חופשה בבאר שבע: נשמע דמיוני? לא לראש העיר

"לבאר שבע יש סיפור", אומר רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, "צריך פשוט לספר אותו".

מזה מספר שנים, שבאר שבע מתבססת כמטרופולין משמעותי, וכעיר שאינה עוד רק תחנת עצירה בדרך לאילת, אלא כיעד בפני עצמו לעסקים, לימודים והשקעה בנדל"ן. שיפור התשתיות, כביש 6, רכבת ישראל והעברת בסיסי צה"ל לנגב, משנים את יחסי הכוחות והפריסה במדינה, ומכניסים את העיר הדרומית אל תוך המרחב הפעיל כלכלית בישראל. לאחרונה פרסמה באר שבע את מיתוג העיר, שעם כל הבעייתיות שבו, הוא משקף את השאיפה של ראש העיר, רוביק דנילוביץ', למצב את באר שבע כאחת הערים המובילות בישראל.

אולם, כעת, כשבאר שבע מתמודדת ב"מגרש של הגדולים" ברור, גם לראש העיר, כי חייבת לבוא קפיצת מדרגה משמעותית בתחום התרבות והפנאי בבאר שבע, שדרוג שיבסס את העיר כמותג נחשק, שלא מתבסס רק על מחירי הנדל"ן הנמוכים יחסית, או על הקרבה הצפויה לבסיסי צה"ל, אלא שדרוג שישנה את התפיסה הכללית לגבי העיר, ויהפוך אותה לנחשקת בזכות מה שיש לה להציע לתושבים ולמבקרים בה.

שום מותג עירוני עכשווי לא יכול להתקיים ללא השקעה משמעותית בתרבות, וזאת מכמה סיבות: א. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה ואיכותית אינה מצליחה למשוך אוכלוסייה טובה ואיכותית, שתורמת לפיתוח נוסף של העיר, ומשמשת ככלי יחסי הציבור הטוב ביותר שלה. ב. עיר שאינה מציעה תרבות עשירה לא תצליח למשוך מבקרים, שירחיבו את היקף הכלכלה המקומית, ימריצו את העסקים, וישמשו גם הם כשגרירים של העיר. ג. שום עיר אינה מצליחה לממן את הוצאותיה על בסיס ההכנסות מארנונה, וערים חייבות לייצר מקורות הכנסה נוספים ומשמעותיים בכדי להמשיך ולהתפתח – תיירות היא אחד המקורות העיקריים להכנסות כאלה.

ברור אם כן, כי באר שבע, שמצליחה למשוך סטודנטים לעיר, שזוגות צעירים ומשפחות כבר רואים בה אלטרנטיבה אמיתית למרכז הארץ, שמציעה, ותציע עוד יותר בעתיד, אפשרויות תעסוקה טובים ומגוונים, חייבת להשקיע כעת באופן מסיבי בשני תחומים הקשורים זה בזה, ושבהם העיר עדיין נמצאת בפיגור – תרבות ותיירות.

אז מה מתוכנן בבאר שבע שיביא את קפיצת המדרגה הזו? להלן כמה מהפרויקטים (על פי פרסומי העירייה):

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

האמפיתיאטרון בפארק נחל באר שבע

פארק נחל באר שבע: פארק הנחל משתרע על פני כ 5,200- דונם, לאורך כ 8- ק"מ, ובתחומו יהיו פזורים עוגני בילוי, תרבות ותיירות רבים. במהלך השנים הקרובות יושקעו בפיתוח הפארק כ 150- מיליון ש"ח מכספי הממשלה וסכום דומה מכספי תרומות.

