ירדן מגייסת דאונים (כדי לקדם את התיירות)

ירדן

באופן יחסי, ירדן היא מדינה בטוחה, מלאה באוצרות ארכיאולוגיים ותשתית תיירות טובה. אבל ירדן גם גובלת בסוריה, עירק, ערב הסעודית, ישראל והגדה המערבית, והמשמעויות ברורות..

כבר שני עשורים שירדן הצליחה לקדם עצמה דרך סרטי קולנוע כמו אינדיאנה ג'ונס ולהפוך אותם לכלי שיווק, בעיקר תוך הדגשת פטרה, האטרקציה התיירותית המרכזית במדינה. כעת ירדן מקווה שטכניקות צילום חדישות יעזרו לדחוף את התיירות קדימה. על פי נתוני הבנק העולמי, בירדן ביקרו כ-4 מיליון תיירים ב-2013, אולם משרד התיירות והעתיקות הירדני טוען ל-7 מיליון מבקרים.

לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

דירוג שדות התעופה הטובים בעולם 2014

שדה התעופה עמאן

שדה התעופה עמאן

איגוד נמלי התעופה הבינלאומי פרסם את דירוג שדות התעופה הטובים בעולם לשנת 2014, הכולל בחינה של 300 שדות תעופה לפי 34 קטגוריות הכוללות שירות, יעילות, דיוק בזמנים, ניצול השטחים המסחריים, קמעונאות, אבטחה ועוד. המדד מתבסס על סקר בקרב נוסעים משלב הצ'ק אין ועד עזיבת השדה.

"שדות תעופה הם יותר מרק נקודות לנסיעה או הגעה" אמרה אנג'לה גיטנס, המנהלת הכללית של אגוד נמלי התעופה הבינלאומי. "הם עסקים מורכבים בזכות עצמם. וככאלה, המיקוד בשירותלנוסע הפך לחשוב ביותר כדי להבטיח הצלחה. בנוף המשתנה במהירות של תעופה בינלאומית, המדד הוא מפתח להבנת הדרך להגביר את שביעות הרצון של הנוסע ושיפור הביצועים העיסקיים".

לקרוא את ההמשך »


חצי שנה מפתיחתו: איך נראה שדה התעופה בעמאן? ואיזה שדה מוצע למכירה במחיר הזדמנות?

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

במרץ 2013 נפתח שדה התעופה החדש בעמאן, אחד משדות התעופה המעניינים והמרשימים ביותר שנפתחו לאחרונה. כבר בשנת 2000 השדה המרכזי של ירדן לא עמד בגידול השנתי בתנועה (7%), ובין 2007 ל-2012 חווה השדה גידול של 60% במספר הנוסעים ל-6.2 מיליון נוסעים בשנה, מה שהוביל את הממשלה הירדנית להזמין את הסקטור הפרטי להשתתף בהרחבה ובשיפוץ השדה, ובניית טרמינל חדש. ההחלטה הייתה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

לקרוא את ההמשך »


המחאה החברתית, האביב הערבי ועד תנועות ה-Occupy: איך משפיעות תנועות המחאה על הפוליטיקה העולמית

תנועות מחאה בעולםמהמחאה החברתית בישראל, דרך ה"אביב הערבי" ועד תנועות ה-Occupy, היו אלה שנתיים של התפרצות עולמית במחאות ציבוריות. מיתון כלכלי, רעב, עוני, דיכוי פוליטי ושחיתות, כולם שיחקו תפקיד בהצתת אי השקט החברתי. אולם ניתן גם להבחין במגמה חדשה של עליית תנועות מחאה יותר מפוזרות ופחות ממוקדות. אלה בדרך כלל פחות מאורגנות, מתפתחות במהירות ברשתות החברתיות, וחשוב ביותר, חסרות אג'נדה ברורה או מניפסט. במקום לעסוק בויכוח פוליטי אודות אלטרנטיבות למצב הקיים, סוג חדש זה של תנועות מחאה נראות כאילו הן עסוקות בעיקר בביטוי  ההתפכחות מהפוליטיקה והעילית הכלכלית. אפילו בדמוקרטיות, קיימת תחושה כי אינטרסים רבים מדי נכבשו על ידי המערכת הפוליטית. המאמר – Rebels without a cause:What the upsurge in protest movements means for global politics שמפורסם על ידי מחלקת המחקר של האקונומיסט חוקר מגמות אלה, מנתח מהו ספציפי ומה חדש במחאות של היום, ומציג את ההשלכות על התפתחות הפוליטיקה העולמית.

