורט, מוזיאונים, מרכזי אומנויות במה, מוסדות קולינריים, מספר מבקרים בינלאומיים, יחסי ערים תאומות)
  • מעורבות פוליטית (מספר שגרירויות וקונסוליות, גופי חשיבה, ארגונים בינלאומיים, כנסים פוליטיים)
דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו פרסם מחקר אחר הקרוי The Global Power City Index 2011. דו"ח זה בוחן ערים במונחים של תפקוד על פי דרישה של מספר "שחקנים": מנהל, חוקר, אמן, מבקר ותושב. תחומי התפקוד הם:

  • כלכלה (אטרקטיביות השוק, כלכלה חיונית, סביבה עיסקית, רגולציה וסיכון)
  • מחקר ופיתוח (רקע מחקרי, מוכנות לקבלה ותמיכה במחקר, השיגי מחקר)
  • אינטראקציה תרבותית (פוטנציאל לקביעת מגמות, סביבה מראחת, משיכת מבקרים, אוכל וקניות, רמת האינטראקציה)
  • חיות (סביבת עבודה, יוקר המחייה, בטחון ובטיחות)
  • סביבה (איכות סביבה, זיהום, סביבה טבעית)
  • נגישות (תשתית תחבורה בינלאומית, תחבורה פנים עירונית)

עוד דירוג פופולרי הוא של האקונומיסט – Global City Competitiveness Index. דוח זה מדרג ערים על פי כמה תחומים:

  • חוזקת הכלכלה (תוצר לנפש, צמיחת התוצר, שילוב בכלכלה אזורית)
  • הון אנושי (צמיחת האוכלוסייה, אוכלוסייה בגיל העבודה, איכות החינוך, איכות שירותי הבריאות, העסקת בעלי לאומים זרים)
  • אפקטיביות מוסדית (תהליכי בחירות ופלורליזם, עצמאות פיסקלית של השלטון המקומי, מיסוי, חוק, ממשל)
  • בגרות פיננסית (היקף ועומק האשכול הפיננסי)
  • משיכה בינלאומית (חברות מרשימת Fortune 500, תדירות טיסות בינלאומיות, כנסים בינלאומיים, הובלה בחינוך גבוה, גופי חשיבה מוכרים)
  • הון פיזי (איכות התשתית הפיזית, איכות התחבורה הציבורית, איכות הטלקום)
  • סביבה ומפגעים טבעיים (סכנה לאסונות טבע, מדיניות סביבתית)
  • מאפייני חברה ותרבות (חופש הדעה וזכויות אדם, פתיחות ומגוון, פשיעה, תרבות)

ניתן לראות, מכל המדדים החדשים יותר, כי ההגדרה של עיר עולם או עיר גלובלית התרחבה מאד, ואינה כוללת רק את המאפיינים הכלכליים שהגדירה סאסן, אלא נוספו מדדים רבים של איכות חיים, תרבות, חופש וממשל ועוד. אפשר לומר, כי עיר עולם הוא סוג של מושג, שהגדרתו טרם הוכרעה, אולם כשאנחנו רואים עיר כזו, ברור לנו שהיא כזו, ולגבי עיר אחרת, ברור שהיא אינה כזו. עיר עולם, במילים פשוטות, היא עיר מובילה ברמה העולמית, מרכז עולמית ומנוע צמיחה אדיר.

עיריית תל-אביב-יפו השיקה מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם':
"המונח 'עיר עולם' (עיר גלובלית) מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר טכנולוגית, 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים, לצד העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל.

מיצוב תל-אביב-יפו כעיר גלובלית מתרכז במיתוג העיר כ-Startup City – מרכז יזמות טכנולוגי ועיר יצירתית ותוססת המהווה אבן שואבת ליזמים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם.

מנהלת עיר עולם כיום מתעסקת בפרויקטים רבים, ביניהם ארבע יוזמות גדולות שהן מיצוב העיר כמרכז לחדשנות ויזמות – Startup City, Study Tel Aviv, Film ו Tel Aviv Art Year. כל אחת מהיוזמות מתמקדת בחוזקה אחרת של העיר – יזמות וחדשנות, סטודנטים בינלאומיים, הפקות סרטים ותרבות ואמנות בעיר."

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | 13 ערי הענק של סין | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב


מיתוג אירוויזיון 2012, באקו, אזרביג'אן

תחרות האירוויזיון 2012 תתקיים באזרביג'אן, בבירה באקו. אזרבייג'אן משקיעה כספים רבים במאמציה לשים את המדינה על המפה העולמית, אשר כוללים גם שתי הצעות לארח את אולימפיאדת הקיץ ב-2016 וב-2020 פרויקטים רבים של פיתוח, אירוח כנסים בינלאומיים ועוד (הבניין הגבוה בעולםאזרביג'אן מתמודדת על אירוח המשחקים האולימפיים).

בעקבות הזכייה באירוויזיון בשנה שעברה, הזדרזה אזרביג'אן להקים אצטדיון חדש לאירועי ספורט והופעות, שיארח את תחרות האירוויזיון ב2012. הקמת האצטדיון דמוי הקריסטל, שתוכנן ע"י חברת GMP Architekten הגרמנית, מכיל 25,000 מקומות ישיבה, ויושלם בזמן שיא של 8 חודשים.

בעוד תחרות האירוויזיון משתמשת בלוגו תיקני מאז 2004, היא גם מעודדת את המדינות המארחות לייצר זהות מותגית חדשה מדי שנה כדי לבדל ולהתבלט. מיתוג התחרות השנה מרוכז סביב הסיסמה Light your fire!, בהמשך לשנה שעברה בה הנושא היה Feel your heart beat! . אזרבייג'אן מכונה לעתים "ארץ האש", והזהות מורכבת מהמון להבות, כשהמוטיב המרכזי הוא מעין "פרח אש".

המיתוג נוצר על ידי סוכנות העיצוב הלונדונית Turquoise, שעיצבה גם את המיתוג לתחרות בשנה שעברה. בעוד הלוגו והעיצוב הקשורים נחשפו, עיצוב הברודקאסט עדיין בפיתוח.

"הרפובליקה של אזרבייג'אן ממוקמת בצומת של מזרח אירופה ומערב אסיה ואחד מהתרגומים של שמה הוא "ארץ האש". זאת בגלל מרבצים עשירים של נפט וגז טבעי ברחבי האזור הגורמים לסילוני אש לפרוץ מתוך הקרקע, תופעה שתחילתה בימי קדם. לקחנו את "ארץ האש" כנקודת המוצא לתהליך הקריאיטיבי, כאשר התחלנו לפתח את המיתוג לתחרות של השנה, נושא בעל משמעות בתרבות המקומית, והבינלאומית. האש היא כוח טבע, כי במשך מאות שנים, אנשים התאספו סביב לספר סיפורים, לשיר שירים, לרקוד ולחגוג. באופן דומה כי באירוויזיון עשתה מאז שהחלה בשנת 1956. אנו חשים כי הזהות החזותית שיצרנו משקפת את התחרות עצמה, את האירוע כולו: זה מרתק, דינמי, חם, ויותר מכל, חדור תחושה של כיף ".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: באקו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020 | הבניין הגבוה בעולם – באקו | מיתוג טיביליסי | מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית- אסטנה קזחסטן