מתחם התיאטרון כולל אמפיתיאטרון ענק, המיועד לכ 12,000- צופים, בשטח של 220 דונם בחלקו המערבי של הפארק. מתחם האגם יתפרס על פני שטח של כ 700- דונם ויהווה את לב הפארק. הוא יכלול אגם מלאכותי בשטח של כ 80- דונם וסביבו אתרי נופש ופנאי – מסעדות, בתי קפה, פעילויות מים ואתרי פיקניק רבים. הטיילת המרכזית נבנית על פני כ 300- דונם, בקטע שאורכו כ 3- ק"מ לאורך הגדה הדרומית של הנחל. העבודות בחלקה המרכזי של הטיילת כבר הסתיימו, והוא פתוח לקהל הרחב. גשר הצינורות, בעיצוב אדריכלי ייחודי, יוקם על גבי גשר הצינורות הקיים, המשמש כיום את חברת מקורות להעברת מי שתייה. הגשר חוצה את נחל באר שבע בין שכונת נוה נוי לעיר העתיקה, וישמש כגשר הולכי רגל ייחודי. ספורטק בפארק– מתחם הספורטק המתוכנן בפארק נחל באר שבע כולל מתקני ספורט פתוחים, בהם מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים, טניס ופטנק, מתקני ספורט אתגרי, גופי מים מלאכותיים, טרמפולינות, מסלולי אתגר לאופניים ועוד. המתחם ישתרע על פני כ 165- דונם. פארק בית אשלהמצפה שהוקם בשנת 1943 שוקם, ונעשות עבודות לפיתוח הפארק סביבו על ידי הקק"ל.

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה- הדמיה

העיר העתיקה: פרויקט רב תחומי שנועד לפתח את העיר העתיקה של באר שבע כמוקד מרכזי בעיר למגורים ולפעילות צעירים וכמרכז תרבותי, כלכלי, תיירותי וחברתי, תוך שימור המאפיינים ההיסטוריים של המקום. הפרויקט משלב בתוכו טיפול בתחומים רבים, ביניהם התחבורה, התיירות, הנדל"ן, המיסוי העירוני והתרבות. הטיפול בכל התחומים הללו נגזר ממדיניות העירייה ליצור אזור שוקק חיים ותרבות, שיהווה מקור משיכה לצעירים ולסטודנטים לבילוי ולמגורים.  כחלק מהתכניות העוסקות בעיר העתיקה, העירייה פנתה למשרד הביטחון בדרישה להוציא מתחומה את פיקוד דרום.

פארק המדע באר שבע

פארק המדע באר שבע

פארק המדע: פארק המדע לנוער הינו מוזיאון מדעי אינטראקטיבי, חדשני ואיכותי, שנועד להנגיש תחומי מדע שונים ולהציגם למבקרים באופן שיעורר סקרנות ועניין. המוזיאון, המוקם בפינת הרחובות אסף שמחוני והעצמאות, תוכנן כמבנה אדריכלי מרשים המחובר למרחב הציבורי ומשתלב בנוף העירוני סביבו.

המוזיאון הארכאולוגי: שיקום מבנה המוזיאון הארכיאולוגי הושלם והוא משתרע על שטח כולל של כ 700- מ"ר, בסמוך למוזיאון הנגב. הוא כולל אולם מרכזי, מבואה, חצר פנימית וכיתות עיון.

מתחם המוזיאונים: עם השלמת עבודות ההקמה של פארק המדע – מדערום,המוזיאון הארכיאולוגי ומתחם תחנת הרכבת התורכית, ייחנך "מתחם המוזיאונים" בעיר העתיקה. המתחם יציע חוויה תרבותית מקיפה ומגוונת לתושבי העיר ולאורחיה, תוך שהוא משתלב בתכניות לחידוש פני העיר העתיקה ולעיצובה כמוקד תרבות ותיירות שוקק חיים.

מרכז מבקרים "באר אברהם": בימים אלו נשלמות העבודות להפיכתו של מתחם באר אברהם למרכז מבקרים חדיש ואטרקטיבי, בתכנון ייחודי.