לקרוא את ההמשך »


נפתח שדה התעופה החדש בעמאן: האם הוא ימצב את ירדן כצומת תעופה עולמית?

שדה התעופה בעמאן, ירדןהיום נפתח רשמית שדה התעופה הבינלאומי החדש על Queen Alia בעמאן, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים הבריטי פוסטר אנד פרטנרס. השדה החדש מתוכנן באופן מודולרי שיאפשר לו להתרחב במהלך 25 השנים הבאות, בקצב של 6% לשנה, ולהגדיל את התנועה העוברת בו מ-3.5 מיליון נוסעים עד ל-12 מיליון בשנת 2030.

שדות התעופה במזרח התיכון הפכו בשנים האחרונות למרכזי תעופה בינלאומיים, וצמתי החלפת טיסות בין אירופה והמזרח, כאשר את ההובלה נוטלת דובאי, שהציבה את היעד של הפיכתה לצומת אווירית כיעד אסטרטגי לפיתוח המדינה, ושדה התעופה שלה צפוי להיות העמוס בעולם עד שנת 2015. עיר אחרת שהופכת לצומת אווירית כזו היא איסטנבול, שמתכננת שדה תעופה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, ויהפוך את העיר לצומת אווירית חשובה. הקרב העולמי בין שדות התעופה משפיע ישירות על כלכלת המדינות, ולשדות התעופה עצמם יש השפעה עצומה על שגשוג הערים בעוד בעולם מתפתח דגם עיר ה"אירוטרופוליס" – ערים ששדות התעופה שלהן הוא מרכיב מרכזי בפיתוח הכלכלי שלהן.

בניסיון להשתלב במגמה זו, בניית השדה החדש בעמאן היא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית בירדן, והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון. הבחירה במשרד האדריכלים המפורסם, הבטיח תכנון יוצא דופן שמפנה את הזרקורים אל הפינה הנשכחת במזרח התיכון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כדי להתמודד עם האקלים של עמאן, המתאפיין בתנודות קיצוניות בין יום ללילה, המבנה בנוי ברובו מבטון, המאפשר שליטה פסיבית על החום. חופת גג המבנה העשוי פספס של כיפות בטון נמוכות, המרחיבות את ההצללות על המבנה. הכיפות יוצאות מעמודים תומכים, ואור היום שוטף את החללים הפנימיים דרך מרווחים במפגש שבין הכיפות.

העיצוב מתבסס על צורות איסלמיות מסורתיות ומשתמש בכיפות המסורתיות עם גג שחור, המרמז על אוהלי הבדואים. יש גם התייחסות למסורת האירוח הירדנית, לקבלת הפנים רבת המשתתפים שהנוסע זוכה לה ביציאתו מהטרמינל (בדומה לישראל) על ידי רחבת קבלת פנים רחבה במיוחד, שיוצרת ככר גדולה עם הרבה מקומות ישיבה ועצים, שאנשים יכולים להתכנס בה כדי להיפרד או לקבל נוסע.

עוד על עיצוב שדה התעופה בעמאן בפוסט שפורסם בינואר לפני שנה.

מאמרים קשורים: אירוטרופוליס- עתיד הערים תלוי בשדות התעופה | הקרב העולמי בין שדות התעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלות | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת ודובאי מהמרת | עמאן – הסיליקון ואדי של העולם הערבי | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ולוגו העיר


השפעת שינויי האקלים על הערים במזרח התיכון

כנס דוחא לשינויי אקליםדוח חדש של הבנק העולמי שהוצג בכנס לשינויי אקלים בדוחא, טוען, שכמו ברוב העולם המתפתח, המזרח התיכון כבר מצוי תחת לחץ משתי מגמות המונעות מהאקלים: התגברות העיור והתגברות הפגיעות של האזורים העירוניים.

בדוח, מומחי הבנק העולמי מזהים כי העיור מתרחש מכמה סיבות, כולל עקירת אוכלוסיות כתוצאה ממלחמות ורמות יילודה גבוהות. אבל הם גם מביאים דוגמאות לתנועת אוכלוסיות לערים בעיקר בגל שינויי האקלים. לדוגמה, האו"ם מעריך שבסוריה, בצורת של 4 שנים הניעה כמעט 800,000 בדואים מאזורים כפריים אל מחנות סביב ערים כמו אלפו, דמשק וחומס. בו בזמן, הערים אליהן אוכלוסיות אלה עוברות, הן פגיעות ברמה גוברת והולכת. במזרח התיכון, במיוחד, ערים מצטופפות לאורך נהרות ואזורי חוף, החשופים לעליית פני הים, הצפות ומזג אויר קיצוני.

על פי דוח שפורסם בשנת 2009, עליית גובה פני הים של מטר אחד (ההערכה השמרנית לגבי המצב בסוף המאה) תציף 41,500 קמ"ר של אזורי חוף במזרח התיכון, ותשפיע באופן ישיר על 37 מיליון תושבים.

הטמפרטורות עולות במזרח התיכון, באופן כללי, והאזור מתייבש. אספקת מים לשתייה היא כבר כיום בעיה בערים הגדולות באזור, אומר הבנק העולמי: "בערי החוף בלבנון, לדוגמה- ובעיקר בבירה ביירות, היכן שחצי מהאוכלוסייה חיה- הפסקות מים הן תכופות בגלל שהאספקה המקומית לא מצליחה להדביק את הדרישה הגוברת. בהעדר גישה לשירותי מים קבועים, אנשים שואבים לעיתים תכופות, באופן לא חוקי, מים, וגורמים לחדירת מי ים לאקוויפר. במאמץ לצמצם את הלחץ על קהיר המאוכלסת בצפיפות, הממשלה מעודדת פיתוח עירוני באזורי המדבר, שמציג אתגרים עצומים באספקת מים למרחקים גדולים. בירדן, האוכלוסייה מצטופפת יותר ויותר באזורים ההרריים, מאות מטרים מעל מקורות המים".

טמפרטורת הקרקע בקהיר 1964-2020

טמפרטורת הקרקע בקהיר 1964-2020

מעבר לכך, יש את התלות ההולכת וגדלה בייבוא מזון בעוד צעדי הסתגלות, עליית טמפרטורות, וחוסר במים מניע יותר ויותר אנשים להפסיק לעסוק בחקלאות. ב-2008, מצרים חוותה מהומות שהחלו בשל חוסר בלחם, מה שהוביל בסופו של דבר להחלפת שלטון מובארכ. מדינות ערב במזרח התיכון וצפון אפריקה מאכלסות 5% מאוכלוסיית העולם, אולם כבר צורכות יותר מ-20% מייצוא העולם בדגנים, ומספרים אה מטפסים במהירות.

איך מדינות המזרח התיכון ידאגו לאוכלוסייתם הנעשית יותר עירונית, יותר פגיעה ויותר תלויה בייבוא? הדוח מעריך שמשפחות יאלצו לגוון את מקורות ההכנסה שלהן, אבל גם, במקרים רבים, הן פשוט יתפצלו כשהגברים יעבור לערים לעבוד, ואילו נשים ינסו לשמור על השטחים החקלאיים שבבעלותם.

מאמרים קשורים: הערים המובילות בהתמודדות עם שינויי האקלים | 20 הערים שיושפעו ביותר משינויי האקלים | איך ניו יורק תתכונן להוריקנים הבאים? | קיימות 2030 והערכות ישראל לועידת ריו | עיצוב איסלאמי מסורתי שפותר בעיות סביבתיות 


עמאן, ירדן: הסיליקון ואדי של העולם הערבי

מדינות קטנות נאלצות לאמץ אסטרטגיות להישרדות. הן חייבות להיות מסוגלות להגיע למודוס ויוונדי עם שכנותיהן, גם במחיר של ויתור על טריטוריה או היבטים אחרים של ריבונות. הן בדרך כלל צריכות גם מגן חזק נגד השכנים הגדולים יותר. ולבסוף, הן צריכות לנצל נישה ייחודית לפיה מדינה קטנה, מספקת שירות או מצרך לטובת המדינות השכנות, האזור או העולם הרחב. מחד, זה יוצר לגיטימציה, ומאידך, זה ממחיש מבחוץ כי המדינה הינה בעלת ערך רב יותר כישות עצמאית. דוגמאות של אסטרטגיית הנישה יש בשפע: שוויץ – ניטרליות, בנקאות סודית, מוצרי צריכה ומותרות, תיירות. מונקו – הימורים, נופש לעשירים, בנקאות offshore. בחריין – מטה מסחרי אזורי, שירותים פיננסיים, מרכז לשירותים אזוריים, וכן הנופש בסוף השבוע של המדינות השכנות. דובאי – יבוא ויצוא זהב, אזור סחר חופשי, מציאות צרכנית, ותיירות. בפוסט קודם הצגתי את קטאר, והפעולות שהיא עושה כדי למצב את עצמה כבעלת חשיבות ברמה העולמית, ואת אסטוניה שהפכה למעצמת תקשורת וטכנולוגיה.