פארק חצרים: מתחם פארק חצרים, המתוכנן בשיתוף מלא של עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון, עתיד לקום על שטח של כ 7,200- דונם ממערב לעיר באר שבע, בהמשך לטבעת הירוקה המקיפה את העיר. הפארק יכלול שלל פעילויות פנאי, נופש ואטרקציות תיירותיות, בשילוב עם יער נטע אדם. פארק מוטוריהפארק יוקם במתחם של כ 300- דונם, שיכלול מסלולי מירוצים ופעילויות ספורט מוטוריות. הפארק מתוכנן להשתלב במכלול תיירותי המתוכנן לקום באזור, על פני כ 900- דונם. לצד הפארק המוטורי העתיד לקום במתחם מתוכננים היפודרום למירוצי סוסים, לונה פארק, מרכזי ספורט אתגרי ומרכזי מסחר ומלונאות.

"מהפכת התרבות בבאר שבע": במהלך השנה האחרונה התחוללה מהפכה של ממש בכל הקשור לקידום התרבות והאירועים בעיר באר שבע. המשכן לאמנויות הבמה, שנחנך לאחרונה, נמלא בפעילות תרבותית מגוונת ועשירה. תכנית המנויים שהושקה זכתה להצלחה גדולה, והמשכן משמש אכסניית קבע לתיאטרון באר שבע וכבר אירח טקסי תרבות חגיגיים ברמה הארצית, בהם טקס פרסי התיאטרון וטקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה. בית הספר למשחק ואמנויות הבמה בבאר שבע נחנך השנה באופן רשמי, וכבר זוכה לשבחים רבים. במהלך חודשי הקיץ התקיימו ברחבי העיר כ 70- אירועים ומופעים, בהפקת חברת כיוונים ועיריית באר שבע. באירועים אלו השתתפו, בילו ונהנו קרוב לארבעים אלף מתושבי העיר והאזור. בין האירועים: פסטיבל סמילנסקי, פסטיבל היין Salute , מופעי שני במוזיאון, רביעי בסמילנסקי, פסטיבל הבירה, ערבי שירה בבאר אברהם, מסיבת חוף במתחם מרכז הצעירים, הסינפונייטה במוזיאון, לילות לבנים לנוער, אמפי צחוק ואירועים רבים נוספים, חלקם חד פעמיים וחלקם כבר הפכו למסורת.

בוידאו – ראש עיריית באר שבע מפרט בהתלהבות איך העיר תהפוך ליעד תיירותי, ואיך משנים עיר. אני מאמין לו.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | מגפת המיתוג של ערי הדרום | התכנית החדשה לפיתוח אילת והנגב | מי הם ראשי הערים הטובים בארץ?

מודעות פרסומת

ב"ה עיר חדשה בישראל – חריש

היישוב חריש עלה לראשונה על הקרקע כיישוב אזרחי שיצמח לעיר חדשה. בשנת 1992 שווקו בחריש כ-300 יח"ד, ומאז שלושה שיווקים נוספים בין השנים 1992 ל-1999 כשלו, והיישוב לא זכה לביקושים ולהיענות מצד קבלנים ותושבים.

אולם מאז, הוקם כביש 6 ששינה את מפת התחבורה בארץ, והקירבה של חריש אל הכביש החדש פותחת אפשרות למגורים ביישוב הקרוב יותר למרכז הארץ מבנימינה, זיכרון יעקב או יוקנעם, בתוך תחומי הקו הירוק, ובגובה המבטיח מזג אוויר נוח יותר מאשר ביישובי החוף. עם זאת, אין נגישות מיידית לרכבת ישראל, שהתחנה הקרובה ביותר שלה נמצאת בחדרה.

משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל השיקו הבוקר את העיר החרדית חריש. מחר צפוי מינהל מקרקעי ישראל לפרסם את המכרזים הראשונים לקרקעות העיר חריש, המתוכננת לקום בוואדי ערה, ממזרח לחדרה, בהם תשווק קרקע ל-5,000 יחידות. במסיבת העיתונאים הציגו אנשי משרד השיכון את התוכניות לעיר הכוללת תכנית מתאר ל- 10,300 יחידות דיור. וכן  76,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומשרדים, מתוכם – 12,500 מ"ר מסחרי משולב בבניינים במכרז הנוכחי.

מדובר בהמשך להחלטת הממשלה משנת 2008, התוכנית מותאמת למאפיינים בציבור הדתי, בזכות ההפרשות למבני הציבורי, הבנייה הנמוכה, פריסה רחבה של מוסדות הציבור, מערכת כבישים המותאמת ומעודדת תחבורה ציבורית ונגישות קרובה למסחר ולתעסוקה.

"העיר החריש היא הראשונה בסדר גודל כזה שמשווקת מאז שנת 1994", אומר שר השיכון אריאל אטיאס. "לאחר שלושה שיווקים שכשלו בקציר-חריש הוכנה תכנית מתאר חדשה ואני בטוח כי התכנון המודרני, המחירים ההגיוניים והקרבה לכביש 6 יביאו אלפי זוגות צעירים לעיר שתצמח ותשגשג. התכנון לקח בחשבון פתרונות תחבורה ותעסוקה מתקדמים. המכרזים פתוחים לכולם ואין לי ספק שהם יזכו להתעניינות רבה, ונזכה להקים עיר חדשה בישראל".

לצד החגיגות על השקת העיר החדשה, כלכליסט מפרסם כתבה על בעיות סביבתיות באזור חריש של מטרדי זיהום אוויר וריח. על פי בדיקות שביצעו באזור אנשי איגוד ערים שרון־כרמל, מקור הזיהום במפחמות (מתקנים השורפים גזם והופכים אותו לפחם) שפועלות ברשות הפלסטינית. בדיקות שביצע המשרד להגנת הסביבה ב־2010 הצביעו על ריכוזים גבוהים באזור של חומר שנקרא פורמאלדהיד. בדו"ח שחיבר המשרד בנושא צוין כי אין הסכמה גורפת בקהילה המדעית לכך שהחומר מסרטן, אך כבר ב־2006 הכריז המרכז הבינלאומי לחקר הסרטן על החומר ככזה. לכתבה בכלכליסט

מאמרים קשורים: תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | מתחם התחבורה החדש בבאר שבע | הרכבת הקלה בתל אביב- מתי ואיך | מנוע צמיחה ועוגן כלכלי בלוד | מיתוג חדרה


מגפת המיתוג של ערי הדרום, ולמה זה ייגמר בכשלון

מיתוג באר שבע

מיתוג באר שבע

הדרום של ישראל מתעורר בבהלה. עיר הבה"דים נמצאת כבר בבנייה, כביש 6 מתקדם לכיוון ורכבת ישראל גם כן מתפרסת על פני הדרום. בנגב זיהו את ההזדמנות היוצאת דופן, ומנסים להיערך ולנצל את המהלך הלאומי המרשים. רוב הערים בנגב, למעשה, נתפסו לא מוכנות. שנים של הזנחה מוצאות את הערים הללו ללא יכולת להציע מוצר עירוני איכותי לקהלים הפוטנציאליים שעשויים לרצות לגור בדרום. כשאין מה להציע באמת, פונות הערים למהלך שיווקי, של מיתוג עירוני, שלא הרבה תוכן עומד מאחוריו, ולכן נדון לכישלון מראש.

בכתבה ב"הארץ" מפורטים חלק מהמהלכי המיתוג שעוברות ערי הנגב:

"קרן מיראז', ארגון פילנתרופי המרכז את פעילותו באזור הנגב, החליטה לסייע במימון הליך המיתוג בערי הדרום, פרט לבאר שבע. הקרן, שחתמה על הסכם עם חברת הפרסום "שיר-שפיצר" המתמחה במיתוג, החלה את פעילותה בעיר אופקים, וההליך מתנהל בשלבים שונים גם בערד, מצפה רמון וירוחם. מנכ"לית קרן מיראז', נעמה דהן, הסבירה מה עומד מאחורי המהלך: "אנחנו רוצים להראות לתושבי המדינה את הייחוד שיש בכל יישוב בנגב, את המיוחדות שלו ואת האופציות וההזדמנויות. אנחנו מתחילים תהליך שבסופו נעבור רשות-רשות כדי לעבור למיתוג מלא של יישובי הנגב".