ירדן, אחת המדינות הבודדות באזור, שאינה נהנית מאוצרות טבע המעשירים את קופת המדינה, היסטוריה עשירה או אפילו תרבות ייחודית המושכים מיליוני תיירים, מתחילה לחפש ולמצוא את מקומה בעתיד הכלכלי של האזור. בפוסט קודם הצגתי את התכנית האסטרטגית של ירדן לפיתוח שדה התעופה של עמאן, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

בשנים האחרונות חווה ירדן פריחה בתחום התוכן האינטרנטי בערבית, המתאפשר בזכות שלטון מתון יחסית ופתיחות רבה מהמקובל ברוב מדינות ערב. האביב הערבי שהונע במידה רבה על ידי האינטרנט והרשתות החברתית, הקפיץ את ירדן לקדמת עולם הטכנולוגיה הערבי, והיא כיום אחראית לכשלושה רבעים מכל התוכן בערבית באינטרנט, על פי ה-International Telecommunication Union ITU.

מגזין בלומברג מפרסם כתבה נרחבת בנושא, ובין השאר בוחן את מצב חופש הביטוי במדינה, המהווה תנאי הכרחי להתפתחות תעשייה זו. ספקות עלו לגבי התפתחות ההייטק הירדני, כותב המגזין, כשבספטמבר העביר הפרלמנט הירדני חוק המגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ומעניק לממשלה כוח רב לחסום אתרים "לא ראויים". עם זאת, אומר מנכ"ל האגודה לטכנולוגיית מידע ותקשורת בירדן, אבדלמג'יד שמלאווי, כי "החוק כל כך מעורפל עד כי אתה יכול לנהוג משאית דרכו".

החוק, שעבר רק מספר ימים לאחר שמפגינים יצאו לרחובות עמאן בעקבות הסרט האנטי איסלאמי שהתפרסם בארה"ב ועורר את כל העולם הערבי, זכה לגינוי של ארגוני זכויות אדם. דוח חופש העולם 2011 שמתפרסם בוושינגטון מדרג את ירדן כמדינה "לא חופשית" ומציב אותה על הסקאלה שבין 1 ל-7 (1 חופשי ביותר) בדירוג 5.5. ובכל זאת, ביחס לעולם הערבי, ועם קהילות של פליטים סוריים, עירקים ופלסטינים, ירדן היא עדיין מדינה יציבה וחופשית במונחים של המזרח התיכון.

עסקים ויוזמות בתחום האינטרנט מתפתחות בכל העולם הערבי, אבל עמאן נראית כעת כדבר הקרוב ביותר לסיליקון ואלי במזרח התיכון (חוץ מישראל), וכבר זכתה לכינוי "סיליקון ואדי".

לעמאן כמרכז לעסקי אינטרנט, יש את הפוטנציאל להרוויח מהשוק האזורי המתפתח. רק 29% מאוכלוסיית המזה"ת השתמשה באינטרנט בשנה שעברה, לעומת 68% באירופה, ו-78% בארה"ב (על פי ITU). עם כשני שלישים מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30, לאזור יש את קצב חדירת האינטרנט מהמהירים ביותר בעולם. בין יוני 2010 ויולי 2012, מספר משתמשי הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, במזה"ת כמעט שילש את עצמו ל-45.2 מיליון משתמשים. בירדן, יזמים משגשגים בזכות מערכת החינוך, כוח אדם דובר אנגלית, ויוקר מחייה הנמוך משמעותית ממדינות המפרץ הפרסי.

מעמדה של ישראל, בה המספר הגבוה בעולם של סטארטאפים ביחס לאוכלוסייה, אינו מאוים כמרכז הטכנולוגיה בתחומי התקשורת והמידע באזור. תעשיית ההייטק בישראל ייצרה הכנסות של 20.5 מיליארד דולר ב-2011, המהווים 12.1% מהתוצר הישראלי. בירדן, לעומת זאת, למרות שההכנסות מתעשייה זו הן נמוכות יחסית, והגיעו בשנת 2010 לכ-2.2 מיליארד דולר, הם מהווים 14% מהתוצר הלאומי, סך המשתווה להכנסות המדינה מתיירות, וזו התעשייה הגדלה במהירות הרבה ביותר בכלכלה הירדנית. אבל ירדן היא עדיין מדינה ענייה. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2011 היה 4,666$, והיא ממוקמת במקום ה-103 בעולם, על פי הבנק העולמי. לכתבה המלאה בבלומברג

מאמרים קשורים: ישראל, ירדן אירן וטורקיה משתפות פעולה | שדה התעופה הבינלאומי של עמאן | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ומיתוג העיר | איפה צומח ההייטק בעולם? | איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע- אסטוניה