באופקים, לדוגמא, הליך המיתוג נמצא כבר בשלב מתקדם. לדברי ראש הוועדה הקרואה צביקה גרינגולד, "אם נמתג נכון את אופקים על כל היתרונות המיוחדים שלה באמת – קירבה למרכז, קירבה לבירת הנגב, מזג אוויר נעים ונוח, שירותי תחבורה משופרים – אולי חלק מהמשפחות שישרתו באזור יחשבו עלינו כעל אופציה לא רעה לגידול ילדים בסביבה חמה ומוגנת".

בערד שילבו את התושבים בהליך המיתוג. הצוות שאחראי על קביעת תדמית העיר ערך ראיונות עם תושבים משפיעים, ועל בסיס המסקנות הללו נכתב דו"ח על מאפייני המיתוג בעיר, כגון שיתוף הציבור והחלטה דמוקרטית על כיוון המיתוג, הכנת קו עיצובי מוביל, הטמעת המיתוג באירועים, ועוד.

"תהליך המיתוג של ערד הוא למעשה החלטה לאן העיר רוצה ללכת לטווח ארוך", אמרה טלי פלוסקוב, ראש העיר ערד. "לכן היה לנו מאוד חשוב לשתף את התושבים בקבלתה. אנחנו יודעים שלערד יתרונות אדירים שאין בשום מקום אחר: הנוף, האוויר, האנשים הטובים, העובדה שאנחנו על מסלול התיירות העולמית. אני מאמינה שאפיון ברור של העיר ויתרונותיה יביאו גם לתנופה תיירותית וגם להמשך התנופה בהתיישבות בעיר. התהליך מורכב וכולל הרבה התלבטויות, אבל אני מאמינה שיש לו המון כוח בטווח הארוך". (למאמר המלא ב"הארץ")

עולה השאלה: מה באמת מבדיל את ערי הנגב זו מזו? מה הייחוד בכל אחת מהן, שעליו יתבסס מיתוג עירוני? כששומעים את צביקה גרינגולד מפרט את יתרונות העיר אופקים: "קירבה למרכז, קירבה לבירת הנגב, מזג אוויר נעים ונוח, שירותי תחבורה משופרים", או את ראש עיריית ערד, טלי פלוסקוב מפרטת את יתרונות העיר ערד: "הנוף, האוויר, האנשים הטובים" – זה לא ממש עושה חשק. אם על ייחודיות זו יתבסס מיתוג עירוני, כדאי לוותר עליו. אין בזה ייחוד (אנשים טובים יש בכל עיר) ואין בזה הצעה אמיתית לתושבי המרכז כחלופה.

ועולה שאלה גדולה יותר- מדוע כל עיר בת 25,000 תושבים צריכה מיתוג? והאם יש לכך הצדקה? והתשובה היא שלא כל עיר צריכה מיתוג. בעיקר לא מיתוג שיתבסס על מזג אוויר נוח וקירבה למקומות אחרים. אילו אינם ערכים עליהם ניתן לבנות מיתוג, ואחרי ששומעים את הצהרות ראשי הערים, אנו נשארים עם אותה חוסר ההבנה שהייתה, במה מבדל עיר אחת מהשנייה.

המהלך שצריך להיעשות בהקשר הזה הוא מהלך אזורי. בו אזור שלם בנגב, לדוגמה ערד ודימונה כמזרח הנגב; אופקים, נתיבות ושדרות כמערב הנגב; אזורים בהם הערים בו אינן נבדלות כמעט זו מזו, וחסרות ייחודיות באזור, אבל בעלות ייחודיות ברמה הארצית, מתאחדות למיתוג אזורי המגדיר את הייחודיות האזורית ויתרונותיו וכולל  גם יישובים לא עירוניים. איחוד כוחות בין ערים ויישובים למיתוג אזור שלם, ולא כל עיר בנפרד.

התחרות שנפתחה בין ערי הנגב לא תהיה לטובתן, אלו ערים קטנות, ללא כוח תקשורתי ותשתית מספיקה בכדי להלחם מלחמה שכזו ברמה הלאומית. יש כאן כשל אסטרטגי של ניתוח הבעיה. המלחמה אותה יש לנצח ראשית היא: האם בכלל לעבור לנגב? זו מלחמה שמתחוללת מאז קום המדינה ועדיין לא הוכרעה. הנגב עצמו עדיין לא הוצג ומוצב כחלופה אמיתית למרכז, ושילוב כוחות יכול היה להכריע מלחמה שכזו. אולם כשכל עיירה נלחמת לבד, היא נלחמת בעיקר בשכנתה.

מאמרים קשורים: מיתוג באר שבע | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיתוג אופקים | 50 שנה לערד, והמיתוג העירוני |


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ


הפריצה הגדולה של קריית אתא

קניון עזריאלי, איקאה, ביקושים אדירים לדירות, סלילת כבישים מסיבית ונגישות תחבורתית. כך הפכה קריית אתא מעיר הסובלת מתדמית נחותה, לדבר הבא של הצפון

ביום שלישי שעבר הגיעו מתיו ברונפמן ושולם פישר, בעלי השליטה באיקאה ישראל, עם מנהלי שיכון ובינוי, שבבעלות שרי אריסון, לקריית אתא. בפגישה עם ראש העיר יעקב פרץ סוכמו הפרטים האחרונים לקראת ההקמה של סניף איקאה השלישי בקריה ולצדו מרכז מסחרי ענק. לפרץ, שמכהן בתפקידו כבר 16 שנה, זו עוד תחנה בדרך ליעד שהציב לעצמו: להכפיל את מספר התושבים בעיר, שהוא כיום כ-60 אלף, ולהפוך אותה לסוג של בירה צפונית.
כפי שהדברים נראים כעת, העיר שסבלה מנחיתות תדמיתית – יוצאת לדרך חדשה. והדרך רצופה בכבישים, במחלפים, במרכזים מסחריים ובפרויקטים למגורים. לא לגמרי ברור כיצד תיראה קריית אתא בעוד 5 שנים; מה שברור הוא שלפחות בימים אלה העיר הקטנה, מצליחה להפתיע.

בספטמבר 2011 פתחה קבוצת קניוני עזריאלי קניון במרכז קריית אתא. עם הקמתו העריכו בקבוצת עזריאלי שלמקום יגיעו כ-10,000 מבקרים מדי יום. הבחירה בקריית אתא היתה מפתיעה, ובקבוצה לא ממהרים לקבוע אם המקום עונה על הציפיות. על השאלה מה היו השיקולים להקמת הקניון בקריית אתא, עונה מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי פאר נדיר: "זו עיר קטנה, ואין במרכזה מסחר. התפיסה האסטרטגית שלנו היא שבכל עיר שיש בה 50 אלף תושבים ויותר צריך להיות קניון או מרכז מסחרי".  הקניון הוא אטרקציה חדשה בנוף המקומי – בניין חדש עם כדור זכוכית ענק בכניסה ברחוב שסובל מתחלואי העידן הישן. לפי התוכניות של ראש העיר, דרך העצמאות עתידה לשקוק עם בניין משרדים ששטחו 4,000 מ"ר בנויים, שקבוצת עזריאלי מתכוונת להקים מול הקניון.

אבל תנופת הבנייה המסחרית לא נעצרת כאן. בקרית אתא מתוכננים לקום 4 פרויקטים מסחריים נוספים. הגדול והבולט בהם הוא סניף איקאה שישתרע על פני 25 אלף מ"ר, ובצמוד לו תקים שיכון ובינוי מרכז מסחרי ענק. המתחם כולו אמור להיפתח ב-2014 בהשקעה של 600 מיליון שקל.
גם במקרה זה הבחירה בקריית אתא, שתיהנה מנהירה של תושבי הצפון לאיקאה, נבעה מנגישותה: הנהלת החברה חיפשה מגרש פנוי וזמין שיש לו האישורים הנדרשים ונגישות תחבורתית, ובעיר היה שטח כזה בדיוק. בהנהלת איקאה התרשמו מהתכניות העתידיות של העיר וממיקומה בצומת דרכים מרכזי – קרוב לחיפה, לעכו, לנהריה, לקריות ולעוד עשרות יישובים קטנים. 

המפתח למיני מהפכה שעוברת קריית אתא הוא הנגישות: חיבור לכביש 6 הצפוי להיחנך ב-2015, סלילת כביש עוקף קריות שעתידה להסתיים השנה, פתיחת כביש 772 המיועד להעברת חומרים מסוכנים ועתיד לחבר בין צומת דשנים לבין צומת יגור וסלילת תוואי חדש לכביש 781 מאזור שפרעם לקריית אתא. ולאלה מצטרפים פרויקט המטרונית המחבר את מרכז העיר לכביש חיפה-עכו ופרויקט הרכבת שאמורה לעבור בעיר ולהגיע לנצרת. 

"העיר יוצרת לעצמה יתרון תחרותי", מסביר פרופ' חמיסי ראסם מהחוג לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה, "היא רוצה לייצר הזדמנויות לקראת התפשטות של חיפה לעבר הפריפריה, והמקפצה שלה היא הימצאותה בצומת כבישים שמנגישים את כל האזור. זו עיר שיודעת לנצל את יתרונותיה היחסיים והופכת למקום אטרקטיבי לפיתוח כלכלי. בקריית אתא החל תהליך של כלכלה חוצה גבולות, כלכלה שאינה רק עירונית ומקומית, והיא מושכת יזמים. הכל מתקשר לנגישות, לדימוי ולניצול יתרונות יחסיים ותחרותיים. בקריית אתא יש רצון לשנות את הדימוי שלה מעיירה קטנה בשוליים לעיר משגשגת".
פרויקטי המגורים המתוכננים לקום בעיר בשנים הקרובות כוללים 2,000 יחידות דיור בשכונה שתיבנה מצפון לשכונת גבעת טל היוקרתית, 3,500 יחידות דיור ליד בית הספר לשוטרים, 1,500 יחידות דיור בפרויקטים שונים ו-7,000 יחידות דיור במרכז העיר. בינתיים אנשי הנדל"ן בעיר חשים בעלייה בביקושים. מנתונים של מחירון לוי יצחק עולה כי על אף הקיפאון בשוק הנדל"ן הארצי גדלים הביקושים בקריות בכלל ובקריית אתא בפרט, בעיקר לנוכח המחירים הנמוכים. קריית אתא היא אחת מבין ערים בודדות בארץ שלא נרשמה בהן ירידת מחירים, אלא דווקא עלייה קלה.

ראש העיר פרץ לא מסתפק במינוף ענף המסחר ולכן פועל להקמת בית חולים, לאחר שניסיונותיו להקים אוניברסיטה כשלו משום שלא קיבל את תמיכת המועצה להשכלה גבוהה. כעת הוא מתכוון לבחון אפשרויות להקים מכללה. "אנחנו מעצמה מתעוררת", הוא אומר, "העיר הפכה יעד אטרקטיבי. עם כניסתה של איקאה יבקרו בקריית אתא יותר מ-800 אלף איש בשנה. זה עצום, זה ענק, זה ייתן תנופה לכל האזור. אין לי ספק שהמיזם יביא לאזור מפעלים נוספים".
תושבי קריית אתא והסביבה עדיין מתמודדים עם זיהום אוויר קשה, עם מפעלים כמו בתי זיקוק וחיפה כימיקלים ועם מכל האמוניה. אבל פרץ לא מודאג. "הצלחנו להשיג 150 מיליון שקל מהמפעלים המזהמים לטובת ניקוי הקישון והמלחמה בזיהום", הוא אומר, "זיהום האוויר לא פוגע בקריית אתא באופן ממשי. אף שאנחנו צמודים אליהם, אנחנו סובלים הכי פחות".

לכתבה המלאה ב-nrg:

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/326/303.html?hp=16&cat=872&loc=11